פרדוקסים בזמן קריאת שמע של שחרית האם כשמזרזים אדם לקום בבקר כדי לא לאחר זמן קריאת שמע של שחרית אין בכך פרדוקס מובנה, הלא זמן קריאת שמע נקבע לפי בני מלכים שדרכם לקום מאוחר ואם כן מדוע צריך לזרז, ואפילו אם נאמר שיחיד בטלה דעתו אצל כל אדם מה הדין כשצבור או רוב ישראל רגילים לקום מאוחר יותר?
נניח שזמן קריאת שמע, שנקבע לפי הקימה המאוחרת של בני מלכים הוא תשע בבקר. כדי שאדם יספיק להגיע לקריאת שמע בברכותיה עליו לקום לפחות כחצי שעה מוקדם יותר, ואם זמן הקימה המאוחר ביותר הוא שמונה וחצי הוא הופך להיות סוף זמן קריאת שמע ואין לדבר סוף.
(תוספות ברכות דף ב ע"ב כתבו שאי אפשר לומר שהשיעורים נקבעו ע"פ זמנים של גויים שאינם מתפללים).
אורך הכותרת
תוקן על ידי עצכח ב- 26/12/2007 1:34:40
נשלח ב-1/3/2012 12:19
עיק כתב:
מאחר שדובר כאן בענייני ק"ש כתלמוד תורה והובא הירושלמי המפורסם, אזכיר מקור שנדמה לי כי הוא ידוע פחות:
שינה של שחרית כיצד? מלמד שלא יתכוון אדם לישן עד שתעבור עליו זמן קריאת שמע, שאם ישן עד שתעבור עליו זמן קריאת שמע, נמצא בטל מן התורה. שנאמר: (משלי כו) "הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו" (אבות דר"נ פכ"א).
אמנם, הגר"א מגיה "בטל מק"ש", אך זוהי הגהה שאין לה מקור בכתבי היד ונראה שהיא מסברה בלבד.
בירושלמי ברכות פ"א הל"ב:
רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין .... ולית ליה לרשב"י הלמד על מנת לעשות ולא הלמד שלא לעשות שהלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא. וא"ר יוחנן הלמד שלא לעשות נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה דרשב"י זה שינון וזה שינון ואין מבטל שינון מפני שינון.
הרי שהירושלמי מגדיר את קריאת שמע כתלמוד תורה ולכן אינה דוחה שינון אחר. ולכן אדר"נ מתיחס לביטול קריאת שמע כביטול תורה.
נשלח ב-29/2/2012 21:57
(לפני שבודקים אם זמן קריאת שמע הוא מדרבנן או לא צריך לבדוק האם בכלל קריאת שמע כל בוקר היא מדאורייתא או לא.. ומה עושים למשל בקוטב הצפוני שחצי שנה לילה וחצי שנה יום..)
רמב"ם:
הקורא אחר שלש שעות ביום אפילו היה אנוס לא יצא ידי חובת קריאת שמע בעונתו. אלא הרי הוא כקורא בתורה. ומברך לפניה ולאחריה כל היום אפילו איחר וקרא אחר שלש שעות:
מרן באותו מקום:
הקורא אחר שלש שעות וכו'. משנה (שם ט':) הקורא מכאן ואילך כלומר מג' שעות ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה ובגמרא מאי לא הפסיד לא הפסיד הברכות וכיון שלא חילקו שם בין אנוס למזיד משמע דדוקא גבי לילה דשכיח שינה הוא דגזרו, גם רבינו לא ראה לחלק ביניהם וזהו שכתב לענין שאחר שלש שעות לא יצא ידי חובת קריאת שמע בעונתה אפילו היה אנוס ולענין שמברך לפניה ולאחריה אחר ג' שעות כתב אפילו איחר כלומר אפילו איחר במזיד וכתב הרא"ש ז"ל בשם רבינו האי גאון ז"ל דדוקא עד סוף שעה רביעית הוא דמברך לפניה ולאחריה שהוא זמן תפלה לרבי יהודה אבל מכאן ואילך הפסיד הברכות ואם בירך עובר על לא תשא. וה"ר מנוח כתב הקורא אחר שלש שעות וכו' פי' כל שאר היום עד הערב ודעת ר"ח דדוקא עד שעה רביעית אבל מרביעית ואילך הפסיד ואין כן דעת כל המפרשים ולישנא דמתני' הכי מוכחא הקורא מכאן ואילך ולא יהיב שיעורא משמע דכולי יומא קאמר עכ"ל. יש שואלים מ"ט בשכבך דרשינן כל זמן שבני אדם שוכבים על מטתם וכדאמרינן בהא דרשב"י פעמים שאדם קורא קריאת שמע ב' פעמים ביום אחת קודם הנץ החמה ואחת אחר הנץ החמה ויוצא י"ח אחת של יום ואחת של לילה ומסיק התם דקרי ליה ליליא משום דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא וע"כ אין פי' שבאותה שעה עולים על מטתם לשכב דאין דרך בני אדם לשכב באותה שעה אלא פי' שעדיין שוכבים על מטתם ואם כן בשכבך פי' בעודם שוכבים והיינו לרוב בני אדם עד שיעלה עמוד השחר ולמה לא דרשו כן ובקומך כל זמן שבני אדם קמים דהיינו כל היום?וי"ל דאה"נ דהכי דרשינן ליה ומ"ה אמרי' הקורא מכאן ואילך לא הפסיד הברכות ואילו לא היה זמן קריאת שמע כלל היו ברכותיו לבטלה אלא משום דקי"ל דצריך לסמוך גאולה לתפלה ותפלות כנגד התמידין תקנום והתמיד היה קרב עד ד' שעות ואם כן קודם צריך לקרות קריאת שמע ולכך הקדימו זמנה עד סוף שלש שעות ואסמכוה אקרא ובקומך בשעה שדרך בני אדם קמים ותדע דאסמכתא היא ולא עיקר פירושא דקרא דתלי טעמא עד סוף ג' שעות דשכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות ואטו בני מלכים מי הוו רובא דעלמא אלא ודאי כדאמרן כנ"ל:
נשלח ב-29/2/2012 21:09
שותפיסוד כתב:
שאלה נוספת בענין קריאת שמע
קיי"ל שכל הקורא ק"ש בלא תפילין הרי זה כמעיד עדות שקר בעצמו, ולכן מניחים תפילין בקריאת שמע של שחרית, בערבית לא מניחים כי לילה אינו זמן תפילין (ולצורך הענין לא משנה אם זה מדאורייתא או מדרבנן).
לפי זה, אלו המתפללים ערבית מבעוד יום מן הראוי שיניחו תפילין. האם ידוע לחכמי הפורום על דיון בנושא.
אלה שמתפללים מבעוד יום אינם יוצאים ידי חובת קריאת שמע (של לילה) אלא רק כקוראים בתורה, וממילא אינם צריכים להניח תפילין.
וה' אינה לידי
הגהות מיימוניות הלכות תפילין ד:י
"כתוב בספר ה'עיטור' בשם רב עמרם גאון: 'וששאלתם ממנהג רבנן: כך ראינו גאונים, ואבות בית דין, ואלופים הראשונים וכל חכמי הישיבה, שאין חולצין התפילין עד 'כימי השמיים על הארץ', של קריאת שמע על ערבית'".
נשלח ב-23/2/2011 13:53
מאחר שדובר כאן בענייני ק"ש כתלמוד תורה והובא הירושלמי המפורסם, אזכיר מקור שנדמה לי כי הוא ידוע פחות:
שינה של שחרית כיצד? מלמד שלא יתכוון אדם לישן עד שתעבור עליו זמן קריאת שמע, שאם ישן עד שתעבור עליו זמן קריאת שמע, נמצא בטל מן התורה. שנאמר: (משלי כו) "הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו" (אבות דר"נ פכ"א).
