הבן השישי - הצפי לשנים הבאות ועומק משמעותו

בן שואל
אני עונה

כל חינוך הוא התמודדות עם חינוך אחר או אם חוסר חינוך. אתה צודק שחינוך אינו הסברה בסמינר לבוגרים. מחנך אינו צריך להסביר כל הזמן מה לא, אלא בעיקר מה כן. עם זאת, כל עוד החניך אינו כזה שאין לו את האיבר שחושבים בו, אתה מוכרח לצייד אותו בנימוקים וצידוקים, כלפי עצמו, מדוע כך דווקא.
אם הוא מכיר ונחשף לצורות חינוך אחרות, בפרט כאלו שטוענות גם הן לכתר החינוך הנכון, אזי אם לא תציג את טיעוניך, לפחות בצורה מובלעת, לא יוכל החניך לשרוד. גם אם הוא ימשיך בדרך שחינכת אותו, הוא לא יהיה שלם עם עצמו, כל עוד הוא לא יידע לענות לעצמו למה דווקא כך.

 הקניזי:  "יש שני מודלים עיקריים שאיתם צריך המחנך/הדובר החרדי להתמודד: הדתי לאומי והחוצניק."

מכיוון שבאמת הנושא עלה כמה פעמים אולי יש מקום להעיר ,

האם ההגדרה היא שעל המחנך להתמודד עם האנשים או עם דיעותיהם?
לחיזוק ההשפעה של המחנך על הנוער זקוקים בראש ובראשונה למחנכים טובים, כאלה שהם עצמם יראי שמים בתכלית עם השקפה של תורה בכל צעד שהם עושים.  (מבלי לקטרג חלילה,  ישנם גם כאלה אבל גם הרבה כאלה ש"מתעסקים עם נושרים" וד"ל)

גם לגבי שני הדוגמאות שבחר בהם הקניזי ויש שהוסיפו את הבעלי תשובה , הלא טבע האדם לסווג דברים ויש אומרים שהמניע לכל זה זה ש"לי זה לא יקרה" אבל המעורבים בתחום ידעו לספר על מכנה משותף רחב הרבה יותר והוא הבית והחינוך בו,   אולי אנחנו ירינו לעצמינו ברגל בשיטה שמכבסים את הכביסה המלוכלכת בתוך הבית ולעיתים אנחנו מעדיפים לעצום את עינינו מאשר לפנות לגורמים מוסמכים שיכולים לעזור, אבל אם נהיה כנים עם עצמינו נשים לב שגם אם נחליט שאנחנו לא נהיה כאלה זה לא קל,
לדוגמא ישנם גננות או מורות שיכולים להצביע על ילדים ולהגיד בוודאות שהם יודעים שרע להם בבית, וזה הרי בשלב שעוד ניתן לעזור, מה הם עושים עם זה חוץ מלדבר עם שכנותיהם על "כמה זה נורא"?
 

קנאי ירושלים התמודדו עם חילונות שחצנית ומאיימת
החילונים שלנו נחמדים

אשר,
ולקנאי ירושלים לא היו קרובים חילוניים? הלא לפני ששים שנה היה סחף אדיר.

_________________

אני חושב שישנו גם מודל שלישי שבא בעקבות ה"בעלי תשובה", כלומר מכיון שלרוב החרדים כיום ישנם קרובי משפחה חילוניים, הרי שגם הם מביאים את ניחוח ה"חוץ" אל תוך הציבור, גם המלחמות הגדולות של הישוב הישן שכבר פסקו, הורידו את המחיצה המבדלת ששקדו בני הדור שלפני הקודם לבנות בין החרדים לחילוניים, הנגישות לציבור החילוני וכלי התקשורת החרדיים (הליברליים) שהביאו את הנוער החרדי אל תוככי הפוליטיקה ושאר ירקות.
הביאו להתמודדות חדשה שבה אתה צריך להסביר למה אותו חילוני נחמד שאתה כ"כ מכבד הוא בעצם קיומו מהוה אנטיתזה לדרכך.

הקניזי,
לכן זה הוסתר עד שלא היתה ברירה.

אבל התרוץ החרדי אמור להיות תרוץ אחר, אנחנו מצייתים לדעת תורה האמיתית, הצלחה אינה הלכה וכשלון אינו סתירה להלכה.

_________________