| נשלח ב-18/11/2007 09:13 |
|
| |
הבנת ה"נקרא" או אולי "אבל אשמים אנחנו"
באחד מימי שישי האחרונים, ראיתי אחד משלנו, מאנ"ש, בעצם אפילו כמה וכמה מאיתנו אשר נכנסו לחנות לקנות עיתון לשבת.
לא הכוונה ל"בקהילה" גם לא המודיע או יתד וגם לא דומי דומיהם...
כלפי חוץ, הוא לא נראה שונה ממני או ממך, הוא מתלבש בדיוק כמו כולם. אולי אפילו הוא מתפלל איתך במניין כל יום, עומד לידך בתור במכולת, ולעיתים אתה משוחח עימו שיחת רעים...
הרהרתי בליבי, הרי ברור כי בבית הורי כ"א מהם (ברובם הגדול עכ"פ), לא נכנס אפילו קצה קצהו של העיתונים הנ"ל ומה ארע כי בניהם כן מכניסים אותו לביתם ואפילו בריש גלי ללא בושה?
מה היה המכנה המשותף בין האנשים הנ"ל?
את האמת, היו שם חסידים, היו גם ליטאים, היו אשכנזים, ספרדים, תימנים, בקיצור, מכל הבא ליד, חלקם היו "מהדרין" ואף לקחו 2 סוגי עיתונים...
מה כן היה המכנה המשותף ביניהם?
כולם היו אנשים אשר הם עובדים לפרנסתם ולא אברכים בכולל כלשהוא.
אז מה, נגיד שכל מי שאינו אברך הוא חוטא? כל מי שצריך לפרנס את משפחתו מכניס תועבה אל ביתו?
ברור כשמש שאין זה נכון.
אלא מה?
שוחחתי עם אחד מהם, ידיד קרוב אלי עוד מימים רחוקים והכרתיו כירא שמים וירא חטא, מן המשכימים לתפילה וכאברך מתמיד ושאלתיו היאך מכניס תועבה אל ביתו ותשובתו הדהימני...
הוא תינה בפני בכאב ובמעט בכי, כי הרבה לפני שאפילו העלה על בדל מחשבתו להכניס עיתון לביתו, לא קבלו את ילדו לת"ת, וכל זה בגלל ש"אני עובד ולא אברך והת"ת מיועד לבני אברכים בלבד" וכי, מירר לפני, בגלל שאני נאלץ לצאת לעבוד לפרנסתי, איני נותן חינוך טוב לילדי? האם אינני רוצה שבני יגדלו להיות ת"ח? האם איני מקדיש עיתים לתורה?
כמובן, הוא אמר, זה לא עונש שאני נתתי להם או מה, זה התחיל בתחנת הדלק שקבלתי עיתון חינם והיום אני כבר הולך לקנות... וכן, הוא הוסיף לצערי התדרדרתי... אם אני לא מתאים, אז בהכרח אני סוג ב' או ג' א"כ אז כביכול, הכל כבר מותר, כי מה "אתם" דורשים מסוג ב' או ג', ברור שלא שלימות...
אבל מה, הוא הוסיף, יש זמנים שמחפשים אותנו, את ציבור יוצאי הישיבות העובדים, כשמוכרים עליות אז אנו כשרים, במגביות, בהתרמות, אז אנו נחוצים...
ואז חדרה לתוכי ההבנה... או אי ההבנה...
לא, אינני מבין איך אדם יכול להכניס כזה עיתון לביתו מכל סיבה שהיא, זה עצת היצר, איני קובע מי תורם יותר, אברכי כולל או ציבור העובדים והדברים ידועים, צאו וראו, אך השאלה הנוקבת היא, האם אנו נוכל לרחוץ בניקיון כפינו ולומר בפה מלא "ידינו לא שפכו את הדם הזה"?
האם אברך (ובכוונה אני מגדירו כאברך) עובד, הוא נהפך לסוג ב' או ג'? האם אינו דואג לחינוך ילדיו? אינו נושא עליהם תפילה להצלחה מידי יום? האם ת"ח בכל הדורות יצאו רק ממי שאביו היה אברך שלומד כל היום?
