שיחה על ברסלב שנתקיימה לפני כשלושה עשורים נסתיימה מצד בן שיחי , איש יר"ש , ת"ח שעמד בראש מערכת חינוכית ענפה במילים "זה כמו אנטיביוטיקה , מי שנמצא במצב שנזקק לכך , יטול"
על הצדיק ר' ישראל אבוחצירא ה"בבא סאלי" מספרים שלימוד בספרו המרכזי של ר' נחמן "ליקוטי מוהר"ן" נערך על ידו בעמידה דוקא.
ר' צדוק הכהן מלובלין טרח לעטר את "ספר המידות" בהערות ומקורות (שמעתי מר' בן ציון אפטער שבפולין שלפני המלחמה היה אפשר לראות את הערותיו שלא נדפסו , על כל ספרי ר"נ)
באוצר הספרים של ישיבת בעלזא , נהגו עוד מהדור הקודם , לכרוך את הספר משני צדיו . כמי שמכריז: הוא מכובד כחלק מעולמנו הרוחני אבל אינו הלכה למעשה , בפרט לא לצורבים צעירים .
מאמר שנתפרסם בימים אלה , מביא קטע ממכתב ששיגר הראי"ה קוק לבנו , לאחר שהאחרון העניק לו ספר מתורתו של ר"נ "הנני מלא תודה על ספר שיחות הר"ן ששלחת לי, כבר עברתי עליו ברוך ה'. התכונה הפנימית של זה האיש הגדול צריכה לימוד הרבה אבל צריך על זה לב בריא ונפש בריאה והנהגה היגיינית יפה במובן הפסיכי, ובמובן הפיזיולוגי, וחיבור הגון ומיושר עם שאר עיונים שהם בעד ונגד השקפות כאלו, ואז יאירו הדברים כראוי"
מה בדיוק גורם לתגובות המשתנות שהערצה , פחד , זהירות משמשים בהן בעירבוביה ?
נשלח ב-14/1/2008 16:09
ב"ה
חייםארוכים:
אם לא הצליחו, לפחות היה נסיון למנגנון ביקורת וליצירת מן ארגון גג שיהיה אחראי לתלם וקו כללי למרות ריבוי התלמידים הגישות והשיטות, שעיקר תפקידו יהיה כנגד זליגה מוגזמת לשוליים, מה שבדור הבא כבר התייאשו ממנו לחלוטין עקב התפוצה הגדולה של תנועת החסידות בכל ארצות מזרח אירופא. בענין הגוון של תורתו של מוהר"ן והשוני בו מתורתם של אחרים יש להאריך, ועדיין אני חושב שאין כמוהו מתייחס אחרת לבעל עברה, מבין את מניעיו [לא מצדיק חלילה], נותן הרבה יותר מכולם חילוקי כפרה ועצה, וגם לעיתים מפרט צורות ופרטים בחטא. כל זאת יחד עם שיטתו הכללית לתקווה לשמחה ולפוטנציאל יכולת בידי כל אחד יהיה מי שיהיה - עשה את תורתו אהובה על בע"ת.
המנונא:
אין ספק שמדובר בתורה עוצמתית ובחסידות תוכנית עם דרך ייחודית וכו', אך עם זאת כל מה שכתבת ניתן לומר גם על קוצק איביזיצא וחב"ד ויחד עם זאת הם לא 'זכו' לכזו התנגדות ורדיפה רבת שנים.
העצני:
היה לי השבת מעט זמן לדפדף בכמה ספרי ברסלב והעלתי בחכתי כמה וכמה פנינים.
הרושם הכללי שלי הוא:
א. יש לחלק בין כמה תקופות של מחלוקת. היינו בין המחלוקת על מוהר"נ עצמו. ולאחר מכן מחלוקת חריפה יותר עם רדיפות באמת קשות ולא מתקבלות על הדעת, [לעיתים פיזיות עד כדי חשש יציאה מן הבית] על רבי נתן וחסידיו. ולאחר מכן הסעפות המחלוקת בדורות הבאים כמצוות אנשים מלומדה איש על מחנהו ואיש על דגלו, עד המחלוקת האחרונה שבאה מצפת ואף לה מניעים משלה.
ב. המושג מחלוקת עובר בכל הספרים כולם פעם אחר פעם והוא מהווה מרכיב עיקרי באין ספור סיפורים ויחד עם זאת למרבה הפלא, אינך מקבל שום מידע אמיתי על מהות נקודת המחלוקת ותמציתה, אלא פירורים ורמזים זעיר פה זעיר שם. מדוע ישנה הסתרה כה רבה על דבר כל כך מהותי עיקרי ובסיסי בחיי החסידות המפוארת הזו אינני יודע, אבל לשון מעין זו "עניין המחלוקת הגדולה שהיה עליו אי אפשר להאריך ולספר בזה מכמה טעמים", זוהי לשון נפוצה. [אם כי בדוחק ניתן לתלות זאת בכך שהקפידו כל העת על שומעים חרפתם ואינם משיבים נעלבים ואינם עולבים וכו' אבל גם מן הצד השני [הרודף] אין כל מידע מפורט כמעט וגם שם נמנעו לחלוטין מלפרט כל סיבה].
