הבטחת התורה לשנה השישית התקיימה ביישוב מבוא חורון

התאור בשני המסמכים המצורפים- (פורסמו בח"ח)
מתעוררות כמה שאלות:
-הר' עובדיה יוסף אמר שההבטחה היא דווקא כאשר השמיטה דאורייתא. למה זה כך? ומה ניתן ללמוד מזה על משמעות המצוות דרבנן, או לכה"פ מצוות שמיטה?
-לאוהבי הניתוחים יש כאן קרקע פוריה: האם ניתן לפרש את הארועים אחרת מן הכותבים?
- לעומת הנאמר בתורה על גידול בכמות הפירות כאן יש גידול ברווחים כתוצאה מכמה גורמים. האם ניתן לראות בכך התגשמות של ההבטחה?
-האם חובה על תושבי היישוב להאמין בכך שהייתה להם סייעתא דשמיא וספקנות מצידם היא כפירה בטובה?
- כנ"ל לגבי מי שמתוודע לסיפור.

חקלאים ברחבי הארץ דיווחו על עשרות אלפי דונמים של שדות, ועשרות אלפי טונות של יבול תפוחי אדמה ברחבי הארץ שנפגעו בשל הקרה שתקפה את ישראל בתקופה האחרונה. על פי הנתונים הוברר כי בין נזקי הקרה נותרו תפוחי האדמה קטנים וחלקם לא ראויים למאכל. ההערכה היא שעל כל 5 טון תפוחי אדמה פוטנציאלים, אבדו לא פחות מארבעה טון של תפוחי אדמה.

לצד הדיווחים העצובים מחקלאי הארץ, באופן מפתיע ויהיו רבים שאף יאמרו מדהים ו"ניסי" מדווחים אנשי 'אוצר הארץ' כי הקרה "דילגה" על אלפי דונמים של תפוחי אדמה המשויכים ל'אוצר הארץ' ומצויים בנגב המערבי, ואלה לא נפגעו כלל.

באופן מפתיע, בירור העלה כי דווקא ההקפדה של אנשי 'אוצר הארץ' על כללי השמיטה היא זו ששמרה על הפרי.

מוטי שומרון, האגרונום הבכיר של "אוצר הארץ" מסביר: "בשל האיסור לשתול בשנת שמיטה. נאלצו חקלאי "אוצר הארץ" לשתול את פקעות תפוחי האדמה עוד לפני שנת שמיטה ובכך לאפשר לתפו"א לנבוט מוקדם יותר. הפקעות הבשילו והתחזקו וכשהגיעה הקרה היא קטלה רק את הנוף אך לא את הפקעות עצמן, ובצורה זו ניצלו תפו"א מפגעי הקרה ב"ה. זאת בניגוד לשאר חקלאי הארץ הנוהגים על פי היתר מכירה ושותלים כבכל שנה, בסתיו המאוחר – סוף ספטמבר. למרבה הצער כמעט כל החקלאים בארץ, מתמודדים עם תפוחי אדמה קטנים ופגועים ורוב הסחורה הושמדה".

הרב יהודה עמיחי ראש מכון "תורה והארץ" מציין: "זכינו השנה לראות את ניסי הקב"ה, וכיצד, רצונו מנחה אותנו בכל אשר נלך. אני שמח להיות עד ל"נס חקלאי" זה המוכיח עד כמה הקב"ה "גומל לחסידיו". עם זאת אנו מצטערים צער רב עבור החקלאים האחרים בארץ, שיבוליהם ניזוקו בקרה, ומקווים שיפוצו בהקדם ויוכלו לשקם את שדותיהם".

האיסוף של תפוחי האדמה יתבצע בימים הקרובים והיבול יועבר לחנויות "אוצר הארץ" כבר בשבוע הבא. מדובר ביבול של זריעת שישית ולקיטת שביעית, תפוחי האדמה ישווקו דרך "אוצר בית דין" ותהיה עליהם קדושת שביעית. המדובר באלפי טונות של תפוחי אדמה טובים וכשרים למהדרין.