קבלת ילד או אי קבלתו למסגרת חינוכית צריכה להיות עניינית ע"פ החינוך בבית, ע"פ פרמטרים ידועים וקבועים מראש ולא בשאלה האם האב אברך שיושב ולומד כל היום, או לאו.
הדברים הנ"ל הינם דיני נפשות וראוי שועדת רבנים תחליט על כך ולא ועדת עסקנים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2007 16:41 |
|
| |
(כבוד פפוס- אתה צודק ואני טעיתי.אתה מדבר על תחנות "טיפת חלב"- "נכון מאוד. אף אחד לא באמת מצפה מנער צעיר שחלב אמו לא נוגב לגמרי משפתיו, שתהיה לו חסינות". ואני לתומי דיברתי על ישיבות. סליחה על ההפרעה. אנא המשך במונולוג ,הוא מרתק ומעמיק ושופך אור על תחום לא מוכר)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2007 08:41 |
|
| |
אז מדוע נורמה המקובלת בקרב אלו אלפים בודדים של בחורי ישיבה היא יותר נורמטיבית מהג'ינס המקובל בכלל ישראל (כולל שומרי מצוות)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2007 05:46 |
|
| |
קוגיטול'ה,
נכון מאוד. אף אחד לא באמת מצפה מנער צעיר שחלב אמו לא נוגב לגמרי משפתיו, שתהיה לו חסינות מפני השפעה קלוקלת של חבר שמצמיח על ראשו פטריהמפוארת/ תסרוקת פרועה/ מאזין למוזיקה פורקת עול ועושה מה בא לו.
לא אני המצאתי את הפסוק "כי האדם עץ השדה". וכמו שתיל רך שזקוק לטיפוח עקבי, ככה בחור צעיר שעושה את צעדיו הראשונים בישיבה. לכן, בחור שפוזל החוצה ומכניס רוחות לא מקובלות לישיבה, הוא עשב שוטה שעלול להרקיב איתו את השתילים מסביב.
בניגוד אליך, אני לא רואה בעיה בבחור שעדיין לא הבשיל די צורכו וזקוק לתמיכה והכוונה, נפשית ורוחנית. זהו תהליך ביולוגי טבעי.
*
לגבי מה שכתבת על ראש-ישיבה שהצמיח פטריית-שמיטה מפוארת על ראשו הראש-ישיבתי:
1. עקרונית, אין לי כל בעיה עם פטריות, כרבולות, כרי דשא, שדות קוצים ועוד מרעין בישין הצומחים כיום על הראשים של הנוער הישראלי ה'מתקדם'. (מותר לי להגיד 'עלק'?). בשום מקום בתורה לא כתוב: "לא תצמיח פטרייה על ראשך".
אבל השאלה היא, איזו אמירה מבטא בחור שמכניס לישיבה את הטרנדים הללו, הנוגדים לחלוטין את הרוח הישיבתית. מה ההשלכות שיש לזה על ההווי הישיבתי. (בטח לא השלכות חיוביות). הרי ברור לגמרי שבחור שנכנס ככה לישיבה, מנסה לבטא בכך פריקת-עול טוטאלית, מרדנות בועטת וקריאת-תיגר נטולת מרות כלפי מוסכמות חברתיות ותכתיבים ישיבתיים. וכאן, זה מתחיל להיות מסוכן. לפחות מנקודת מבט מוצדקת של משגיח בישיבה.
2. מה הקשר בין צורת ההופעה שרווחה בימי טיכו, לנורמות שמקובלות היום? אתה יודע שאדם הראשון, אבי האנושות, התהלך מעורטל? ("ויהיו שניהם ערומים"). אז זה היה מקובל בעולם. אתה יודע שבירושלים של הישוב הישן לא לבשו מכנסיים? הסתפקו בחליפה עילית.
הכלל הוא, שבנאדם נורמלי מן היישוב מתיישר עם הנורמה המקובלת בסביבתו. מי שמורד בסביבה, נחשב חריג. ומה לעשות, באף חברה לא אוהבים חריגים, וודאי שלא חריגים שמקטלגים את עצמם בכוח ככאלה.
