וטבח טבח והכן (בראשית מג,טז)
כאשר אחיו של יוסף שבו למצרים בשנית ובאו לביתו של יוסף, ציווה יוסף על נאמן-ביתו להכין סעודת צהריים לאחיו. יוסף אמר לו זאת במילים1: "וטבוח טבח - והכן".
מפרשת הגמרא2: "טבוח טבח" - "פרע להן בית-השחיטה; והכן - טול גיד-הנשה בפניהם". כלומר, התורה מציינת שיוסף ציווה להכין בעבור אחיו סעודה כשרה.
הדגשה זו מחייבת הסבר. הלוא אין זו הסעודה הראשונה המוזכרת בתורה. הייתה הסעודה שערך אברהם ביום היגמל את יצחק - "ויעש להם משתה גדול"3, וכן הסעודה שערך יעקב לאחר העימות עם לבן - "ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכול לחם"4 ועוד. בשום מקום לא ראתה התורה להדגיש שהסעודה הייתה כשרה!
רמזים מחשידים
הסיבה שיוסף אמר זאת משתלבת בכל דרך התנהגותו עם אחיו. מצד אחד, התנכר אליהם ודיבר איתם קשות, כדי לבחון אותם אם הם מתחרטים באמת על מכירתו.5 מצד שני עשה כל מיני דברים שנועדו לרמוז להם כי הוא אחיהם, כדי שכאשר יתוודע אליהם, יאמינו לו.
כך, למשל, כשאסר את שמעון, היה זה רק "לעיניהם"6, אבל "כיוון שיצאו, הוציאו והאכילו והשקהו" (ואין ספק ששמעון סיפר זאת לאחיו). כמו-כן עצם הזמנתם לסעודת צהריים בביתו של המשנה למלך, היה בה רמז כי אין הוא זר להם.
סיבות להאמין
גם בהמשך, כשהגיעו לסעודה עצמה, עשה יוסף דברים שהיה בהם כדי להעלות חשד על קרבתו אליהם, כמו העובדה שהושיב אותם "הבכור כבכורתו והצעיר כצעירתו"7, עד שאחיו עמדו משתוממים - "ויתמהו האנשים איש אל רעהו".8
בדרך זו יש להסביר את מה שאמר "וטבוח טבח והכן". בכך רמז להם, שהוא מכיר את הנוהג בבית יעקב להזהיר במיוחד על דרך שחיטת הבהמה והכשרתה לאכילה. יוסף התכוון בכך להוסיף עוד רמז שיעורר את חשדם של אחיו ויגרום להם להאמין לו כאשר יתוודע אליהם בסופו של דבר.
צורכי האורחים
נוסף על כל זאת, מלמד אותנו יוסף פרק בהלכות הכנסת אורחים: הוא לא היה יכול להיות בטוח אם אחיו יאכלו מסעודתו - מטעמי כשרות - ובכל-זאת השתדל בכל כוחו להכין בעבורם סעודה כשרה מיוחדת. כך יש לטרוח בכל הכוחות כדי לספק לאורחים את כל צורכיהם, אפילו כשיש ספק אם ייהנו מכל המאמץ שמושקע בעבורם.
כמו-כן ראוי לזכור, שגם אם המארח נוהג בחומרות שונות, אסור לו לערב את חומרותיו בהכנסת האורחים, אם יש חשש שעל-ידי כך תיפגע נוחותם של אורחיו.9 על-ידי השתדלות מיוחדת באהבת-ישראל, מבטלים את סיבת הגלות ובאה הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.
