האם אנשים אוהבים מסוגלים לבגוד

נכון שאנשים נשואים הפירפורים והניצוצות נעלמים
מעטים הזוגות שמצליחים לשמר זאת
האהבה הופכת להיות לשונה יותר אמיתית יותר במובן מסוים
אבל עדיין אין את הריגושים האלה
מה יקרה שבנ"א שחסר לו את זה
האם זה יגרום לו לבגוד שהוא "יפגוש" שוב בניציוצות האלו
האם זה אומר שהוא אוהב את אשתו?
או שאני סותרת את עצמי?

חולמת: את כתבת: "ועם כל זאת, אני כן חושבת שבפורומים פנימיים, אולי כן יש מקום לדון גם על נושאים פחות לגיטימיים".

אולי תפרטי מהם הפורומים הפנימיים הללו? כוונתך לפורומים סגורים דוגמת "לרווקות שביננו"?

טלי


האמרה שאין אפוטרופוס לעריות לא באה להכשיר את אלה שנכשלים בעריות, אלא באה לדרוש מאדם ירא שמים ומוסרי להתרחק מהן. ועדיין מי שבכל זאת נכשל הוא האשם, הנענש והלא מוסרי, וזה לא משנה באיזה שלב בדיוק הוא נכשל (בין אם ברגע המעשה ובין אם כמה רגעים לפני כן כשהכניס את עצמו לסכנה).

א.ב.ג.ד
לגבי זה שאדם מוסרי לא יבגוד אני ממש לא מסכימה
"אין אפטורופוס לעריות"
קל לדבר שאתה בחוץ......
לא סתם כתוב" על תדון את חברך עד שתגיע למקומו"
לפעמים אנשים נכנסים למצבים שהם פשוט מאבדים את הערכים והמוסריות שלהם
וזה לא חיב להיות אנשים שאין להם מוסריות זה אנשים שפשוט חסר להם את זה
או שלא היה חסר" ומצאו את עצמם" בתוך זה
אולי לכן כדאי באמת לשמור על דיסטאנס,
כי הטבע של העולם הוא המשיכה הזאת
אז כל אדם שמרשה לעצמו : לדבר/להיות עם בן הזוג השני טבעי שהוא יפתח רגשות
בין אם הוא רוצה/לא

חולמת בהקיץ מאוד אהבתי את מה שכתבת,
לא ידעתי שהתאהבות זה דבר שחולף מהמבחינות שכתבת .
אני באמת מאמינה שזה קורה ,זה נובע מחוסר מסוים......
וכל אחד והחוסר שלו. ,
יש לי חברה רווקה שסיפרה לי שכל חברותיה התחתנו ולא היה לה
עם מי לדבר אז היא יצרה קשר טוב עם בן דוד שלה
והיום  היא קצת מסובכת עם עצמה......
אני באמת מאחלת לכל אחד שלא יהיה חסר לו כלום . שיהיה לו את השלמות
לגבי זה שזה פורום לצעירים ויש לכלם גישה
זה נכון. אני חשבתי על זה ,
ושפתחתי את הפורום לא התכוונתי שזה יהפוך לדיון :עם בכלל מותר לדון בזה.,
והשתכנעתי שלא צריך לדבר על דברים שיש אנשים שבכלל לא חושבים על זה . אולי כי הם לא נחספו לזה. ועדיף שכך!!!. אני פשוט נחספתי לכמה סיפורים ולכן פתחתי את האשכול
דבר שני בגידה לא חיבת להיות בגידה בבן/בת זוג
בגידה יכולה להיות גם בגידה בערכים ובעקרונות שחונכנו עליהם
שזה יכול לקרות גם לרווקים/רווקות

חולמת


אדם "מוסרי" לעולם לא יבגוד וגם ישתדל שלא לתת הרגשת מסכנות לאשתו. לא כולם זוכים להתחתן ללא פרשה מסוימת אבל גם מי שלא זכה יכול ליצור אהבה. לא לחכות שהיא תבוא לבד אלא ליצור אותה (וכמו שמובא במאמר אליו קישרת בעצמך באחד מהאשכולות האחרונים). זו גם לא אהבה שנובעת מתגובת הגוף שלנו להתרגשות מסוימת (שהמדע הוכיח שקצובה בזמן), אלא אהבה שנבנית באופן מודע ולא קצובה בזמן, כדוגמת אהבת האם לבנה שנשארת תמיד חזקה ועוד מבלי שפותחה באופן מודע. אהבת בעל ואשה יכולה להגיע הרבה יותר רחוק.

