| נשלח ב-3/1/2008 19:17 |
 |
| |
עיתון הארץ (!?!) - 200 שנה לעליית תלמידיו של הגאון מווילנה לארץ ישראל
בס"ד
| |
200 שנה לעליית תלמידיו של הגאון מווילנה לארץ ישראל - העליה הציונית והמאורגנת הראשונה
חזון העולים הראשונים: הקמת הסנהדרין
מאת עפרי אילני, הארץ
כאשר
באו ראשוני תלמידיו של הגאון מווילנה (הגאון רבי אליהו - הגר"א) לארץ
ישראל לפני 200 שנה, הם שאפו לקדם את הגאולה ולזרז את ביאת המשיח. בשלב
ראשון, הם תיכננו להקים מחדש את הסנהדרין - המועצה העליונה של תקופת בית
המקדש השני. אלא שלפי ההלכה, את הסנהדרין יכול להקים רק מי שהוסמך לכך על
ידי שושלת רצופה של הסמכה ממשה רבנו - וכאלה לא היו בנמצא. "רבי
ישראל משקלוב, ממנהיגיהם של תלמידי הגר"א בארץ, החליט להיעזר בעשרת השבטים
האבודים החיים מעבר לנהר הסמבטיון, שאצלם לתפישתו עדיין יש סנהדרין שפעלה
ברציפות מאז משה", מסביר הד"ר אריה מורגנשטרן ממרכז שלם, מבכירי החוקרים
של הנושא. "הוא שלח אדם בשם ברוך מפינסק לתימן ובידיו איגרת למנהיגי עשרת
השבטים, שבה הוא אומר להם: הגאולה תלויה בכם", הוא מסביר. פרשת
הניסיון לחדש הסנהדרין היא אחד הנושאים שהוצגו אתמול בכנס אקדמי
באוניברסיטת בר-אילן, לרגל 200 שנה לעליית תלמידי הגר"א לארץ ב-1808. היתה
זו אחת העליות הגדולות לארץ ישראל לפני תחילת הציונות, שבמסגרתה באו לארץ
מאירופה כמה מאות מתלמידיו של הגאון מווילנה - מי שנחשב בעיני רבים לגדול
הרבנים במאות השנים האחרונות - מתוך אמונה שהמשיח צפוי לבוא ב-1840, שנת
הת"ר. לדברי הפרופ' בן ציון רוזנפלד, ראש המחלקה לתולדות ישראל
באוניברסיטת בר-אילן, "ניתן לראות בעלייה זו את העלייה המאורגנת הראשונה, המבשרת את העליות האידיאולוגיות שהיו בהמשך". צאצאיהם
של תלמידי הגר"א שעלו בעלייה זו היוו תשתית ליישוב החרדי "הישן" שהתקיים
בירושלים כשבאו לארץ העולים הציוניים הראשונים. "אנשי העלייה הראשונה
והשנייה לא הקימו את היישוב בארץ יש מאין", מסביר רוזנפלד. "כשהם הגיעו
לארץ, כבר היה בעצם יישוב די מפותח בירושלים, שהחל עם תלמידי הגר"א". עם
זאת, לדבריו, "יש הבדל משמעותי בין העלייה המשיחית הזו לבין העליות
הציוניות. זאת לא עלייה פרודוקטיווית שקיימה את עצמה. הם פעלו ממניעים
משיחיים, והתפרנסו מתמיכה של יהודי מזרח אירופה - וזה אחד הדברים שלו
התנגדו הציונים שבאו אחר כך". הגאון
מווילנה עצמו ניסה לעלות לארץ בסוף המאה ה-18, אך בעודו באירופה, הוא שינה
את דעתו מסיבה עלומה וחזר לביתו. ככל הנראה, הוא החליט שאין לו רשות מן
השמים ללכת לארץ ישראל. עם זאת, לדברי רוזנפלד, "הגאון מווילנה נתן הכשר
להתייחסות מיסטית משיחית לארץ ישראל, שלא היתה מקובלת בזרמים אחרים ביהדות
המסורתית." ומה
עלה בגורל שליחותו של ברוך מפינסק אל עשרת השבטים? "הוא הגיע לתימן, ושם
הוא היה אמור לפגוש אנשי קשר לעשרת השבטים, אבל הם כמובן לא היו שם", מספר
מורגנשטרן. "כיוון שהוא היה מרפא טבעי, הוא הגיע לחצרו של שליט תימן
האימאם יחיא, שהיה חולה אפילפסיה, והפך לרופאו. ברוך מפינסק התקרב למלך,
מה שעורר את קנאתם של אנשי החצר, והאימאם רצח אותו ב-1834". הגאון מווילנה? הגר"א
(הגאון רבי אליהו) חי בין השנים 1720-1797 בליטא. היה בעל ידע עצום בתחומי
היהדות (בעיקר בקבלה), במתמטיקה, באסטרונומיה ובגיאוגרפיה. אגדות רבות
נכרכו בשמו ובידענותו |
_________________
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2008 19:49 |
|
| |
המאמר הזה הופיע לפני חדשיים בערך,בעיתון ב"שבע"
אלא שאז הוא לא בא בהקשר של הסנהדרין,אלא כדי להדגיש
את חלקם של הדתיים ,כמעין זכות ראשונים בהגשמת החזון הציוני
ותרומתם להתישבות .
