ערכים ושידוכים
התכתבות ביני לבין הרב זאב מ"ערכים" - נראה לי שיש בה עניין לציבור ---
לרבני "ערכים"
שלום,
לפני זמן מה
שוחחתי עם פעילה ב"ערכים", והשיחה הגיעה לענייני שידוכים.
היא סיפרה לי,
שבעבר היא נפגשה עם ר"מ מישיבת הכותל, שהיה בחור "צדיק, חכם ומקסים"
(כדבריה), אבל פסלה אותו כי הוא אומר הלל ביום העצמאות. ואני תמה: עם כל
החשיבות של סוגיה זו, הרי המחלוקות בין בית הלל לבית שמאי היו הרבה יותר
גדולות, הם נחלקו על איסורי תורה שיש בהם כרת, ובכל זאת לא נמנעו מלשאת
נשים אלו מאלו; מדוע בימינו, כשהמחלוקות קטנות יותר, אנו לא מסוגלים לנהוג
כמותם?!
היא אמרה לי,
שחשוב לה שהילדים יקבלו חינוך אחיד על-פי השקפה טהורה, ואני תמה: וכי אי
אפשר לחנך את הילדים שיש מחלוקת?! והרי כשילמדו תלמוד, יגלו שם אין-ספור
מחלוקות, ולא יאמרו להם שרב אחד טועה והשני צודק, אלא ש"אלו ואלו דברי
אלקים חיים"; אם כך, מדוע אי אפשר להסביר לילדים, שגם בימינו יש מחלוקות
בין רבנים, וכל אחד הולך לפי שיטתו? מדוע חייבים לחנך אותם שרק "אנחנו"
צודקים וכל השאר טועים?!
אחר-כך סיפרתי
לה על קרוב משפחה שלי, שהוא חרדי ממשפחה חרדית, למד בישיבה חרדית עד גיל
20 בערך ואז הלך לעבוד במוסד חינוכי חרדי למהדרין (בית ספר "שמע קולנו"
לילדים חרשים חרדים); היא בכלל לא רצתה לשמוע, היא אמרה שהיא מוכנה להתחתן
רק אם בחור שלומד כל היום בישיבה. ואני תמה: איך שכחו את דברי חז"ל "כל
תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עוון"? ידוע כמה תקף הרמב"ם את
האנשים שאינם עושים מלאכה, ושמים על ליבם שיתפרנסו מדברי תורה; ידוע גם
שה"בית יוסף" והתשב"ץ התירו להתפרנס מדברי תורה משום "עת לעשות לה' הפרו
תורתך", כי ראו שהדור ירד ויש הרבה אנשים שאינם מסוגלים לשלב בין לימוד
תורה לעשיית מלאכה; אולם, לא ברור לי איך ייתכן, שאותם אנשים שמפרים את
התורה ("הפרו תורתך") נחשבים לנעלים יותר, מבחינת שידוכים, מאלו שמקיימים
את התורה? מדוע מי שלומד רק תורה, נחשב נעלה יותר ממי שמקיים את דברי חז"ל
ומשלב לימוד תורה עם עשיית מלאכה?!
נראה לי שאותה
בחורה לא המציאה את הדברים, אלא למדה אותם מרבניה ב"ערכים", ולכן אני פונה
אליכם, הרבנים, ושואל: האם אכן זה האופן שבו אתם מחנכים את בנותיכם? מדוע
אינכם מחנכים לערכים של אהבת ישראל, כבוד לדעות שונות, ועשיית מלאכה? האם
אלו לא ערכים יהודיים חשובים מספיק?
---
תשובת "ערכים":
לאראל סגל שלום!
קראתי את
דבריך.
בסוף
הדברים שילבת את נושא 'אהבת ישראל' ויורשה לי להתקומם אודות שילוב נושא זה במכתב.
האם מי שרוצה להנשא לאדם שלומד תורה כל היום, יש סימן כלשהו שהוא לוקה באהבת
ישראל??? אני מגיב בצורה זו כי כיום מקובל להכניס את הנושא למקומות רבים בהם הוא לא
שייך, כאילו שאהבת ישראל היא נחלת צד אחד בלבד.
בהקשר
ללימוד תורה כולם חלקו על הרמב"ם ועיין בכסף משנה שמרחיב להביא דעות אלו. ביחוד
כיום שכדי להיות תלמיד חכם חייבים ללמוד הרבה מאד תורה. ננקטה ההלכה שעדיפה היא דרך
הלימוד.
בהחלט,
כאשר האב והאם נוקטים באותה שיטה ולא חולקים, קל הרבה יותר לבנות בית משופר וגם
חינוך הילדים אינו נקרע בין הקצוות. עירוב דברי חז"ל ללא הסבר מפורט במה מדובר שם
ואלו פרטים עלינו ללמוד משם, אינו מוסיף לשאלה.
נתקלת
בבחורה שמעוניינת לבנות את ביתה בצורה נאותה ובריאה. זוהי אחת מנקודות ההחלטה
החשובות בחיים, אם לא החשובה ביותר. לא הבנתי על מה יצא קיצפך, האם אין לה
רשות לבחור בדרך חיים ברורה ומנומקת עפ"י התורה? גם אם לדעתך ישנן שיטות
נוספות שיוצאים בהם ידי חובה, היא מעונינת בדרך ברורה מאד. היא ראויה לכל שבח ולא
לביקורת חלילה.