מוכנים* כמובן.
זו היתה שגיאת הקלדה בלבד.

כן,ניוטרל כי זה האישיו.(תתרכז בעיקר ממה שכתבתי.)

עזרכנגדו איזו בעיה הייתה ליעקב אבינו שנשא 4 נשים?

כמה נקודות שראיתי לנכון להוסיף:

1. לגבי דעתו של א_ב_ג_ד, הוא הביא נקודה נכונה ואמיתית שצריך לקחת בחשבון כאשר באים לנהל דיון פומבי: כאשר דנים על נושא, נותנים לו איזשהי לגיטימציה (גם כאשר הדיון הוא שלילי). פעם, למשל, לא העזו להעלות את "חלוקת ירושליים" על מפת הדיונים הפוליטית, זה היה טאבו. מהרגע שהעיזו "לדבר" זה (גם במובן השלילי), פתאום נשמעים גם צדדים שמוחנים "לבחון" את העניין (כמובן- "לבחון" בלבד, אז), היום- זו כבר סוג של אופציה. פשוט היה צריך קצת זמן "להתרגל" לרעיון.

2. ועם כל זאת, אני כן חושבת שבפורומים פנימיים, אולי כן יש מקום לדון גם על נושאים פחות לגיטימיים. למה? בגלל שאף אחד מאיתנו לא יכול להכריז על עצמו שבכוחו לגבור על כל ניסיון, והוא צדיק מספיק בעניין, וצריך איזשהי במה גם לדיונים כאלו, כדי שאולי הם ימנעו, בסופו של דבר, פתיחת עוד אשכול זול בחדרי חרדים, עם עוד סיפור זוועה רכילותי (ועיין שם. או בעצם- מוטב שלא).

השאלה היא האם הפורום שלנו הינה אותה "במה פנימית", או שמא לא.

יש מי שיטען שכן, שהרי הפורום נבדל, למשל, מן העיתונות הכתובה, אינו מופץ ומשווק כמוה, ותפקידו לתת במה אאוטסיידרית לנושאים פחות "מדוברים".

יש מי שיטען שלא, מפני שהפורום נגיש לכל אחד, שמרבית המשתתפים בו שייכים למיינסטרים הישיבתי\סמינרי, כך  שזה מיותר לדון בו אודות נושאים שאולי יהיו רלוונטיים לאחוז נמוך מאד מבין השותפים בו...

3. לגבי הנושא עצמו: עפ"י מרבית המחקרים שנעשו בעניין, תוך 3 שנים בערך ה"התאהבות" תמה וכל מה שנותר הוא בקשר שנבנה  (ואם מעניין אתכם למה- זה בגלל שאצל אדם מאוהב, המוח שלו מציף אותו בנוירוטרנסמיטור מסוים, נראה לי דופמין, כאשר רמת החומר הולכת ונחלשת  עם הזמן). מה שכן, שלש שנים הם בהחלט זמן בו אפשר לבנות קשר של אהבה ושל קרבה. לכן: אם גבר או אישה קמים בבוקר ופתאום מגלים שהם "אינם מאוהבים בבן הזוג שלהם" זה נורמלי, העיקר שהם אוהבים אותו.

4. ועם כל זאת, להתאהבות משקל רב וחשוב בפיתוח קשר ראשוני. חשוב להנשא מראש לאדם שמרגישים שלמות עם הבחירה בו. נישואין מתוך ברירת מחדל, ללא רגש לב אל המיועד\ת, הינו רצפט אכזרי לסכנת בגידה בעתיד, ולא משנה כמה "מוסריים" אתם. התאהבות היא אחת הניסיונות הקשים.

