סיפור

יום אחד היא  ספרה לי שהיא חוזרת בשאלה , ושההורים שלה גרים בבני ברק , אבא שלה אברך בכולל פונוביז' ואמא שלי מחנכת בבית יעקב יסודי בעיר .. היא חזרה בשאלה לפני שנתיים , ואף אחד לא יודע מזה , כולם חושבים שהיא נסעה ללמוד בגייצד , זה גם הסיבה שהיא העדיפה לא לספר לי עד היום שהיא חוזרת בשאלה כדי לא לפגוע בהורים שלה  ..

מה הביא אותך לחזור בשאלה בגיל כזה צעיר ? שאלתי אותה . מעולם לא התחברתי לעולם הזה , היא ענתה לי , החרדים חיים בבועה לא מציאותית , ואין סיכוי שלאלוהים אכפת מה בדיוק אני עושה  ..  אז את מאמינה באלוקים ? שאלתי אותה ..    זה כבר נושא ארוך , היא ענתה לי , הוא לא יספיק לנו ברבע שעה הפסקה הזאת פה בקפיטריה , אם אתה רוצה תבוא אליי לדירה איפה שאני גרה ונדבר ע"ז באריכות .  לא נראה לי שזה לעניין , עניתי לה , אחרי הכל אני בחור ישיבה חרדי ולא מתאים לי להיות בדירה לבד יחד עם בחורה ועוד לא דתיה . טוב הפסד שלך , היא צחקקה , אתה יכול  להחזיר אותי בתשובה ולהרוויח מצוה  . .

משהו לא הריח לי, לא הסתדר לי שבחורה חרדית סתם תעזוב את הדת ביום בהיר

אחרי השיעור היא בקשה ממני טרמפ , לקחתי אותה ..   באוטו היא ספרה לי את סיפור חייה , האמת , עד עכשיו אני בהלם   ..

אבא שלי , היא מספרת לי , קנה לי מתנה ליום הולדת של גיל 14  פלאפון , אז עוד לא היה את כל הבלגן  של הפלאפונים , ואבא שלי בתמימותו חשב שפלאפון זה דבר חשוב מאוד וכדאי שלבת שלו יהיה כזה מכשיר .. אני כמובן שמחתי מאוד , הייתי היחידה מהחברות שיש לה פלאפון והיה לי כייף מזה  ..  אני לא זוכרת מתי , היא מספרת לי , אבל יום אחד גיליתי את האינטרנט בפלאפון , ומהר מאוד מצאתי את עצמי שקועה יום וליל בצ'יטוטים אין סופיים בחדרי הצ'אט .. גילית עולם ומלאו , עולם שלא הכרתי בבית שלי בבני ברק  , תאמין לי שלא היה לי מושגים בכלל , לא הבנתי אפי' את ההבדל בין בחור לבחורה , הייתי תמימה וטהורה , והפלאפון הזה גמר לי את העולם התמים שהייתי בו  ...

התכתבתי עם המון בחורים , היא מספרת לי , אבל היה אחד שלא הניח לי , הניק שלו היה צעיר לנצח (שיניתי את הניק שהיא אמרה לי מסיבות מובנות) , הוא היה מתכתב איתי שעות ,  לא עזרו לי כל השכנועים שלי שאני סתם בצ'אט בלי מטרה רצינית , הוא השקיע בי בטירוף , התעניין בי ,והכי חשוב הקשיב לי  , אני הייתי בת 14 , הוא היה בן 18 ..   התכתבנו בערך שנתיים בלי לדבר בטלפון ובלי כלום , רק דרך האינטרנט  ..   כמובן שבמשך הזמן התאהבתי בו בטירוף , הוא היה הכל בשבילי  .  הכי אהבתי בו  שהוא אף פעם לא לחץ עלי להביא לו מספר או להיפגש כמו כל הבנים בצ'אט   ..  דווקא אני הראשונה שהצעתי להביא לו את המספר שלי , בטחתי בו כמו שלא בטחתי באף אחד אפי' לא בהורים שלי  ,  הבאתי לו את המספר הוא הביא לי את שלו , ומהצ'אט עברנו לדבר בפלאפון  , שעות שוחחנו , הוא היה חבר אמיתי  ואהבתי אותו בטירוף .. 