לא הבנתי
מדוע נכתב מכתב כה מאשים ונרגז.
שלך
בכנות.
זאב
---
תגובתי:
* לגבי אהבת ישראל, ראו במשנה יבמות סוף
פרק א: "אף על פי שאלו אוסרין ואלו מתירין, אלו פוסלין ואלו מכשירין, לא
נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי". האם הם לא
ידעו את מה שאתם יודעים, ש"כאשר האב והאם נוקטים באותה שיטה ולא חולקים,
קל הרבה יותר לבנות בית משופר, וגם חינוך הילדים אינו נקרע בין הקצוות"?
מדוע לא חינכו את בנותיהם לבחור רק בחורים מאותו בית?
* ראו בפירוש קהתי שם:
""ובאה המשנה ללמדנו, שחיבה וריעות היו נוהגים זה בזה, לקיים מה שנאמר
(זכריה ח ט) "האמת והשלום אהבו"". מכאן, שכאשר זרם שלם מחנך את בנותיו שלא
להינשא לבחורים מזרמים אחרים, הרי שאותו זרם אינו מקיים את מה שנאמר "האמת
והשלום אהבו", ובהחלט יש בכך פגם באהבת ישראל [הזכרתי את "אהבת ישראל"
בהקשר של הזרמים, לא בהקשר של לימוד תורה כל היום].
ייתכן שטעיתי בפירוש
המשנה ובפירוש דברי קהתי. אם כן, אשמח אם תסבירו לי, איך אתם מפרשים את
הדברים.
לגבי לימוד תורה - ה"כסף משנה" אכן חלק על הרמב"ם לגבי האיסור על קבלת שכר, אבל הוא לא חלק עליו לגבי המעלה הגדולה של העיסוק במלאכה, לכל מי שיכול:
* "ואין ספק, שמי שחננו ה' יתברך שיתפרנס ממלאכתו, אסור לו ליטול"
* "ודאי, כל היכא דיש לו, אסור לו ליהנות מדברי תורה, וגם יש לו למעבד כל טצדקי שאפשר, שאם ייהנה יהיה בתורת עני..."
* "ויותר יש לומר, דכל שאין לו משרא שרי ליהנות, ויונתן בן עמרם - לפנים משורת הדן הוא דעבד"
* "ודאשתמש בתגא חלף - וכאן נכללות כל הנאות דברי תורה, וה"מ המכוין בתחילת לימודו לכוונות האלה, או שאפשר לו להתפרנס בלא שיטול שכר תלמודו..."
* "ואחר הודיע ה' אותנו את כל זאת, אפשר לומר שכוונת רבינו כאן היא, שאין לאדם לפרוק עול מלאכה מעליו כדי להתפרנס מן הבריות כדי ללמוד, אבל שילמוד מלאכה המפרנסת אותו, ואם תספיקנו - מוטב, ואם לא תספיקנו - ייטול הספקתו מהציבור ואין בכך כלום, וזהו שכתב 'כל המשים על לבו וכו', והביא כמה משניות מורות על שראוי ללמוד מלאכה" [ונראה שלפירוש זה הוא אינו חולק על הרמב"ם]
* גם בהלכה הבאה כתב הרמב"ם "מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו, ומידת חסידים הראשונים היא, ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא, שנאמר 'יגיע כפיך כי תאכל - אשריך וטוב לך'...", וה"כסף משנה" לא חלק על דברים אלה.
אם כך, כאשר אתם מחנכים את בנותיכם להעדיף דווקא חתן שאינו עושה מלאכה, אתם יוצאים לא רק נגד הרמב"ם אלא גם נגד ה"כסף משנה", שהרי לכל הדעות, מי שעושה מלאכה עדיף.
---
תשובת "ערכים":
לאראל סגל שלום!
קראתי את שאלתך.
בית הלל ובית שמאי חלקו בפרטים שונים בקיום
המצוות אולם דומה שהשקפותיהם, אורח חייהם, תקוותיהם ומגמתם היו אחידות. לדוגמא,
בהקשר ללימוד התורה שניהם סברו שיש ללמוד מה שיותר
וכמה שיותר והתורה היא מרכז החיים הרוחניים ובלעדיה אין מאומה. על רקע השקפה זו
ניתן לפתח חיים משותפים רוויים בקדושה.
אולם, כאשר אדם
סבור שבמקום לימוד תורה ניתן לבחור בעיסוקים שונים, לא בכורח של מערכת החיים אלא
שזוהי הדרך לכתחילה והיא סבורה שחשוב למצוא לומד תורה אמיתי הרי שהדרכים נפרדות, על
כל פנים מותר לה להמשיך לחפש בעל כרצונה.
ושוב, אין קשר
בדבריך לאהבת ישראל, כי גם לומדי התורה וביחוד הם, הם אוהבי ישראל אמיתיים. מדובר
כאן בהתאמה שאיננה ואין לדבר גם כל קשר לב"ש וב"ה שלא חלקו בענייני אורח החיים
המהותי.
בברכה זאב
תוקן על ידי אראלסגל ב- 03/11/2007 19:39:10
 |
|
|