ג. אומנם הכל מוגדר כמחלוקת על ברסלב וכו', אבל הרושם הוא כי הסיבות למחלוקת בתקופות השונות, הם שונות ולעיתים באים כנדבכים זה על זה ואין ראי הסיבות למחלוקת הראשונה על מוהר"נ כראי שאר המחלוקות הנגררות לאחר מכן ולבטח כראי המחלוקת האחרונה שבאה מצפת על תנועת ברסלב. [הטענה כנגד חסידות עם רבי שאינו בין החיים, בוודאי לא הייתה בחיי מוהר"נ ונראה לי גם לא בחיי רבי נתן והיא באה כטענה מזלזלת רק בדור מאוחר יותר, אם כי ייתכן ואני טועה בפרט זה].
ד. עושה רושם שאין המדובר על סיבה אחת אלא על מכלול סיבות, ולעיתים אפילו סיבות סותרות, אם כי מאוד מאוד ייתכן שהכל החל מסיבה אחת ליבתית מרכזית שנותרה סמוייה מן העין ועליה כבר הדרך פתוחה לבנות תילי תילים של האשמות ועלילות, שאם לא כן אינך מבין מה הביא להתנגדות עזה שכזו על צאצא ישיר של הבעש"ט וחסידיו?...
ה. אני באופן אישי מחלק מאוד בין מחלוקת הצדיקים לבין מחלוקת החסידים הנגררת לאחר מכן. אני יוצא מנקודת הנחה שכולם היו גדולים וצדיקים אמיתיים, אך מאידך, בנוגע לחסידים, כשאתה קורא את הסיפורים אודות התנהגותם, אתה עומד נפעם ומשתומם אל מול עוצמת השנאה והרדיפה ואינך מבין על מה, ואולי אני כן מבין ממבט על מחלוקות בימינו, כי כאשר הקודקודים חולקים רעיונית, תלמידיהם חולקים בדיבור, ותלמידי תלמידיהם חולקים במעשים ובדור הבא אין מהם יודע אפילו על מה... חלוקה זו לא רק אני עושה אותה, אלא רבי נחמן בעצמו בכמה מקומות בליקוטי מוהר"ן מחלק בין מחלוקת הצדיקים לבין מחלוקת הרשעים. [ליקוטי מוהר"ן רע"ז ור"ח]
כמה סיבות להתנגדות הרמוזים בחלק מספרי ברסלב בלבד וכמובן טרם הספיקותי לעבור על כולם.
* עניינים שמימיים - "רבים לוחמים לי מרום", כשם שיש צרים למטה כן יש צרים למעלה [ליקוטי מוהרן תניינא יד] כרום זולות לבני אדם, דברים שברומו של עולם אנשים מזלזלים בהם וכיון שעסקו בתפילה שהיא ברומו של עולם לכן יש זלזול ומחלוקת עליו. [שם צג]. "וצריכין מאוד להרבות בתפילה ותחנונים מאוד שיזכה בחיים חיותו להתקרב לצדיקי אמת...על כן הערים הבעל דבר והכניס מחלוקת בין הצדיקים והקים בעולם מפורסמים הרבה של שקר, וגם בין הצדיקים האמיתיים הכניס מחלוקת גדול עד שאין אחד יודע היכן האמת" [שם ע"ח].
* הצדיקים האמיתיים לעיתים חולקים בכוונה תחילה מאהבה ולטובה - "אבל כשחולקים עליו הצדיקים, בוודאי כוונתם רק לטובה, שמרימים אותו ונשאים אותו על ידי זה וממתיקים דינים מעליו... כי בוודאי הם אוהבים גדולים... ולא יטעה חס ושלום שהיא מחלוקת גמורה חס ושלום,... כי זאת המחלוקת הוא רק לטובה"... " [ליקוטי מוהר"ן רעז] "... על כן מי שהוא צדיק גדול ומשגיח בתיקון העולם, הוא חולק לפעמים בכוונה על צדיק אחר כדי לסלק מעליו מדת הדין"... [שם רמא]. "אך כשהצדיק מפורסם גדול, אזי המקטרגים יודעים עליו ומשגיחים עליו היטב ואינם מניחים לו להוריד את השפע והקב"ה נותן בלב צדיק אחר להחזיק עליו במחלוקת כדי לכסותו ושיוכל להוריד השפע וזהו מחלוקת שהוא לשם שמים." [שם פח] וראה עוד שם קפא, קסא ובתורה עה מדבר בשבח השלום.
