מקץ

 הִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ:
(ג) וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל שְׂפַת הַיְאֹר:
(ד) וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה .

הפרות הבריאות עולות מן היאור ובצורה טבעית ומקובלת, מתחילות לאכול לרעות באחו.
הפרות הרעות גם הן עולות מן היאור. אבל במקום להתחיל לרעות באחו כפי שמתבקש מפרה שרוצה לאכול.
הן נעמדות ליד הרועות  בבטלה ובסוף הן אוכלות את הפרות הטובות, העמלות..

(ה) וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת:
(ו) וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן:
(ז) וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם:

השיבולים הטובות עולות בקנה אחד - באחדות ובאחוה ולכן הן בריאות וטובות.
לעומת השיבולים הרעות - כל שיבולת לעצמה. שדופה.

המסר הוא  להיזהר מהפרות הרעות ומהשיבולים השדופות הצומחות כל אחת בנפרד .

שאלה לאברהם (שינויי נוסח?) ול מ כמובן לאחרים גם.
האמרנו היום בהלל

(ד) עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם:
(ה) פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ:
(ו) אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן:
(ז) יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם:

היה צריך להיות כתוב- ידיים להם רגליים להם..    ??

בראשית פרק מ   (טו) כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר:
הרי לא הגיוני שארץ העברי על שמם של בני יעקב.  וגם מתרץ את השאלה שלי

לב) וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם

לכאורה היה צריך לכתוב  כי לא יוכלון העברים לאכול עם המצרים- כי תועבה החא  לעברים .ולא ההפך!

המצרים בסיפור היו המצרים שהיו צמחונים- ולא אכלו בשר, כי תועבת מצרים- הם עבדו לצאן- 
יוסף לעומת זאת היה מהשליטים מהקסוסים,
 ובני ישראל היו בני ישראל
בפ' שמות כתוב ויקם מלך חדש על מצריים- הפשמים למדו מהמילה ויקם, כי המלוכה לא היתה המשך- אז פרץ המרד המצרי של התושבים המקוריים, וגרשו את ההקסוסים, ולכן מובנת הנקמה שהם עשו בבני ישראל.

בראשית פרק מא

(טו) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ:
(טז) וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה:

לכאורה הלאמור הראשון והשני מיותרים, אלא אפשר אולי להסביר בחיוך לפי הגמרא סנהדרין דף נו:  לאמר - זו גילוי עריות,
פרעה אומר לליוסף בקריצה, שמעתי עליך לאמר (אשת פוטיפר) ויוסף עונה כבל הרצינות לאמר! בלעדי-

 ועכשיו אפשר להבין מדוע פרעה . כשבהתחלה ולפותרים אחרים הוא  אמר ויאמר. ליוסף הוא אומר. לשון קשה

(יז) וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף בַּחֲלֹמִי הִנְנִי עֹמֵד עַל שְׂפַת הַיְאֹר:


(לח) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ:

מאיפה פתאום אלוקים- בתרגום שם הויה- צץ בבית פרעה מספר פעמים. ועוד מפיו של פרעה עצמו
שחשב את עצמו לאל כך לימדו אותנו חז"ל, הרי בפרשת שמות פרעה אומר למשה- מי ה' שאשמע בקולו לא ידעתי את ה',
(יש תשובה נכונה ולאו דווקא דרשנית למדנית.

ח) וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ:

רש"י  והם לא הכרהו - שיצא מאצלם בלא חתימת זקן, ועכשיו בא בחתימת זקן

רש"י בראשית פרק לז פסוק ב    ושהיה זיו איקונין של יוסף דומה לו,

כלומר רשי אומר שיוסף היה דומה בדיוק ליעקב, יוסף עכשיו היה בן 40 בערך אדם מבוגר עם זקן, הרי לפי זה השבטים היו צריכים להגיד תראו תראו הנה אבא יושב על הכסא.

בראשית פרק מג

(לב) וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם

לכאורה היה צריך לכתוב  כי לא יוכלון העברים לאכול עם המצרים- כי תועבה החא  לעברים .ולא ההפך!