יצוין כי הפגיעה הקשה ביותר של הקרה נרשמה בענף תפוחי האדמה. תפוחי האדמה בנגב המערבי משתרעים על כ-70 אלף דונם. על-פי הערכה, בשל הקרה חלק מהשטחים הושמד לחלוטין ובחלק אחר יהיה יבול קטן ובאיכות נמוכה. עד כה כ-30 אלף טון הושמדו בשל הקרה.

מואדיב,

אני שואל שנית, מניין לך ששומרי השמיטה צריכים להרויח יותר ממחלליה?
אם לנוטרי השביעית ישנה פרנסה והם כבר לא נמצאים במצב של "וכי תאמרו מה נאכל" כבר התקיימה הברכה. זה שאצל אחרים ישנה ברכה כפולה ומכופלת למרות שאינם שומרים תומ"צ, מה בכך, איננו יודעים חשבונות שמיים.

.


חוששני ששוב לא הצלחתי להבהיר את כוונתי:


חקלאי יהודי בארץ ישראל שזרע במהלך חודש אלול וקצר - באיסור - במהלך שנת השמיטה - הרוויח הרבה-הרבה יותר משומרי השמיטה גיבורי החיל.

האם יש ברכה מיוחדת שמחללי השמיטה זכו בה?

_________________

מואדיב,

מבלי להיכנס שוב לדיון האם הברכה היא רבוי בתבואה או בכל אפשרות אחרת. מניין לך שהברכה צריכה להיות יותר משאר העולם. הברכה אינה נמדדת  יחסית לשדות שאינן בארץ ישראל/שדות גויים. הברכה היא ס"ה שתהיה פרנסה למרות שלא עובדים את האדמה בשנה השביעית.

באותה מידה אתה יכול לשאול אף אם ישנה ברכה וריבוי בגידול עצמו, הרי ביל גייטס מרויח יותר.

_________________

מ. זוהר

.


ראשית, אני רוצה לסכם את טיעוני בקצרה:

1.
לפי הנתונים במכתבים של גד"ש מבוא חורון, היבול שלהם היה ממוצע בלבד. שום ברכה יוצאת דופן אין בזריעה של 13 ק"ג גרעיני חטה לדונם, ובקבלת יבול של 533 ק"ג גרעינים לדונם.

2.
הברכה המובטחת לשומרי השביעית היא ריבוי יבול, לא עליית מחירים. בעליית מחירים יש קללה לעולם - ביחוד לעניים.




וכעת, אני רוצה להעלות לכאן נתונים על מחירי החטה בעולם:






אני מבקש לשים לב לחצים אותם הוספתי:

שני החצים האדומים, מראים את מחירי החטה בין הזריעה לבין הקציר. אין ספק, המחיר עלה - ולכן גם הכנסות מי שמגדלים חטה - גדלו.
אלא שאנו מסברים על תופעה שהתרשים מראה שתחילתה הרבה לפניכן - וסופה מי ישורנו. לפי הנתונים, מחללי שמיטה הרוויחו הרבה יותר. מי שזרעו בסביבות ראש השנה - הרוויחו הרבה הרבה יותר משומרי השמיטה שקצרו בסביבות חג השבועות - כמו גיבורי החיל מהמכתבים שבתחילה.

אם נוסיף לכך את הידיעות על עליית מחיריהלחם, הפסטה ושאר מוצרי הקמח, נבין עוד יותר כי האנשים העניים לא נהנים מעליית המחירים של החטה בעולם. חכו, נראה מה יקרה למחירי המצות השמורות לקראת הפסח.

_________________

ויקרא כ"ה ספורנו
(כ) וכי תאמרו מה נאכל. וכאשר יסופק זה אצלכם ולא תבטחו שיהיה המעט מספיק באיכות:
(כא) ועשת את התבואה. באופן שתשבע עין מראות ותראו שיספיק הכמות:

נראה שהספורנו פירש שהברכה היא במעי האדם ולא בריבוי התבואה.