* דבר שהזכרנו קודם אודות הפיכת מוסד הצדיקות לדבר נגיש לכל אחד - "והקפיד מאוד על אלו האנשים שסוברים שעיקר מעלת הצדיק והשגתו שזוכה הוא מצד הנשמה לבד מחמת שיש לו נשמה גבוה מאוד, ואמר שלא כן הדבר רק העיקר תלוי במעשים טובים ויגיעות ועבודות. ואמר בפירוש שכל אדם שבעולם יכול לזכות למדרגה הגבוה ביותר, כי אין הדבר תלוי אלא בבחירת האדם לבד".... [שבחי הר"נ]
* הנסיעה לקאמניץ בדרכו לארץ ישראל - "והנסיעה לקאמניץ היתה פליאה גדולה מאוד, וכל העולם אמרו פירושים על זה, קצת דורשין לשבח וקצת וכו' - אבל כולם טעו אפילו אותן שאמרו על לשבח... וכבר אמר דבר נאה על זה על מה שהעולם טועין עצמן בו תמיד בכל מה שהוא עושה וכו'. קצת אמרו שנסע כדי למצוא הכתבים של הבעש"ט שסגרם באבן.." [שבחי הר"נ] [אולי יש עוד להעיר כאן אודות תורתו בליקוטי מוהרן כי ישנם כתבים של צדיקים שצריכים להגנז ולהשרף מלכתחילה ודווקא גניזתם מביאה לקירוב לבורא, ואולי יש קשר לכאן, אולי באלף רבתי].
* לעיתים ניכר שמוהר"נ חיפש שיהיו עליו תמיהות ומחלוקות ולאידך ספר התפילות של תלמידו מלא בתפילות להנצל מן המחלוקת . אפשר לראות זאת גם מההתבטאות הנ"ל של רבי נחמן "שהעולם טועין עצמן בו תמיד בכל מה שהוא עושה" וזהו דבר המוזכר בחיי מוהר"ן ר', כאילו מחפש שיטעו בו, וניתן לראות זאת בסיפור נסיעתו לארץ ישראל שגרם בפועל ממש לשני אנשים בכוונה שיחשדו בו שהוא הולך לגרום צרות ומחלוקת לר' אברהם מקאליסק ועשו לו השניים צרות צרורות ובזיונות "ואמר להאיש שהיה עמו שאלו הבזיונות יהיו לו לטובה גדולה בהליכה ובחזרה"... כמסופר שם בארוכה. וכן ישנן תורות בליקוטי מוהרן המדברות בשבח המחלוקת כמו תורה קפא וקסא וקיד..
* מדבר הרבה בשבח דרגתו בפרט ביחס לאחרים, אם כי זו אינה תופעה ייחודית לו, אבל עדיין מוהר"ן עושה זאת הרבה, ולעיתים ממעיט מאוד בגדולת אחרים גם בעלי מופתים גדולים, את זאת הוא מסביר או ככאלה שקיבלו כוחם מהס"מ [הבעל דבר נתן לו שמונה מאות מופתים במתנה], או במעשה במלך שהיו לו שני בנים חכם ושוטה ועשה השוטה ממונה על האוצרות והחכם על ידו חושב מחשבות ובא על עצות חדשות... ואולי הוא נוהג כך כפי תורתו האמורה לעיל, שיש טובה במחלוקת על הצדיקים שמסירה מהם את הדין.
