צוואת רבי יהודה החסיד

מיימוני כתב: "הרי יש בצוואתו דברים שנוגדים את הגמרא, כגון לשחוט תרנגולת שקראה כתרנגול, שזה מוגדר כ"דרכי האמורי".

יעויין בשו"ע יו"ד סי' קעט ס"ג, ובנו"כ שם שהתייחסו לנושא.

סמכותה של הצוואה, מעוז כהנא

http://nirstern.files.wordpress.com/2012/11/d79ed7a7d795d7a8d795d7aa-d794d799d793d7a2-d795d7aad79ed795d7a8d795d7aa-d794d796d79ed79f.pdf

ארי יצחק שבט, השפעתם של אסונות שאירעו על ההקפדה על צוואת רבי יהודה החסיד, המעין מח,ג (תשסח) 43-56

http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=175

ש"י עגנון

מביא את הדברים בספרו- ספר סופר וסיפור- דף רע'ה. בשם ערוגות הבושם- יורה דעה כ"ז.

_________________

מודה ועוזב

מיימוני:

יוריקס

אני מצטרף לדברי טעם של רבנו הלבן.

גם אני סבור כמוך שהדברים שכתב ר' יהודה החסיד, מגדולי האומה, הם טעות. לפחות לפי מיעוט הבנתי.

ויש ספר נאה של טרכטנברג המלקט דוגמאות כיצד הושפעו יהודי התקופה מן האמונות שהיו בסביבתם.

וכתבתי בעבר שאין לדון אותם על זה לשלילה, לפי מה שהוא בעינינו פולקלור, בעיניהם היה חלק מהמדע.

ואם היה זכר ורמז לדברים בתורה או בגמרא, על אחת כמה וכמה שראו להיזהר בזה, וזו היתה שיטת לימודם לראות ברמז עובדה.

לפיכך, אני מציע לתקן ל"מה שנראה בעיני היום כהבלים" וזה כבר עומד כמדומה בחוקת הפורום גם אם זו לשון חריפה מאד.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

*****
יוריקס:

א. על הנכתב בעידנא דריתחא אחזור בי ואקבל את הצעתו של מיימוני.
ב. במקרים נדירים נדרש להשתמש בלשון בוטה על מנת להעביר את המסר עד כמה הדברים רחוקים מההשקפה המקובלת כיום.
ג. צא ולמד שאותו רבי יהודה החסיד שכתב פרוש על התורה אבל מזלו איתרע שלא פורסם עד לאחרונה ואז פוסק מתון כר' משה פיינשטין החרימו בגלל הדברים הזרים ומוזרים שבו. אמנם לא העיז לכתוב שדעת ר' יהודה החסיד איננה מתאימה להשקפתינו על היהדות ובמקום זה נקט בשיטה היודעה של טענות כאלו ר' יהודה החסיד לא כתבו ולצורך העניין אפילו את ספר ציוני הציוני שמזכיר אותו מחק מארון הספרים היהודי, ואחרי הכל ר' יהודה החסיד הוא אותו ר' יהודה החסיד והדעות הם אותם דעות.
ד. אמנם לקח לנודע ביהודה 600 עד שצווח ככרוכריא על צוואת ר' יהודה החסיד ולית דמשגח ביה.
ה. שכן מה נעשה ורוב מניין ובניין של חסידי וגדולי אשכנז היו תלמידיו ותלמידי תלמידיו.
ו. המזל שנשאר שהסלקציה הטבעית ההיסטורית, או אם תרצה ההשגחה האלוקית, הצליחה לשרש החוצה את רוב דבריו היותר מוזרים וכך נשארנו שלמים ובראים אם קודשתו של ר' יהודה החסיד ותורה שלמה ללא פגמים.

*****
יצחקומר:

מיימוני המנהגים המוזרים חיים וקיימים .
אצל חמי יש כמה שקעים מוזרים – ומכוערים- על הקירות ממולאים בפרחים מפלסטיק זכר למזגן חלון ישן . כידוע אסור לפי הצוואה לסתום פתחים בקירות הבית . רוצה עוד דוגמאות ?

