"האם יעלה על הדעת, שפוסקים יגידו לך כך ?!" חחחחחחח....למה לא?...מה האינטרס?
"היית צריך רק להבין את תשובתו שהבאת"
אבל הר' קאפח דיבר בכלליות על בחירת הפסיקה בין השו"ע לרמב"ם, לא כן?...
"אתה קראת את הגמ' שם ? מה יש לך להוסיף..."
לא קראתי ואיני יודע על איזו גמ' אתה מדבר, אולי אתה מתכוון על הגמ' שאומרת שלפני ב"ש וב"ה בשל תורה אחר המחמיר וכו' ואחרי או ב"ה או ב"ש וכו' וכו'
_________________
נשלח ב-8/11/2007 08:37
לק"י
לכבוד דור, היקר.
אביא לך את לשון הגמ' (עבודה זרה דף א ע"ב):
"ת"ר הנשאל לחכם וטימה - לא ישאל לחכם ויטהר. לחכם ואסר - לא ישאל לחכם ויתיר. היו שנים, אחד מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר - אם היה אחד מהם גדול מחבירו בחכמה ובמנין הלך אחריו. ואם לאו - הלך אחר המחמיר. ר' יהושע בן קרחה אומר: בשל תורה - הלך אחר המחמיר, בשל סופרים - הלך אחר המיקל. א"ר יוסף הלכתא כרבי יהושע בן קרחה".
רבינו הרמב"ם פסק בהלכות ממרים פ"א ה"(ט)[ה]:
"שני חכמים או שני בתי דינין שנחלקו שלא בזמן הסנהדרין, אם עד שלא הגיע הדבר להן--בין בזמן אחד, בין בזה אחר זה--אחד מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר: אם אין אתה יודע להיכן הדין נוטה --בשל תורה, הלוך אחר המחמיר; ובשל דברי סופרים, הלוך אחר המקל ".
עקב ספיקתו של רבינו הרמב"ם מהגמ', מה אתה יכול להוסיף לגבי 'שאלת רבנים'?
דרך אגב, החלפתי פלאפון, ומספרי החדש: 050-6007220
.
_________________
נשלח ב-8/11/2007 12:52
לק"י
תמירצהריםטובים
"מה אתה יכול להוסיף לגבי 'שאלת רבנים' ?" כמו שכתבת לעיל שאפשר ללכת אחרי קולא של כל רב וכו', וניתן לחפש רב שיתיר לך את האיסור דרבנן.
ד"א, אתה מתנהג לפי הלכה זו?
_________________
תוקן על ידי Dor_K_i ב- 08/11/2007 12:54:21
נשלח ב-8/11/2007 13:43
לק"י
בעקבות פסיקתו של רבינו הרמב"ם, שלא הביא את הגמ':
1. "הנשאל לחכם וטימה - לא ישאל לחכם ויטהר. לחכם ואסר - לא ישאל לחכם ויתיר". משמע שאדם ששאל רב שאלה הלכתית - הוא אינו מחוייב לפסיקתו, ויכול לשאול רב אחר. בניגוד לדעת ההמונים (וגם רבנים) שחושבים,שכאשר אדם שואל רב - הינו מחוייב ללכת על פי הרב הנשאל.
2. "היו שנים, אחד מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר - אם היה אחד מהם גדול מחבירו בחכמה ובמנין הלך אחריו",
משמע שבתקופה בתר תלמודא, אין הדברים נבחנים עפ"י אומרם אלא עפ"י תוכן דבריו. ולכן, אפילו שמדובר בגדול הדור - בוחנים את דבריו בדיוק כפי שבוחנים את דבריו של רב או תלמיד.
וכמעין זה כתב הרב יצחק רצאבי...
.
_________________
נשלח ב-8/11/2007 15:01
גם לצורך בחינת דברי הרב , צריכים כלים אמינים.כשם שאני לא מוסמך לבחון את דברי מדען גרעין ואמינותם כך אינני מוסמך לבחון את דברי מי שגדול ממני בחכמה ובמניין כי שמא לכל תמיהותיי יש ותשובה.ואם ריק הוא- ממני ריק.
לכן אמרו חז"ל עשה לך רב והסתלק מן הספק.