* רמז למה שכתבתי אודות כך שרבי נחמן לא היה מהזרם המרכזי של תלמידי המגיד וכדומה ניתן ללמוד מדברי רבי נתן לאנשי שלומו בעת המחלוקת הגדולה - "האם לכם יש נסיון אם להתקרב לרבנו? לי היה נסיון, כי בעת התקרבותי לרבנו היו עוד הרבה מגדולי הצדיקים תלמידי המגיד ז"ל ואעפ"כ הבנתי בגדולתו ובמעלתו הנשגבה".. שיח שרפי קודש ה'] וכן כשהראו את חיבורו של רבי נתן ליקוטי הלכות לבעל הצמח צדק מליובאוויטש, ענה ואמר - "כולנו בני איש אחד נחנו"... שיח ה']
* התורות אינן שלו אלא של סבו - "היה מתלוצץ מאוד מהחולקים עליו ואומרים שתורתו קיבל מזקנו רבי נחמן הארדינקיר ז"ל ואמר בדרך הצחות... ואיך יעלה על הדעת שטות כזה שזקנו השאיר לו כל כך תורות וכל כך מעשיות וכל כך שיחות נפלאות ...והכל הגיע לרבנו ז"ל דייקא ומקודם לא נשמע לשום אדם שבעולם דבר אחד מאלו התורות והחידושים שגילה זקנו. מי פתי וישמע לדבר הבל וכזב ושטות כזו. גם אמר שמי שהיה יודע ומכיר את זקנו הקדוש שלא היה בעל תורה כזה, כי אע,פ שהיה צדיק קדוש ונורא מאוד מאוד, אבל לא היה בעל תורה כל כך מכל שכן וכל שכן חידושים כאלה"... שיחות הר"נ]
* התנהגותם ומנהגיהם של חסידי ברסלב - סיפר רבי נחמן מטולטשין כי פעם בעת המחלוקת הגדולה שהה בבית איש אחד שלא הכירו וראה איך בעת נענועו את עריסת תינוקו הבוכה צעק עליו אביו ואמר לו שקוט כבר, צועק הנך כמו הברסלברס בעת תפילתם"... [קונטרס ימי התלאות]
* בלילי שמועות שנפוצו על דברים שוליים כמו הסיפור ששלח מוהר"נ את רבי נתן ורבי נפתלי לשבות אצל רלו"י מברדיטשוב ובדיוק באותה השבת שבת שם אחד ממתנגדיו של מוהר"נ ודיבר סרה בפני הברדיטשובער שאמר מוהר"נ שאם שותים יי"ש קודם התפילה ממתפללים טוב יותר והנ"ל הוכיחו לרבי לו"י שזהו סתם לשון הרע ואדרבא [שיח שרפי קודש ה]
* האם היה מוהר"נ סטטי או לוחם כנגד המלחמות שעשו עליו? לעיתים משמע שלא היה משיב כל מלחמה שערה ושומע חרפתו ולא משיב ["דע כשיש מחלוקת על האדם אין לעמוד עצמו כנגד השונאים ... רק אדרבא לדון אותם לכף זכות וכו'" ליקוטי מוהרן רעז], ולעיתים משמע להיפך כפי שכתב תלמידו עליו "ולא היה לרבנו ז"ל שום מנוחה כל ימיו אפילו רגע אחת, כי היה לוחם מלחמות ה' בכל עת ובכל רגע ואי אפשר להאריך ולספר בזה מכמה טעמים"... [שיחות הר"נ]
* קנאה על אופי התלמידים - "בעת המחלוקת אמרו כמה מהחולקים לרבם מה תרעומת יש לכם על אנשי ברסלב והם אינם אלא מתי מעט ולכם מאות מאות חסידים? ענה ואמר נכון הדבר אבל הם עובדי השם גדולים בעוד שאנשיי אינם אלא בעלי בתי אכסניות ובעלי בתי מרזח ואנשים פשוטים. [שיח ה']
"רבנו זל אמר שהעולם מקנאים על האהבה שבינינו" נתיב צדיק פט] ובכלל רמז למחלוקת הבאה מקנאה יש בתורה קלו בליקוטי מוהרן.
* ייתכן ונהגו חסידי ברסלב באופן של קירוב ועשיית נפשות למחנם ולתורתם מאז ומקדם, דבר שהיה לצנינים בעיני שאר החסידויות שלא זה היה דרכם. דרך זאת ניכרת ומתבטאת בכמה סיפורים [כמו בשיח ה' צ"ג] וכן בתורה רכח בליקוטי מוהר"ן "..היינו מחמת שיעקב היה מגייר גרים... על ידי זה לא היה יכול לישב בשלווה כדי שיהיו הגרים באמת ואם יהיה לו שלווה לא יוכל לעשות גרים"...
* מה מכל הסיבות הנ"ל היא הסיבה המרכזית שעליה החל הסער, אינני יודע ועדיין מאוד מאוד ייתכן כי ישנה סיבה אחת אחרת לחלוטין שממנה החל כל העניין ועליה נבנו כל שאר הטענות הנ"ל היותר שוליות. ייתכן והייתה זו איזו עלילה או האשמה ייתכן שמדובר בחשש אחר, רמז לכך יש בדברי רבי נחמן שאמר - "עלי אין חולקין, רק הם חולקים על מי שעשה כך כמו שבודים החולקים עליו ועל איש כזה בוודאי ראוי לחלוק".. [שיחות הר"נ]
זכות כל הצדיקים כולם תגן עלינו.
