למה אנחנו כאלה בעלי לשון הרע מלוכלכים?

בעזהי"ת


   המאמר המצורף פורסם כרגע בבחדרי חרדים. באותה מידה הוא יכל להיות מפורסם כאן תחילה, כי תורף עניינו נוגע מאוד לאשר על סדר היום אצלנו.

_________________

בעזהי"ת


   חוששני רב_סיינפלד, שיש להגדיר את פני הדברים קצת אחרת מאשר כתבת. וכבר הסברתי זאת פעם, בבח"ח, ל'שרקן', ועל בסיס אימרה יפנית ידועה: 'מסמר בולט, דופקים עליו'.
   אז ככה. מסמר חרדי בולט, דופקים עליו. שומו שמים!! לצאת מהשטאנץ?! לא יתכן.
   אבל מה; כשעובדים בשיטה כזו, נוצרת מציאות מעניינת: מי שחיובי באופיו, מי שיצא מהשטאנץ לכיוון חיובי, בהחלט מציית לדפיקות הפטיש החינוכי. הרי הוא טיפוס חיובי שנוטה לשמוע בקול מורים ומחנכים, וגם כך הרי יש נטיה בסיסית להחמיר עוד ועוד, 'כדי לצאת מכל ספק' -אז כל שכן שעומד מעליך הפטיש החינוכי ומעמיד את מעשיך בספק!
   ולעומתו, מי שיצא מהשטאנץ בצורה שלילית, הרי ממילא כבר פרק את עול הציות מרצון טוב לפטיש החינוכי, אז מה אכפת לו מהפטיש הזה? אמנם יש להתחמק מעונשו, אבל אין שום צורך ליישר איתו קו.
   הווי אומר: מסמר בולט לטובה, דופקים עליו. מסמר בולט לרעה, פורה ראש ולענה. לא עניין שהחברה החרדית מאפשרת למישהו מקום. היא לא. העניין שטבעו של המרדן לרעה, לקחת את המקום בכוחות עצמו.
   ולמשל תרבות הנייעס-לשה"ר המדוברת.
  

מכיון שבכל חברה קיימים תופעות שאינם טובות, לא עדיף עדת רכלנים מעדת מנאפים, אנשי סדום ועמורה ועוד כל מיני ביטויים שליליים שאפשר - בקלות - להדביק על חברות אחרות, לפחות כמו שאפשר על החברה שלנו?

כאשר הופיע הכתבה במגזין "ארץ אחרת" אודות החרדים ואינטרנט, צד את עיני משפט אחד, החקוק במוחי עד היום-

"להיות חרדי משמעו להשתייך לאחת החברוֹת המרכלות ביותר בעולם."


עדיין צורבת בליבי הבושה הגדולה שחשתי למקרא משפט זה. (לא זכור לי שב"בחדרי חרדים" מישהו התייחס לזה)

אפשר לדבר על כך שאנחנו לא היחידים ואפשר לנסות לתקן. לכל הפחות את עצמנו.

נכון שהפורום הזה אינו רכילותי כלל ועיקר אבל רובינו גולשים גם בפורומים אחרים. ויודע צדיק נפש בהמתו....

"וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום"--כך העיד הכביכול על פאר היצירה.

הרשו נא לי לקלקל את השמחה

מדובר דווקא בהצלחה מרשימה של הציבור החרדי

אף אחד לא יכול להאשים את המימסד החרדי בהעדר מעש מול תופעת הלשון הרע, שכן הוא עושה מעל ומעבר בנידון. אלא שבניגוד לאוטופיות של אלו המעונינים להצטרף אליה, החברה החרדית אינה ממוקמת במיקום גבוה על הציר שבין הטוב המוחלט לבין הרשע האולטימיטיבי.  החברה החרדית מהווה ציר מקביל שבו יש מקום לעובדי ה' מופלגים, לחובבי פוליטיקע ואקשן, ואף למה שנהוג לכנות באנגלית LOW LIFES

הצלחתה של החרדיות נעוצה במידה רבה ביכולתה להכיל מנעד תופעות תרבותיות רחב, והעיסוק בפוליטיקע ורכלנות מהווה פתח ניקוז לאנרגיות שיכלו למצוא אפיקים שלילים מריכול על חיי האישות של עסקן פלוני.

החברה החרדית היא מעגל סגור שבתוכו מתקיים קוסמוס תרבותי המכיל מנעד של תופעות ייחודיות, מהן חיוביות ומהן שליליות.   החיוב שבתופעות השליליות הינן במובן שהן מתרחשות במרחב החרדי וצבועות בגוון חרדי.   יש חיוב בלשון הרע חרדי, מיקווע נייעס , בילוי בשולם זוכער, בליסת קוגל וצולנט בליל חמישי, טיולים מסוכנים במדבר יהודה, גשמיות, רדיפה אחרי ממון וכו' וכו'.

