קרב ראשי בירושלים

עם סיום מערכת הבחירות הסוערת והמורכבת בביתר, עובר המתח הפנימי בעולם החרדי מהפרובינציה ומתמקד בירושלים. עדין לא בבחירות לעירית ירושלים, עוד חזון למועד, אלא בבחירות לרבנות ירושלים. רבנות ירושלים היא בנפשם של המנהיגים הרוחניים ובמיוחד של הגרי''ש אלישיב והגר''ע יוסף ושלוחיהם, ראשי המפלגות והעסקנים, מסתערים עליה. לתוצאות מאבקי השליטה סביב הרבנות והמועצה הדתית יהיו השלכות ישירות על עתיד הקואליציה הממשלתית ובודאי על זהותו של ראש העיר הבא בירושלים. הכל יתגלה, בסופם של המהלכים, כמקשה אחת.
במשך שנים התנהל סולם המועמדים עם רבנים העולים ויורדים בו כבמשחק וירטואלי, משום שהכל היו בטוחים שהבחירות לא יתקיימו לעולם. הדרך אל הקלפי לבחירת רבני או רב העיר, היתה זרועה מוקשים משפטיים ואחרים ונראה היה שלא תסתים. אבל לאחרונה התחולל השינוי הדרמאטי: השר יצחק כהן, בהשראת הגר''ע יוסף ובגבוי ראש הממשלה, התקין תקנות חדשות ומהפכניות לבחירת רבני עיר. התקנות החדשות פרקו את כל המוקשים והעכובים וסללו את הדרך לבחירות מהירות, קצרות ואלגנטיות.
רשימת המועמדים השתנתה במשך השנים, בשל תמורות שונות, אבל לכולם היה ברור כי אם וכאשר יגיע ה'ספור האמיתי' יסתים גם עידן ''ישחקו הנערים'' וישלפו מועמדים חדשים וכבדי משקל.
על כהונת הרב הראשי והראב''ד הספרדי מתמודדים שלשת בניו של הגר''ע יוסף הרה''ג יצחק יוסף, הרה''ג דוד יוסף והרה''ג יעקב יוסף, שלשתם מרביצי תורה, רבני שכונות בעיר, ראשי ישיבות ומחברי ספרי הלכה ידועים. אלה מתחרים לא רק בינם לבין עצמם, אלא גם נגד ''נסיך'' נוסף - הרה''ג דוד משאש, רבה הראשי של פאריס, הנהנה, על פי טענת תומכיו, גם מגיבוי הלכתי, בהיותו בנו ויורשו של הרב הראשי הספרדי הקודם של ירושלים הגר''ש משאש. בנוסף ל'בנים של' שכולם ראויים, מוזכרים גם מספר רבני שכונות ודיינים ירושלמים. יש האומרים כי כדי למנוע 'מלחמת אחים' יצוץ מועמד חדש, מוסכם ובעל משקל, כמו הראשון לציון הגר''א בקשי-דורון, או רבה של רעננה ושר הפנים לשעבר הגר''י פרץ, או חבר בית הדין הרבני הגדול הגר''ע בר-שלום, חתנו של הגר''ע יוסף וגיסם של שלשת בניו המועמדים. אבל כל אלה לא יציגו את מועמדותם בלא שיתבקשו על ידי הגר''ע יוסף עצמו.