ואם החריגים האלה מאיימים לסחוף אחריהם עוד אנשים - אז בכלל, כל חברה מתוקנת תמהר לדחות אותם בשתי ידים
עכשיו מובן?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2007 16:22 |
|
| |
(אגב האם משהו שמע על עמותה לסיוע נפשי לבעיות אורנטציה בשם "המשפט"? יש להם משרד ברחוב
הסופר פינת רחוב קפקא כמדומני, ויש עליהם המלצות של הגדולים)
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2007 12:17 |
|
| |
לב העיברי ועל זה המליצו חכמים "פטריוטיות היא מפלטו של המנוול " ...
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2007 00:44 |
|
| |
לא. (-מבין ,קולט,ברור)
וחוששני שישיבה כזו +משגיח +שבעים בחורים ,שכל יראתם ותורותם מתפוגגת למראה בחור עם פטריה מסתובב בין כבוד קודשם.אין הרבה מה לקלקל שם כי עוד לא התחילו לבנות שם כלום. ואותם בני עליה אמיתיים שמסתמא אפשר למצא שם לא צריכים למשגיח ,ולא יופרעו מאותו פרחח(אגב ,ראית את הפטריה של הרב הוטנר בצעירותו? מאהלר היה טירון לידו)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2007 23:08 |
|
| |
הסיפור - חמוד.
אבל אתייחס דווקא ל-נ.ב.:
אתה לא מבין שבחור שמופיע בישיבה עם כיפה בגודל של חצי שקל, משפיע לרעה על חבריו?
אתה לא קולט שמי שמחדרו בפנימיית הישיבה בוקע ועולה קולו של סבלימינל או קולה של גב' בוסקילה, הוא פרי רקוב שעלול להרקיב את כל מה שצומח בסביבתו?
לא ברור לך שתלמיד המופיע ל'סדר מוסר' כשכרבולת של 'כפרות' או פטרייה מפוארת מעטרות את ראשו - הוא שורש פורה רוש ולענה.
השיקול של המשגיח במקרה כזה, הוא פשוט כל כך וצודק כל כך. בחור אחד מול 70. נפש אחת - יקרה וחשובה - מול עשרות שעלולות להיסחף לתהום.
הבחור עם התספורת, המוזיקה והכיפה הלא נכונים - צריך לעזור לו. להבין לליבו. להקשיב למצוקותיו. לא לנדות אותו. אבל מנגד, אסור להקריב לשם כך את הנשמות של חבריו. הם לא אשמים בקילקולו.
כנ"ל לגבי מה שכתבת על ילד שנחשף למחוזות טלוויזיוניים ואחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2007 22:41 |
|
| |
פפוס תודה על ניסיונות הגיור של השם קוגיטו ,אבל נוח לי איך שהוא. ואגב לולינוס ופפוס הם שמות רומאיים מובהקים ממש כשם השם קוגיטו.
תודה על התיחסותך האישית לגבי בעית הנשירה שלי,אבל לדאבוני לא זכיתי לנשור.בדור שלי זה לא היה באופנה כ"כ. וגם לגבי המצפון , אני מודה לך על התעקשותך לאבחן אצלי תופעה כזו ואני אכן מתפלא.
ועכשיו אספר לך סיפור שסיפר לי "נושר" אחד כזה אורגינלי,אחד "מהטרנד", עם כל החלויסים והדינים. אחד מוכשר ועדין נפש שהיה שפיץ, בישיבות שפיץ הכי נחשבות, שהגיע להל"ל (עמותה לקידום הטרנד הנזכר). היה נוח לו לספר לי את סיפורו בין היתר מפני שהצעתי לו עוגה עם הקפה (הוא לא ברך ).וגם היה לנו הרבה זמן כמדי דרכנו בליל שישי לשבת על איזה ר"ח (הוא היה שם את הכיפה במדרגות לפני שדפק על דלתנו). ולפני שמתחילים אז אתה יודע, ככה,קצת מפטפטים בעינייני חולין כדי להשקיט את רצונו של בעל הדבר להסיט יהודים מעבודת בוראם.