כמובן שיש ציפיה רק לעמל התיירה ועבודת ה'. אבל ישנה הכרה שיש מקום ל LOW LIFE ותרבות נמוכה שיש לתת ליחיד ביטוי לצדדים הנמוכים של קיומו בכדי שהוא ישאר במערכת. ואם הוא לא יחזור בתשובה, אזי בנו יחזור בתשובה.

מעכ''ת רוצה חברה טהרנית מסוגה של החבורות הקדושות מיסודו של הרבארלה רעבע, אלא שגם יורשיו הרוחנים יודעים לעצום עין מול תופעות תרבות נמוכה וטוב שכך.

לומד, אז מדובר במצוה של מגדר, במקום של מגזר? <סמיילי> ‏ נראה לי ברור שיש צדק בטענת אלי שההקפדה המרובה בענינים כאלו והזילזול בענינים אחרים נובע מסוציולוגיה וכדומה, כך שגם אם "כולן בלה"ר/אבק לה"ר", אם הייתה זו ממצוות המגזר המצב היה נראה אחרת, ללא ספק. זה עדיין לא מצדיק את המצב הנוכחי, אבל זה מסביר למה גם במגזרנו היקר קיימת התופעה.

אלי קצת הגזמת, כבר למדנו, וכולם באבק לשון הרע. אמנם יש משהו בדבריך, אבל בעשור האחרון השקיעו בזה המון, והמציאות היום היא כבר לא מה שהיתה פעם. אלא שבפורומים השונים המציאות קשה יותר מאשר בחיים האמיתיים. ולגברים זו בכלל נראית מצווה של נשים...

בעיני התשובה היא פשוטה, לשון הרע היא מצווה שלא זכתה להיות מאותן מצוות שמקפידין עליהן בציבור הדתי והחרדי.
יש מצוות שזכו וכאלה שפחות.

למשל כשרות זה ענין להקפדה, מצוות שבין אדם לחברו, פחות, בשמירת שבת אין קולות, בצעב"ח יש.
ישוב הארץ זו מצוה למיזרוחניקים, שמיטה כהלכה זה של חרדים, צער בעלי חיים זה בכלל של חילונים.

אם לצטט גדולים וחכמים ממני, הכל זה סוציולוגיה.
אין באמת הקפדה על קלה כחמורה אלא יש הקפדה על מצוות מסוימות החביבות על המגזר.

בעזהי"ת


   דומני שנשכחה כאן, אותה אחת משתי הסיבות לפתיחת האשכול הזה, בפורום המקביל, סיבה שהרבה יותר נוגעת לכאן (הדיון מדוע וכו', לא מוליך לשום מקום מיוחד. מדוע? כי יש יצה"ר בעולם. פשיטא), והיא דוגמת האשכול על המערכת הכפולה.
   ציבור שכהאי גוונא בתוכו, מאבד את זכותו המוסרית לרדות ולרדוף את מי שאינו מסכים עם הדעה השלטת בו.
  
   (בדיעבד, הייתי צריך לשנות את הכותרת בהתאם, לא להעתיק ככתבה וכלשונה).

בעל
בבית מדרש- לאחד המתפללים היה בן לא עלינו קצת לא בסדר, והוא היה משתובב ועושע הרבה שטויות, פעם אחת הוא השטתה בצורה לא רגילה, וכל הקהל צחק, חוץ מהאבא.
פנה אליו אחד מהמתפללים ושאל אותו, למה אתה לא צוחק  אתנו,גם אתה מהשטויות שלו ?
השיב האבא.- וען דער נער איז נישט מעיין גבעין, האוביך איך אויך גלעכט.
אם השוטה הזה לא היה שלי גם אני היתי צוחק

_________________

מודה ועוזב

מכיוון שאני מצוי גם בחברות אחרות, אני מוכן להצהיר שהחברה החרדית אינה הכי גרועה.

_________________

הסירו דאגה מליבכם, וכבר עמדו הגדולים על המדוכה, ונמנו והחליטו להתיר לשה"ר בשבת קודש בלבד.
זה עדיין לא פורסם אמנם- בגלל-מה סיבת ההתר בשבת,
החסידים - מתירים מכלל עוינג שעבס,
והליטאים- בגלל פיקוח נפש.

_________________

מודה ועוזב

מיימוני
וכבר אמר הרבי מקוצק שהוא דווקא מחזיק מפרעה. 

_________________

העצני

כדברי פרעה. "תכבד העבודה על האנשים ואל ישעו בדברי שקר".

וגם אם הדברים נאמרו מפי רשע גדול, העיקרון הפסיכולוגי הוא נכון מאד. סמיילי.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו