| נשלח ב-16/12/2007 03:25 |
|
| |
ויחי
(אשכול זה נפתח בהתאם לנכתב כאן ובהודעה הפותחת שם)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2021 10:27 |
|
| |
ידע יעקב אבינו שמתחילה גלות ארוכה וקשה. לכן הקדים את כי הפרני בארץ עוניי. שיהיה לפחות הפרייה. ולא ח'ו נשיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2021 23:20 |
|
| |
בברכת יעקב למנשה ואפרים: "ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק" (בראשית מח, טז)
רבינו בחיי בראשית יח, לג, וכן בדעת זקנים מבעלי התוספות בראשית מא,נב, אפרים על שם אברהם ויצחק, "כאלו אמר אפרים: שני אפרים, אפרו של אברהם ואפרו של יצחק".
יוסף קרא לבנו מנשה על שם גיד הנשה של יעקב אביו, לכן הקדים אותו לברכה. אך יעקב הקדים את אפרים, שבו נרמז שם אביו יצחק.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2020 07:17 |
|
| |
תלמידטועה
ברכת גד מפורשת ע"י אונקלוס כמכוונת ליציאתם לפני העם לא"י המערבית וחזרתם למזרח. אם זהו פשוטו של מקרא עולה כי משה ובני גד (שידעו מן הסתם את פשוטו של פסוק) דנו (בסוף חומש במדבר) בנושא שסופו היה ידוע מראש.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2018 02:07 |
|
| |
"בן פורת יוסף" נראה ש"פורת" הוא משורש פר"ת, כמו נהר פרת, ופירשו חז"ל לשון שמימיו פרין ורבין ומברין, וכן נאמר וידגו לרוב "בן פורת עלי עין", עין הוא המקום המרכזי, כידוע, העומד לעין כל, ורצה לומר שכן יוסף הוא במקום מרכזי בקרב הציבור, "בנות צעדה עלי שור", פירשו חז"ל שבשעה שהיה עובר לפני העם למינוי מלכותו, היו בנות מצרים עוברות על החומה שנקראת "שור", להסתכל, וכן "שור" הוא לשון ראייה והוא מעניין"עלי עין", ועוד יש לומר ש"בנות" הוא שם כוח המשנה לכל דבר, חשבון ובנותיה, יעזר ובנותיה, בת עמי, בת מצרים, ורצה לומר שהוא במרכז המרכז את הכל, כמו חשבון ובנותיה יעזר ובנותיה, וכן משנה "וימררוהו" רוצה לומר אע"פ שהייתה לו כל הטובה המוכנה הזו, מ"מ באו אנשים ומיררו את חייו "ורובו" לשון ריב - בבי"ת לא דגושה, שמיררו את חייו ועשו עימו ריבים "וישטמוהו בעלי חיצים" אבל הוא השיב מלחמה שערה "ותשב באיתן קשתו" כנגד "בעלי חיצים" "ויפוזו זרועי ידיו" ר"ל שהיו ידיו ידי זהב שכל אשר יעשה יצליח מניין הייתה לו זאת "מידי אביר יעקב" הוא הקב"ה א-ל עליון "משם רועה אבן ישראל", הוא הקב"ה, שרועה את ישראל, וקראם "אבן ישראל", כמו "אבן העזר" "אבן האזל", והוא גלעד העומד לסימן תמיד וכן ישראל עומדים תמיד לפני ה' "הלוא מאז השמעתיך והגדתי ואתם עדי", אלו ישראל העומדים לגלעד, "והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוקים", ושכנתי בתוכם בתוך כל אחד ואחד, והיא האבן, והוא כעניין "האבן הראשה" שהזכיר הרמב"ן ועל כן אמר "משם רועה אבן ישראל" "מא-ל אביך ויעזרך" וכו' "ברכות אביך גברו על ברכות הורי" ר"ל ברכות אביך שנתברך גברו על ברכות הורי אביך שנתברכו, ויותר נראה פירושו ברכות אביך שמברכך גברו על ברכות הורי שברכוני, עד היכן, "עד תאות גבעות עולם" כידוע לשון והתאויתם לכם תתאו לכם, לשון אתא שעד שם לא כלה הגבול, וכמ"ש בהם עמים ינגח יחדיו אפסי ארץ "תהיין לראש יוסף ולקודקוד נזיר אחיו" פירוש תהיין הברכות האלו כולן של ברכות אביך גברו על ברכות הורי כל ברכות אלו עם הברכות שהוזכרו למעלה כולם תהיין לראש יוסף ולקודקוד נזיר אחיו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2018 10:01 |
|
| |
| קעלעמר כתב: |  | הודעה של שטיינר:
הנה החידה לפרשת ויחי:
בִּשְׁלֹשָׁה הָלַךְ הַסַּבָּא
בִּשְׁלֹשָׁה, וְעוֹד אֶחָד
וְשׁוּב נִפְגְשׁוּ לְהַבָּא
לְכָבוֹד לֹא יֵחַד
וְהָרְבִיעִי, הוּא וּבָנָיו
אֶל חֲמִישִׁי נִדְמִים
וְעִם רְבִיעִי וּמַעֲיָנָיו
עוֹשִׂים לֵילוֹת כַּיָּמִים
כאמור בפרשת ויגש, כל השורות מרמזות לפרושים ומדרשים המופיעים בפרש"י על פרשתנו.