התסבוכת האשכנזית

בחזית האשכנזית המצב מורכב ומסובך עוד יותר. מהלך הבחירות העכשווי נכפה למעשה, על ידי הגר''ע יוסף והשר יצחק כהן, כאשר כל המועמדים והגורמים הנוגעים בדבר אינם מעונינים בבחירות בעיתוי הזה. בעבר דובר על שלשה מועמדים מובילים - הרה''ג יוסף אפרתי נאמן ביתו של הגרי''ש אלישיב, שידיו רב לו בנעשה במועצה הדתית בירושלים, הרה''ג אשר וייס אב''ד ומו''ץ, איש חסיד, הנחשב מאד בעולם הרבנות ונחון בכושר רטורי ובכח הסברה נדירים ואיש הציונות הדתית, ראש ישיבת ה'כותל' הרה''ג מרדכי אלון. הרה''ג אשר וייס הודיע כי הוא אינו רואה עצמו, בשלב זה, כמועמד, ככל הנראה בשל מחלוקות פנימיות שהתפקיד עלול לגרור אותו אליהם. הרה''ג מרדכי אלון פרש לשתי שנות שבתון, יש האומרים סתם לשם למוד ומילוי מצברים ויש האומרים מטעמי בריאות ואילו הרה''ג יוסף אפרתי, השקוע כל כולו בנושאי שנת השמטה, שהוא מוביל בהם כאוטוריטה למצוות התלויות בארץ, נקלע למצב העלול להקשות על מועמדותו ועל סיכוייו להבחר. הרה''ג יוסף אפרתי יצר לעצמו שובל ארוך של מתנגדים ומבקשי רעתו אורבים לו בכל פנה. תלונותיהם הגיעו גם למשטרה. תוצאות הבחירות בביתר והברית שנכרתה לקראתן בין סיעתו של ח''כ הרב מאיר פרוש ובין ש''ס הרחיקו אותו יותר מהמשרה המיוחלת.
המועמדים הנוספים, הרה''ג אליהו שלזינגר, רבה של שכונת גילה בירושלים והרה''ג שלזינגר הרב הראשי ואב''ד ג'נבה, שניהם אישי תורה והלכה, אינם נחשבים בשלב זה, בעיקר מסבות פוליטיות, כבעלי סכויים טובים.
בבורסת השמות נוסקת, השבוע, מנייתם של שני שמות חדשים, דמויות נערצות ומוערכות על ידי כל החוגים והמגזרים בישראל. מדובר בהרה''ג דוד יצחק גרוסמן, רבה של מגדל העמק, חבר מועצת הרבנות הראשית וחתן פרס ישראל. בבחירות האחרונות לרבנות הראשית הפצירו בו רבים שיקבל עליו את תפקיד הרב הראשי לישראל והוא הוגש לו על מגש של כסף. אלא שאביו המנוח, הגר''י גרוסמן, זצ''ל הורה לו להימנע מלקבל עליו את התפקיד ונמוקיו עמו. ה'ווטו' של האב זצ''ל התיחס, כך אומרים, רק לרבנות הראשית ולא לרבנות ירושלים שהוא עצמו היה חלק ממנה. יש הטוענים כי כאשר אסר הגר''י גרוסמן על בנו להיבחר לרב הראשי לישראל הוסיף לו בשפת היידיש כי רבנות ירושלים היא ענין אחר והדליק לו אור ירוק. הרה''ג יצחק דוד גרוסמן הוא יליד בתי וורשא ומחובר בטבורו לטבורה של ירושלים. מרבנות ירושלים הוא יוכל להמשיך ללא הפרעה במפעלי חייו החינוכיים הגדולים.
המועמד השני הוא חבר בית הדין הרבני הגדול הרה''ג אברהם שרמן. הוא כיהן בצעירותו כרב הצבאי של ירושלים ונחשב היום כאחד מחשובי ובכירי הדיינים בישראל. הרה''ג אברהם שרמן מקורב מאד לגרי''ש אלישיב, אבל מקובל גם על חוגי הציונות הדתית. הוא ידוע כפוסק מובהק וכנואם בחסד.
אם הרה''ג מרדכי אלון ראש ישיבת ה'כותל' לא יתמודד והמגזר החרדי יתפצל ויציג יותר ממועמד אחד, עשוי להצטרף למרוץ כנציג הציונות הדתית, הרב הראש לרמת גן, הרב יעקב אריאל, שהיה מועמד גם לרבנות הראשית לישראל. גם הרב אריאל, שטיגליץ במקור, הוא בן ירושלים, יליד שכונת גאולה ובוגר ישיבת 'מרכז הרב'. הוא רואה עצמו כירושלמי בגלות רמת גן וישמח לחזור לבירה אם יראה שיש לו סכוי להיבחר.

