בית פורומים עצור כאן חושבים

תאומים הסיאמיים בדיני האישות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-13/1/2008 05:39 לינק ישיר 
תאומים הסיאמיים בדיני האישות

התאומים המחוברים נקראים תאומים סיאמיים על שמם שני האחים אמריקנים ממוצא התאילנדי (סיאמי), צאנג ואנג בונקר, שחיו במאה ה-19. האחים היגרו לארה"ב, עשו את הונם הראשוני בהופעות, לאחר מכך הפכו לבעלי אחוזות כותנה, קנו עבדים והפכו לחברים מהשורה במעמד הגבוה של דרום ארה"ב של אותה תקופה. הם חיו חיים יחסית ארוכים לאותה תקופה (63 שנים), כאשר צ'אנג, חובב הוויסקי המושבע, הדרדר בריאותית ונפטר מאירוע המוחי ראשון. אחיו המסכן, שחיה בריא יחסית, חי רק 3 שעות אחרי מת אחיו. וזה כאשר עוד בחיי אחיו הוא נאלץ לחלוקת את חבורתם של חובבי הבארים כמו אחיו ועוד לסבול משכרות ומהאנג-אוור כאשר הוא בעצמו שנא את זה.

למעט זה, האחים חיו יחסים בשלום ושלווה. הם נשאו לנשים שתי אחיות. לאחד נולדו 10, ולשני 12 ילדים. היו להם שני בתים, אחד כביכול של צ'אנג שם שכנה אישתו של צ'אנג, ושני כביכול של אנג, שם שכנה אישתו של אנג. מסיבה המובנת כל אחד מאחיו לא היה יכול להיות כל הזמן בביתו, אלא שניהם בילו חצי שבוע בבית זה וחצי שבוע בבית זה.

נשאלת השאלה האם התאומים הסיאמים, אם הם יהודים, יכולים לחיות חיי אישות? יש אופני חיבור שונים בין התאומים המחוברים, לא נכנס לפרטים והגדרות, אלא נחלק אותם, לצורך השאלה שלנו, לשתי קטגוריות. בקטגוריה האחת, כמו האחים בונקר, לכל אחד יש מערכת רוויה נפרדת משלו. בקטגוריה השנייה, שהיא גם כן ידוע וקיימת, מערכת הרוויה היא משותפת לשני התאומים. לקטגוריה הזאת שייכים המצבים של שני ראשים מחוברים בחזה אחד (אחוז ההישרדות נמוך מאד אף קיים) או שני כלובי החזה, מפותחים או חצי-מפותחים, מחוברים באזור המותניים (אחוז ההישרדות גבוה יחסית).

לראשונה נדון על מצב השני. מהפסיקה המיוחסת לשלמה המלך (לא יכול לאתר את המקור בגמ'), כאשר רואים ייצור אנושי עם שני ראשים, מדובר בשני בני אדם. נגיד ראובן ולוי מחוברים באופן הנ"ל. ראובן נושא לו אישה. ברם, כיוון שהם חולקים באותם איבר, כל פעם שראובן מקיים ביאת מצווה, שמעון עובר על לאו דעריות של אשת האח! ברם, הואיל ו"אין קישוי אלא לרצון", שכך פוסק הרמב"ם ושו"ע, אם קישוי האיבר נובע מרצונו ומתשוקתו של ראובן, יתכן ששמעון יהיה פטור כלל וזה יהיה מותר? שאלה בפני עצמה, האם הוולד יהיה כשר? או שכשרות הוולד תהיה תלויה בתשוקתו או חוסר תשוקתו של לוי בזמן הביאה? כיוון שזה דבר נסתר מעיניי הבריאות, האם הוולד תמיד יהיה ספק ממזר?

עכשיו, מה אם מדובר בשתי אחיות מחוברות החולקות נרתיק אחד? כן המצב מסובך טפי, כיוון שלא ראינו שזה תלוי בתשוקה או חוסר תשוקה של האישה כלל, אדרבה, משמע שכל אישה מתרצה בעת התשמיש. נגיד שאחת האחיות מתחילה ברצונה בתשמיש עם בעלה, ושנייה מתרצה לאחר תחילת התשמיש, יתכן שתהיה בדין של אנוסה, כדאיתא ברמב"ם הא"ב שאם אישה אנוסה אומר לאחר תחילת התשמיש "תניחו לו" עדיין בגדר אנוסה היא. ברם, האם לבעל מותר לבצע תשמיש כזה? או שהדבר תלוי בכך שהוא בבירור נמשך רק לאשתו ולא לאחותה? והאם כאן כשרות הוולד תהיה תלויה בכוונת האב, בכוונת אחות אמו או בשתיהן?  

מצב השני, כאשר לשני אחים או שתי אחיות יש מערכות רוויה נפרדות. ברם, עדיין יש להם מערכת הדם והעצבים מחוברת בצורה זו או אחרת, בכך, השני ירגיש, בצורה זו או אחרת, את תענוג של ביאת אחיו/אחותו. האם גם במצב הזה יהיה חשש לאיסור תורה ולממזרות?