___________________
צדיקים שצידדו והעריכו את מוהר"נ [מתוך חלק מספרי ברסלב]
* רבי אברהם מקאליסק "וקיבלו בכבוד גדול ובאהבה יתרה ובחיבה גדולה מאוד מאוד"... [שבחי הר"נ] * "וכשבא הצדיק השפיטובקער לטבריה עשה סעודה גדולה בלילה עבור רבנו ז"ל וחיבב אותו מאוד" [שבחי הרנ] * "והרב הקדוש ר' נחום מטשערנוביל ראה אותו בימי נעוריו בקהילת מעדוויעדווקע נתבהל מעוצם היראה שהיה על פניו אז ואמר שמה שנאמר למען תהיה יראתו על פניהם זה רואין בחוש אצלו" [שבחי הר"נ] * סיפר הרב מחברון שאצל בעל הצמח צדק לקח אחד ליקוטי הלכות והשליך ארצה ויחר אף הצמח צדק וכמעט שנידה אותו והוכרח לישב יחף על הארץ ולקבל נזיפה [ימי שמואל] *אחד סיפר להרב מסוואראן כי נכנס לרבנו קודם פטירתו וראה אגן הזהב שהיה על מיטתו והיה מלא דם ואמר לו הרב מסוואראן אשרי עיניך שראו זאת" [ימי שמואל] * מוהר"ן ביקר אצל בעל התניא ואפילו שאל אותו מדוע מלמד לכלל אנשיו לימודים גבוהים בקבלה. שיח שרפי קודש ה] * בהזדמנות מסויימת התאספו צדיקים ורצו להחרים את החולק אך זה לא יצא אל הפועל לבסוף [חיי מוהר"נ קכב] * כשפרצה המחלוקת הגדולה חיזק ועודד רבי בער ב"ר שלמה מקארלין את חתנו רבי נחמן נכדו של מוהר"נ. [שיח ה'] *הצדיק רבי פנחס נכדו של רבי פנחס מקוריץ נידה פעם מי שדיבר נגד מוהר"נ ואנשיו. שיח ה'] * רבי פנחס אפטער למד בוינא אצל הרבי מביאן וסיפר רבי בן ציון שפעם כשביקר אצל בנו בישיבה שאלו הרבי שמעתי שחסיד ברסלב הנך... ובחנו בדברי רבנו והתפלא מאוד רבי בן ציון ושאלו הרבי למה אתה מתפעל כל כך וענה לו כי ידוע בעולם שהנכם מתנגדים לדרך רבנו, ולקחו הרבי לחדרו והראה לו שיש לו ליקוטי מוהר"נ ויאמר לו - גם בבית הוריי הצדיקים היו מעיינים בספר קדוש זה וכל הדיבורים והשמועות דיבורי הבל וסרק הם. [שיח ה'] * בא פעם בעל הבית ישראל מגור לסעודת שבע ברכות של אחד מאנ"ש שהתקיים בליל שבת ושמע את רבי אברהם סופר שרניהרץ לומד תורה בליקוטי מוהר"ן בעל פה כדרכו, נעמד בצד ושמע דיבוריו אחר כך הלך חזרה ונענה למלויו - איני מבין מדוע קוראים בני העולם את חסידי ברסלב בשם חסידדים מתים, וכי מתים הם? חיים ומחיים הם!... [שיח ה'] * שאל את רב משולם מטאש אם יכול ללמוד בספר משיבת נפש וענה בוודאי והרי הרבי מצאנז היה אומר ליקוטי תפילות.. שיח ה'] * היה פעם בעל חידושי הרי"מ באיזה ברית מילה וראה הספר סיפורי מעשיות והחל לקרוא בו זמן ממושך כמה שעות ואמר במעשיות הראשונות עוד הבנת ימשהו, אבל במעשה האחרונה מי"ג בעטלירס כבר לא הבנתי כלום וי"א שאמר כי מי שמבין ממעשה זה יכול לידע מקץ הגאולה... שיח ה'] *הרב מבארדיטשוב לא היה לו שום חלק בהתנגדות על רבנו ואדרבה היה אוהב נאמן לרבנו ולנו וקרב אותנו באהבה רבה בהתקרבות נפלא בפרט אותי קרב ביותר [חיי מוהר"ן] * מדינת קיר"ה ופולין היו מפליגין מאוד מאוד בקדושת תורתו ומאמריו של רבנו [הקדמת יקרא דשבתא] *הצדיק רבי מרדכי מטשרנוביל כשנפרד מעיר ברסלב דיבר בעניין הנעלבים ואינם עולבים ואמר כאן בעיר דר יהודי שכל העולם מבזים אותו והוא שוותק על בזזיונו משום כך חפצי ורצוני להקנות בו ומסר סך רובל אחד שיקנו עבורו את הספר ליקוטי תפילות שחיברו מוהרנ"ת וזה היה סכום עצום פי עשרים ויותר לערך הספר... * המגיד מטרהוויטש היה עוד מתלמידי הבעש"ט ואמר לחברו רבי נחום מטשרנוביל על רבי נחמן כי הוא הרבי שלו. כשראה רבי נחום את רבי נחמן שבחו ואמר הוא יפה עיניים.[שיח ג'] * ידוע בשם הרב הקדוש הדברי חיים מצאנז שהפליג מאוד בקדושת הספר ליקוטי מוהר"ן עד שקרא עליו ספר השבת שלי... שיח ג'] * כאמור החוזה מלובלין נתן את הסכמתו על הספר ליקוטי מוהר"ן.