הכהונה הרבנית החשובה

כהונת הרב הראשי וראש אבות בתי הדין בירושלים מקובלת כחשובה ביותר בעולם הרבנות. יש הסבורים שהיא עולה גם על חשיבותה של משרת הרב הראשי לישראל. ירושלים היא לא העיר הגדולה בישראל, אלא גם מרכז התורה הגדול ביותר בהסטוריה היהודית, יותר מבימי סורא ופומפדיתא. בעיר הקדש כחצי מליון תושבים, עם כשלשת אלפים בתי כנסת ובתי מדרשות, מאות היכלי ישיבות קדושות, מאות כוללים לאברכים ותלמודי תורה. על כס רבנות ירושלים ישבו בעבר אדירי תורה כמו הגרצ''פ פרנק זצ''ל, הגר''ב ז'ולטי זצ''ל, הגר''י קוליץ זצ''ל, הגר''ח שבתאי זצ''ל, הגר''א פרדס זצ''ל והגר''ש משאש זצ''ל.
הגר''ש משאש זצ''ל נפטר אמנם לפני ארבע שנים והגר''י קוליץ זצ''ל לפני שש שנים, אבל מערכת הבחירות לרבנות ירושלים החלה הרבה קודם לכן, בשל גילם המופלג ומצב בריאותם. המגמה הראשונה היתה לדלג על דור הבינים ולבחור ברבנים צעירים ונמרצים. בבית הגרי''ש אלישיב סימנו לפני שנים את הרה''ג יוסף אפרתי כרב העיר המיועד. הרב אפרתי, העומד בראש המכון למצוות התלויות בארץ, נחשב כבר סמכא עולמי בנושאי כשרות. כיד ימינו של הגרי''ש אלישיב, הוא המוציא והמביא בכל הענינים ומושך בחוטים ההלכתיים והאחרים. בבית הגר''ע יוסף סימנו באותן שנים את הבן הרה''ג דוד יוסף, כמי שעתיד להחליף את הגר''ש משאש. הרה''ג דוד יוסף מכהן כרבה של הר נוף, שכונת ה'ליבה' החדשה של התורה בירושלים, שם הקים את המרכז הרוחני 'יחוה דעת' המהווה אימפריה של תורה ובה, ישיבה, כוללים לאברכים מצטיינים וקומפלקס של בתי כנסיות ובתי מדרשות. הוא חיבר עשרות ספרי הלכה ובעיקר את שמונת כרכי 'הלכה ברורה' שבכל חצי שנה נוסף להם כרך נוסף. הרב דוד יוסף נחשב כנואם בחסד והוא מרצה מבוקש בארץ ובעולם. למעשה הוא האיש שהגה והקים את ש''ס יחד עם חברו אריה דרעי והוא האיש ששמר על כבודו ומעמדו של אביו אחרי שחדל לשמש כרב ראשי לישראל. לפני כשמונה שנים הוצע לו לכהן כשר ולהנהיג את ש''ס, אך הוא העדיף את המסלול הרבני וכבר אז דובר בו נכבדות כרב הראשי הבא של ירושלים.
אלא שמאז התחוללו תמורות מרחיקות לכת. מרכז הכובד וההשפעה של הגר''ע יוסף השתנה. משה יוסף ורעייתו הפכו להיות ''המוציאים והמביאים'', בעיקר מוציאים מבית הרב ואתם אלי ישי ואריאל אטיאס כשהאחד דוחק את רגלי השני. אריה דרעי חדל לכהן כיו''ר ש''ס והדו שיח של הרה''ג דוד יוסף עם אביו הגר''ע יוסף, הצטמצם לנושאים הלכתיים בלבד. בשלב הזה עלתה מאד קרנו של הרה''ג יצחק יוסף, האח הגדול, כמועמד המועדף על בית הגר''ע יוסף. הרה''ג יצחק יוסף עומד בראש ישיבת 'חזון עובדיה', הוא מחברם של עשרות כרכי 'ילקוט יוסף', ''השלחן הערוך הספרדי'' המושתת על פסקי אביו הגר''ע יוסף. הוא מכהן גם כרבה של שכונת סנהדריה בירושלים. מועמדותו קבלה עוד תאוצה עם בחירת מחותנו, הגר''ש עמאר, כראשון לציון וכרב הראשי לישראל.
מועמדותם של שני אחיו הצעירים ממנו, הקפיצה את האח הבכור, הרה''ג יעקב יוסף, להיכנס גם כן למרוץ. איש אינו חולק כי מדובר בתלמיד חכם, מרביץ תורה ומגיד שעור בלא פחות מארבעים שעורים שבועיים ברחבי העיר. אלא שהרה''ג יעקב יוסף, שהיה חבר כנסת מטעם ש''ס וחבר מועצת עירית ירושלים, אינו מקובל על אביו, לא בפסקיו ההלכתיים ולא בעמדותיו הלאומיות. הוא נחשב כאיש הימין המובהק, נמנה על נאמני ארץ ישראל ומקורב לחב''ד.
שרי ש''ס מנסים בימים האחרונים למצא מוצא של כבוד שימנע התמודדות בין האחים ובעיקר בין הרה''ג יצחק יוסף ובין הרה''ג דוד יוסף. הם הציעו להרה''ג יצחק יוסף להתמנות לבית הדין הגדול אם יוותר על רבנות ירושלים, אך ההצעה נדחתה על הסף. להרה''ג דוד יוסף הוצע בתמורה לפרישה מהמרוץ, לקבל התחייבות של הגר''ע יוסף והגר''ש עמאר, כי הוא יהיה המועמד הבא לרב ראשי לישראל. אבל הוא, בכובעו הפוליטי, העריך כי על פי הרכב הגוף הבוחר לרב ראשי חתימה שכזו אינה מבטיחה את הבחירה ובינתים הוא מסרב לותר.