שמחוני נא בפתרונותיכם
רודולף
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2017 23:57 |
|
| |
יעקב מברך ששלושה מבני הגבירות ושלושה מבני השפחות בברכות חכמה גבורה ועושר. ואחד מבני לאה, אחד מבני רחל, ואחד מבני השפחות זכו כל אחד מהם לשלושת הברכות ביחד. וראובן שמעון ולוי שלושתם קיבלו תוכחה כ"א על אחד העניינים הללו של חכמה גבורה ועושר.
וזהו פרטן:
נפתלי נותן אמרי שפר, זהו חכמה. גד גדוד יגודנו, זהו גבורה. מאשר שמנה לחמו, זהו עושר.
יששכר חמור גרם, דרשוהו רז"ל על חכמה, ואף לפי פשוטו הלוא כן נאמר "וירא מנוחה כי טוב", וודאי שאם מברכו בכך שראה כי טוב, ודאי מברכו שראה נכונה - פירוש שבחכמה ראה.
בנימין זאב יטרף, זהו גבורה. זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אוניות וירכתו על צידון, זהו עושר.
יוסף נתברך "ותשב באיתן קשתו", זהו גבורה. "ברכות שמים מעל", זהו עושר. "ולקודקוד נזיר אחיו", זהו חכמה, שנאמר "ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים".
יהודה נתברך "גור אריה יהודה", זהו גבורה. "לא יסור שבט מיהודה", זהו חכמה. "אוסרי לגפן עירה", זהו עושר.
ברכת דן אבאר בפירוט, "דן ידין עמו", זהו חכמה, "יהי דן נחש עלי דרך ... הנושך עקבי סוס", זהו גבורה, "לישועתך קיויתי ה'", זהו עושר, שהחכמה והגבורה ביד האדם ללמוד בעצמו או לחזק עצמו, אבל העושר תלוי ועומד תמיד, שיכול להשתנות במצב העושר ועוני מקצה לקצה, להעני ושוב להתעשר, ועל כן תולה ברכה זו בישועת ה'.
ושלושת התוכחות, הלוא הם: ראובן "פחז כמים", על דבר החכמה. שמעון ולוי, על דבר הגבורה והעושר, שנאמר "בני יעקב באו על החללים ויבוזו העיר אשר טימאו אחותם".
ואעפ"כ שב ונתן להם מקום מבורך ביציאת מצרים, שבייחוס משה ואהרון לא משה ואהרון לבדם מנה, אלא מנה השבטים שנאמר "אלה ראשי בית אבותם בני ראובן בכור ישראל וגו'", ואע"פ שמנה השבטים לא מנה אלא ראובן שמעון ולוי שכאן קיבלו תוכחה, ושם נאמר להם עלה הנה, לעמוד לפני גדולים עם משה ואהרון.
ואם יעזרני ה' אוסיף עוד לכתוב שם בייחוס ראובן שמעון ולוי, ויהי הדבר ללמד על דבר התיקון הרמוז שם, שמנה שם שמות בניהם, כי הבן ברא כרעיה דאבוה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2015 20:04 |
|
| |
כי משמש בארבע לשונות
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2015 18:58 |
|
| |
אריא
(יד) וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר: יעקב אבינו הדיח את מנשה למקום השני כי הוא היה בכור. רק בגלל שהוא היה בכור ושום סיבה אחרת. מראשית הבכורים הודחו לאורך כל הדורות. קין ישמעאל עשיו ראובן מנשה .ויש להרחיב בנושא.
(י) וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים: (יא) וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת הָאֵבֶל בְּגֹרֶן הָאָטָד וַיֹּאמְרוּ אֵבֶל כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ אָבֵל מִצְרַיִם אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:
אבל גדול למצריים? משפחה גדולה שישבה בארץ. נשיא אלוקים אתה בתוכנו. ברוך אלוקים. חיתת העמים היתה עליהם וכוו' ואבל גדול למצריים? מה קורה פה?
יש להניח כי כבר אז כלי התקשורת היו מהשמאל וכותבי הארץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2015 18:14 |
|
| |
הדחת ראובן
בפרשתנו מתרחש אירוע פוליטי חשוב מאד בתולדות ישראל - הדחת ראובן מהבכורה. באירוע זה יש שני חלקים: הדחת הבכור ובחירת הבכור החדש. הסיבה להדחת הבכור נאמרת במפורש בדברי יעקב ומסוכמת בדה''י - ראובן בא על בלהה. יעקב, כדרכו, נמנע מלהעניש את ראובן במקום אבל שמר את החשבון לשעת כושר. כאן התעוררה השאלה את מי לבחור במקומו. ע''פ הנראה בברכת יעקב, וכפי שהבין זאת גם דה''י, חולקה הבכורה לשני הטוענים הסבירים ביותר - הבן הגדול ביותר אחרי ראובן והבכור לאשה השנייה. הבן הגדול היה יהודה, כי שמעון ולוי לא התאימו למעמד, והוא זכה למלוכה ('ישתחוו לך בני אביך'), יוסף, הבכור לאשה השנייה, זכה בבכורה לנחלה וקיבל שני חלקים בנחלת א''י, שהוענקה ליעקב. יתכן שגם לו העניק יעקב זכות למלוך והיא רמוזה בכינויו 'נזיר אחיו' נזיר מלשון נזר. יעקב, שמאז ומעולם היה דיפלומט מבריק, בחר להוגיע על כך ליוסף באותו מעמד בו השביע אותו לשאת את ארונו ארצה. סיבה נוספת שהשפיעה ברקע המאורעות רמוזה בדברים 'לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור'
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2012 20:53 |
|
| |
שבוע טוב בראשית פרק מח (כב) וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי: פ
א. לפי העברית וחלק מהפרשנים- שכם = חלק, יעקב נותן ליוסף חלק אחד יותר מאשר לאחיו.
איך יעקב עושה שוב את הטעות של כתונת הפסים, העדפה או לפי מה שהגמרא אומרת ב שבת דף י: ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו - נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים.
או נגד ציווי מפורש של התורה דברים פרק כא (טז) וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו אֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר:
ולפי המפרשי רש"י שהכוונה היא שכם, הרי הוא לא נשאר בשכם, אלא ברח משם, איזה קנין הוא עשה שהוא יכול להוריש את שכם.
זה שבני ישראל קברו את יוסף בשכם - יש לכך סיבה אחרת.
לשבור כמה פרות קדושות בראשית פרק מט (יג) זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן: ס
(יד) יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם:
(טו) וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד: ס
(טז) דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל: רשב"ם בראשית פרק מט סחורה, לכן הוא מפרש והוא לחוף אניות, במקום הנמל והשפה נמוכה ובאין האניות ובאין יושבי הארץ וקונים סחורה שבאניות:
עד צידון - שהוא מקום סחורה רבה כדכת' סוחר צידון ועובר ים מילאוך ביחזקאל, ובישעיה כת' בושי צידון כי אמר ים מעוז הים וגו' ולכן אמר משה "שמח זבולון בצאתך" בים לסחורה:
(יד) יששכר חמור גרם - לא כזבולון שהולך עם עוברי ימים לסחורה, אלא עובד אדמתו יהיה כחמור בעל איברים חזק מצוי בין המשפתים תחומי העיר לחרוש ולעבוד את האדמה. כדכת' [אשריכם זורעי] על כל מים משלחי רגל השור והחמור, לחרוש ולזרוע. וכן אמר משה שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך:
(טו) וירא - יששכר מנוחת האדמה כי טוב יותר מלצאת למרחקים ואת הארץ כי נעמה ומצלחת כדכת' אל המנוחה ואל הנחלה, ויט שכמו לסבול עול של מלכי ישראל, ויהי למס עובד לתת למלכים עישור תבואותיו כדכת' ואת שדותיכם יעשור. זהו עיקר הפשט. ובשורת עושר הוא לשבט יששכר:
(טז) דן ידין עמו - המפרשו על שמשון לא ידע בעומק פשוטו של מקרא כלל.