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2008 20:23 |
|
| |
בס"ד
למה הגר"א לא עלה לארץ בעצמו?
הסבר לסימני השאלה והקריאה שהנחתי בכותרת האשכול המתייחסים, לעתון הארץ ולקשר שלו לעניין, אפשר למצוא
בליקוט אקראי של דברי תיאור לספר "קול התור" המיוחס לתלמיד הגר"א ר' הלל משקלוב בויקיפידיה:
ספר קול התור
צאצאי רבי הלל ריבלין משקלוב,
טוענים שסבם חיבר ספר זה על פי תורת רבו הגר"א בנושא תהליכי הגאולה על פי
הקבלה. פרסומו הראשון של הספר היה בשנות העשרים, למרות שרעיונות רבים בספר
מופיעים כבר בפזמוניו של רבי יושעה ריבלין, נכדו של רבי הלל ומבוני השכונות החדשות בירושלים. המסר המרכזי של הספר הוא כי הגר"א ראה את עצמו משיח בן יוסף, שתפקידו לדאוג לבניין הארץ, ולצורך כך שלח את תלמידיו. מוטיב מרכזי נוסף, שלשיטת 'קול התור' מופיעים כבר בכתבי חז"ל ובספרות הזוהר,
הוא כי גאולת ובנין הארץ, תפקידו של משיח בן יוסף, ייעשו בידי אנשים שאינם
מקפידים בדווקא על שמירת תורה ומצוות, או בלשונו "מסטרא דשמאלא". הספר
עצמו הוא ליקוט של מובאות מכתבי הגר"א ותלמידיו בנושאים אלו, עם פרשנות
בעלת אוריינטציה לאומית ברורה.
למרות העדויות המוקדמות בכתבי ר' יושעה ריבלין על שיטה זאת, עצם קיומו של הספר הגיע לתודעה הציבורית רק בימי בנו, ר' זלמן ריבלין,
שהחל בהדפסת קבצים מהספר, ופרסם ספרים נוספים על ההיסטוריה של עליית
תלמידי הגר"א לפי שיטתו, דוגמת ספר "מוסד היסוד", פזמוניו של אביו, "חזון
ציון" שהוא ספר דרשות של בנו של ר' הלל, ר' משה מגיד שעוסקים בענייני הגאולה, ועוד.
ר' זלמן ריבלין לא זכה לסיים את הדפסת הספר, והדפיס מהדורה מקוצרת וחלקית, שלא זכתה לתפוצה רבה. לאחר מלחמת ששת הימים צירף הרב מנחם מנדל כשר את הספר כפי שהדפיסו ר' זלמן לספרו התקופה הגדולה.
לפי עדותו של ר' זלמן עצמו, אין הספר העתקה מדויקת של ספר שחיבר ר' הלל,
אלא סיכום של מסורות שעברו בעל-פה במשפחת ריבלין ובין צאצאי תלמידי הגר"א,
כפי שניתן לראות בכתבי אביו ר' יושעה, ובדרשותיו של ר' משה מגיד.
