| נשלח ב-14/11/2002 19:11 |
 |
| |
היוסיף דעת יוסיף מכאוב?
האכן כך?
או שמא דוקא דעת ללא דת
או דעת ללא מסגרת ומיזוג בחיים?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2010 05:00 |
|
| |
| יהוסף כתב: |  | | היוסיף דעת יוסיף מכאוב ?? האכן כך? או שמא דוקא דעת ללא דת או דעת ללא מסגרת ומיזוג בחיים? |
|
כן צדיק כן וכן ואין לך כנראה מושג כמה מכאוב זה מוסיף,
כמו שאהבה אי אפשר להסביר כך אי אפשר להסביר את הכאב,
ראיתי שמיימוני ניסה להסביר אבל קילקל לדעתי, לך תסביר למי שלא התנסה באהבה מזה אהבה,
וזה עומק העניין, המבקש חכמה בינה ודעת ? פשוט התאהב בה,
הוא רוצה לראות אותה,
הוא רוצה לנגוע בה,
הוא רוצה להבין אותה,
הוא רוצה לעזור לה,
אחרי נסיונות רבים הוא סוף סוף הגיע לגן, אבל יש את להט החרב המתהפכת, והוא לא יכול להיכנס,
זה זה הוא הכאב הגדול,
הוא יודע שחנוך נכנס, אליהו נכנס, והם נדבקו באהבתם,
בן עזאי רק הציץ, ונפגע,
בן זומא רק הציץ, ומת,
אלישע רק הציץ, וקיצץ,
כל אלה אפשר להבין, אבל את ר' עקיבא אני לא מצליח להבין, נכנסתה כבר למה יצאתה ????
תוקן על ידי maxmen ב- 17/03/2010 05:02:32
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2004 03:30 |
|
| |
יוני
מלבד דברי בוגי, דבר כזה דורש מאמץ, ואדרבא אם תמצא חברים שישתתפו עד למיצוי מעשי בנושאים כגון דא, יהא זה לתועלת כולם. נושא כזה דורש מטבעו עיסוק אינטנסיבי, ולא בגדר "כתבתי והלכתי" שזהו טבעו הנפוץ יותר של פורום, גם מטבע הדברים.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2004 01:06 |
|
| |
בוגי
לא צריך להגיע לסדר מוסר בשביל זה
היום התחום של שילוב שכל ברגשות שמוגדר כרגש אינטלקטואלי או כלימודי מודעות עצמית תופס תאוצה מסוימת
אלא שעדיין לא קיבל שילוב מוצלח לתוך היהדות ובעיקר לא ליהדות ההלכתית והעיונית
ראה את מה שכתבתי בסוף הלינק הבא
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=959769
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2004 00:04 |
|
| |
יוני
כמספר הכותבים כך מספר הכיוונים של הפורום. יתר על כן, הנושא של ההחדרה הוא דבר אישי מתוך התבוננות עצמית (אינטרוספקציה) ואיך היית מתאר כיוון כזה לפורום? היית נותן לינק להקלטה של 'סיידר מוסער' בישיבות? ואיך היית מבדיל בין הצגה חיצונית להפנמה פנימית?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2004 23:53 |
|
| |
יהוסף
אני מאוד מסכים איתך, אבל התרשמתי שזה לא הכיוון של הפורום וחבל
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2004 21:51 |
|
| |
יוני היקר
מלבד מה שדברי ווטו תנאי לכל חכמת חיים, יש תנאי נוסף, אולי מיקל יותר על ההחדרה של החכמה והשפעתה על החיים -
החכמה היא בד בבד עם התעסקות בכחמה כללית, יש לפעול עם אותם כלי החכמה בתחומי החיים. ולמשל... למה כעסתי היום, מה זה בעצם כעס? האם יש פיצול בין שכל ורגש? ואז מייד לשוב ולפרש לעצמנו את הסיבה הספציפית לאור הנתונים הכלליים, מדוע נכשלנו הפעם.
יש בזה הרבה דוגמאות מועילות...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2004 16:07 |
|
| |
ר מ"מ מקוצק
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2004 02:06 |
|
| |
מי אמר ובהמשך לכותרת "ואף - על - פי - כן " ?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2004 01:37 |
|
| |
יוני,
חשיבות הנושא אינה מניחה לא להגיב אך עייפות השעה אינו מניח להאריך.
אך זאת ייאמר [וכנראה כבר נאמר אי שם בפורום] ש"סוד" החכמה המחוברת לחיים והשוכנת בכל עצמותיו של המחכים, הוא שלא להסתפק בדיונים אלג'בראיים הממוקדים במילים, אלא שלא לעזוב שום נושא לימודי עד שעומד לפניו הציור החי המציאותי של כל דיבוריו החל מהאמיתות הטאוטולוגיות.