מדין ירושה

וכמו לא די במאבק בין האחים לבית יוסף, הודיע הרב הראשי לפריז, הרה''ג דוד משאש, כי בדעתו לתבוע את משרת אביו מדין ירושה. קודם לכהונתו בפריז כיהן הרה''ג דוד משאש כרב ראשי ואב''ד ז'נבה שבשוויץ, הוא בעל הופעה מרשימה מאד והדרת פנים וניחון בכושר בטוי מעולה. הוא בקי מאד במורשת ישראל ופחות בהלכה. לפחות פעמים פסק, בעבר, בית הדין הגדול, כי בן תלמיד חכם יורש את אביו ברבנות. פעם, כשהוציא בשעתו צו מניעה לבחירת רב עיר בנתניה, במקום הרב לווין המנוח והורה למנות את בנו. הבג''צ הפך אז את ההחלטה על פיה. במקרה אחר הורה בית הדין הגדול לבטל מינוי של מנהל מחלקה ברבנות תל אביב לאחר שנבחר במכרז ולמנות תחתיו את בנו של מנהל המחלקה הקודם.
הרב משאש רכש לאחרונה דירה בשכונת טלביה בירושלים ואף קבל אזרחות ישראלית. על פי תעודת הזהות החדשה הוא בן ששים ושמונה ובכך נסתם הגולל על השמועות כי הוא עבר את גיל שבעים ולא יוכל להתמודד.
בשלב המוקדם הודיע גם הרב ראובן אלבז, ראש מוסדות 'אור החיים' כי יתמודד על הכהונה. בינתים הוגש נגדו כתב אישום בפרשת תלמידו הח''כ והשר לשעבר שלמה בניזרי ומועמדותו ירדה מהפרק. גם רבה של הגבעה הצרפתית הרה''ג שרגא, רבה של גילה הרה''ג שלמה בן אבו ורבה של שכונת טלביה הרה''ג שלום כהן הכריזו על מועמדותם אך סכוייהם קלושים. הרה''ג שמואל אליהו רבה של צפת ובנו של הראשון לציון הגר''מ אליהו, בודק גם הוא אפשרות להתמודד, כנציג הציונות הדתית, אבל משקלה של הציונות הדתית במגזר הספרדי בירושלים אינו מספיק משמעותי כדי להעניק סיכוי למי שמתמודד מטעמו.
בעבר גילו ענין בכהונה גם שלשה מאבות בתי הדין בעיר, הגר''ע בצרי, הגר''מ שרם והגר''א עצור, אך בינתים הם הגיעו לגיל שבעים ופרשו לגמלאות ושוב אינם יכולים להציג מועמדות. שני אבות בתי הדין הנוכחים, הגר''ב לוי והגר''מ אלחדד הצטרפו לרשימת המועמדים במקומם.
נכון להיום המועמד המועדף על הגר''ע יוסף והגר''ש עמאר הוא הרה''ג יצחק יוסף ועתה תלוי הדבר רק בגוף הבוחר.

