תקנות "בני העיר" - שאלת הסמכות

בתקופות האחרונות התגברו באיזרוים בעלי אוכלוסיה חרדית יוזמות פרטיות רבות, שהצד השווה של כולן הוא התארגנויות פיראטיות של "תקנונים" שונים לטובת בני העיר. יוזמות אלו מתבטאות בין השאר ב"ועדות" שונות המנסות לפעול נגד האמרת מחירי הדירות בשכונות (הגורמת לשינוי צביון האוכלוסיה ולקשיים כלכליים גוברים והלכים של האוכלוסיה הותיקה). בעיתוני סוף-השבוע החרדיים מתפרסמות בשבועות האחרונים ידיעות אודות סנקציות חריפות שמפעילות הועדות באמצעות רבני השכונות נגד מפירי דעתה.

כידוע קיים מושג הלכתי שבי"ד או "שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר" מתקנים תקנות לטובת השוק או לטובת בני העיר. הציבור החרדי גרס במשך שנים ארוכות כי המועצות המקומיות אינן מייצגות של הציבור מטעמים ותירוצים שונים. החל מהליך הבחירה שאיננו תואם להלכה (בחירת נשים/חופשים/נוכרים), ועוד. האם ההליך של התארגנויות פיראטיות של אנשים ספורים, ואפילו של רבני השכונות, מקנה לתקנותיהם מעמד הלכתי כלשהו? ובהנחה שלא, האם מבחינה הלכתית הסנקציות החברתיות המופעלות נגד הסרבנים הן לגיטימיות?

והחלק החמישי [תקנות ומנהגים] הם הדינים העשויים על דרך חקירה וההסכמה בדברים הנוהגים בין בני אדם, שאין בם תוספת במצווה ולא גירעון, או בדברים שהם תועלת לבני אדם בדברי תורה. וקראו אותם תקנות ומנהגים. ואסור לעבור עליהם. וכבר אמר שלמה ע"ה על העובר עליהם (קהלת י), ופורץ גדר ישכנו נחש.
 
בתרגום חופשי ל"בבני ברק התקינו" על פי הפרמטרים של הרמב"ם:

 'בני העיר או אם תרצה 'הרבנים עסקני העיר' 'חקרו' בעניין הפקעת מחירי הדירות,  והגיעו להחלטה שהמצב בלתי נסבל, והעושק והגזל פשטו כמו שריפה בשדה קוצים ו'הסכימו' לקבוע תקרת גג להגבלת דמי השכירות - בקביעת תקנה זו  אין נגיעה למצוות שאסור להוסיף או לגרוע מהם. ולפיכך, גם אין פגיעה במצוות דיאורייתא - ומובן שיש בהגבלת תקרת דמי השכירות דברים שמועילים בדברי תורה - הלכו עם ההצעה לגדויילים וקיבלו את הסכמתם - ולפיכך נקבעה תקרה וכל העובר עליו ישכנו נחש -

בבני ברק התקינו - כשיושבים בה הרב אליישיב והרב קנייבסקי שנותנים את ההסכמות לתקנות אלה....

(איך הם אמרו: בבני ברק עתידין ללמוד תורה מבני בניו של המן?)

_________________

השלמה:

באושא התקינו - כשישבו סנהדרי גזית באושא שהיא אחת מעשר גליות שגלתה סנהדרין כדאמר בר"ה (דף לא). (רש"י כתובות דף מט עמוד ב).

ריב

חכם נישטאיך,

אני בטוחה שאם תחזור על  דברי הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשנה, ותראה שם איך הוא מונה שמותיהם של החכמים והנביאים שראוי ששמם יוזכר שהרי 'התקנות' שהם התקינו הם זכרונם.ולעומת זאת יש מתקני תקנות שהוא אינו טורח לעסוק בשמותם. ובד בבד תחזור שוב על הדוגמאות שהבאתי , ותזכה לראות את הסמכות בדבריי.

נזכרתי עכשיו תוך כדי הכתיבה : איך מכנה הרמב"ם באיגרת השמד את החכם שפסק לציבור בתימן ? "קשקשן סכל והולל" ! האם הוא מערער על עצם זה שיש בידו הסמכות? 

 

תוקן על ידי riv ב- 14/11/2007 8:45:19

   השאלה היתה סמכות ולא ראיתי אותה אף בדברייך

כשהרמב"ם כותב במפורש "כי כשתיפול הקנאה ובקשת השררה כולם יתאוו לו," : מכלל לאו אתה לומד הן - מבקשי הקנאה והשררה יש להם את אותה הלגיטימציה שיש לו שיתאוו להם, וישמעו בקולם!
ואם הוא כותב במפורש - " כי הם רק מבקשים להרחיק את ההמון מהעבירות הגדולות, והמידות הטובות אינם נחשבים מן הדין ומין הדת" - הוא מתכוון לכך שאלה שיש להם הסמכות הם מ'המון החכמים'

נישטאיך,

להביא מקורות, הדף יכלה ואין הרשימה תכלה..אין לפני מקורות כרגע, מזכרוני, במו"נ בפתיחה הוא מדבר על ה"סכל הנמהר הערום מהמון הרבנים" - לתואר "רב" יש סמכות, הלוא כן?
בהקדמה לפרק חלק הוא מדבר על הרבנים הדרשנים שדורשים בראשי חוצות והלוואי והיו שותקים.
ומסברא פשוטה, רשות ראש הגולה ר' שמואל בבגדד שנבחר אף על פי התנגדות הרמב"ם למינוי (בהעדיפו את ר' דוד )באומרו "כי ראש הגולה הזה אינו מתאים לתפקידו כי לא קרא ולא שנה היה לו סמכות להחליט לציבור? שאם לא כן, למה הוא צריך לנחם את תלמידו שאין לו להתפלא אם ר' שמואל כתב עליו רעות: כי מי האיש אשר יכוהו ולא יצעק"? ולמה הוא מזהיר אותו מלפתוח בית מדרש שמא יארעו לו סכסוכים איתם? על מה יהיו הסכסוכים?

_________________

ריב

התוכלי לציין את המקור המדוייק בו  כולל הרמב"ם בפירוש את כל אותם שיש להם את הסמכות להחליט לציבור. 

טרחתי לציין שאצל הרמב"ם "המון חכמים" = "המון מוקיונים" והוא בפירוש כולל אותם באלה שיש להם הסמכות - ראה בהקדמה לפרק חלק דבריו על המון החכמים.

ריב

דברי הרמב"ם ידועים לי, אלא  שהוא מדבר בתקנות המוסמכים לתקן, ולא בתקנות מוקיונים.