ישנם אמנם הרבה נושאים הדורשים הרבה חזרות מהמסד עד הטפחות [מעשה דיקארט בל יום] עד שייקבעו בלב, אך גם הבקשה להגיע לידי ציור חי, תימנע מלהיקשר בינתיים לכל מיני דוגמות ו"כללים" [כמו ספקניאל ופלוראליאל] הסוגרים מפני התקדמות!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2004 00:58 |
|
| |
בטח תגידו וואו... מאיפה הבאת את האשכול הזה
אני מעלה אותו בגלל משפט שכתב יהוסף והייתי שמח אם הוא יעלה שוב לדיון ויקבל ניתוח מקיף כדרככם בקודש
המשפט הוא
"נראה כי החכם האמיתי יודע לשפר ולשלב את החכמה בהעלאת רמת החיים"
ישנה חכמה וישנה חכמה, חכמה וידע שמתחברים לחיים עצמם ולא נשארים רק כהנאה אינטלקטואלית היא היפה בעיניי
השאלה היא: מה ההגדרה המייחדת חכמה זו ואיך הדרך להגיע אליה
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2002 00:17 |
|
| |
הכלל של 'יוסיף דעת יוסיף מכאוב' נראה שאינו תקף אלא כאשר הדעה אינה מבוססת, קבועה ועקבית.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2002 17:06 |
|
| |
יהוסף היקר
אתה צודק!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2002 11:36 |
|
| |
פגית
אדרבא לדברייך העניין כן נתון לבחירה.
וכי התמצאות והתעמקות נעשות ללא בחירה?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2002 11:20 |
|
| |
פגית
ברוכה השבה.
איני יודע אם את מכירה כאלו אנשים, אבל אני כן. כאלו שמשקיעים מאמצים בלשכוח את מה שידעו ולמדו. ידיעה היא צעד בלתי הפיך, אבל ניתן תמיד להתפלל, לצום, ולנסות לשכוח את האמת שאנו רואים אותה - למרות שהיא נעלמת מעיני אחרים.
כמדומה לי שבאשכול על כוחה של ספרות תיארתי את התהליך הפסיכולוגי שעובר על גיבור הספר "1984", שמנסה לאלף את עצמו להאמין ששתיים ועוד שתיים שוים חמש?
יש, יש כאלו שעושים זאת. כפי שכתב לואיס קרול, יש כאלו שמתאמנים להאמין ב-13 דברים בלתי אפשריים לפני ארוחת הבוקר.
זו אינה תשובה ישירה להבחנה שלך, כמובן. אבל המציאות שלנו מכילה כל מיני סוגי אנשים. ורק מעטים מהם מוכנים להיישיר עוז מול האמת בפנים, גם אם הם מסוגלים לכך מבחינה אינטלקטואלית.
מבחינת הניתוח הפסיכולוגי, אני סבור - בלי להיות מומחה לפסיכולוגיה, כך שזו התרשמות שבהחלט עלולה להיות מוטעית - שהמחקר המודרני לקוי מאד ביכולתו להכיר רבדים בנפש שאינם מופיעים הרבה בתרבות המערבית אלא כיוצאי דופן. למשל, בתרבויות רבות, הסופית, המזרח-אסייתית ועוד, יש ניתוחים דקים של השלבים בהתפתחות האני שמובילים לגבהים הנפשיים שמוגדרים לפי האמונה שלהם. השלבים התחתונים עשויים לחפוף למה שמכיר המחקר, אבל לא העליונים. ולא רק בגלל שצריך להיות שם כדי לדעת על מה מדברים.
אני מקווה שהסברתי את עצמי היטב. הנושא של הפסיכולוגיה של מה שהייתי מכנה "ההפתחות האפשרית של האדם" הוא מעניין מאד, אבל איני רוצה שיחשדו בי בחשיבה מיסטית. (זה שמו של ספר מפורסם של אוספנסקי, כידוע...).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2002 07:09 |
|
| |
אמנם השאלה שאלה גדולה, אבל אני מרגישה שזה כמו לשאול האם מוטב לחיות עם ראש או בלעדיו, מפני שהוא כבד? חיים בלי דעת הם חיים עם איכות ירודה.
אבל לגוף השאלה יש לחלק את מרכיבי הדעת אחת לאחת:
א' ידע כללי.(מדעים)
ב'אינטלגנציה רגשית.
המכאוב אינו נובע מהידע עצמו כי אם מצורת ההתיחסות לידע. הידע הכללי אינו גורם מכאוב בד"כ. מה שמכאיב הוא ההבנה העמוקה של החיים, ההתמצאות במה שמסתתר מאחורי דברים הנראים שטחיים.
בכל מקרה אינני סבורה שתחום זה נתון בבחירה.
|
|
|
|
|
