(אשכול זה נפתח בהתאם לנכתב כאן ובהודעה הפותחת שם) ותודה רבה לירוחם, קעלעמר
_________________________________________________________________
גם השבוע לא זכר שר המשקין לפתוח את האשכול, אני ממשיך בשליחותו של קלעמר
הפסוק אומר: ולא זכר שר המשקין את יוסף-וישכחהו, אם הוא לא זכר סימן שהוא שכח למה הכפילות?
רש"י בראשית פרק לז וישב ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלוה ?
מחפשי רמזים מצאו אתו בתורה: ורצה יעקב שבת בשלוה יוסף קפץ עליו ברוגזו
באמת מה הבעיה?, יהודי אחרי תשעים ,שעבר בחייו, הרבה מאד צרות ורדיפות, רוצה קצת לשבת בשלווה? נו זה לא יפה? בגלל שמחכה לו עולם הבא?
הרי המשנה אומרת- יפה שעה אחת של מצוות ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא.
יעקב אבינו התישב בארץ ורצה לעסוק במצוות חינוך, ישוב ארץ ישראל, עגלה ערופה וכו, מה הבעיה?
והוא נער את בני בלהה ובני זילפה נשי אביו בפרשת וישלח הפסוק אומר: ויקח את שתי נשיו ואת שני שפחותיו,
אני זוכר המילה שפחות מאד צרמה לי, ונרגעתי השבוע כשהפסוק קורא להן נשיו, בכל זאת.!
אז למה רש"י ממשיך לקרא לבניהם בני השפחות?
וְהַמּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם..
והמדנים האם הפסוק מתכוון למדנים ממש,? הרי המוכרים היו ישמעלים ומדינים?
_________________
מודה ועוזב
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 29/11/2007 19:43:07
נשלח ב-27/11/2018 15:37
הרשב''ם לעיל נראים יותר הגיונים ונכונים.
נשלח ב-27/11/2018 15:18
פירוש האור החיים בעניין
"ויעברו אנשים מדינים וגו'" - צריך לדעת למה הזכיר עברת אנשים מדינים אחר שלא היה המכר אלא לישמעאלים כאומרו וימכרו את יוסף לישמעאלים. וכן מוכח מהכתובים למעלה (כה) והנה אורחת ישמעאלים וגו' לכו ונמכרנו לישמעאלים, אם כן סיפור ויעברו אנשים מדינים לא נודע כוונתו:
עוד רואני שאמר עוד הכתוב אחרי זה (ל"ו) והמדנים מכרו אותו וגו' אם כן מוכח כי למדנים מכרוהו וכתוב ראשון מכחישו. עוד אמר הכתוב אחר כך ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר מיד הישמעאלים הרי העמיד המכר שהיה לישמעאלים כאמור בתחילת הענין ולא למדנים. ורז"ל (ב"ר פ' פ"ד) אמרו מלמד שנמכר מכירות הרבה, ואין מתיישבים פשטי הכתובים בזה והבן:
והנכון הוא כי פירושו של דברים הוא על זה הדרך כי מתחילה הודיע הכתוב והנה אורחת ישמעאלים וגו' ודברי יהודה שאמר לכו ונמכרנו לישמעאלים, ולהיות שאורחת ישמעאלים זו אינם סוחרים להתגר בכל מין קנין זולת במה שהיו נושאים ואין מציאות שיקנו את יוסף אשר על כן הזמין ה' אנשים מדינים סוחרים פירוש שמכירים כל מין סחורה אשר תזדמן לקנותה להרוחה, ותדע כי הסוחר אינו בעל הכיס אלא בעל הידיעה וההכר ובעל הכיס יקנה על פיו כמו שידוע זה בפינות גדולות בעולם, ובאמצעות אלו הסוחרים נגמר הדבר של המכר לישמעאלים, והוא שאמר הכתוב ויעברו אנשים מדינים סוחרים ובאמצעותם מכרו יוסף לישמעאלים כי זולתם לא היו הישמעאלים קונים. והנה כיון שבין שניהם המדנים והישמעאלים היה המכר הרי יש למדנים חלק בריוח לצד כי הם הקונים ולישמעאלים חלק בריוח לצד כי הם בעלי כיסים אשר נתנו