| נשלח ב-31/10/2007 22:24 |
 |
| |
פרשנות משנה על פי פשוטה
למדתי משניות בבא קמא.
סדרתי לעצמי בראש את הלימוד:
נדלג על המשניות הראשונות. ונגיע למשנה האחרונה בפרק הראשון:
חמשה תמין וחמישה מועדין: (התמין:) הבהמה אינה מועדת 1לא ליגח 2ולא ליגוף 3ולא לישוך 4ולא לרבוץ 5ולא לבעוט, (המועדין:)
1השן מועדת לאכול את הראוי לה
2הרגל מועדת לשבר בדרך הילוכה
3ושור המועד
4ושור המזיק ברשות הניזק
5והאדם.
(עוד מועדין:) הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש הרי אלו מועדין. מה
בין תם למועד אלא שהתם משלם חצי נזק מגופו ומועד משלם נזק שלם מן העליה.
הפרק הבא מפרט את דיני המועדין:
כיצד הרגל מועדת לשבר בדרך הלוכה? וכו'
כיצד השן מועדת לאכול את הראוי לה? וכו'
איזהו תם ואיזהו מועד? (מועד כל שהעידו בו שלושה ימים) וכו'
שור המזיק ברשות הניזק? וכו'
האדם מועד לעולם. וכו'
אם עד כאן הכל ברור, נעבור לשלב הבא:
המשנה הראשונה בפרק אומרת: כיצד הרגל מועדת לשבר בדרך הלוכה? הבהמה מועדת
להלך כדרכה ולשבר, היתה מבעטת או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה ושברה את
הכלים משלם חצי נזק. וכו'
המשנה השניה אומרת: כיצד השן מועדת לאכול את הראוי לה? הבהמה מועדת לאכול פרות וירקות. אכלה כסות או כלים משלם חצי נזק. וכו'
כך אני פיסקתי את המשניות. וכך הקהתי פיסק את המשניות (ע"פ המלאכת שלמה), וכך נראה לי פשוטה של המשנה.
אבל אני לומד גם את הגמרא בבא קמא.
שואלת הגמרא על המשנה הראשונה: (י"ז ע"ב)
"אמר ליה רבינא לרבא: היינו רגל היינו בהמה?" כבר מהשאלה ניתן להבין
שהגמרא פיסקה את המשנה אחרת: * "כיצד הרגל מועדת? לשבר בדרך הלוכה. הבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר" ואז קשה - היינו
רגל היינו בהמה. מסקנתה של הגמרא היא, שה"רגל" זה האב, וה"בהמה" זה תולדה.
תוך כדי הגמרא מסבירה גם את המשנה הבאה "שן" זה שן של חיה ו"בהמה" זה שן
של בהמה.
הפירושים של הגמרא דומים יותר לדרשות של פסוקים. אילו היה מדובר בפסוק
הייתי אומר: כך הם דרכי הדרש, אבל זה לא פסוק, וגם נראה לי שהגמרא התחבטה
בפשט של המשנה, ואם כן לא ברור בכלל הפירוש. מלבד זאת שכמו שהראיתי בתהחלה
- די ברור שהפשט הוא "כיצד הרגל מועדת לשבר בדרך הלוכה?" ולא "כיצד? הרגל
מועדת לשבר בדרך הלוכה" (או לפי רש"י במשנה: כיצד הרגל מועדת? לשבר בדרך
הלוכה)
קצת קשה לי להבין למה הגמרא התעלמה מהאפשרות הזאת, וכמעט שאני אומר אישתמיטתיה לגמרא, הגמרא פשוט לא שמה לב.
*(כך רש"י מפרש במשנה. אני הייתי אומר שהמשנה פיסקה כך: "כיצד?" כלומר כיצד חמשת המועדין? "הרגל מועדת לשבר בדרך הלוכה")
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2011 13:46 |
|
| |
[ירוחם,
בעיקרון, ודאי שאתה צודק, אלא שנוכחתי לא פעם שמושג ה"הגיון הפשוט" שלנו מושפע מאוד ממיני "לא יעלה על הדעת", ואלה - פעמים רבות - מבוססי פרשנות ואג'נדות. לכן אני נזהרת.]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2011 11:53 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | שיבולת
הבהרה- מפני המלעזים- בסיפור שלי הגללים היו- מתחת לגג. |
|
ירוחם, לא נעלם ממני, וגם סייגתי שמדובר בתמונה משעשעת ותו לא - לא בוויכוח עם הסיפור שלך. שיהיה לך יום טוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2011 11:38 |
|
| |
* xcodebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab" height="344" width="425" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" > <*
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2011 11:37 |
|
| |
שיבולת
הבהרה- מפני המלעזים- בסיפור שלי הגללים היו- מתחת לגג.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2011 11:27 |
|
| |
(אם יש צורך בהבהרה: תמונה משעשעת. לא באמת וויכוח עם ההודעה הקודמת).
