| נשלח ב-28/11/2007 08:50 |
 |
| |
סוף כל סוף אני זוכה לסיוע
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2007 23:48 |
|
| |
ספרן,
מחה נא. נמרצות או מעדנות, איך שתרצה.
ואגב, הרב שך הוא האחרון שיכול להינות מחסינות אוטומטית מביקורת-נגד-רבנים. הוא שהעמיד את כולם למשפט.
ולדבריך - אני חושב שאא''ס זה מסוכן. לא הכל סוציולוגיה. לא רק שיש אמת, יש גם אנשי אמת, ומניעים אמיתיים שאנשים פועלים מתוכם וכו'. בכלל אין שום 'אלעס'. לא סוציולוגיה ולא פסיכולוגיה ולא שום דבר צדדי. אולי פילוסופיה, אבל זה עניין אחר.
אילפא,
במה הביקורת מוגזמת?
בע"ב,
זה מעיד גם על הציבור, נכון.
אתנחתא,
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2007 21:59 |
|
| |
ר"ג היה קצר רוח כלפי אחרים. ר"ג היה מאוד בקורתי כלפי כל מה שלא דמה לדעותיו האישיות.
החזו"א גם היה מבקר חריף של פתיחות שהוא לא חשב כך.
מספרים שפעם ר"מ שולמן (יש מייחסים סיפור זה לר"א שר) אמר לחזו"א פירוש באגדה, ולדבריו אחד מתיאורי הנ"ך בלשון גוזמה תואר. בשמוע החזו"א את הדבר היוצא מפיו, תפס את היין מעל השולחן ואמר יינך יין נסך.
ידוע שהחזו"א אסר על ר' אייזיק שר להוציא את פירושו על הנ"ך, הואיל והפירוש לא מצא חן בעיני החזו"א. כמו"כ החזו"א אסר על הפצת הספר דורות הראשונים לר' יצחק אייזיק הלוי.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2007 21:27 |
|
| |
ועוד שאלה,
עד כמה רג"נ היה סובלני כלפי דעות שחולקות עליו.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2007 19:29 |
|
| |
לב
אחזור על מה ששמעתי מקרוב משפחה ממוצא הונגרי שלמד בישיבות ליטאיות, שהשינוי בצבור הליטאי החל עם כניסת הונגרים וייקים לישיבות שלקחו את התיאוריה ברצינות ייקית. הם נהיו החיילים הנאמנים.
יתכן מאד ואלולי הם, החזון איש היה נותר כיהודי חשוב לכל הדעות, אך לא היה הופך לסמכות בה' הידיעה.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 27/11/2007 19:30:50
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2007 19:02 |
|
| |
לב
הסיפורים שתיארתי, היו לפני 30 שנה. יש לציין כי ר"נ שולמן לא היה שותף לרדיפות ואף התנגד להם, ובכך עזר לפתוח את הפתח לחדירת תורתו של ר"ג נדל.
הציבור הסלבודקאי החזונישניק מעורב בין המזוהים עם ר"ג שהם בד"כ רצת יותר גמישים כלפי דעות שונות למזוהים עם ר"ח גריינימן ורד"ל שהם יותר מוחלטים.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2007 18:50 |
|
| |
ועם זאת,
האם לא נוכל לשער שהצייטגייסט הנושב מ"הגבעה השניה" משפיע על הברומטר הריגשי גם בסלובודקה,
ולולא הותרו הרדיפות שם לא היו מתירים אותן הכא?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2007 18:47 |
|
| |
אייקון מחזיק דגל לבן
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2007 18:45 |
|
| |
ברצוני להוסיף
אני מכיר אישית מס' חזנושניקים שהיו שותפים אקטיביים למאבק בר"ל מינצברג. מבחינת הלוחמים (ביניהם ר"י שפירא) בר"ל מינצברג הוא קלתער ירושלימער, שמצווה לרודפו. יש מס' סלבודקאים שנמשכו למתמידים, הללו ניסו להשפיע נגד המאבק בר"ל מינצברג אך לשווא.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2007 18:45 |
|
| |
חיים
אני מודה ועוזב לגבי החזונאישניקים הגריינמנים.
אבל אין זה אפיון לחזו"א עצמו.
ועדיין איני רואה הכרח שיצא מתח"י החזו"א רודפים ואינקווזיטורים.
משא"כ מהנידון באשכול.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2007 18:41 |
|
| |
אם מזכירים כאן את הרב חיים נאה זצל
אולי אפשר להביא את חליפת המכתבים בינו לבין הסטייפלער וכן בנו של הסטיםלער לגבי שאלות הלכתיות במידות ?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2007 18:20 |
|
| |
לב
יש כאלו המוחלטים בדרך מסוימת הרחוקה מהשקפת ההמון, ובדרכם ינסו לרמוס כל מי שדרכו שונה מהבנתם או הבנת רבם. למרות שהם עצמם שונים מכלל הציבור, אין להם בעיה לרמוס אחרים.