לפ"ז אינני מבין מדוע כ"כ קשה לכם להבין שהברכה היא פרנסה (וכהבנתי ברשב"ם שהבאתי לעיל) ולא משנה איך? הרי גם הספורנו לא הבין שמדובר בריבוי גידולים. אלא במציאות שבה תבואת שישית תספיק לשלש שנים. איך? מה זה משנה...


לגבי משמעות המילים ברכה ופרנסה.

רש"י שופטים פט"ו
(יט) תנה לי ברכה - פרנסה

רש"י משלי פ"ט
(יא) ויוסיפו לך שנות חיים - שנים של חיים הם של פרנסה ועושר

מואדיב, הבאמת אתה סבור שפרנסה אינה מחיה?

_________________

מ. זוהר

"לשיטתך, מגדל תפוחים שומר שמיטה, שלא זכה ליהנות מעליית מחירי החיטה, והוא גם סובל ממנה - כצרכן - איך נהנה?" - הטענה נכונה במשק סגור שמסתמך בעיקר על חקלאות. שם, אם כל החקלאים שומרי שמיטה ו"מתברכים" ע"י עליית מחירי התוצרת, אז אף אחד לא מרוויח - לכל אחד יש פי 2 כסף אבל גם המחירים גבוהים פי 2.

אולם במשק שלנו, החקלאות היא רק חלק קטן מהצריכה, וחלק גדול מהתוצרת החקלאית מיועד לייצוא, ולכן עליית מחירים בחקלאות בסופו של דבר מועילה לחקלאים.

לגבי החקלאים שאינם שומרים שמיטה, זו לא קושיה, לא נאמר בתורה שחקלאים שאינם שומרי שמיטה בהכרח לא יתברכו (נאמר דבר אחר - שאם עם ישראל לא ישמור שמיטה, הוא בסופו של דבר ייצא לגלות כדי שהארץ תוכל להשלים את שבתותיה; אבל למזלנו העונש אינו מיידי).

לגבי פירוש הפסוק, באופן מילולי הפסוק אכן מדבר על גידול בכמות, אולם כידוע יש מחלוקת אם "דרשינן טעמא דקרא". אנחנו פוסקים שלא, אבל ייתכן שהקב"ה פוסק שכן...

המכנה המשותף לכל הדוגמאות שהבאת, פרנסה - מחיה/כלכלה, לא? אנא החכמיני לשיטתך, מה פירוש המילה פרנסה, פרנס, לפרנס וכו'.

_________________

מ. זוהר

אין זה פירושי, אלא פירוש הרשב"ם, אך אתה סובר שפרנסה היא תבואה בדווקא ולא מחיה, ואני מבין שאדם 'אוכל תבואה' אין הכוונה דווקא לפלפלין גופא, אלא כהביטוי בש"ס 'אוכל פירות' דהיינו מקבל את הרווח.

_________________

מ. זוהר

.


"עד השנה התשיעית תאכלו מפדיון הישן" לא כתיב.


כאמור לעיל, אתה מעוות את הכתובים. כתוב במפורש "תאכלו ישן", ואתה מסרס ודורש - עין תחת עין ממון, וישן - תשואת פדיון הישן.

חוששני שאין הכתוב כפירושך.

ישן - מיבול שישית בשמינית. שהרי בשביעית אין רווח לפרנס שמינית, א"כ פרנסת שישית שבד"כ מספיקה לשנה אחת ובמקרה דנן אמורה להספיק לכאורה לשביעית בלבד, ברכה הקב"ה שתפרנס גם את שמינית. ממילא עד תשיעית אוכלים מתשואת שישית.

_________________

מ. זוהר

.



חוששני שכשלתי:

הציטוט למעלה, הוא מהפסוק: "עד השנה התשיעית תאכלו ישן".


אודה לכבודו אם ישכילני מה פירוש המלה "ישן" בפסוק המצוטט.

מדוע כ"כ יצירתית? האם א"א לאכול פירות שביעית בקדושה, דווקא לאכול ישן? ודאי שהכוונה לפרנסה ולמחיה בכלליות ולא לפלפלין (ירק אהוד בפורום ובפרט בשמיטה) עצמם בדווקא.