לומר "האהבה תבוא עם הזמן" זה לא תמיד נכון!

ואתם יודעים מה? גם אם אדם הינו מוסרי מאד, ולמרות שעמד בניסיון - לא ביצע את הבגידה, עדיין- בן\בת זוגו יהיו מסכנים מאד, כאשר הינם מהווים פתאום סוג של בית כלא עבורו.

5. אומרים שפיקח לא נכנס לבוץ שחכם יודע איך לצאת ממנו. אדם שחיי הנישואין שלו חשובים לו, מראש לא יביא עצמו למצבים בהם הוא מפתח קשר עם בן\בת המין הנגדיים. חשוב לדעת מראש לשמור על דיסטאנס.

כן,כן,בלהט הרגע כתבתי בחדרי חרדים במקום חדרי חדרים.

כמובן שצריך לדבר על הנושא,כי הוא ביננו,פשוט פורום באינטרנט זה לא המקום.במיוחד לא פורום "שידוכים" שאמור להתחיל את החיים הזוגיים שלנו באופטימיות שלמה!בשביל עניינים כאלו יש שיעורי יהדות ורבנים,פורום לא יגרום לבנאדם להגיד "נכון,צודקים,את זה אני לא יעשה".אין אפוטרופוס לעריות,העניין הפיל ומפיל המונים.
ישנם דברים שמדברים בחדרי חרדים ולא קבל עם ועדה,ואולי זה מה שעוצר את הנופלים שביננו.היום בעולם שהכל גלוי והכל ידוע,ואין בושה בגרוש,תראו איך הוא נראה,כשיש פורומים על כל עניין,פורום עוד מילא,אנשים לא יודעים את הזהות שלך,אבל כבר יש קבוצות תמיכה לכל דבר.הפכו כל עניין בחיים שלנו לדבר מצוי ולדבר מותר,אז פלא שהיום יש יותר בגידות  מפעם?כבר לא פוערים עיניים כששומעים שלבחורה ההיא היה עסק עם ההוא וכדומה.
ואני פשוט לא יכולה להגיע למסקנה אחרת מלבד זאת שזה נובע מהפתיחות של היום.וכשאנחנו חרדים ואנחנו עושים מעשים כאלו,זה נראה הרבה יותר גרוע.
ולמען הפרוטוקול,אני בעד פתיחות,אפשר לדבר איתי על הכל,אבל אולי על המקרה הספציפי הזה של בגידות,כדאי לשמור עדיין על אש קטנה,כדי שאנשים לא יבינו שזה אפשרי אפילו,למה לא לתת לזה עוד קצת זמן עד שזה יהפוך,והלוואי שלא,למגיפה.

לב: אולי תוכל למצוא היכן קראת זאת ולהראות לנו (תודה מראש). זה מאד מעניין מה שכתבת, שהכל תלוי רק במידת הבוגדנות. האם זה לא תלוי גם באופי האדם עד כמה הוא מסוגל לאהוב?

אפשר לחלק כאן כמה סוגי אנשים:
1. בוגדניים ואוהבים חזק.
2. לא בוגדניים ואהבתם חלשה.
3. בוגדניים ואהבתם חלשה.
4. לא בוגדניים ואהבתם חזקה.

ברור ש4 הוא מתכון הכי בטוח לאי בגידה, ו3 הסיכוי שיבגוד גבוה. אבל מה עם 1 ו2?

לא הבנתי מדוע החברה סולחת יותר לגברים? סולחים לרוצח יותר מלרוצחת, לגנב יותר מלגנבת? אם כבר ההיפך. אולי התכוונת שהאשה יותר סולחת מהאיש.

לא הבנתי גם מהי הפסיביות של הנשים יותר מהגברים. אולי בחברות דתיות הנשים יותר פסיביות כי הן יושבות בבית. אבל בעולם החילוני ושאר העולם, נשים הן פעילות. פסיביות זה עניין של אופי, לא של מין.