על מה אתם לא מתפשרים ???

אישה כנועה,למרות שאני בכול מצב תמיד יקישב ויספק לה את כול צרכיה יש לי הרבה לתת והכול מתחיל מליצור רקמת אמון ולתת לה בטחון לדאוג לה אני מתחתן על מנת לשרת את אישתי

עשניכרצונו- גם אצל הדתיים לאומיים יש את הדברים האלה ש"לא לפגוע בשידוכים"? (כמו שאמרת שהעבירו אותה אולפנא שלא תפגע בשידוכים..)

לא. אם אני אומרת היא לא תתחתן לעולם. זה באמת נושא קשה. אבל זה מנחם כי זו תכונה שא"א לפספס. הדייט שלה בטוח ישמים לב לזה גם בלי שיגדו לו לפני. היא לא אחת שמסתירה דעות, רגשות וכ"ו. בגלל זה אין לי כ"כ יסורי מצפון או משו. ואנחנו יוצאים בערך חודשיים- שלשה ככה שזה לא 5 פגישות. יהיה בסדר.

"אני בחיים לא אגיד עליה שהיא כעסנית כי אני אוהבת אותה והיא חברה טובה  והיא מתה להתחתן וכל 1 יבטל אם ישמע" - ואם, בזכות העזרה שלך, היא תתחתן עם מישהו שלא מסוגל לחיות עם אישה כעסנית, וזה יתגלה רק אחרי הנישואין, ואז הם יריבו כל היום או יתגרשו - האם זה באמת לטובתה?

מצד שני, אם את אומרת את כל האמת, אז יש יותר סיכוי שהיא תמצא מישהו שהתכונה הזאת לא מפריעה לו, ותהיה מאושרת.

בתור נשוי ותיק - מה שבאמת חשוב זה מידות טובות וגמישות בחיים - עם כל השאר כבר זורמים.

_________________

<<<It''s smart to be Smart>>>

אראל- אתה תמים אם אתה חושב שבירורים אתה מקבל את כל המידע שאתה רוצה. אז זהו שלא. פשוט מאוד. אני בחיים לא אגיד עליה שהיא כעסנית כי אני אוהבת אותה והיא חברה טובה  והיא מתה להתחתן וכל 1 יבטל אם ישמע. ואני בטוחה שככה כל אחד לגבי חברים שלו.
אני מכירה מקרה 1 של בחורה שהיו לה בעיות קשות אבל ההורים שלה לא הסכימו לשלוח אותה לפסיכולוג (האולפנה אמרה להם- או פסיכולוג או הביתה והם העבירו אותה בית ספר כדי שלא יהרוס בשידוכים) והיא התחתנה עם מישהוא ממש טוב. כשההורים שלו בירררו אף 1 לא היה מוכן להגיד עליה כלום. פשוט לא הסכימו לענות. לא הרב של האולפנה וגם לא החברות (אבל פה היה סיפור גדול של שקר שהיא ספרה לכולם וכולם נפגעו מזה) בקיצור- הם התחתנו! ואני בטוחה שהוא לא יודע מזה כלום! אחרת הוא היה מבטל.

"ובחיים בבירורים אני לא אגיד עליה את זה. פשוט אי אפשר!" - למה לא? עד כמה שידוע לי, בבירורים חייבים להגיד את כל הפרטים החשובים, כדי לעזור לצד השני לקבל החלטה נכונה.

נראה לי שאפשר לזהות כעסנות מוגזמת, וגם עוד הרבה תכונות שליליות, אם נפגשים כמה פעמים בבית המשפחה, ורואים איך הבחור/ה מתייחס/ת למשפחה שלו/ה. הגיון פשוט - לאחר כמה שנים שנמצאים ביחד, מרגישים כמו משפחה ומתייחסים זה לזו כמו משפחה, ולכן, אם הבחורה כל הזמן רבה עם המשפחה שלה, יש סיכוי גדול שהיא תריב גם עם בעלה.

אראלסגל,צניעות הכוונה, בלבוש ובכיסוי ראש. למשל..אם אני אלך רק עם פאה או רק עם מטפחת,והבחור רוצה אחרת,אין מה להתחיל להפגש בכלל. וכד'..

צודק. ומעטים האנשים. בד"כ כשלאדם מפריע משהו הוא לא פשוט נשאר רגוע ושואל יפה "למה עשית את זה" וכ"ו.
רוב האנשים שמרגיז אותם משהוא מאוד הם משתוללים ממש. והם יכולים להיות האנשים הכי חמודים בעולם.
השאלה מה הגבול- אני מתכוונת להרמות קול .. לא לצרחות היסטריות בכל השכונה או מכות. זה נראה לי טבעי לא?
אבל אהבתי את הרעיון שהצגת.=) חוץ מזה אף 1 לא יגיד לך בבירורים שמישהוא הוא כעסן.. את זה צריך לקוות שרואים בדייטים לבד. ואם לא- ממממ. לא טוב.
יש לי חברה שהיא כעסנית בצורה חריגה- ובחיים בבירורים אני לא אגיד עליה את זה. פשוט אי אפשר! אבל מי שיתחתן איתה. ואי. הוא יהיה אומלל. לא תהיה לו שניה של שקט. ואין מה לעשות עם זה. א"א להעיר. היא פשוט לא מקבלת.! ואיך יעלו על זה הדייטים שלה?! רק אחרי החתונה.. מלחיץ.

נועה: "על צניעות, אין אצלי פשרות" - צניעות במובן של הסתפקות במועט, של ענוה, או של כיסוי הגוף?

עשניכרצונו: "רק אנשים אדישים לא כועסים" - אני לא מסכים. יכול להיות אדם מאד אכפתי, שמבטא את האכפתיות שלו בדרכים אחרות - אם משהו מפריע לו, הוא מתפלל לה', עושה כמיטב יכולתו כדי לפתור את הבעיה, מדבר עם אנשים אחרים ומבקש את עזרתם, או אפילו בוכה. כעס הוא לא התגובה היחידה האפשרית.

לענ"ד צריך לשמור את הכעס רק למקרים קיצוניים שבהם נעשתה עבירה חמורה, וגם אז צריך לכעוס רק כלפי חוץ, כדי להדגיש את חומרת המעשה.

לדוגמה, אם ההורים הלכו לישון והילד מרעיש ומפריע להם בלי כוונה, זה לא מצדיק כעס, אבל אם הילד גנב או היכה את חברו, זו כבר עבירה, ובמקרה זה צריך לכעוס עליו כלפי חוץ כדי שיבין שהמעשה חמור.

אבל אם ההורים כועסים בכל פעם שהילד מפריע להם, הכעס שלהם כבר לא אפקטיבי כאמצעי חינוכי, הילד לא ידע להבחין בין דבר חמור (גניבה) לבין דבר פחות חמור (הרמת קול תוך כדי משחק), והחינוך ייפגע, וגם האוירה בבית תיפגע.

נועלה- נכון. אבל מצד שני אדישות זה כמעט נורא באותה מידה! אני לא יודעת אפילו אולי יותר. אם אדם כועס לפחות סימן שאכפת לו. בנאדם אדיש אין מה לדבר איתו בכלל לא מעניין אותו כלום.
כאילו- מה שאני באה להגיד שכולנו כועסים באישהוא שלב.כל מי שהוא אכפתי. רק אנשים אדישים לא כועסים.

תוקן על ידי עשניכרצונו ב- 09/11/2007 12:14:15