פלונטר משפטי

בחזית האשכנזית כל המועמדים ותומכיהם היו מעדיפים שלא לערוך בחירות בשלב הזה ולדחות את הקץ ככל האפשר, אבל הגר''ע יוסף נחוש בדעתו לערוך את הבחירות ויהי מה והורה לשר יצחק כהן לפעול בהתאם. עד עתה לא איפשר המצב המשפטי את קיומן. על פי החוק רב עיר היה נבחר על ידי גוף בוחר ששליש ממנו מורכב מנציגי מועצת העיר, שליש מנציגי המועצה הדתית ושליש מגבאי בתי הכנסת הגדולים בעיר. מספר חברי הגוף הבוחר לא הוגדר על ידי החוק מלבד החובה הקיימת בו לאיזון הדדי, כלומר שמחצית מחברי הגוף הבוחר יהיו אשכנזים ומחצית ספרדים. את הבחירות אמורה להוביל ולנהל ועדה מכינה המורכבת גם היא מנציגי המועצה הדתית, העיריה ובתי הכנסת. למעשה, לא היה ניתן על פי החוק לפתוח בהליכים ולבחור ברבני עיר משום שבירושלים אין מועצה דתית. היא התפזרה לפני למעלה מעשר שנים לאחר שבג''צ הורה לשלב בה רפורמים ונשים. בהוראת גדולי ישראל פרשו כל חבריה. מאז מכהנת בעיר 'ועדה קרואה' הממונה על ידי השר לעניני דתות או ראש הממשלה. לועדה הזו אין מעמד חוקי של מועצה דתית ולכן אין היא יכולה לכהן כועדת בחירות ולמנות נציגים לגוף הבוחר. כך גם פסק בשעתו מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה וכיום הוא שופט בבית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, שפסל מינוי של רבני שכונות על ידי המועצה הדתית.
בינתים נפל דבר. חוק הרבנות שונה וראש הממשלה והשר הממונה הרב יצחק כהן התקינו תקנות חדשות לבחירת רבני עיר שפירקו את כל המוקשים והעכובים.
רבנויות הערים בכלל ורבנות ירושלים בפרט עומדים בראש מעייניו של הגר''ע יוסף. עוד כשהיה מועמד לכהונת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הוא פרסם, ערב הבחירות, 'מצע' והסעיף הראשון שהיה בו היה איוש כל הכהונות הפנויות של רבני ערים בישראל. עם בחירתו לראשון לציון הוא אכן פרע את השטר ובתקופתו נבחרו רבנים ראשיים לירושלים, תל אביב, חיפה, בת ים, ראשון לציון ורוב ערי הארץ. עם כנון הקואליציה הנוכחית דרש הגר''ע יוסף וקבל, את הנהול הבלעדי של עניני הדת בארץ. הוא מינה את השר יצחק כהן כשר הממונה על הדתות בשל יכולתו כ'בולדוזר' ואיש בצוע ומיד עם כניסתו לתפקיד הורה לו לפעול לבחירת רבני עיר לירושלים. מאז, בכל פגישה עם כהן דוחף הגר''ע יוסף את הנושא ועוקב אחר התקדמות הבצוע ובכל שיחה עם ראש הממשלה הוא שוב מעלה את הענין. צוות מוחות ויועצים ניתח בשנים האחרונות את כל הסבות המעכבות ואלו היכולות לעכב והציע לשנות את החוק והתקנות לבחירת רבני ירושלים. השינויים הוכנו, כמעט, במחתרת עד שנחתמו על ידי ראש הממשלה, פורסמו ברשומות והפכו לעובדה.
על פי החוק החדש מספר חברי הגוף הבוחר מוגבל ולא יעלה על שלשים ושנים חברים, מה שמאפשר שליטה מירבית על המושכים בחוטים. השילוש המאזן בין חברי בתי הכנסת, נציגי המועצה הדתית ונציגי העיריה, שליש שליש שליש, בוטל ומעתה מחצית מחברי הגוף הבוחר, 16 במספר, יהיו נציגי בתי הכנסת והעיריה והמועצה הדתית יקבלו כל אחד רק 8 נציגים. והעיקר: על פי החוק החדש בעיר בה אין מועצה דתית נבחרת ומכהנת 'ועדה קרואה' ימנה השר הממונה נציגים מטעמו לגוף הבוחר במקום חברי המועצה הדתית.
גם הרכב הועדה המכינה שונה. על פי החוק החדש בראש הועדה יעמוד דיין שמונה על ידי מועצת הרבנות הראשית. חבריה יהיו נציגי המועצה הדתית והעיריה. באין מועצה דתית ימנה השר את נציגיו במקומם. אם העיריה תמנע, בתום שלשים יום, למנות את נציגיה ותנהג סחבת, יוכל השר למנות גם במקומה את נציגיו.
מיד עם השלמת החוק פתח השר הרב כהן בהליכים רשמים למינוי הועדה המכינה. הוא פנה למועצת הרבנות הראשית בבקשה שתמנה דיין לראש הועדה וזו אמורה לבחור בישיבתה הקרובה את אב בית הדין הרבני בנתניה, הרב זמיר, כיו''ר ועדת הבחירות. הרב זמיר הוא בוגר ישיבת 'חזון עובדיה' שבראשה עומד הרה''ג יצחק יוסף והוא גם ידידו הקרוב. במקביל פנה השר לעניני דתות במשרד ראש הממשלה לראש עירית ירושלים הרב אורי לופוליאנסקי ובקש למנות את שני נציגי העיריה לועדה המכינה את הבחירות. הוא עצמו כבר מינה את נציגיו במקום המועצה הדתית החסרה. לופוליאנסקי, שאינו מעונין בבחירות בשלב זה, ניסה לעכב את המינוי בנמוקים משפטיים וכתב כי ''קודם כל, על פי החוק, על מועצת העיריה לקיים דיון אם היא בעד רב ראשי אחד או שנים ורק אחר כך למנות את נציגיה''. אבל לחץ פיזי מתון מכיוונו של הגר''ע יוסף עשה את שלו והעיריה תבחר השבוע את נציגיה. המגמה היתה לבחור בראש העיר עצמו, בממלא מקומו יהושע פולק ובנציג ש''ס שמחיוף. חוות דעת של היועץ המשפטי של העיריה קבעה שלפחות אחד מהנציגים אמור להיות מהאופוזיציה ולכן יחליף כנראה ניר ברקת את שמחיוף.

