פרישע געשלעג דעם שב"ק אין פאנאוויטש

הכל החל כשהתפרסם בישיבה שראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין נתן הוראה לתלמידי הישיבה, כי לאור האופרורף שעושה הגר"א דויטש לבנו ולאור הסכנה ממעשי טרור מחודשים, תתקיים תפילת שחרית של בני הישיבה באוהל קדושים כדי להמנע עד כמה שניתן מאלימות הטרור של המחבלים.

כדרכם של טרוריסטים מיומנים, החליטו לנצל שוב את אצילותם והתנהגותם מעוררת הכבוד של בני הישיבה בהוראת רבותיה מרנן ראשי הישיבה, ולהפעיל מחדש את הפיגועים בליל שבת.

באופן יזום להפליא, עמד הגר"ש מרקוביץ עם קבוצה מתלמידיו בכניסה לפתח של ביה"מ (שערי בנימין) ואילו הגר"א דוייטש עמד גם הוא ב'שערי אושר' ומשום מה לא נכנסו לביהמ"ד גם לאחר שהחלה התפילה. מאות בני הישיבה הרימו גבה כשראו את הגר"ש מרקוביץ שומע את  "ברכו" בפתח וממשיך לשוחח עם בריוניו.

כשהגיעו לאהבת עולם, נכנס לפתע במהירות. אנשיו רצו לעבר השליח ציבור הרה"ג ר"י שניידר, בריצת אמוק התנפלו  על החזן באגרופים אכזריים במיוחד טליתו מגבעתו וכיפתו הועפו לעבר התקרה.

עשרות בני הישיבה שנזעקו בעיצומו של מעריב לכיוון הש"ץ כדי להחזיר את השקט למקומו ולהניס את הטרוריסטים המחבלים ראו את ראש הישיבה הגרי"ג אידלשטיין קם ממקומו, ולרוב צדקותו עניוותו ועדינות נפשו הנודעת מסמן לתלמידי הישיבה לא להגיב כלל!!! ולרדת ולהצטרף למניין השני באוהל קדושים בעיצומו של תפילת מעריב.