עשרים כסף, ולזה אמר והמדנים מכרואותו אל מצרים וגו' כי צד שהיה להם חלק בו וגם הם היודעים הערך הם היו המוכרים לא הישמעאלים כי אינם בקיאים בשיעור שיוויו, אבל גופו של יוסף היה ביד הישמעאלים כי הם העקרים שנתנו בו כספם, ולזה אמר ויקנהו פוטיפר מיד הישמעאלים דקדק לומר מיד כי בידם היה שהורידוהו שמה ואין מציאות לקנותו פוטיפר זולת ממי שהיה בידו, וגם לא היו ישמעאלים יכולין למוכרו הם לבדם מבלי המדנים מלבד טעם שהן הבקיאין בשוויו וידעו כמה שיעורו גם לצד שיש להם חלק בריוח צריך שיסכימו הם על המכר, ולזה אמר הכתוב שהמדנים מכרו ולקחו מיד הישמעאלים, ובזה נתישב הכתובים כפתור ופרח. ודברי רז"ל שאמרו שנמכר פעמים רבות זה דרך דרש. ואולי כי להיות שהיו חלקים הרבה בלקיחתו יחשב מכירות רבות. ופשט הכתוב הוא כמו שכתבתי והדרשה תדרש:
"וימכרו את יוסף". אולי שאחר שהפילוהו כל כך וביזוהו בערום ובהשלכתו לבור נח קצת רוגזם ונתרצו בעצת יהודה. וכנגד מה שאמרו (פסוק כ') ונראה מה יהיו חלומותיו שנראה שהיו מבקשים אופן לשלול בהחלט היות הדבר, אולי שחשבו כי באמצעות פחיתות זה שמכרוהו הרי הוא מוחלט לעבד יוסף כי הקונהו ראשון הרי הוא לעבד לו ומן הנמנע לצאת מתחת ידו זולת במכר אחר לזולת ומעתה קנה שם עבדות עולם, והוא אומרו (תהלים קה) לעבד נמכר יוסף, והרי הוא מוחלט החלט גמור מהשנות לבן חורין ואין צריך לומר מעלות לגדולה:
נשלח ב-8/12/2017 12:46
רשב"ם בראשית פרק לז פסוק כח
(כח) ויעברו אנשים מדיינים - בתוך שהיו יושבים לאכול לחם ורחוקים היו קצת מן הבור לבלתי אכול על הדם וממתינים היו לישמעאלים שראו, וקודם שבאו הישמעאלים עברו אנשים מדיינים אחרים דרך שם וראוהו בבור ומשכוהו ומכרוהו המדיינים לישמעאלים, ויש לומר שהאחים לא ידעו, ואעפ"י אשר כתב אשר מכרתם אותי מצרימה, י"ל שהגרמת מעשיהם סייעה במכירתו. זה נראה לי לפי עומק דרך פשוטו של מקרא. כי ויעברו אנשים מדיינים משמע על ידי מקרה והם מכרוהו לישמעאלים. ואף אם באתה לומר וימכרו [את] יוסף לישמעאלים כי אחיו מכרוהו, אף כן צריך לומר שהם ציוו למדייני' סוחרים למושכו מן הבור ואחר כן מכרוהו לישמעאלים:
נשלח ב-8/12/2017 12:00
פתרון די מגושם. במקור J הם תכננו להשליך אותו לבור ולא עשו את זה אלא הפשיטו את כותנתו ואז נשאו עיניהם ופתאום בזמן שלקח להם להפשיט אותו הגיעה אורחת ישמעאלים. במקור E הם לא תכננו אבל דווקא ביצעו את ההשלכה. זה גם לא פותר הרבה כי בקריאת הסיפור אפשר להבין שהמדינים הקדימו את האחים (ואז לא ברור למה מספרים לנו שהם תכננו למכור אותו, אבל לתעודות אין יתרון כאמור).
נשלח ב-8/12/2017 10:42
אליקים7241 כתב:
וישב
נראה שהם הם הישמעאלים הם הם המדינים הם הם המדנים, כמו שמצינו בגדעון על המדינים שכתוב בפירוש "כי ישמעאלים הם", ו"מדנים" זה כנראה פשוט קיצור של השם, כמומ שמצינו בתנ"ך הרבה שמות שמקבלים צורה קצת שונה מדי פעם.
<*>**><*>**>
התשובה האמיתית לסתירה הזו היא כנראה זו של בעלי התעודות:
התורה לא מספרת כל דבר שולי המרחש בין אומות העולם מה שהרשב"ם כתב אפשר להבין מהפסוקים אם קוראים אותם נכון ובהגיון. אבל כאמור ההגיון שלך שונה מהגיון שלי ושלי שונה מזה של אחרים.