ובין נגיסה לנגיסה(רוגלך אנגל בד"ץ) סיפר לי סיפור מעניין.וכה סיפר: שישבו שם בהל"ל כמה מהקליברים של הנושרים(כאלו שלא לומדים תורה ועסוקים בלימודי תואר אוניברסיטאי) לדון מה הסיבות לנשירתם . אכן, לו היו שואלים כמה מן המטפלים הידועים והמומחים שרעינו המון נושרים.מן הסתם היו למדים על תאוותם הבלתי ניתנת לריסון באכילת שרצים ורמשים.יחד עם מרדנות טבעית עצלנות וחוסר שכל להבין מה באמת טוב להם (למשל כבוד של ראש ישיבה,דירה בשידוכים, וקנאת סופרים בבחור המוצלח של השיעור). אך מאחר שלא זכו הללו בהל"ל למטפלים מסורים שיאלפו אותם בינה באותה שעה. נאלצו הללו להחכים את עצמם.ואין טעם להאריך בעניין ,לחזור על דבריו של אותו נושר ונסיים כאן כי הרי הם רק "מוכרים לנו לוקשים ".
כל טוב . קוגיטו
נ.ב בשביל לא להשאיר את הדף ריק ארשום רק הערה קטנה, הם טענו כולם כאחד, שהם נשרו על שום סיבה של סעיף בשולחן ארוך אלא הועפו(מהישיבה\בית\מסגרת) משום צורת הכיפה, התספורת,החולצה ,הדיסק הלא נכון ששמעו,האי ההתאמה- האישית -רגשית -אינטלקטואלית למערכת.הם טענו שהם פשוט לא התאימו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2007 21:32 |
|
| |
COGIT022 נכבד. (תחשוב על שם יהודי, הא?)
שלום וברכה.
קראתי בעמקות את מה שכתבת ואני שמח שכתבת את זה כי אני מבין מכך שלא הסברתי את כוונתי די הצורך.
ברור שבכל כיתת תלמידים יש מגוון רחב של כישורים, תכונות, נטיות ויכולות. ברור גם למעלה מכל ספק, שכל מחנך צריך לשים תמיד לנגד עיניו את אחרון התלמידים בישיבה ולבנות עבורו מערכת דרישות שיוכל לעמוד בה בהצלחה, מבלי שינשור באמצע הדרך.
צריך וחשוב - אם זה לא קיים עדיין - להקים מסגרות לימוד עם דרישות מרוככות יותר עבור אלה שלא כשירים למלא אחר הדרישות המקובלות.
אם אכן קיימת גישה חינוכית האומרת: מי שלא מתאים לדרישות שלנו שיעוף לכל הרוחות, אותנו הוא לא מעניין - הרי שהגישה הזאת מסוכנת והרסנית, מקור לכל נשירה.
הכל נכון ויפה. (בעצם, לא כל כך יפה כמו שזה נכון).
אבל עדיין אני סבור שהמנטרה השגורה על פיו של הנושר המצוי, האומרת: לא נשרתי, הנשירו אותי - חוטאת לאמת. היא רק נותנת לו מוטיבציה להרוס את חייו ככל יכולתו, בכדי 'לדפוק' את המשגיח הארור האשם, כביכול, במצבו .
(אגב לשאלתך: אני משוחח הרבה עם נערים נושרים. במסגרת תפקידי יצא לי לחקור את הנושא לעומק ולהתפלמס עליו עם נושרים לא מעטים, בפורומים פומביים. אי אפשר לחשוד בי בבורות בכל הקשור לנושא המדובר).
יכול להיות שהדרישות ממך היו כבדות מדי. יכול בהחלט להיות שהיתה לך תכונה פסיכולוגית מסויימת שלא איפשרה לך לקבל מרות. ייתכן גם שהיה קשה לך לקום בבוקר ואולי גם כל ה'סדר עיון' הזה לא היה בראש שלך.
אבל האם אתה באמת חושב שזה ה'טיקט' לחיי החופש?
אתה באמת משוכנע שבשם חוסר היכולת שלך להתיישר עם דרישות המערכת אתה יכול לפרוק כל עול, לעשות ככל העולה על רוחך, ועוד להאשים בכך את הממסד?
תעשה מה שבא לך. זה על המצפון שלך. (כן, יש חיה כזאת, 'מצפון', גם אצל נושרים. בעצם בעיקר אצלם. ואת זה אני אוצר לך מהיכרות אישית).
אבל אל תעשה את השימוש הציני הנאלח הזה במשגיח שלך מהישיבה. זה שהוא לא השכיל (אולי) להבין לליבך, זו לא סיבה לחיים מופקרים.