אמנם, הגר"א מגיה "בטל מק"ש", אך זוהי הגהה שאין לה מקור בכתבי היד ונראה שהיא מסברה בלבד.
נשלח ב-22/2/2011 21:19
בעלבעמיו כתב:
שותף,
יש שיטות בראשונים שיוצאים ידי חובת קריאת שמע של ערבית לפני צאת הכוכבים (אכמ"ל, אך עיין בתוספות הראשון במסכת ברכות), האם תרוצך תקף גם לדידם?
האיסור להניח תפילין בלילה הוא שמא יישן בהם וכו'. אם לפי ראשונים אלה זמן שכיבה מתחיל מבעוד יום גם האיסור מתחיל איתו, ולכן נראה שגם לשיטתם לא יניח.
אגב, על פי סוד בודאי שלא יניח (תפילת ערבית והכנותיה הן בכלים החיצוניים, ואין שם מקום לתפילין).
נשלח ב-22/2/2011 21:11
שותף, כתבת: <אלה שמתפללים מבעוד יום אינם יוצאים ידי חובת קריאת שמע (של לילה) אלא רק כקוראים בתורה, וממילא אינם צריכים להניח תפילין.> יש שיטות בראשונים שיוצאים ידי חובת קריאת שמע של ערבית לפני צאת הכוכבים (אכמ"ל, אך עיין בתוספות הראשון במסכת ברכות), האם תרוצך תקף גם לדידם?
נשלח ב-22/2/2011 20:52
בעלבעמיו כתב:
תר"י דף ט ע"ב הביא ירושלמי ואני מביא אותו מתוך הירושלמי:
רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין.
ולא מודה רשב"י שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה לרשב"י הלמד על מנת לעשות ולא הלמד שלא לעשות שהלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא? וא"ר יוחנן הלמד שלא לעשות נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה דרשב"י זה שינון וזה שינון ואין מבטל שינון מפני שינון.
משמע שקריאת שמע היא לימוד תורה כשאר לימוד תורה. האם אין בקריאת שמע קבלת עול מלכות שמים שאינה בשאר למוד תורה?
שם ממשיכים התר"י ומבארים שדברים שיש בהם מעשה אינם נדחים מפני הלימוד אבל מצווה שאין בה אלא אמירה בעלמא (קר"ש) תידחה מפני הלימוד. וכנראה שכוונתם לומר שהחשיבה (כן, הכוונות) בעת הלימוד יכולה להביא אותו לדרגת קבלת עול מלכות שמיים, שהיא דרגה רוחנית, אבל לא יכולה להביא את הלימוד להיחשב כפעולה גופנית.
בכל מקרה לענייננו הנ"ל, אין מכאן ראיה לדעתי שקריאת פרשת קר"ש במסגרת תלמוד תורה בעלמא שקולה לקריאתה לשם חובת המצווה היומית, ולכן הראשונה לא תחייב הנחת תפילין.
נשלח ב-22/2/2011 20:38
תר"י דף ט ע"ב הביא ירושלמי ואני מביא אותו מתוך הירושלמי:
רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין.
ולא מודה רשב"י שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה לרשב"י הלמד על מנת לעשות ולא הלמד שלא לעשות שהלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא? וא"ר יוחנן הלמד שלא לעשות נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה דרשב"י זה שינון וזה שינון ואין מבטל שינון מפני שינון.
משמע שקריאת שמע היא לימוד תורה כשאר לימוד תורה. האם אין בקריאת שמע קבלת עול מלכות שמים שאינה בשאר למוד תורה?
נשלח ב-22/2/2011 20:37
כך לשון התר"י:
הפירוש הנכון כך הוא דעולא ס"ל דכיוון שהוא קורא וקשרתם לאות על ידכה והיו לטוטפות בין עיניך ואינו מניחן נמצא שמעיד עדות שקר על עצמו שמה שאומר אינו אמת, ואע"פ שעשה המצווה שיצא ידי קר"ש אפ"ה עבר עבירה מצד אחר שהעיד עדות שקר על עצמו. ורבי יוחנן ס"ל שאפילו המצווה עצמה אינה נעשית שלימה וכו'.