_________________
בכל אופן, מחלוקת זו צריכה להיות היסטוריה רחוקה, ואין שום הצדקה ששמץ מיניה יתרחש כיום כשכל הצדדים יראים ושלמים עובדי השם באמת ובתמים ונהרא נהרא ופשטיה...
_________________
נשלח ב-13/1/2008 23:13
לדעתי החסידות הכללית פוחדת ממוהר"ן מכיוון שיש לו מה למכור- תורתיו הם עסיסיות חדשניות ונועזות לפעמים אף מהאיזביצער, דמותו האישית היא יוצאת מגדר הרגיל וכריזמטית ברמות, סיפורי הפנתזיה שלו רומזים על מה שמעבר ועל מעוף קסום של סוד ואחרי הכול הוא מכניס את כל הכח הזה לתוך הד' אמות של תורה ועבודה אשר התום ויראת השמים הפרומרית המסורתית הם נר או עזיקים לרגליה!
אכן מפחיד את אלו שכל תורתם מסתכמת בחצר ובגינוני החצר!
נשלח ב-9/1/2008 23:19
חיים, אחרי שקבעת שבתורותיו אין ר' נחמן שונה, אז במה כן שונה תורתו ושיטתו מהחסידות הכללית.
נשלח ב-9/1/2008 21:51
תוקן על ידי סנשו_פנשה ב- 09/01/2008 21:51:55
נשלח ב-9/1/2008 21:18
בעל,
צדקת גם צדקת.
אחת הסצנות המדוברות ביותר בציבור החרדי אודות הסרט הברסלבי 'אושפיזין', היא זו:
הגברת בת שבע מיכל רנד יושבת במרפסת ביתה, ולפתע מפריחה לחלל האויר משפטי אהבה לוהטים: "אתה מתוק! אני חולה עליך! איך כמוך!"
כאשר המצלמה מתרחקת רואים שאין שם איש, והדברים נאמרים כלפי שמיא.
בכמה הזדמנויות חרדיות יצא לי לשמוע ניתוחים על הקטע הזה. הם מקבלים אותו ברגשות מעורבים. מצד אחד, מה רע? אדרבא, יש כאן אינטימיות בריאה עם הבורא. בתפילה אתה פונה אליו בלשון נוכח, בעוד לכל לובש פראק בבית הכנסת אתה פונה בלשון רבים.
מצד שני, ככה לא מדברים. גם לא ראינו כזאת אצל אבותינו הק'...
נשלח ב-8/1/2008 16:56
איש הערבות
א. הייחוס של ר' נחמן בצירוף עם ידיעותיו וגדולתו הספיקו הרבה מגדולי החסידות בתקופתו לתמוך בו ולהתייחס אליו בכבוד, החוזה מלובלין נתן הסכמה לליקו"מ וידוע היחס החם שהיה לר' לוי יצחק מברדיטשב אליו.
ב. אם מתבוננים בדרכו של ר' נחמן ניתן למצוא את שורשיה בקלות אצל זקינו הגדול הבעש"ט. הוא לא התווה דרך חדשה יש מאין , שורשיו נעוצים במסורת החסידית והם לא כ"כ רחוקים ממנה.
ג. מנגנון הביקורת שאתה מתאר לא היה כ"כ מפותח בתקופה הזו. ראיה לכך הוא נסיון החרם על ר' שמחה בונים מפשיסחה (בערך דור אחרי) שלא צלח למרות הכמות העצומה שהיו מעוניינים בחרם מסוג זה. את חסידיו של ר' אברהם מקאליסק שרקדו ברחובות לא ממש הצליחו לעצור במנהג זה למרות שזהו אחד הדברים שהרתיחו את המתנגדים לחסידות.
ד. באופן כללי תורתו של ר' נחמן לא מתעסקת ברע יותר מתורות חסידיות אחרות, ר' נתן בעצמו מעיד שר' נחמן אמר שצריך ללכת בעיקר עם תורות רפ"ב וי"ב בתנינא- תורות שעיסוקם הוא בראיית הטוב. התורות של ר' נחמן לא יותר קשות מכל מיני אמירות של ר' ברוך ממז'יבוז' למשל.