הברית החרדית

יהיו המועמדים הסופיים אשר יהיו, הנחת היסוד היא 'הברית החרדית' הותיקה ולפיה הגר''ע יוסף יקבע מי יהיה המועמד הספרדי והגרי''ש אלישיב את המועמד האשכנזי ויחד יקיימו 'קואליצית ברזל'. כך נבחרו הרבנים הראשים לישראל בשתי הקדנציות האחרונות, כך הדיינים לבית הדין הרבני הגדול ולבתי הדין האזוריים.
אבל בינתים נפל דבר גם בענין זה. חזית הברזל נסדקה אם לא נשברה. ש''ס בקואליציה ודגל התורה שולחת לכיוונה חצים מבחוץ והיריבות גדולה. השמטה עוד החריפה אותה והבחירות בביתר טרפו את הקלפים כולם. המאבקים על דמות הועדה הקרואה במועצה הדתית בירושלים חידשו את המחלוקות בעיר. השבר בקואליציה החרדית עלול לפגוע בהסכמים לבחירת רבני העיר ירושלים והדבר עלול לבוא לידי בטוי במיוחד כשמדובר בהצבעה חשאית. לא בטוח שהנציגים הספרדים יצביעו בעד המועמד האשכנזי וכך גם להיפך.
מערכת הבחירות לעירית ירושלים יוצאת איפא לדרך ובתאוצה גדולה אבל בינתים זהות המועמדים מעורפלת כמו גם יחסי הכחות המורכבים וסבוכים. בתוך זמן קצר יצטרכו להתקבל החלטות תתבהר התמונה והבחירות יתקיימו גם יתקיימו. אם יבחרו שני רבנים ראשים או שכמקבילה לבחירת רב ראשי אשכנזי בלבד בתל אביב יבחר בירושלים רב ראשי ספרדי תחילה? גם כאן עדין לא ניתן לשלול שום אפשרות.