תלמידי החזון איש רובם ככולם רומשים את האינדיבידואליות של הפרט במיוחד אם הוא ת"ח השייך למחנה השני. ישנם געגועים מסויימים לרבנים מסויימים, שעיקר סיבת הגעגוע היא רחוקם הזמני מהגה ההנהגה. היו תקופות שר"ח גריינימן היה קרוב להגה, ובתקופה זו הוא ממש רמס אחרים.
עד היום בציבור החזנושניק המשוייך לפלג של גריינימן, יש רמישת אינדיבידואליות. הואיל וכיום הציבור החזנושניק הוא קטן, מתבטא הרודנות (הרודנות מורגשת) במי שנמצא בתוך הציבור החזונשניק.
בקיצור, הדשא של השני ירוק יותר.
קצת עובדות לאישוש הטענה.
1 השבט הלוי מונה לרב ע"י החזון איש. לאחר מות החזון איש, השבט הלוי בנה מקווה שיש בה השקה(מעיקר הדין מותרת גם לפי החזו"א), תלמידי החזון איש רדפו אותו ממש. הם ארגנו הפגנה נגדו ויש להם עד היום יחס מאוד מזלזל כלפיו.
2 מלחמתם ללא פשרות בגרש"ז אוירבך. בראש המאבק עמד הגרד"ל, ועיקר קצפם יצא על כך שהוא מעיז ל"הכריע" ובשפתם רש"ז "קלתער". החזונשניקים מתייחסים לגרש"ז כגרוע בין הרבנים, וחלקם מכנים אותו ללא התואר רב.
ההבדל המהותי בינם לציבור הליטאי החי במורשת של הרב שך.
הציבור הליטאי צייד אפיקורסים, דהיינו כל מי שדעתו שונה מאי הבנתם הדלה מוחזק כאפיקורס ורשע יקרא.
הציבור החזונשיניק צייד מקילים בהלכה. כל מי שמסוגל להכריע, ואינו אומר איני יודע בהלכה(כגרש"ז והשבט הלוי), קלתער יקרא ומצווה לרודפו. אותו האיש הוא בגדר ת"ח שלא הגיע להוראה ומורה. יש להדגיש, כי יחס זה קיים גם כלפי הגר"ח נאה.
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2007 17:57 |
|
| |
בעל
ג"א מדבר על ציבור חזונאישניקי מקורי. רג"נ הוא אמנם יחיד, אך רח"ג הוא בהחלט מייצג (אולי לא ב - IQ, אבל במנטליות), תוסיף לו את כותב האגרת הנודעת למשל.
אני באופן אישי לא מצדד בדרך החמורה ולעיתים מתמיהה של קבוצה זו, אך יודע להכיר מה יש בהם.
ולאור כל האמור לעיל, אני תוהה :
הליטאים שפיקחים היו - מה ראו לסור למשמעת יחידנית ובלתי מנומקת?
פחד מחב"ד? תחרות בגור?
או זלזלו במשמעות ארוכת הטווח של פוליטיקה?
או שמא שוב שתקו המוזות ברעם התותחים?
תוקן על ידי לבהעיברי ב- 27/11/2007 18:03:08
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2007 17:51 |
|
| |
לב
אני מדבר על הציבור, לא על היחידים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2007 17:43 |
|
| |
חלילה להאשים את החזון איש ברמישת האינדיבידואליות והשאיפה לעדריות או בחוסר חשיבה. ופוק חזי בב' תלמידיו המפורסמים ר"ח גריינמן ור"ג נדל, הרחוקים מעדריות, וע"פ ב' עדים יקום דבר. וכן בהרבה חזונאישיניקס (מהדור הראשון דייקא) השונאים המוניות רפוסת מוח. וכמו"כ ספרי חזו"א ואגרותיו - עדינות הנפש ותעוזת המחשבה אתה מוצא בהן או תוקפנות וכל הרשימה של אתנחתא?
אין זו אלא שנאתם לציונות ודעותיהם השמרניות בעניינים כלליים שהשיאתך לבשל אותם בקלחת רותחת זו.
כמובן, שב' הגדולים הנ"ל היוו בסיס לתקופת הרב שך, אך היה ניתן לפתח בסיס זה לכיוונים אחרים, ולא בכדי הרבה מהתלמידים המקוריים של הנ"ל נאלמו או נעלמו בעת כהונתו של הרב שך. כך דרך אלטרנטיבית לא הוצגה.
וכל יתר דברי אתנחתא הלוא המה כתובים על איגרת הגרד"ל.
תוקן על ידי לבהעיברי ב- 27/11/2007 17:46:07
|
|
|
|
|