נשלח ב-8/1/2008 11:40
בעל
בתורה כתוב, -אהיה אשר אהיה- בכל מצב ה' איתך ובכל זמן. בעבר, בהווה ובעתיד. בלי מתווכחים, הגובים דמי תיווך יקרים,
שלא כל אחד יכול לשלם, ובדרך כלל מטעים אותך, בדרכם המסודרת והמיוחדת.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-8/1/2008 11:08
כד הווינא טליא בצבא נשאלתי ע"י קצינה באי שם, מה יש לחרדים נגד ברסלב (מדובר בשנות השמונים של המאה הקודמת). נאלצתי לשלוף לה על המקום ואמרתי לה שיש פחד מגישה שמדברת בכזו אינטנסיביות על מגע יומיומי עם רבונו של עולם שלא בצורה הממסודת. אני לא בטוח שצדקתי.
נשלח ב-8/1/2008 10:12
הסיבה הראשונה שמנה, היינו החשש מהתפתחות של חסידויות ללא רבי חי - לא נראית לי הסיבה כלל ועיקר. הסיבה השנייה שמנה בדבר הכוח הרב שיש בתורות מוהר"נ מברסלב למשוך לב האדם - יש בה הרבה יותר טעם, אבל עדיין זוהי סיבה לחשש כיום או אפילו בדורות עברו במידה מועטת יותר, אבל אין זו הסיבה המכוננת שהחלה את ההתנגדות בדור הראשון ממש.
לענ"ד הסיבות הראשוניות והמכוננות היו אחרות לחלוטין, אני יכול לנחש שהיו כמה וכמה והעיקריות שבהם:
א. רבי נחמן לא היה חלק מהמילייה המרכזי של תנועת החסידות למרות ייחוסו. הוא לא למד כמדומני בצורה מסודרת בבית מדרשו של המגיד או של מי מתלמידיו ועל כן לא נחשב ל'מעתיק השמועה' ולבר סמכא בקרב מי מתלמידיו הגדולים של הרב המגיד למרות שחלק העריצו או כיבדוהו מאוד.
ב. בנוסף להנ"ל היה בתורתו מעין תורה חדשה ושונה מהדרך הראשונית של הבעש"ט ותלמידיו. כל עוד שינוי זה בא מתוך בית המדרש המקובל [כמו דרכו ה'חדשה' של בעל התניא בתורת חב"ד, שאפילו הייתה במידה מסויימת בהסכמת רבו] הרי שזה יכול לעבור, אך כשדרך חדשה באה מבחוץ, זה הופך קשה יותר ומהווה מקור להתנגדות.
ג. בקרב הזרם המרכזי של החסידות באותם ימים היה מנגנון בקרה רציני על מי מהתלמידים והנהגותיהם ודרך חינוכם את תלמידיהם, וברגע שזה לא תאם, הם ידעו להתאסף ולהוקיע כל תופעה לא רצוייה. כך היה לדוגמא עם רבי אברהם מקאליסק שהנהיג את תלמידיו והיו התלמידים רוקדים ברחובות ועושים סלטות [מזכיר משהו] עם בגדים פשוטים ולא מתחשבים בעולם בכלל. והתכנסו תלמידי המגיד והוקיעו את דרך זו שנפסקה לחלוטין. אני מעריך שהתפתחות דרך חדשה מחוץ למנגנון הבקרה, הפריע וגרם לחששות מרובים. אני יכול להעריך גם שזוהי הסיבה שדווקא אדם כמו הסבא משפולי כ'בוגר אחראי' ראה לנכון להתנגד לו לצעיר שבא משום מקום.
ג. האופי של הדרך החדשה ודברי התורה של מוהר"נ גם הם עשו את שלהם. יש בעניין זה הרבה פרטים גם מבלי להתייחס לדרך של סיפורים, תפילות התבודדויות וכו', אבל דיי להזכיר את הכנות בא מדבר מוהר"נ על נסיונותיו האישיים וכו' דבר שהוא לא מקובל כלל ועיקר ולבטח לא בדור השני שלישי של החסידות שידבר כך 'צדיק' [אפילו לא צדיק של התניא] על עצמו. תורתו באופן כללי היא תורה שמחטטת במוגלה ומתעסקת ברוע, ולא כמו שאר התורות שהתעלמו מענייני הרע והתעסקו בטוב שידחה בדרך ממילא את החושך, זוהי תורה של בעלי תשובה המיועדת לבעלי תשובה וזוהי הסיבה שהיא כל כך מצליחה כיום בקרב בעלי תשובה, יותר ממה שהצליחה אי פעם.
נשלח ב-8/1/2008 09:54
ספרן, בתור נצר למשפחה חסידית, איך אתה מתיחס לשיחה הנ"ל.
ואם כבר בספורים עסקינן, שמעתי שהרב מבריסק, שחי הרבה שנים בוורשה, הגיע לווילנא, הסתכל ימינה ושמאלה ואמר (בתרגום מיידיש) אפשר לגאון היתה טעות. המקור שלי מהימן אבל צ"ע.