לאחר הדפסת הספר בשנית התעורר פולמוס גדול על הספר, ובציבור החרדי
סירבו לקבלו בטענה כי המסורות של 'קול התור' אינן אמינות, מאחר והספר כפי
שפורסם הינו יצירה מאוחרת, ולא ניתן לייחסו לרבי הלל משקלוב (אשר לא ברור
לחלוטין אם הוא עצמו היה תלמיד הגר"א, או שאביו היה תלמיד הגר"א). כמו כן,
העלה ד"ר אריה מורגנשטרן
מספר טענות חשובות נגד מסורת משפחת ריבלין המיוצגת ב'קול התור', לפיה
הנהיג רבי הלל עצמו את עליית תלמידי הגר"א בשנת 1809. מורגנשטרן טוען על
בסיס מסמכים נתונים במחלוקת, ועל בסיס מכתבי העולים, כי רבי הלל עצמו עלה
ארצה רק אחרי רעידת האדמה שהתרחשה בשנת 1837. הרב משה שטרנבוך (שהוא מצאצאי הגר"א), שמכהן בתפקיד ראב"ד העדה החרדית
המתנגדת נמרצות לשיטת 'קול התור', טוען כי הספר מקורי אלא שהוכנסו בו
מסורות לא מדויקות בידי צאצאי רבי הלל משקלוב ועל כן אין לסמוך על ספר זה.
יתר על כן טוען הרב שטרנבוך כי המהדיר של הספר (ר' זלמן ריבלין), שהיה
ציוני נלהב, הציג את את הגר"א כ'לאומי'.
האם הגדרת הגר"א כציוני לאומי הופכת עניין זה ללגיטימי בעתון הארץ? תמוה...הקמת הסנהדרין? עוד יותר...
מה שבטוח שלא בויקיפידיה ולא בעתון הארץ נגעו ברוח הדברים המאפיינת את הגאון המופלג רבי אליהו מווילנה.
רשימת ספריו:
ואם כל זה אינו מספיק, הנה עוד:
_________________
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2008 21:46 |
|
| |
מה שמענין הוא ,שגם אצל הרב קוק מוצאים את הרעיון,שהחלוצים החילוניים הם
נביאים "בעל כרחם", גם אם הם לא מודעים לכך שהם בעצם שלוחי שמיים
משהו כמו:מתוך החשך יצמח אור
שעצם ההתנתקות מהגלות והשיבה לציון ,יש בו מעשה דתי עמוק
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2008 22:48 |
|
| |
וואלק "הארץ" מתחיל למצוא חן בעיני....מוזר...
בס"ד
עוד בעניין עזיבת הגלות .....
| הקרב על קברו של רבי נחמן |
 |
| מאת תום שגב |
|
| כך נכשל אהוד אולמרט בניסיון להעביר את עצמותיו של הרבי מברסלב לירושלים | מה הציע טדי קולק לבגין לפני 30 שנה |
|
|
תגיות: רבי נחמן מברסלב, אהוד אולמרט
|
|
*-- one picture in article *
*-- displaying lines right to the picture *
|
|
 |
|
הרב דניאל דיין (מימין) והנשיא יושצ'נקו. גביע כסף במתנה |
|
|
|
|
|
בעודו
מכהן כראש העיר ירושלים בא אהוד אולמרט לביקור ניחומים אצל משפחה הנמנית
עם חסידיו של רבי נחמן מברסלב. באדיבותו שאל אולמרט אם יש משהו שיוכל
לעשות בשביל האבלים. למרבה המזל הם ביקשו רק זאת, שאם יתמנה פעם לראש
הממשלה - יעשה להעברת עצמותיו של רבי נחמן מהעיר אומן שבאוקראינה לקבורה
מחודשת בירושלים. אולמרט הבטיח.
באחרונה עסק משרד ראש הממשלה
בהעלאת העצמות של בני משפחת הרצל. הסיפור עבר יפה. לקראת יום העצמאות
השישים רוצה אולמרט משהו עוד יותר יפה, ומה יכול להיות יפה יותר, יהודי
יותר, ממלכתי יותר, מתאים יותר ליום העצמאות מקבורת עצמותיו של רבי נחמן
על הר הזיתים בירושלים. כולם ישמחו בהלוויה הזאת והרי השמחה היא עיקר
עיקרי בין עיקרי תורתו של רבי נחמן.
