קללת עזרא הסופר : אמת צרופה או אגדה אורבנית

הנביא בשער,

אגדה זו מובאת בהקדמת ספר מלאכת שלמה לרבינו שלמה עדני < תלמיד מהרח"ו ורבנו בצלאל אשכנזי >.

העלית כאן 2 נקודות.האחת עניין בקשת השררה.והשני - העוני.המיוחסים לקללת עזרא ע"ה.

אגב, יש אומרים שמפני זה לא נמצא כמעט את השם "עזרא" בין התימנים,ועל כל פנים הוא נדיר.

אך קללה זאת בעבור שלא אבו מבני תימן לעלות.

רק נזכור שבעליית היהודים לארץ ישראל לבניין בית שני באו רק מיעוט העם.רובו המוחלט שכן בחו"ל.

למשל, את התוספת "אמת ויציב" אחר קריאת שמע דשחרית,יש המייחסים לבני ספרד שלא אבו לעלות לבניין הבית שני,ובמקום זו שלחו התנצלותם בפיוט זה.ראה בספר סדר היום כמדומה לחכם הצפתי, ולהגאון חיד"א  בספר ברכי יוסף < או מחזיק ברכה > .

גם בתלמוד, במסכת יומא < דף ט כמדומה > מובא שריש לקיש לא אהד את בני בבל מפני שלא אבו לעלות עם עזרא לבניין הבית.וכן ידוע < בגמרא יבמות? > על הקנס שקנס עזרא את הכהים הלויים יושבי צפון אפריקה.יש אומרים שאלו שוכני האי גרבא.

אם כן , על מה ולמה ראה עזרא לקלל דווקא את יושבי תימן ?

ראיתי פעם לפני שנים מכתבי הרמב"ן <בהוצאת שוועל ? > המבאר שעזרא ביקש אליו את צאצאי מלכות בית דוד כדי לחדש המלוכה דווקא.אם כן ,מובן מדוע בני תימן נקנסו היות והיו בהם מיוחסים למלכות בית דוד.

נוסף על זאת יש להעיר שיושבי תימן אינם כולם מזמן בית ראשון כידוע ורבים מאד התווספו במרוצת הדורות,אם כן הקללה אי אפשר שתחול על רבים מבני תימן.אם בכלל היתה קללה.אצלנו במשפחה אין בכלל מסורת כזו.ואני בטוח שעוד אצל רבים.

על עניין העוני הרי שהוא תוצאת משטר ובידוד.ולא כשל או משהו מופלא.אין צורך לייחסו לקללה.עם כל הכאב שבדבר.עמים עצומים שרויים בעוני בגלל ניהול כלכלי כושל.ולא קוללו מעולם.

מעבר לכך, ידוע שהיו תקופות בהם התימנים זכו לשלטון בתימן < יוסף > מה שלא נשמע ולא נראה באף גלות ישראל. ויש עדויות על תרומותיהם ליושבי ארץ ישראל ולגאוני בבל.היו תקופות בהם היתה להם הצלחה כלכלית.

המצב החמיר עם התגברות האיסלם השיעי-ייזדי ואינו תלוי בקללת עזרא מעבר לקללת הגלות לכשלעצמה.

על עניין ריבוי בתי הכנסת.אין בין זה לבין בקשת השררה ולא דבר.אדרבה יהודי תימן ידועים בבריחתם מכל מיני שררה והתנשאות וצניעותם היתה למופת.

הסבר הגיוני ומאד פשוט ואמיתי נתן לכך הגר"י קאפח זצ"ל.לפי ענייני מנהגי התפילות ורצון כולם לחנך את בניהם לעליה בתורה ולקיחת חלק במסורת.וכו'.אפשר שמישהו כאן כבר הביא את דבריו.

לפי כל זה , ועוד. נראה לי שאין לאגדה זאת יסוד.או שפורשה שלא כהלכה.וזו גם הסיבה שלא נמצא לה תיעוד באף כתב נוסף חוץ מהמלאכת שלמה.שמעתי גם שהרב עזריה בסיס כתב בזמנו מאמר בנושא לדחות שמועה זו.



בכל אופן, אני לא מאמין לדבר זה.

לק"י

שלושת המקורות הראשונים והחשובים לאגדה על קללת עזרא, הם: הרב שלמה עדני (המאה הט"ז), מהרי"ץ (המאה י"ח), והתייר יעקב ספיר (המאה הי"ט).
א. הרב שלמה עדני - עלה לא"י בגיל 5 שנים.
ב. התייר יעקב ספיר – נוסע אשכנזי שהסתכל על אורחות חייהם של יהודי תימן מתוך עיניו.
ג. מהרי"ץ - חי כל ימיו בתימן וחקר את מנהגיהם. לא קשה להכריע שנאמנים דברי מהרי"ץ משאר בעלי המסורה.