נשלח ב-7/12/2017 23:11
ולמה התורה לא מספרת על מה שהתרחש בין המדינים למדנים? נדמה לי שהוספת סיפור שלא כתוב, מחלישה את הטיעון של היות הפירוש פשט.
נשלח ב-7/12/2017 23:04
נדמה לי כי הרשבם מסביר את קושיאתך. המדיינים הוציאו אותו מהבור. והם שמכרו אותו למדנים. שהורידו אותו למצריים למכיר כעבד.
נשלח ב-7/12/2017 21:11
גם אני מסכים שהפשט במילה "מדנים" הוא על שם האיש ששמו "מדן" והוא אחיו של "מדין" והם שני אנשים שונים, ועל כן הוצרכתי באמת לפרש את המילה "מדנים" בפני עצמה, אלא שקשה לפרשה על שם האיש "מדן" שהרי אז תהיה סתירה בתוך פרשת וישב בין "מדנים" לבין "מדינים". וכיוון שאנו יודעים שמצינו במדינים שנקראים ישמעאלים, וכמו כן ישנן שמות שמקבלים לפעמים צורה מעט שונה, לכן פירשתי שמדנים=מדינים= ישמעאלים. אני מוכן לקבל את הפירוש שמדנים הם מבני מדן ולא מבני מדין, אלא שאז תקשה השאלה האם היו מדנים או מדינים? שהרי שני השמות כתובים אצלנו בפרשה.
נשלח ב-7/12/2017 11:38
בראשית פרק כה
(ב) וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ:
זו פשוטו של מקרא היו מדנים. ומדרשו מדנ = ריב הריב שהיה ביניהם.
נשלח ב-6/12/2017 21:17
וישב
נראה שהם הם הישמעאלים הם הם המדינים הם הם המדנים, כמו שמצינו בגדעון על המדינים שכתוב בפירוש "כי ישמעאלים הם", ו"מדנים" זה כנראה פשוט קיצור של השם, כמומ שמצינו בתנ"ך הרבה שמות שמקבלים צורה קצת שונה מדי פעם.
<*>*><*>*>
נשלח ב-24/12/2016 19:54
פתרון החלמות של יוסף לשר האופים ולשר המשקין היתה בהבתו העמוקה בנפש האדם. הפתרון היה מונח לפניו.בראשית פרק מא (יא) ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא ונקרא את החלןמות.איש כפתרון חלמו חלמנו:
בראשית פרק מ
(ט) ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני:
(י) ובגפן שלשה שריגם והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים:
(יא) וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה:
(יב) ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם:
(יג) בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו:
(טז) וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי:
(יז) ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן הסל מעל ראשי:
(יח) ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם:
(יט) בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך:
בחלומו של שר המשקין הפתרון ברור- הוא פעיל מלא חיות. לעומת שר האופים שעומד בלי כל פעילות. העוף איכל מהסל שעל ראשו. כידוע עוף ציפור לא מתקרב לאדם חי רק למת
נשלח ב-7/12/2015 18:36
אולי השליכו אותו עם חבל
נשלח ב-6/12/2015 13:05
בשבת שאלו אותי למה הרשב"ם הביא רק בפרשה הזו את דבריו שרש"י הודה לו כי היה צריך לשנות את פרושיו לפי הפשטות. דבריך הם התשובה . פה רש"י הגזים. במדרשים.
נשלח ב-6/12/2015 12:50
כאן אני רוצה להתייחס לרובד מאוחר במדרש הזה. יש 'מדרש' משגיחי שאומר 'והבור ריק אין בו מים - אין מים אלא תורה. אבל נחשים ועקרבים יש בו - אם אין בלב האדם תורה, אז הוא מתמלא בדברים רעים.' יוצרי המדרש הזה חיפשו לדלות תוכן מהתורה, אבל לא באמת עניינו אותם הפרטים הקטנים בסכסוך משפחתי בין כמה רועים שמיים-מערביים באלף השני לפנה"ס, ועוד פחות מזה עניין אותם למצוא את אכזריותם הנוראה של שבטי י-ה, שהיו משהו שבין מלאכים בשר ודם לבין מגה גדיילים ליטאיים (שרעו צאן תוך פלפול במח' שם ועבר בגדר בן פקועה לשיטת נח והמסתעף, עם הערות אברהם אבינו) היה עליהם למצוא בכתבי הקודש משהו שיכוון אותם. לכן הם השתמשו בסימבוליקה הרשמית של האגדה, המזהה מים עם תורה (תענית ז. ב"ק פג:) והפכו את הסיפור למשל הנוגע לכל בן ישיבה בן ימינו.