חסידות ברסלב היא אכן חסידות
של שמחה, אך כשאומרים חסידי ברסלב צריך לדייק: יש כאלה ויש אחרים. הציבור
הרחב בישראל מכיר בעיקר את אלה מהם שרוקדים ליד הרמזורים וצובעים על
הקירות את צירוף המסתורין נ-נח-נחמ-נחמן. אלה הנחנחים. הם רוצים בהעברת
עצמותיו של רבי נחמן לירושלים.
לצד הפלג הפופוליסטי יש המזוהים
עם מרכז ברסלב העולמי ואלה אינם מסכימים שאולמרט יפריע את מנוחתו של רבם.
הוא נקבר באומן על פי הוראתו המפורשת. קברו משדר מאגיה שעלולה חלילה לפוג
אם יועבר ממקומו ובכלל, מי נתן לממשלת המדינה הציונית רשות להשתלט על
מורשתו.
קברו של רבי נחמן מושך אליו כ-30 אלף חסידים בשנה; רובם
באים מישראל ומארצות הברית. מספרם עולה משנה לשנה ולכן החליטו החסידים
להרחיב את בית הכנסת הצמוד לקבר. זה היה לפני כעשר שנים.
באוקראינה
הדברים האלה נעשים, איך לומר, כמו בעיריית ירושלים, בערך: הון ושלטון.
החסידים מצאו קבלן שהוא גם חבר פרלמנט, פטרו קוזמנסקו שמו, איש המפלגה
שמנהיגתה מכהנת כיום כראש הממשלה. גוי עם שותף יהודי.
הסכימו על
פרויקט שצריך היה לעלות חמישה מיליון דולר. תמורת התוכניות התחייבו
הברסלבים לשלם 195 אלף דולר; 95 אלף נתנו כמקדמה. הפרלמנטר האוקראיני שלח
תוכניות, אך הברסלבים לא היו מרוצים ואמרו שלא ישלמו יותר.
אבל
אז התברר שהברסלבים, בתמימותם, חתמו על חוזה המחייב אותם לשלם אלף דולר על
כל יום איחור בתשלום וכך, עוד לפני שהספיקו להגיד נ-נח - החוב תפח לשלושה
מיליון דולר והקבר הקדוש עלול היה להפוך חלילה לרכושו הפרטי של הגוי.
חסידי ברסלב לא ידעו את נפשם מרוב דאגה וניסו לדבר איתו. הסכימו לתת לו
מאה, מאתיים, 350 אלף דולר; הגוי רצה שלושה מיליון. המשא ומתן נתקע. במשרד
ראש הממשלה עלתה הדריכות: מי אמר שאין הלוויות שמחות.
אך
הברסלבים שכרו את שירותיו של עו"ד גלעד קורינלדי מירושלים, המתמחה בניהול
משברים. קורינלדי הבין מיד שבתי משפט באוקראינה הם לא מגרש אידיאלי
ליהודים וטס לקייב, לדבר עם שגרירת ישראל, זינה קלייטמן. הקדוש-ברוך-הוא
היה איתו, והנה, דקות לפני שנכנס הפרקליט אל השגרירה - הודיעו ברדיו
שהנשיא ויקטור יושצ'נקו נענה בחיוב להזמנה לבוא לביקור בישראל.
השגרירה
לא התקשתה להבין שעם ישראל אינו יכול בשום פנים ואופן לוותר על הקבר הקדוש
והפרקליט הזהיר כי רבבות מפגינים חרדים עלולים לקדם את יושצ'נקו בלוד וכל
ביקורו יעמוד בסימן זעקתם, ואיש לא ידבר עוד על האפשרות שאוקראינה תתקבל
ביום מן הימים לאיחוד האירופי ומי יודע, אפילו "ניו יורק טיימס" עלול
להתעניין בסיפור. השגרירה, כדרכם של שגרירים, הבטיחה לדווח לממשלתה.