בראשית פרק נ (ב) וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת אָבִיו וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל:
(ג) וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם:
לחנוט? יוסף מצווה? לחנוט את יעקב? ומה עם כבוד המת? הוא כנראה לא הכיר את החברה מהיום! הרמב"ן כותב כי מטרת ספר בראשית היא- מעשה אבות סימן לבנים,
לפי הסיפורים והיחסים בתוך המשפחה בין בעל לאשתו בין אב לבנו והיחסים בין האחים. הסימן צריך להיות איך בדיוק לא להתנהג.
וכך כותב הרד"ק על אחד הסיפורים רד"ק בראשית פרק טז וכן זה הספור נכתוב בתורה לקנות אדם ממנו המדות טובות ולהרחיק הרעות:
:
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2012 11:27 |
|
| |
הנבוא היתה בגבולו אפריים ושל בנימין,
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 08/01/2012 11:31:41
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2012 11:01 |
|
| |
שמתם לב שמקום הנבואה הזאת היה בגבול שבין נחלת אפרים למנשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2012 10:54 |
|
| |
תלמיד ולא בכדי הבאתי את כל הפסוקים הקודמים, להם ודאי אין כל שיכות לקבורה וליחס המיוחד שלו ליוסף,
יעקב- עומד עכשיו להעלות בדרגת יחוס -את בני יוסף. מדרגת נכדים-והיו לו רבים- לדרגת בנים, והוא מסביר קודם את סיבת המהלך הזה, שלכאורה הוא שוב חוזר על טעותו הטרגית בהעדפתו של יוסף.
והוא מספר- אלוקים התגלה אלי בלוז- והבטיח לי -הנני מפרך והרביתך.. והנה אומר יעקב- לא עברו יומיים- האשה היחידה שאתה יכולתי ורציתי לרבות ולהפרות- מתה עלי רחל, חשבתי לעצמי- איפה ההבטחה הזו של אלוקים? ההבטחה מתה, לפני זה היו לי 12 ילדים עכשיו נשארתי עם 12 אז מה יהיה עם הבטחתו של ה'? לא עבר זמן מה- והנה לא רק שלא פריתי- אלא טרוף טורף יוסף. איפה ההבטחה והרביתי אותך? ועכשיו שאני רואה אותך- שאתה חי. ואת בניך אני מבין- כי הוהרבתי של ה' היתה על בניך, בני רחל. ולכן שני בניך כבני.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2012 08:46 |
|
| |
ירוח שאל מדוע ההתנצלות על קבורת רחל באה בשיחה השניה של יעקב עם יוסף ולא בראשונה כי בשניה הוא מדבר על היחס המיוחד שלו אל יוסף, וזה נובע מן הסתם, לפחות גם בגלל רחל, ולכן פותר את תמיהתו של יוסף, אם רחל פרוטקציונרית - מדוע רחל אינה קבורה במערה שתי הערות ברשב"ם השבוע 1. הרשב"ם לא קבל את הפירוש על ברכת דן כמבואה על שמשון בטענה כי יעקב לא יתמצת את ברכתו לשבם בעניינו של אדם אחד שנפל בידי פשלתים בענין רע, לשון מבטלת. כמה ההבדל בינו לבין הראיה הקלאסית הרואה את שמשון כנביא (אפילו הר"מ במורה ראה בו דרגת נביאות, וק"ו המכתב מאליהו שהאדירו). הרשב"ם הסביר שיעקב ראה את בני יוסף באופן מטושטש.ומוכיח שפחי' זה נכנס בבטוי ראיה (שתתפרש באופן גמיש, לא יוכל לראות ועם זה וירא ..את בני יוסף) : שהרי לא יראני האדם וחי ובכל זאת וארא את ה. אם הראיה לגבי ה' מתפרשת כהבנה ולא ראיה מש הראיה כמעט ואינה ראיה
|
|
|
|
|