את הדמגוגיה הזאת חייבים להפסיק ומהר.
רק כשהנושר יבין שבמצבו יש אחראי אחד - הוא עצמו - רק אז קיים סיכוי שהוא ייקח את החיים ברצינות הראויה ויקדם את עצמו בכל המובנים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2007 20:08 |
|
| |
קוגיטו, האם תקבל גם חילוני למוסדך? גם אתה מסכים שצריך לצייר קו היכן שהוא. ברור שצריך מחשבה מעמיקה מהיכן לבצע סלקציה, אך לשלול סלקציה ממניע חינוכי טהור אין זה פשוט. לא מדובר במניע עדתי או סטיגמתי. מה שהקהילה חייבת במידה והיא יוצרת סלקציה כזו, ליצור במקביל מוסדות שיתאימו גם לאלו שנמצאים מעבר לקו מבחינה חינוכית, כדי שח"ו לא יוקעו החוצה. אגב, בגיל מבוגר יותר, אני סבור שאין לבצע כלל סלקציה, אלא אך ורק ע"פ יכולת התלמיד כדי לשלב אותו עם רמתו.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2007 19:57 |
|
| |
פפוס נכבד ,שלום וברכה. נגעת בנקודות חשובות ,ואני מבקש לדון איתך עליהם. כתבת שלא מצאת נושר" יישיר אלי מבט ויאמר לי 'דוגרי': כן, אני אשם. לא התאמצתי מספיק. הייתי מרדן בטבעי. נטיתי לאנטי-ממסדיות, קראתי תיגר על מוסכמות ולכן הגעתי לאן שהגעתי"
טוב איני יודע עם כמה נושרים שוחחת ואם אכן זה מספיק בשביל לקבל תמונה אבל נניח. אחד שנשר בגלל שלא התאמץ למשל,למה ?בגלל שלא היה לו סיפוק ?.בגלל שהחומר לא היה מספיק מובן לו?בגלל שהיה מתוסבך בשל התחרותיות? או אולי אפילו בשל העצלנות הטיבעית שלו .אבל אחרי הכל הם סיבות להרבה נשירות, וגם אם הוא "אשם" לשיטתך, הרי זו המציאות שאיתה המערכת לא מצליחה להתמודד.אז מה פתרנו אם נטיל את האשמה עליו ,ועל "המרדן בטבעו" ועל "האנטי ממסדי" . הוכחנו רק שאין למערכת פיתרון לכלל הילדים ויש ילדים יהודיים שלמרות עצלנותם צריך למצוא להם פיתרונות לפני שיגיעו לתחתית הבור,או אפילו לשפת הבור.
אולי צרכים לחשוב שוב האם השיטה טובה לכולם? האם יש אנשים שונים עם דרישות שונות? אולי מותר לחשוב שהקב"ה לא ברא את כולם לסדר עיון בבוקר ,סדר בקיאות וסדר מוסר לפני ארוחת ערב. ואולי אפשר לבנות כמה שיטות שיתאימו ליותר סוגי אופי והתעניינות וכישורים מלכתחילה ,ולא לתקן את הבלגן אחרי שהמפולת התחילה?
כן היום אומרים שיש מוסדות מגוונים . אבל זה רק לכאלו שנשרו וצריך לשקם אותם .אבל למה לא לחשוב שצריך לכתחילה לחשוב ישר ולהבין שצרכי עמך מרובים?
" ואחר כך מתפלאים כיצד יצא העגל הזה ומנסים לגלגל האשמות על הרב'ה בחיידר, המשגיח-קטן בישיבה-קטנה והעוזר של המנקה בישיבה גדולה.. " -אנחנו לא מתפלאים אנחנו ממש יודעים.עיין לעיל,ודפדף באשכולות הפורום.
אבל מה שכתבת :"יאללה, תפסיקו לקנות את הלוקשים האלו. הם לא ינקו את המצפון שלכם, למרות הניסיונות. " זה קצת מוגזם! להאשים אותנו שיש לנו מצפון -זה מניין לך?