רjjה: צוואת ר' יהודה החסיד, למה דווקא היא??? 13/11/2005

ישנם צוואות שנכתבו על ידי מאורי וגדולי ישראל בכל הדורות, ובחלק לא מבוטל מהם כתבו המצווים שצוואתם היא לא רק לבני משפחתם, פעמים כתבו שהיא לכל בני קהילתם, ופעמים הרחיבו עוד יותר את היריעה,(כדוגמת צוואת הרמב"ם והבעש"ט, ועוד)

אם כן מדוע זכתה צוואת ר' יהודה החסיד להשמר ולהיות מקובלת על רב שכבות הציבור?ובחלקה מקפידים עליה כמעט כדברי הלכה.

אין ספק שזכותם הגדולה של המצווים עומדת ותעמוד לכל המקיימים את צוואתם, אמן!


רjjה

*****
riv:

למה דווקא היא? נראה לי שההמון היא מילת מפתח בתשובה.

*****
אריק123:

סח לי חבר, נין ונכד למשפחה ליטאית חשובה:
צא וראה מה עלתה לנו הליטאיים, בליטא לא התיחסו לצוואת ר' יהודה החסיד, וציין שמות חשובים מבני משפחתו ששמם היה כשם חמיהם, ואלו כיום כולם חוששים ובודקים שלושה דורות למעלה ושלושה דורות למטה.

הלא אפילו על הדברים המנויים בגמרא נאמר מאן דקפיד קפדינן עימיה, ומדוע שזה לא יאמר על צוואת ר' יהודה החסיד?

*****
יוריקס:

ואם כבר, למה מקפידים רק על עניין זה של השמות של מחותנים ולא מקפידים על שאר ההבלים המנויים שם כגון לא לקרוא בשמות יהודה ושמואל ועשרות הנהגות מוזרות שאין להם כל מקור במקרא, הלכה, אגדה, או זוהר.

*****
הלבן:

ואילו אצלנו קונים בשינוי השם, או בהוספת שם, וכמבואר בפס"ד הצ"צ.

יוריקס, הסגנון שלך על גדולי הראשונים תואם את חוקי הפורום?

*****
להט_החרב:

מדוע דווקא היא?
מפני ששם מופיע מתן "שכרה" בצידה...


מאושר ע"יועדת הרבנים לעניני תקשורת

*****
ממללא:

אריק,

אכן בנימוק זה (מאן דלא קפיד) התיר הרב עובדיה יוסף לבחור לשאת בחורה חרף התנגדות ההורים בגלל בעיית השמות הזהים (התשובה באחד מכרכי יביע אומר).

yossi2003:

ינוקא - ככל שזכרוני אינו מטעה אותי האיסור לשני אחים לקבל עליות הוא דווקא אחד אחרי השני.
לפחות כך נהוג בבתי כנסיות שאנוכי התפללתי שם. (חסידי למען הדיוק)

*****
השכן:

אכן יוסי, גם אני מכיר כך את המנהג (וממש לא חסידי - דווקא מהיקים). אבל, בשני ספרי תורה או לשביעי ומפטיר שיש באמצע קדיש - כן עולים.

נוהל שכן זה כאן!

asher177:

נו, אז היו בין קדמונינו שנתפסו לאמונות הבל....

הרי אם זה לא היה אפשרי, לא היתה התורה מזהירה מפני זה.

ומאידך, אי הוית התם הות נקיטת בשיפולי גלימך ורהיטת אבתראי...

כנראה שיש בזה משהו מפתה.

*****
החפרפרת007:

ינוקא,
על צוואת ר' יהודה החסיד (נולד ככל הנראה סמוך לאמצע המאה ה-12 ונפטר ב-1217 ) נכתב לא מעט,
בקשר לסעיף 2 אצלך - הנה מאמר מעניין המתיחס לעניין ומנסה להשיב
http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/mattoth/shp1.html

כל טוב,
החפ'.

*****
לינקזעצער:

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=2&topic_id=939911#R_2
והלאה

ינוקא: צוואת רבי יהודה החסיד 26/5/2003

רבי יהודה החסיד (בעל ספר חסידים, המאה ה-12 או ה-13?) השאיר אחריו כנראה צוואה. הצוואה הזו מכילה סעיפים משונים מאד. מוזרים כמו שאפריים לייב קורא להם.
אזכיר שלושה.

1. אם תרנגולת קראה כמו תרנגול צריך לשחוט אותה. יש לי הסבר למה צריך לשחוט, וזה מבוסס על תפיסה מגית ודמונולוגית של התקופה. אבל העיקר שזה נגד גמרא מפורשת, ואולי מישהו כאן יכול להביא אותה. ובכל זאת, זה נכלל בצוואה שלו, וכל רב מצטט את רבי יהודה החסיד בהתפעלות, למרות שהוא חולק על גמרא.
האם יש לאפריים או למגן נאמן אחר הסבר?