שמת לב ? מדברים שהוא עוסק במצווה וחסר לו תפילין. לא מדובר שהוא קורא בתורה בסתמא.
נשלח ב-22/2/2011 20:30
עיינת בתר"י?
נשלח ב-22/2/2011 20:26
בעלבעמיו כתב:
ועוד, עדות השקר אינה נובעת מיציאת ידי חובה בקריאת שמע אלא מכך שהוא קורא את הציווי ואינו מקיימו, ומאי נפק"מ א"כ אם יצא ידי חובת קריאת שמע או לא? ועיין תר"י ח ע"א ד"ה כל הקורא.
נראה לך שכל פעם שאדם קורא בתורה את פרשיות התפילין עליו להיזהר ולהניחם ?
נשלח ב-22/2/2011 20:07
שותף תירוץ נאה, לפי זה מי ראה שהזמן מתאחר וקורא קריאת שמע לפני התפילה, עליו להניח תפילין בקריאה ראשונה אך לא כשקורא אחר כך עם הברכות. ועוד, עדות השקר אינה נובעת מיציאת ידי חובה בקריאת שמע אלא מכך שהוא קורא את הציווי ואינו מקיימו, ומאי נפק"מ א"כ אם יצא ידי חובת קריאת שמע או לא? ועיין תר"י ח ע"א ד"ה כל הקורא.
שאלה נוספת: הקורא למפרע לא יצא, ובדף יג ע"א הגמרא לומדת זאת מפסוק, מדוע צריך פסוק, הרי אם קורא למפרע אין כלל משמעות למלים. נראה שמשום כך פירשו הרמב"ם בפירוש המשניות ורבנו יונה ח ע"ב שהכוונה היא למי שקורא את הפסוקים בסדר הפוך ולא למי שקורא מלים בסדר הפוך, אך עדיין האם יש משמעות ל 'וקשרתם לאות על ידך' לפני שאמר 'והיו הדברים האלה'?
נשלח ב-22/2/2011 19:58
בעלבעמיו כתב:
שאלה נוספת בענין קריאת שמע
קיי"ל שכל הקורא ק"ש בלא תפילין הרי זה כמעיד עדות שקר בעצמו, ולכן מניחים תפילין בקריאת שמע של שחרית, בערבית לא מניחים כי לילה אינו זמן תפילין (ולצורך הענין לא משנה אם זה מדאורייתא או מדרבנן).
לפי זה, אלו המתפללים ערבית מבעוד יום מן הראוי שיניחו תפילין. האם ידוע לחכמי הפורום על דיון בנושא.
אלה שמתפללים מבעוד יום אינם יוצאים ידי חובת קריאת שמע (של לילה) אלא רק כקוראים בתורה, וממילא אינם צריכים להניח תפילין.
נשלח ב-22/2/2011 19:40
שאלה נוספת בענין קריאת שמע קיי"ל שכל הקורא ק"ש בלא תפילין הרי זה כמעיד עדות שקר בעצמו, ולכן מניחים תפילין בקריאת שמע של שחרית, בערבית לא מניחים כי לילה אינו זמן תפילין (ולצורך הענין לא משנה אם זה מדאורייתא או מדרבנן). לפי זה, אלו המתפללים ערבית מבעוד יום מן הראוי שיניחו תפילין. האם ידוע לחכמי הפורום על דיון בנושא.
נשלח ב-27/1/2011 08:30
אולי חששה תורה שימשך אחר מלאכתו ולכן תלתה בזמן קימה שהוא מוגבל (שימשך אחר שנתו לא חששה כי יודע שנרדם ומי יודע מתי יקום), והרחיבו חכמים גזירת התורה גם בלילה
