פילוג נוסף בחברה הליטאית, מי מרוויח, מי מפסיד?

טוב, נראה לי קצת ארוך מדי לסקר את ההבדלים (המיזעריים) בין הפלגים. למרות שלמי שמצוי במחלוקת הפוניבז'אית ברור שיש יותר הבדלים בין הקבוצות מאשר שאלת "מי ישלוט בפוניבז'".
אנשי הרב מרקוביץ, מגובים ברב אלישיב, ברב אויערבאך, ברב דויטש, במשפחת שינקר, ברב קרלינשטיין, מתיימרים להמשיך את דרכו של הרב שך, מוזר שמרכז הכובד עבר לירושלים, אבל זו עובדה. יתד בשליטתם, וגם מערכות אחרות שהרב שך הקים. כזרם הם יותר שמרניים, יותר לוחמניים, ועוד כמה פיציפקעס.

אנשי הרב כהנמן, מגובים ברבני בני ברק (מוזר, כפי שציינתי), היחיד שקנאי שם באופן יחסי הוא הרב ליפקוביץ, מגובים ברב נסים קרליץ, ברב ב"ד פוברסקי, ברב אדלשטיין (רבני פוניבז'), ברב קנייבסקי. שכחתי מישהו?

הרב שטיינמן משתדל להתרחק מכל זיהוי, כבר סבל מכך בעבר. ועתה, כשהוא לא מזוהה, שני הצדדים מחזרים אחריו. וזה מצב עדיף מבחינתו.

גם הרב אלישיב, למרות שהוא תומך פחות או יותר ברב מרקוביץ, עדיין לא נשרף על ידי אנשי הצד השני, שמפרשים כל הסתייגות שלו כתמיכה בהם.

הזרם המזוהה עם הרב כהנמן, מגובה בהרבה נפגעי הרב שך. אנשים שהיו בעבר מימסד שולט, וכשהרב שך הפך את הקערה על פיה, שתקו ונטרו. עתה יש להם הזדמנות להשיב את הקערה למצבה המקורי. הזרם הזה מזוהה מבחינות מסויימות כיותר ליברלי (להוציא הרב ליפקוביץ, ושלא תטעו, הכל ניואנסים). מה שבודאי ברור הוא שאנשי החצר הירושלמית מנסים להמשיך ולהגדיל את הדרך הטרוריסטית, ומה שאמר מרן הגר"יש, אוי לו למי שלא יקיים.





מי מרוויח מי מפסיד?

גם בלי להיכנס לפירוט, עצם הערעור על שליטתו של גדול זה או אחר, נותנת אוויר למי שרוצה לחיות לבדו, באמצע, בשקט. מה עוד שהערעור אינו לגמרי בפרטים הקטנים, אלא מבחינה מסויימת הוא ערעור על עצם צורת השליטה הזו, שהיתה בימי הרב שך, וממשיכה אצל הרב אלישיב. רק חבל שהזרם המערער משתמש באותם שיטות בדיוק כשזה נוגע לאינטרסים שלו. בקיצור, זה לא ערעור פאייניק"י, אלא משהו מיזערי, בפעם השלישית.

.

אין לי הזמן לבדוק אם אתה נוטה לצד מסויים במחלוקת הזו, כמו רוב עמך ישראל. או שאתה אובייקטיבי. לי אין שום נטיה במריבה המכוערת הזו. ואני מניח שאתה מקבל את הליברליות כמחמאה בהכרח, מחמת כבוד האכסניה פה. אני זוכר את הימים בהם הרב מרקוביץ נלחם ברדיו בחדרי הישיבה. בעוד הרב פוברסקי נתפס תמיד כמי שיוכל לסלוח על דברים כאלו. כמובן שזו נטיה מיזערית, אבל בסיבובים הקודמים נתפסו אנשי הרב מרקוביץ כטרוריסטיים, ורק אחר חבריהם חיקו אותם, אבד הסימן הזה.

כמדומני שנשמעה פה אהדת מה לצד השני - מתנגדי הרב שך, שכביכול הם יותר ליברלים, צר לי לומר שהדברים נשמעים הפוכים, כשהנורמליות השפיות ומידת האמצע ככלל  מצטיירים כנמצאים בצד של מרקוביץ והרב אלישיב. 

שלוימלע

זכותך להתבלבל, אבל אל תתיימר להכיר את המפה אם היא מבלבלת אותך....

מי נגד מי בבני ברק? כבר התבלבלנו לגמרי.
במקום לדון מה יהיה עם אנשי הקודש מכאן ולהבא, יש לדון את כל הסאגה הזו כ'איגלאי מילתא למפרע', וד"ל.

לומד

אל תשכח שאנשי הרב גרוס עצמם אינם בקונצנזוס של "אנשי המורשת" (אילפא היטיב להסביר את ההבדל בין הרב גרוס לציבור הליטאי בעבר בפורום בהיכלות ליטאים).

_________________

גם בתקופת "ועד ארבע ארצות" הליטאים היו בועד נפרד. להערכתי הדינמיקה הפועלת
אצלם--דומה מאד לשמאל הישראלי. כולל מחלוקות התפלגות התפצלות השמצות חרמות
 קיצוניות  הרבה רעש ומעל לכל חוסר יכולת להודות בטעויות.

