"נהגו אבותינו...", האם אנחנו מחוייבים לנהוג כמוהם ?

תמיר,

אתה תמיד נוהג להוציא הלכות מכמה אמירות בודדות ללא חקירה בכל דברי חז"ל והפוסקים ?

לא אכנס איתך כאן לויכוח.כי לדעתי אין פה עניין הלכתי אלא מוסרי.

ידיעת האדם את מיעוט ערכו מובילה אותו להישען על חכמים ממנו ולא להכריע במה שנתחבטו בו גדולי עולם.
וזה כולל גם פרשנות לדברי הרמב"ם.

אילו היו הדברים כה פשוטים כפי שאתה מנסה להציגם לא היו טורחים החכמים כל כך.

בקיצור , ככל שתלמד יותר כך תבין שהדברים פחות קלילים ממה שנדמה לך .

למד היטבאתהסוגיות הרלוונטיות, את דברי הרמב"ם ושאר הראשונים,את האחרונים במה שפירשו.

אחר כך תציע לפנינו את הכרעתך ונשפוט.

פשוט בצורה כזו שאתה מציג זה לא רציני.

לק"י

אתה טועה ! כתב רבינו הרמב"ם פסק בהלכות ממרים פ"א ה"(ט)[ה]: " ...אם אין אתה יודע להיכן הדין נוטה --בשל תורה, הלוך אחר המחמיר; ובשל דברי סופרים, הלוך אחר המקל ", באחריותך להכריע או לפסוק "בשל תורה, הלוך אחר המחמיר; ובשל דברי סופרים, הלוך אחר המקל".

כמו כן, מה שהבאת את המשנה: "עשה לך רב והסתלק מן הספק" - רלוונטי לתקופת המשנה ולא לתקופת  "משבטל בית דין הגדול, רבתה מחלוקת בישראל... שלא בזמן הסנהדרין...".

תשים-לב לפרטים הקטנים...

. 

_________________

גם לצורך בחינת דברי הרב , צריכים כלים אמינים.כשם שאני לא מוסמך לבחון את דברי מדען גרעין ואמינותם כך אינני מוסמך לבחון את דברי מי שגדול ממני בחכמה ובמניין כי שמא לכל תמיהותיי יש ותשובה.ואם ריק הוא- ממני ריק.

לכן אמרו חז"ל עשה לך רב והסתלק מן הספק.

לק"י

בעקבות פסיקתו של רבינו הרמב"ם, שלא הביא את הגמ':
 1. "הנשאל לחכם וטימה - לא ישאל לחכם ויטהר. לחכם ואסר - לא ישאל לחכם ויתיר". משמע שאדם ששאל רב שאלה הלכתית - הוא אינו מחוייב לפסיקתו, ויכול לשאול רב אחר. בניגוד לדעת ההמונים (וגם רבנים) שחושבים,שכאשר אדם שואל רב - הינו מחוייב ללכת על פי הרב הנשאל.

 2. "היו שנים, אחד מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר - אם היה אחד מהם גדול מחבירו בחכמה ובמנין הלך אחריו",
משמע שבתקופה בתר תלמודא, אין הדברים נבחנים עפ"י אומרם אלא עפ"י תוכן דבריו. ולכן, אפילו שמדובר בגדול הדור - בוחנים את דבריו בדיוק כפי שבוחנים את דבריו של רב או תלמיד.

וכמעין זה כתב הרב יצחק רצאבי...


.

_________________

לק"י


תמירצהריםטובים

"מה אתה יכול להוסיף לגבי 'שאלת רבנים' ?" 
כמו שכתבת לעיל שאפשר ללכת אחרי קולא של כל רב וכו', וניתן לחפש רב שיתיר לך את האיסור דרבנן.

ד"א, אתה מתנהג לפי הלכה זו?




   

  _________________

לק"י

לכבוד דור, היקר.

אביא לך את לשון הגמ' (עבודה זרה דף א ע"ב):

"ת"ר הנשאל לחכם וטימה - לא ישאל לחכם ויטהר. לחכם ואסר - לא ישאל לחכם ויתיר. היו שנים, אחד מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר - אם היה אחד מהם גדול מחבירו בחכמה ובמנין הלך אחריו. ואם לאו - הלך אחר המחמיר. ר' יהושע בן קרחה אומר: בשל תורה - הלך אחר המחמיר, בשל סופרים - הלך אחר המיקל. א"ר יוסף הלכתא כרבי יהושע בן קרחה".

רבינו הרמב"ם פסק בהלכות ממרים פ"א ה"(ט)[ה]:

"שני חכמים או שני בתי דינין שנחלקו שלא בזמן הסנהדרין, אם עד שלא הגיע הדבר להן--בין בזמן אחד, בין בזה אחר זה--אחד מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר:  אם אין אתה יודע להיכן הדין נוטה --בשל תורה, הלוך אחר המחמיר; ובשל דברי סופרים, הלוך אחר המקל ".

עקב ספיקתו של רבינו הרמב"ם מהגמ', מה אתה יכול להוסיף לגבי 'שאלת רבנים' ? 

דרך אגב, החלפתי פלאפון, ומספרי החדש: 050-6007220

. 

 

_________________

לק"י


"האם יעלה על הדעת, שפוסקים יגידו לך כך ?!"
חחחחחחח....למה לא?...מה האינטרס?



"היית צריך רק להבין את תשובתו שהבאת"
אבל הר' קאפח דיבר בכלליות על בחירת הפסיקה בין השו"ע לרמב"ם, לא כן?... 


"אתה קראת את הגמ' שם ? מה יש לך להוסיף..."
לא קראתי ואיני יודע על איזו גמ' אתה מדבר, אולי אתה מתכוון על הגמ' שאומרת שלפני ב"ש  וב"ה בשל תורה אחר המחמיר וכו' ואחרי או ב"ה או ב"ש וכו' וכו'

_________________

לק"י

כתבת: "זהו מה שרציתי לומר לך!... אז אם כן, למה הפוס' לא אומרים כך".

אל תהיה תמים...האם יעלה על הדעת, שפוסקים יגידו לך כך ?!


כתבת: "והר' קאפח לא הזכיר זאת וכו'?.???".

היית צריך רק להבין את תשובתו שהבאת.

אתה קראת את הגמ' שם ? מה יש לך להוסיף...




.

_________________