וכן"להודות בטעות שיש לה אשם מרכזי אחד. מכאן, הדרך חזרה ללב החברה, קצרה משחשבתם. " בנתיים הכרתי כאן רק אנשים שמחפשים איך לא להשאר שם. "לב החברה" -מי זה ?מה זה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2007 19:20 |
|
| |
מ.זוהר אני מקווה שלא נחשדתי שאני ליבראלי כלפי צפיה בטלויזיה , הדבר חולה ומחלי. אני רק חושב שקבלה למוסד לימודי של ילד שיש לו טלויזיה בבית.למרות הבעיתיות הערכית ,והתוספת צורך בהסברה והדגשים החינוכיים שהורים צרכים להוסיף לילד שחבירו בכיתה רואה טלויזיה. הוא אכן מחיר שצריך לשלם במידה וחינוך הוא חלק מהאחריות לכלל ישראל.
המציאות הזו היתה נר לרגלי רבני הדורות שעברו.והיא נכחדה יחד עם שאר זני ציפורים נדירות של שפיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2007 18:40 |
|
| |
תמיד קל להאשים את הקהילה בהידרדרות רוחנית כזו או אחרת. זה מאוד טרנדי, אפילו 'איני'. וכי למה לך להאשים את עצמך בכך שאתה נוהג לתחוב לכיס עיתונות קלוקלת, או לחילופין - ולא פחות חמור - להעביר את יומך בגלישה אינטנסיבית במשעולי האינטרנט (כולל הפורום המשמש לי כעת אכסניה וירטואלית).
מעולם לא פגשתי בחור נושר או סתם פורק-עול שיניח את ידו על ליבו, יישיר אלי מבט ויאמר לי 'דוגרי': כן, אני אשם. לא התאמצתי מספיק. הייתי מרדן בטבעי. נטיתי לאנטי-ממסדיות, קראתי תיגר על מוסכמות ולכן הגעתי לאן שהגעתי. חשבתי שקצת 'ידיעות', אביסאלע אינטרנט והצצות חטופות לטלנובלות, לחלוטין לא יזיקו לנשמתי. רק יועילו לה.
ואחר כך מתפלאים כיצד יצא העגל הזה ומנסים לגלגל האשמות על הרב'ה בחיידר, המשגיח-קטן בישיבה-קטנה והעוזר של המנקה בישיבה גדולה..
יאללה, תפסיקו לקנות את הלוקשים האלו. הם לא ינקו את המצפון שלכם, למרות הניסיונות.
הצ'אנס היחיד העומד לפניכם, הוא פשוט לקמוץ אגרוף על החזה, להודות בטעות שיש לה אשם מרכזי אחד. מכאן, הדרך חזרה ללב החברה, קצרה משחשבתם.
אני לא רוצה להכליל. יש מקרים יוצאי דופן. ובעשייה החינוכית קורות לפעמים תאונות עבודה מצערות עם אשמים מתוך המערכת. אבל מכאן ועד לתלות כל פרחח הצורך עיתונות חילונית על צווארם של המחנכים - ארוכה הדרך.
תוקן על ידי פפוס ב- 19/11/2007 18:55:12
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2007 18:18 |
|
| |
קוגיטו, אין כוונתי שחברה מטילה סנקציות זה לגטימי, אני דוגל בחינוך והסברה. אלא שישנם שחפצים להקנות אקסיומות לבניהם שכוללות אי החשפות לתכנים מסויימים. גם אדם שמחזיק טלויזיה בביתו מתוך אידיאלוגיה ליברליסטית, לא יחשוף את בנו הקטן לתוכן אלים או מיני. לכן כפלורליסט אני יכול להבין שישנם מוסדות חינוכיים שככלל יעשו סלקציה ולא יקבלו תלמידים שיכולים לחשוף תלמידים אחרים למושגים שמהווים אנטיתזה לאפיון החינוך הנדגל באותו מוסד. לא שבהכרח שמי שנחשף לטלויזיה בגיל צעיר - יצא קלוקל, אך כיום שישנה מודעות גם לא בעולם היהודי שטלויזיה (כמשל) יכולה לקלקל את נפש הרך, הורים שלמרות זאת מאפשרים לילדיהם הקטנים להיחשף לתכנים טלויזיוניים, סבורני שיש פגם בצורת הקניית החינוך לבניהם וזה ישפיע גם בנקודות נוספות. משא"כ לא בהכרח שהורים עובדים יחנכו פחות נאות מאברכים, אולי להפך.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
|