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 01/12/2011 11:29:44
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2011 11:20 |
|
| |
אםשלום
אני חושבת שצריך להגביל את המסקנות ההיסטוריות רק לתחום "הבטוח" ביותר ולא להסתמך על "הגיון", שפעמים הרבה מוטה בעקבות הנחות יסוד ומיני "לא יעלה על הדעת".
שני חברים נכנסו לאתר בניה. וראו על אחד המרישים שבתקרה גללים של פרה. תמהה מאד אחד מהם.
-איך הפרה הגיע לתקרה והטילה את הגללים?
השיב חברו. - כשהמריש- היה מוטל על הריצפה. עברה הפרה והטילה את גלליה, והמנוף הרים את המריש אחר כך.
- אתה ראיית בעייניך? לא תמיד אפשר להסתמך על ההגיון. צריכים הוכחות.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 21:18 |
|
| |
[אני מודה שאני ספקנית מטבעי לגבי האפשרות ללמוד היסטוריה ממקורות חז"ל, אפילו את ההיסטוריה של מקורות חז"ל עצמם. אני חושבת שצריך להגביל את המסקנות ההיסטוריות רק לתחום "הבטוח" ביותר ולא להסתמך על "הגיון", שפעמים הרבה מוטה בעקבות הנחות יסוד ומיני "לא יעלה על הדעת". (הדברים אינם אמורים לגבי דבריך שלך בהכרח, אלא באופן כללי).]
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 19:49 |
|
| |
אםשלום
מאין אתה יודע זאת? האם יש הוכחות לכך, מלבד דבריהם (הפרשניים, במובנים רבים) של חכמים מאוחרים יותר?]
נעזוב את המקורות של החוקרים, ונשתמש בהגיונך ובשכלך.
המשנה מביאה דעות של חכמים קדומים שמעון בן שטח עקביה בן מהללאל הלל שמאי רבי עקיבא רבי ישמעאל וכו'
מה דעתך איך כל האינפורמציה הענפה הזו הגיע לרבי. בדיסקים קלטות קבצי מחשב?
כל בית מדרש כל אסקולה שמרה את הפרוטוקולים שלה, ורבי כאמור אסף חיבר ערך וניסח.
מה דעתך ההגיונית ? |
|
******* language="" type="text/">menuMgr27072694.renderMenubar();
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 19:24 |
|
| |
ואם נחזור לשאלה העקרונית, ברור כי לטקסט יש חיים משל עצמו, עד כמה שאנו מצליחים להפיק ממנו תובנות מעניינות. במידה וחשוב לנו לברר את עמדת הכותב עלינו להשתדל להיצמד למה שנראה ככוונתו. העובדה שעוסקים בדברי חז"ל (לא רק, אבל בעיקר) ולא בדברי חכמים אחרים שגם בדבריהם אפשר למצוא תובנות חכמות, נובעת, בין השאר, מכך שמעוניינים להתחבר (ו/או להבין) לתרבות מסוימת. אם עוקרים לגמרי מקרא (לצורך העניין, חז"ל) מידי פשוטו, מה טעם להלביש דווקא על טקסט פלוני את תובנותינו אנו. (אם הקריאה משמשת רק כגירוי לחשיבה יצירתית. ניתן לעשות זאת כאמור, על ידי עיון בטקסטים שונים).
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 19:16 |
|
| |
בהנחה כי הכרת התקופה בכוחה לשפוך אור על משמעות התוכן, יש טעם להתעניין מתי ועל ידי מי הדברים נכתבו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 17:57 |
|
| |
| ייתכן כתב: | | |
אמשלום,
גם בזמן כתיבת המשנה עדיין הייתה חשיבות רבה ליכולת השינון.
הספרים לא היו מצויים כל כך.
|
|
[אכן.
(המיני-דיון הזה קצת מזכיר לי את הבדיחה על החוקרים שמצאו שלא שייקספיר חיבר את מה שמוכר כ"כתבי שייקספיר", אלא אדם אחר לחלוטין, ששמו היה "שייקספיר"...).]
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 17:53 |
|
| |
לפי החוקר בער (במקור המעניין שהביא דייר) חלק נכבד מההלכות במשנה לקוחים מחוקי הפוליס היווניים.
חכמה בגויים תאמין.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 17:37 |
|
| |
אמשלום, גם בזמן כתיבת המשנה עדיין הייתה חשיבות רבה ליכולת השינון. הספרים לא היו מצויים כל כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 17:22 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2011 17:03 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | |
המשנה נוצרה זמן רב לפני חיבורה. היו אסכולות שונות ובתי מדרש שונים כמאה וחמישים שנה לפני הבית ועד רבי -שלש מאות שנה לאחר החורבן,
בכל בית מדרש נשמרו הלימוד והלכות של חכמי בית המדרש. רבי קיבץ אותן וערך אותן וניסח אותן בשפה העברית החדשה, שאותה בין היתר ניסה רבי להחיות, בהצלחה לא מבוטלתת
|
|
[ירוחם,
מאין אתה יודע זאת? האם יש הוכחות לכך, מלבד דבריהם (הפרשניים, במובנים רבים) של חכמים מאוחרים יותר?]
|
|
|
|
|