2. אסור לבני זוג להתחתן, אלא אם כן לחתן ולאבות משני הצדדים יש שמות שונים, וכן לכלה ולחמות מכל צד. למרות שזו הצוואה של רבי יהודה החסיד, יתנו לזוג כזה להתחתן, אבל מספרים מפה לאוזן בשם רב גדול בחו"ל שרוב המקרים שהגיעו אליו לגירושין היו כאלו שעברו על הצוואה הזו.
אני הייתי מסביר זאת אחרת. למשל, אם בני זוג רבים, הם מתפייסים. אבל אם הם יודעים שעברו על הצוואה, הם לא יאמינו שיש להם סיכוי.
באותה שבת שבה שמעתי על כל הדברים המוזרים האלו, שמעתי סיפור מעניין, ואני משמיט את השמות. רב גדול רצה לקחת כלה מוצלחת לבנו, אבל שם הכלה היה כשם אשתו. אז הוא אמר: זה לא נורא. לאשתי לא קוראים כך וכך. קוראים לה "רבנית". אז זה כבר לא אותו שם, וזה לא מנוגד לצוואה של רבי יהודה החסיד!
זה נראה לי טריק יפה. וזה סימן שאותו רב לא האמין כמו אפריים לייב שכל רעיון מוזר הוא אמת, אלא שלא יכול היה להגיד זאת בגלוי ולכן המציא כזה סיפור יפה.

3. לפי הצוואה, אסור להעלות שני אחים לתורה באותו בית כנסת זה אחר זה. למה? עין הרע. המשנה ברורה (אם אני זוכר מה שאמרו בשולחן שבת) אוסר להעלות שני אחים, גם אם הם יאמרו שאינם חוששים לעין הרע. למה? ככה. כי זה מסוכן.
המארח שלי סיפר על חבר טוב שלו, שהיו לו שתי שמחות בשתי שבתות. שבת אחת, נניח, חיתן בן ושבת אחרת היתה לו בר מצווה. כל פעם קיבל עליה. והנה, בשבת השלישית, הבאה, נולד לו נכד. זה לא היה מתוכנן מראש, אבל ככה זה יצא. אז הוא היה אמור לעלות לתורה, אבל פחד מעין הרע. אז הוא הלך להתפלל בבית כנסת אחר, כדי שלא יעשו לו עין הרע.
זו היהדות של אפריים לייב? יהדות של מלחמה בעין הרע?

*****
ווטו1:

ינוקא יקר,

אני מסכים עם הבעיתיות שהעלית אבל נדמה כי הבעיה אינה עם ר' יהודה החסיד וצוואתו אלא עם אלה שעשו מזה תורה מסיני.

ר' יהודה החסיד היה רגיש לכל מיני דקויות ורצה גם שבני ביתו יפתחו את אותן רגישויות [אולי הכיר כי זה מתאים להם?]. בכל אופן זה ויכוח אחר אם רגישויות אלו היוו דבר מקדם לר"י החסיד ולבני ביתו, אבל זה ויכוח משפחתי פנימי ומה לנו ולזה [אא"כ אנחנו מתכננים לכתוב צוואות מעמיסות לבני ביתינו].

הבעיה הוא במי שפירסם זה כשיטת ראשון שראוי גם לאחרים להחמיר בה וכבר יצא נגד זה הנודע ביהודה.

*****
קונילמל7:

בר בי רב

בתשובת הנוב"י הוא כותבשאין לסמוך כלל על צוואה זו, אבל כדי לכבד את זכרו של ר"י החסיד הוא מציע איזה תירוץ שזה רק לזרעו.

הכלל הגדול שאין לכל חכמים שאחר התלמוד רשות לומר דבר נגד התלמוד, והאומר דבר לסתור קוצו יו"ד מדברי התלמוד לא יחשב בכלל חכמי ישראל,
 ואמנם כשאנו מוצאים אחד מחכמי ישראל המוחזק בתורה וביראה בלי ספק, שכתב בספר דבר הסותר לדברי התלמוד, חייבים אנו למשכוני נפשין לתרץ דבריו שלא דבר רק לשעה או למשפחה פרטית