בינתיים
מצא קורינלדי קשר אל מישהו המכיר מישהו בלשכת הנשיא יושצ'נקו. הנשיא עצמו
צילצל אל הגוי ההוא, חבר הפרלמנט. לא חבר מפלגתו, אבל טלפון מהנשיא זה בכל
זאת משהו. אחר כך צילצלו מלשכתו של יושצ'נקו אל עו"ד קורינלדי ושאלו אם
יוכל אולי בטובו להתפנות לפגישה עם הנשיא, בירושלים. הפרקליט הביא איתו
למצודת דוד את הרב דניאל דיין, שחקן הוליוודי שחזר בתשובה, מראשי החסידות.
דיין עשה מה שיהודים עשו תמיד כשהלכו לדבר עם הפריץ: הוא נתן ליושצ'נקו
גביע כסף יפה. רעיית הנשיא, אף היא ממוצא אמריקאי, תירגמה. שניהם התרשמו
כיאות.
הקרב על הקבר התנהל כעת במישורים שונים. כל חסידי ברסלב
רצו להצילו מידי הגוי; קצתם רצו להעבירו לישראל. גם משרד ראש הממשלה. רוב
החסידים רצו שיישאר שם באומן. גם משרד החוץ. יושצ'נקו, מותר להניח, רצה רק
שקט ופרנסי העיר אומן לא רצו לאבד את גלי התיירים, במיוחד בהתחשב בכך
שבעוד פחות משלוש שנים, ב-26 בספטמבר 2010, ימלאו מאתיים שנה למותו של
הרב; הם מתכננים להקים לא הרחק מעירם שדה תעופה חדש.
השבוע
הודיעה ממשלת אוקראינה שקבר רבי נחמן מברסלב הוא אתר מורשת לאומי. לרגל
הצלת הקבר יצאה משלחת של משרד החוץ אל המקום, לחגוג את ניצחונה על משרד
ראש הממשלה. קורינלדי: "מי שלא רצה את קבר רבי נחמן בבעלות יהודית, קיבל
אותו בחסות דיפלומטית ישראלית, אוקראינית ובינלאומית".
מנצחים:
חסידי ברסלב; תיירני העיר אומן; משרד החוץ. מפסידים: הגוי ההוא ומשרד ראש
הממשלה. הגוי אולי עוד יקבל כמה דולרים, וייאלץ להסתפק בכך. משרד ראש
הממשלה מתקשה לוותר: הוא פנה אל הרבנים יוסף שלום אלישיב ועובדיה יוסף
וביקש לדעת אם יש מניעה הלכתית להעברת העצמות הקדושות לירושלים. כך או כך
- לא מדינה גאה כאוקראינה תוותר עכשיו על נכס לאומי כקברו של רבי נחמן.
משה בירושלים
לקראת
יום השנה השלושים לעצמאות המדינה שלח ראש הממשלה מנחם בגין לשאול את טדי
קולק, ראש העיר ירושלים, כיצד כדאי לדעתו לחגוג את המאורע. פחות משנה לאחר
המהפך עוד התקשה קולק להתגבר על בחירתו של בגין. לכן הציע שראש הממשלה
יבקש מהאפיפיור להשאיל לישראל את פסלו של מיכלאנג'לו, "משה", כדי להציבו
בחזית הכותל המערבי.
לשכת ראש הממשלה לא קלטה מיד שקולק לועג
לבגין, והתעניינה בזהירות אם הצגת פסל של משה, עם קרן על המצח, לא תרגיז
את הדתיים. למה שיתרגזו, ביקש קולק למסור לבגין, הלא לא הצעתי לבקש את
פסלו של דוד, שאין לו ברית מילה. בין האבות המייסדים של המדינה היה קולק
איש מזן נדיר: היה לו הומור. השבוע מלאה שנה למותו. |
תזכורת מהמעתיק: טדי קולק - סקורפיון התגלה לאחר מותו כבוגד רע שמסר לבריטים סודות
שלא מן הנמנע גרמו למותם של יהודים.
_________________
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2015 19:25 |
|
| |
ברור לחלוטין שזה מה שצריך לעשות עכשיו.
להקים בית דין אחד לישראל.
|
|
|
|
|