תקציר מסורת כל אחד ואחד:
א. הרב שלמה עדני (הקדמה לפרושו על המשנה 'מלכת שלמה') – עזרא קלל אותם "להיות כל ימיהם בעוני. ובעונות נתקיים בנו באותו הגלות עוני תורה ועוני ממון".

ב. מהר"יץ (מגילת תימן, נתפרסם ע"י דוד סלימאן דוד ששון, הצופה לחכמת ישראל, שנה שביעית, התרפ"ג, עמ' 6-5). – "ובעון זה נענשו אנשי תימן בדלות ועניות מקללת חכם ונביא...ומפני זה הם עניים באין רכוש וקנין".

ג. יעקב ספיר (אבן ספיר, 'חדרי תימן', צט ע"א) – "והחרים אותם בחרמו הקשה... הם אין להם שלוה ומנוחה...ששלותם והצלחתם אינה מתקיימת ומתמדת בידם".

והרי לך בעיות ותמיהות בתוכן המסורות:
1. יעקב ספיר מספר שבתחילה עזרא שלח אליהם לבא לירושלים, ומשלא באו – יצא בעצמו אליהם.
עדות זאת אינה מתקבלת על הדעת שעזרא יצא לתימן ויסכן עצמו בדרך ארוכה כזאת. ואם יצא - ודאי שהיה מוזכר בספרות או בהסטוריה.

2. למה שעזרא יחליט לקלל דווקא את התימנים, ולא גם את העשירים והמיוחסים שבבבל שלא רצו לעלות לירושלים ? מה ההבדל בניהם ?

3.מהרי"ץ כתב שקללת עזרא אפילו בחינם – פוגעת, ומביא את הפסוק: "וכל אשר לא יבוא לשלשת ימים כעצת השרים והזקנים – יחרם כל רכושו" (עזרא י, ח). דבר זה קשה לאומרו, מיכוון שהפסוק הנ"ל מדבר על היהודים שגרים ביהודה וירושלים שיכולים להגיע תוך שלושה ימים לירושלים, ואילו התימנים בתנאים של אותם הימים, לא היה יכול להגיע מתימן לירושלים בשלושה ימים.

4.יעקב ספיר כותב שהתימנים קללו את עזרא שלא יקבר בא"י. לא יתכן שעדה קדושה וטהורה תקלל נביא וכהן גדול עזרא הסופר, מנהיגה הרוחני של תנועת בניין בית שני ? כמו כן עפ"י ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו קובע שהוא מת בירושלים ונקבר שם (ספר קדמוניות היהודים, סי' יא, פ"ה ה). בעדותיו של יוסף בן מתתיהו השתמשו פוסקים בחיבוריהם, ראה בספר כול-בו על אבלות עמ' 280, משתה של הבראה).

5.יעקב ספיר כותב שעקב שנאת התימנים את עזרא - אינם קוראים לאיש בשמו.
דבר זה אינו נכון ! ראשית בכל שנה בליל תשעה-באב נוהגים יהודי תימן להזכיר את מניין השנים לחורבן בית ראשון ולחורבן בית שני. כשמזכירים את המיניין לחורבן בית שני אומרים: "היום...לחורבן בית שני אשר בנה עזרא אדוננו". כנו כן עזרא נזכר בפיוטים באשמורות לחודש אלול ובסליחות ליום כיפור, וכן בשירים של הרב שלם שבזי, וכן בהרבה שמות של אנשים ועוד.

6.גם יהודי ספרד, פרס, וקהילת וורמיזא תולים את סיבת סיבלותם בסירובם לעלות לירושלים בימי עזרא. כך שאגדות אלו צצו תמיד כשבאו גזרות על היהודים, ולא משנה אם יש בהם גרעין אמת או לא.

ולסיכום: אגדות אלו הינם אגדות עממיות, שיש בתוכם הרבה מוקשים ומהמורות.
ואפילו אם נקבל אותם כלשונם, בקללת עזרא מוזכרת רק עוני וסבל ורדיפות על העדה. אך לצערי בימנו הוסיפו עוד אגדה חדשה, שכאילו התווספה לקללה (כאילו לא מספיק מה שקבלנו עלינו) גם קללה של מחלוקת, תסיסה ווכחנות בתוך העדה, שדבר זה לא הזכירום הרב שלמה עדני, מהרי"ץ ויעקב ספיר.

ועליהם אומר: "תפסתה מרובה – לא תפסתה...
 

_________________