הבוחן

אני מאוד סקפטי האם תקום הנהגה ישרה חלופית. הסיבה, כי על פי רוב כאשר קמה הנהגה אלטרנטיבית, היא מסתאבת בעצמה. כשאנו צופים בהיסטוריה, אנו לא מוצאים כמעט הנהגות שפויות וישרות, למרות שבפעמים רבות בראש הנהגה עמדו אנשים גדולים. אותם גדולים גם אם הם לא הסתאבו, סביבתם סתאבה והשליטה על הגדולים את דעתם.
 
לכן, הצפי הורוד ביותר, כי לא יהיה שלטון מרוכז וסמכותי , המצב הנוכחי של מאבקי בחצרות מקדם אותנו למצב שאין הנהגה חזקה ויציבה.

הרווח הגדול הוא בעצם המשחק של הנערים לפנינו, המגלה לעין כל נער וילד בצורה שא"א טובה ממנה כיצד עובדת המערכת "הטהורה" ומה האינטרסים המניעים אותה.

וכשהאמון ביושר המנהיגות מתערער ונשבר, יש מקום להנהגה ישרה וחדשה שתבוא בחלל שנוצר.

שכחתי לסקור גם את המחלוקת שבין אנשי הגר"מ גרוס, נאמני המורשת, לבין אנשי הגר"נ קרליץ, נפגעי הרב שך.

אילפא סיכם היטב ובבהירות את ההיסטוריה, כדאי רק להוסיף שהרב קנייבסקי לא יוכל להיות מוסכם על כולם. למרות שצדיקותו אינה ניתנת לערעור, הוא מואשם לעתים קרובות בתמימות רבה מדי.


הרב שטיינמן הוא מטרה קלה לאנשי המורשת, יתירה מזאת, ישנם כאלו שמחזיקים את המורשת בכח רק כדי לחסום את דרכו של הרב שטיינמן להנהגה. אם מסיבות אישיות שונות ומעניינות, ואם משום שהם בטוחים שהרב טשיינמן יהרוס את כל אשר בנה הרב שך, משיקולי שלום, מליברליות, או מסיבות אחרות. הללו מחפשים נואשות ממשיך לרב אלישיב, סביבו יוכלו להתרכז ולהמשיך לחסום את הרב שטיינמן או את דומיו המבינים את חילוף העיתים.

להערכתי, משימתם לא תצלח ולא בגלל מנהיג זה או אחר. הציבור רחב מדי, יש וואקום חזק, ולבה מבעבעת מתחתינו, ביום שהיא תתפרץ, לא יהיה איש שיוכל לעצור אותה. אין מנהיג כזה באופק, וגם לא יוכל לצמוח כעת חיה. רק אם יבוא אדם בעל חזון, שיש לו גיבוי חזק במיוחד, כך שלא יוכלו להאשים אותו בליברליות יתירה, או אז הוא יוכל להשתלט על השטח ולכוון את הדברים למקומם הנכון בעיניו. לא נראה שיש מישהו כזה. לפחות לא בשנים הקרובות. יש רבנים צעירים רבים שעתידם עוד לפניהם, ואולי הם יוכלו להיכנס בעתיד לנישה הזו, שוב, לא בשנים הקרובות. כרגע הולך להתחולל וואקום וסערה זוטא.

הציבור הליטאי כידוע מאופיין ברדיקליות ובאובססיביות שלו באשר לצדקת דרכו.
במילים פשוטות יותר: הליטאים סבורים שרק דרכם צודקת ואין עוד מלבדה ושנים הטיפו באוזננו שכל מה שכתוב ביתד נאמן נכון, צודק, וראוי שייכתב או לא ייכתב ושהוא היחיד הנשמע אך ורק לדעת הגדולים
העובדה שרבנים מתוכם נאלצים לפרוש מיתד נאמן תהיה תשובה ניצחת והוכחה שיש מקום ולגיטימציה תמיד לחשיבה אחרת ודרך אחרת וכמו יתד נאמן כך גם המקור החדש אינו חף מאינטרסים אישיים וניתן וראוי לבחינה ציבורית בכל מהלכיו
וכמאמרם ז"ל: "על דאטפת אטפוך ומטיפיך יטופון"

בחזור לשילהי שנות השישים.

ביום שיבינו כולם שיש מקום ל 2 נישות שונות בציבור החרדי, מסתבר שגם האגודה תוכל לקבל לגיטימציה כלל ציבורית.

לענ"ד יש תקוה גדולה מפיצול זה. זו יכולה להיות הכרזה על אבדן ההגמוניה באשר היא. אין שתי מפלגות קומוניסטיות, אם אין אחת אין בכלל.
בטווח הקצר ירויחו אויר כל מפוחדי משטרת המחשבות, שכן גם אם יתד והמודיע מסוגלים לעיתים לאחד שורות נגד אויב מר, אין סיכוי לשיתוף פעולה כזה בין שני עיתונים שאך עתה יצאו לקרב חזיתי.
בטווח הארוך תהיה כאן אמירה פלורליסטית משהו, יותר נכון משהו שבמשהו. אם יש שני קולות יכולים להיות גם שלשה.

כל זה בהנחה שהידיעה נכונה ושדרכם תצלח.

נראה לי שכדאי לרכוש את העיתון החדש. לא מפני שיש לי תקוות ממנו, אלא מפני שיש לו תפקיד חשוב.