נשלח ב-8/11/2007 15:58
לק"י
אתה טועה ! כתב רבינו הרמב"ם פסק בהלכות ממרים פ"א ה"(ט)[ה]: " ...אם אין אתה יודע להיכן הדין נוטה --בשל תורה, הלוך אחר המחמיר; ובשל דברי סופרים, הלוך אחר המקל ", באחריותך להכריע או לפסוק "בשל תורה, הלוך אחר המחמיר; ובשל דברי סופרים, הלוך אחר המקל".
כמו כן, מה שהבאת את המשנה: "עשה לך רב והסתלק מן הספק" - רלוונטי לתקופת המשנה ולא לתקופת "משבטל בית דין הגדול, רבתה מחלוקת בישראל... שלא בזמן הסנהדרין...".
תשים-לב לפרטים הקטנים...
.
_________________
נשלח ב-8/11/2007 16:10
תמיר,
אתה תמיד נוהג להוציא הלכות מכמה אמירות בודדות ללא חקירה בכל דברי חז"ל והפוסקים ?
לא אכנס איתך כאן לויכוח.כי לדעתי אין פה עניין הלכתי אלא מוסרי.
ידיעת האדם את מיעוט ערכו מובילה אותו להישען על חכמים ממנו ולא להכריע במה שנתחבטו בו גדולי עולם. וזה כולל גם פרשנות לדברי הרמב"ם.
אילו היו הדברים כה פשוטים כפי שאתה מנסה להציגם לא היו טורחים החכמים כל כך.
בקיצור , ככל שתלמד יותר כך תבין שהדברים פחות קלילים ממה שנדמה לך .
למד היטבאתהסוגיות הרלוונטיות, את דברי הרמב"ם ושאר הראשונים,את האחרונים במה שפירשו.
אחר כך תציע לפנינו את הכרעתך ונשפוט.
פשוט בצורה כזו שאתה מציג זה לא רציני.
נשלח ב-27/9/2011 18:47
אני חייב לקבול על ההבנה שלך גם לאור העובדה שיוצאות לך מסקנות שלא לפי דעת אף אחד מרבני ימינו
להבנת הגמרא, לשיטת הרמב"ם:
"ת"ר הנשאל לחכם וטימה - לא ישאל לחכם ויטהר. לחכם ואסר - לא ישאל לחכם ויתיר. היו שנים, אחד מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר - אם היה אחד מהם גדול מחבירו בחכמה ובמנין הלך אחריו. ואם לאו - הלך אחר המחמיר. ר' יהושע בן קרחה אומר: בשל תורה - הלך אחר המחמיר, בשל סופרים - הלך אחר המיקל. א"ר יוסף הלכתא כרבי יהושע בן קרחה".
כאן אפשר לפרש שרבי יהושע בן קרחה חולק אך ורק על הסיפא "אם לאו - הלך אחרי המחמיר". וזה פשוט גם לפי דברי הרמב"ם.
וכך נסביר את דעת הרמב"ם:
"שני חכמים או שני בתי דינין שנחלקו שלא בזמן הסנהדרין, אם עד שלא הגיע הדבר להן--בין בזמן אחד, בין בזה אחר זה--אחד מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר: אם אין אתה יודע להיכן הדין נוטה --בשל תורה, הלוך אחר המחמיר; ובשל דברי סופרים, הלוך אחר המקל ".
אם אין אתה יודע להיכן הדין נוטה רק במקרה כזה תחליט לבד! כלומר אם אתה בור שלא יודע לעשות שקלא וטריא ואינך בקיא בפוסקים רק במקרה כזה תחליט לפי הכלל הזה.
וגם במקרה זה לפי ההלכה הרווחת בימינו צריך לדייק בהבנה שוב, שהרי אם אינך יודע להיכן הדין נוטה, כלומר הנך בור, אז למד ותדע להיכן הדין נוטה ואז לא תצטרך לכלל הזה.
מה יוצא מכאן? שהרמב"ם מדבר אך ורק במציאות שאין לך איך לדעת להיכן הדין נוטה. כלומר מצבי קיצון כשהוא במקום שיאין לו איך ללמוד.
ואיך לומדים תורה!? א] על-ידי ספרים וב] על-ידי רבנים.
ומי הנחשב יותר? ידוע שללמוד מרבנים הוא הוא הערך העליון של לימוד תורה (שכן למשל בפנימיות התורה אין בכלל ללמוד שלא על-ידי קבלה, ולכן השם) שכן אם אין לנו מסורת מה יש לנו? מבינים לא נכון את התורה...
כתב רבינו הרמב"ם פסק 
