מעשה רב מהרב אלישיב: מותר לשלב את האצבעות


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 4 5 6 סך הכל 6 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-7/1/2008 10:24

ראיתי פעם תמונה מגרא"ז מעלצער זצ"ל בשילוב אצבעות, איני זוכר כעת איפה ראיתי התמונה, אם מישהו זוכר, נא להעלותו כאן. כנראה לא הקפידו גדולי ליטא על זה.

_________________

נשלח ב-7/1/2008 10:36

הביאו כאן משמו של הגרי"ש ""תורת הנסתר? הלוואי שקודם נקיים את הנגלה...",

בהנחה שהוא באמת אמר, ואני שמעתי משמו כמה וכמה פעמים על דרך זה, יש מקום לעיין מה הכוונה. מה הקשר בין מה שאנו לא מקיימים את הנגלה לזה שלא נקיים את הנסתר, אדרבה אולי מתוך מה שנקפיד דווקא על הנסתר יעזור לנו לקיים את הנגלה ?

אלא רואים מכאן, שאין זה כך. אלא קיום הנסתר (מה שלא מפורש בנגלה עכ"פ) ללא קיום הנגלה אין לו ערך, וכל מהותו הוא רק בתור שכבה שנייה של רובד עמוק יותר. ואחרת הוא סתם חיצוניות בעלמא ומעשה קוף.

כך משמע לי מדבריו, וכך שמעתי מפורשות מאחד מגדולי הרבנים שבדור, ושאלתיו , הרי חזינן שעמ"י משתדלים לקיים כל מיני דברי קבלה שאין להם מקור.
וענה שלא גרע ממנהג שנהגו שלא מבטלים אם אין סיבה אבל מי שלא נהגו בזה בביתו אין שום עניין להקפיד בדברים אלו. ע"כ דבריו.

כמובן שאשמח לשמוע הבנות אחרות בדברי הגרי"ש, ואולי כמובן כלל לא אמר את הדברים, אפילו שאפשר לברר בקל.

_________________

תוקן על ידי צולניק ב- 07/01/2008 10:37:01

נשלח ב-17/3/2009 10:06

ללא קשר אל הרב אליישיב
כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז זי"ע השפע חיים, הקפיד על כך מאוד, ואף היה מעיר במידה וראה משהו משלב אצבעותיו.

נשלח ב-17/3/2009 10:42

אם שמתם לב, מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א אינו משלב את אצבעותיו עד הסוף, ומשאיר אותם רופפות, וזה פשוט שמותר, כי זה לא נקרא משולב.

נשלח ב-18/3/2009 10:53

יתכן והגרי"ש אלישיב סובר כמו הפוסקים המכריעים הלכה למעשה כנגד חכמת הנסתר ולא מקבלים את הזוהר ואת רשב"י כמכריע אפילו במקום של מחלוקת הקדמונים. דוגמאות:

א. הנודע ביהודה (מהדו"ק, יו"ד, עד) העיד באופן מוחלט כי "עכ"פ אין מורין הלכה מן הזוהר" אף שאיירי במחלוקת הפוסקים. העיקרון מובא גם בחת"ס בכמה מקומות.

ב. בשו"ת מהרש"ל סי' צח, בהסבירו מדוע אין הלכה כשיטת הזוהר כנגד הפוסקים גם במקום שאין תלמוד מפורש, מבאר כי גם "אם היה רשב"י עומד לפנינו וצווח לשנות מנהג הקדמונים, לא אשגחינן בהו, כי ברוב דבריו אין הלכה כמותו". וראה בראשית רבה, פ' י, ט, שלדעת ר' שמעון בר יוחאי כל דין תוספת שבת הוא רק בזמן הספק – בבין השמשות וכדעת ר"ח (סוכה כח, ב) והרמב"ם וסיעתו (ראה שו"ת יביע אומר ח"ה, או"ח כא; "דין מוסיפין מחול על קודש בט' באב וביום הכיפורים", מוריה, יא ז-ח, נד-נח; מוריה, קובץ המועדים ר"ה ויוה"כ, תכג-תכז). אע"פ כן כמעט כל הפוסקים האשכנזים, ראשונים ואחרונים, פסקו להלכה שלא כרשב"י, ולדעתם זמן תוספת שבת קודם לבין השמשות.

ג. נחלקו הגאונים והראשונים אם לברך ברכה נפרדת על מצוות תפילין של ראש. על אף הכרעת הזוהר שלא לברך (האגור, הל' תפילין לו; ז"ח קיט, ד), מנהג אשכנז לברך, כדאיתא ברמ"א או"ח, כה, ט.

ד. בירושלמי כלאים פ"ט, ה"ג, נחלקו חכמים אם ראוי או אסור להעלות נפטרים מחו"ל לארץ ישראל. בזוהר (אחרי מות דף עב) נקט כדעת האוסרים. ואע"פ כן, גם אמוראי בבל (מו"ק כה) העלו, וגם רוב הפוסקים מתירים לכתחילה להעלות (שו"ת יחוה דעת ח"ד, נז).

ה. בשאלה ההלכתית אם גופות צדיקים מטמאים במותם, רבו החולקים במדרשים ובדברי הראשונים (ראה בספר טהרת שדה המכפלה, 303-343). ואף שהזוהר (חיי שרה, קכה; וישלח, קסח) מבאר שאין גופם של צדיקים מטמא וכדעת הרמב"ן (במדבר יט, ב), ובשבחי האר"י מבואר שהאר"י הורה למעשה לר' יצחק הכהן שישתטח על קבר ר' יהודה בן אלעי, אע"פ כן רבו הפוסקים האחרונים הפוסקים להלכה כדעת הראשונים החולקים על הזוהר. ביניהם פאת השולחן; בעל החיי אדם, קיצור שו"ע; גשר החיים; יביע אומר ועוד, (הובאו ע"י הרב אלישע לנגנאור, בנועם כא, טומאת כהנים בקברי צדיקים, קפד-רלב).

ו. מנהג אשכנז, שלא כדעת המחבר או"ח תכו ד, לברך ברכת הלבנה בחלוף שלשה ימים מהמולד האמצעי, למרות דעת המקובלים שהובאו בב"י שם. גם המשנה ברורה שם פסק כדעת רוב האחרונים החולקים על השו"ע.

יש עוד הרבה דוגמאות. אם גם הגריש"א שליט"א סובר כמותם, בטלה טענת פותח האשכול.