הוא היה חרדי ? קטעתי אותה באמצע  ..  כן , היא ענתה לי , הוא היה בחור ישיבה רגיל כמוך .. 

אחרי השיחות בפלאפון מהר מאוד עברנו למפגשים ,  הוא היה שוכר רכבים  והיינו נוסעים לכל מיני מקומות רחוקים שאף אחד לא יראה , או שהוא היה משיג דירה בבני ברק והיינו נפגשים בדירה  ..  אף אחד לא ידע מזה , לא ההורים שלי ולא החברות שלי  , כלפי חוץ הייתי בחורה חרדית בת סמינר רגילה , אף אחד לא דמיין שיש לה חבר למעלה משנתיים ושאני לא בתולה ...............   

אתה בטח מבין לבד , היא קורצת לי , שלאט לאט אבדתי את ההתלהבות הדתית שיש לכל בחורה , התפילות שלי היו ריקות מתוכן , לא יכולתי להתרכז באמירת תהילים  , ולא היה אכפת לי לדבר לשון הרע ..  מילא הרגשתי חילוניה אחרי שעברתי על עבירה כזאת חמורה  , וכבר לא היה אכפת לי מכלום   ..

שנתיים התכתבנו בצ'אט , שנה וחצי בערך היינו ביחד אחרי זה , לא היה לי כלום בחיים חוץ ממנו , תחשוב על זה מגיל 14 הוא כל החיים שלי ... 

יום אחד התחילו הצרות בגן עדן  , הבחור שלי גדל ופתאום התחיל להתחזק , הפריע לו כל הסיפור הזה , הוא מרגיש עם זה רע , הוא רוצה לחזור בתשובה ולהיות יהודי טוב ..  ומה איתי ?? צעקתי לו .. אני לא יכולה בלעדיך  .. אין ברירה , הוא אמר לי חייבים להקריב בשביל הקב"ה ..   הייתי הרוסה , הוא לאט לאט התרחק ממני , בהתחלה הוא רק לא רצה להיפגש כדי שחלילה לא נכשל , אח"כ הוא בקושי הסכים לדבר איתי  , הוא התחזק והתחזק ואני הפוך ממנו יורדת ויורדת . נשבר לי מהחיים , רציתי להתאבד , החיים שלי נהרסו  לגמרי , כעסתי עליו , כעסתי על הדת שגנבה לי אותו , כעסתי על הקב"ה , כעסתי על כל העולם   ..

 כמה חודשים אח"כ הוא מתקשר אליי  שהוא סוגר וורט , הוא רק רוצה לבקש סליחה  ובלה בלה בלה  ..  לא יכולתי לסלוח לו ,  איך הוא מסוגל ? איך???   איך הוא מסוגל להתחתן עם מישהי אחרת   ....? 

זה היה הקש ששבר את גב הגמל , לא יכולתי להישאר באמונה חרדית שגזלה ממני את החיים שלי ,  אני לא חושבת שהבחור אשם בזה , היא אמרה לי , הוא מסכן , גם לא היה קשה והוא באמת רצה להתחזק , אני האשמתי את הדת שגזלה לי אותו , וזה הסיבה שעזבתי את הדת  ..

היו לה דמעות בעניים , נראה שהיא עדיין מאוהבת באותו בחור , לא ידעתי מה לומר לה , בס"ה היא צודקת חשבתי לעצמי איך היא יכולה להישאר דתייה אם הדת גזלה ממנה את החיים  , ניסתי להסביר לה שהבחור לא עשה מה שהוא צריך לעשות לפי הדת , היה אסור לו לפגוע בך ככה , זה לא מוסרי ובוודאי שלא דתי , ואם הוא היה שואל כל רב הוא היה שומע שהוא צריך להתחתן איתך ולא לפגוע בך ככה , אבל כמובן שלא היה סיכוי לדברים שלי מול עוצמת הפגיעה שלה ..