בזמנו נפתח אשכול איך היהדות היתה נראית ללא הגר"א והחסידות פותח האשכול זכה לביקורת חריפה על משחק האילו, אבל עדיין ניתן לשאול את השאלה בצורה חיובית, מה תרומת החסידות והמתנגדות ליהדות שלנו.
"דווקא אירוע זה שבו הראי"ה הניא את בנו
הרצי"ה מלהפוך לחסיד ברסלב מסביר את אחת התופעות המוזרות בהוצאת כתבי
הראי"ה ע"י בנו. אפילו במקומות שבהם ברור לכל קורא שהראי"ה מצטט או כותב
על סמך קטע מספרי ברסלב (או חסידות בכלל), הרצי"ה "מתעקש" למצוא מראי
מקומות מספרי הגר"א והרמח"ל וכו'.
" תמיד התרשמתי שהרצי"ה היה ליטוואק יותר מאביו, והרי אביו הוא שכתב: <ובדורות האחרונים יפה לנו מאוד שיחתם של תלמידי הגר"א יחד עם תלמידי הבעש"ט> (לצערי לא מצאתי כעת את המקור והעתקתי מתגובה ב http://www.inn.co.il/Tolaim/lmf_read.aspx/3785)
אולם, כפי שאירע ליותר מליטוואק אחד, גם הוא הפך לאדמו"ר.
נשלח ב-8/1/2008 04:28
במק"א פירסם אחד מחשובי הידענים בברסלב את הדברים הבאים:
ספרן מכובדי,
ההתייחסות שאתה מדבר עליה היא במאמרו של הרב אביה הכהן בהצופה:
http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=58301&Word=&gilayon=3141&mador= ההסבר שלו על נסיבות המכתב אינו נכון, למיטב ידיעתי וזכרוני.
הרב נריה מספר באחד מספריו שכאשר נסע הרצי"ה לפולין בשליחות אביו (ונפגש אז עם רבים מגדולי ישראל) פגש את חסידי ברסלב בוורשא, שהיו אז בתקופת פריחה גדולה של עשיית מקורבים והדפסת ספרים. הרצי"ה הושפע עמוקות מחסידות ברסלב ומשם הוא שלח לאביו את הספר.
הראי"ה, שהיו לו כנראה תוכניות אחרות לעתידו של בנו, שלח לו את מכתב האזהרה שכמה שורות מתוכו פורסמו. דווקא אירוע זה שבו הראי"ה הניא את בנו הרצי"ה מלהפוך לחסיד ברסלב מסביר את אחת התופעות המוזרות בהוצאת כתבי הראי"ה ע"י בנו. אפילו במקומות שבהם ברור לכל קורא שהראי"ה מצטט או כותב על סמך קטע מספרי ברסלב (או חסידות בכלל), הרצי"ה "מתעקש" למצוא מראי מקומות מספרי הגר"א והרמח"ל וכו'.
לגבי עצם השאלה שהוצגה כאן על היחס הזהיר עד מתנגד לספרי ברסלב אצל חסידי פולין -
כפי שהבנתי במשך השנים משיחות עם ברסלברס ועם מתנגדים, נראה לי שיש לכך שתי סיבות:
א. החשש מהתפשטות תופעה של חסידים ללא רבי חי - דבר שהיה נראה לרבים כסכנה לחסידות.
ב. העוצמה המיוחדת שיש ללימוד בספרים, שגורמת לאדם לעזוב את דרכו הישנה ולחפש את דרכו כחסיד ברסלב.
מכיון שב197 השנים שחלפו התברר מעל לכל ספק שאין שום סכנה ונזק בדרכה של ברסלב, והיא מייצרת יהודים יראים ושלמים, נשאר רק החשש שבסעיף ב'. ודווקא משום כך מוהרנ"ת קבע בעיקר את עבודת הפצת הספרים, הזורמת מתחת לפני השטח ועושה לברסלב השפעה כלל עולמית ותוך-נשמתית שאפילו מנגנון ההפצה האדיר של חב"ד אינו מגיע אליה, כמדומה.
השאלה האמיתית שמטרידה אותי לפעמים:
האם יש עוד תחום ביהדות בת זמננו שרבים כל כך אומרים בו "מבינות" מבלי שהם יודעים אפילו את שמות הספרים, לא כ"ש את תוכנם?
_________________
נשלח ב-7/1/2008 13:56
הדברים בשם הראי"ה כפי הנראה שאובים מספרו של הרב נרי"ה על הראי"ה, שם הוא מביא קטע איגרת זה, וכן ציטוטים שונים מבאי ביתו / שומעי לקחו של הראי"ה על יחסו לספרי ר"נ.