קיים עוד מצב מאד נדיר של תאומים מחוברים, כאשר יש שני פרצופים על ראש אחד. אין דיווחים מתואמים על ולד אנושי כזה שנולד חי. המקרים המתועדים בבעלי חיים רובם לא היו ברי קיימא ו/או התאפיינו באי-התפתחות המוח קיצונה. ידוע מקרה אחד של חתול שחי כמה שנים. האם יצור אנושי כזה, אם היה נולד, בכלל היה נחשב לאדם אחד או לשני אנשים, אין לנו כנראה מקורות לדעת.      





דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/1/2008 12:33 לינק ישיר 

"... תאומי סיאם שכל אחד מתפקד באופן עצמאי ותקין, ום מחוברים רק בחלק מסוים של גופם, דינם כשני בני אדם, אסורים הם לשאת נשים מחשש לאסור אשת איש, כיוון שצריכים לשכב במיטה אחת, וגם אסור לאדם לשמש בפני אחרים, ולענין זה אין הבדל אם שניהם זכרים או שניהם נקבות או אחד זכר ואחת נקבה". (ד"ר שטיינברג, "אנציקלופדיה הלכתית" רפואית כרך ו עמודות 543-544 ו מקור שו"ת שבות יעקב ח"א סימן ד, והרי התשובה במלואה:

הנה ראיתי דבר חדש בחנוכה תסח"ל הובא מארץ לוע"ז שני נערים גוים תאומים זכרים שדבוקים זה בזה קדקד ראשיה' וכל אחד ואחד מהם היה לו כל איבריו וחושיו כמו שאר כל אדם וכל פרצוף פניהם דהיינו שני פרצופין זה בצד זה מן הצדדים דהיינו אזן שמאל של הילד שלצד הימין היה סמוך לאזן ימנית של הילד שבצד שמאל וקדקד ראשיהם דבוקים יחד עד שלאחוריהם נראה כאלו הוא רק ראש אחד רחב מאוד ושאר כל הגוף חלוק זה מזה וכל אחד ואחד יונק ואוכל ושותה ומדבר וחושיו בפני עצמו והם כמו בני שנה ויותר גם בעיני ראיתי וברכתי עליהם כדינו ועמד השואל ושאל לפרש לו דיניהם אם יארע כן ח"ו בישראל:

תשובה שאלת השואל סתם כשאלת התם ומ"מ לא אשיב פניו ריקם דמצינו בש"ס דמנחות דף ל"ז ע"א בעי מיניה פלימו מרב מי שיש לו שני ראשים באיזה מהן מניח תפילין: אמר ליה או קום גלי או קבל עליך שמתא (ופרש"י משום דאחוכי קא חייכת בי) אדהכי אתא האי גברא א"ל אתילד לי ינוקא דאית ליה תרי רשי כמה בעינן למיתב לכהן אתא האי סבא תנא ליה חייב ליתן לו עשר סלעים (ופרש"י אע"ג דיולדת תאומים לא יהיב אלא חמש סלעים התם משום שאי אפשר לצמצם אבל הכא חד הוא ואפשר לצמצם שיצאו כאחד והוי שניהם פטר רחם) ומקשה הש"ס והתניא רמי בר חמא מתוך שנאמר פדה תפדה את בכור אדם שומע אני אפי' נטרף בתוך שלשים ת"ל אך חלק (ופרש"י דהאי נמי כטרוף דמי שהרי לא יחיה וכ"כ תוספת דכיון שיש לו שני ראשים היינו טריפה דכל יתר כנטול דמי) ומתרץ הש"ס שאני הכא דבגלגולת תלא רחמנא לפדיון בכור (פרש"י דכתיב חמש סלעים לגלגולת והאי אית ליה תרי עכ"ל) וכתבו תוספת שם דאשמדאי הוציא מארץ אדם שיש לו שני ראשים והוליד כיוצא בו וכשבאו לחלק בנכסי אביהם שאל שני חלקים ובאו לדין לפני שלמה עכ"ל תוספת שם: וכל זה בשאלת הש"ס שהוא רק גוף אחד ונולד בשני ראשים להכי קא מבעיא ליה משא"כ במעשה שלפנינו שגופים מחולקים דודאי תרי גופי נינהו גם הפרצופים והראשים הם שנים רק שהם דבוקים בקדקדם ואין כל חדש תחת השמש שכן היה תחלת הבריאה כדאיתא בברכות ועירובין ובמדרשים דו פרצופין בראם שנאמר זכר ונקבה בראם ויקרא שמם אדם ואף על פי שהיה דבוקים כל הגוף אפ"ה מקרי שני בריאות כדכתיב זכר ונקיבה בראם ויקרא שמם אדם: אחור וקדם צרתני וא"כ כיון דשני בריאות ושני גופים נינהו א"כ פשיטא דלענין תפילין צריך כל אחד להניח תפילין בפני עצמו על ראשו דהיינו הקציצה על הראש במקום שער בין עינים והקשר מאחוריו נגד פרצוף פנים דידיה: ולענין ירושה פשיטא דיורש שני חלקים כיון דתרי גופ' נינהו ומ"מ אסורין לישא אשה דיש חשש איסור א"א כיון שצריכן לשכוב במטה אחת גם אסור לשמש בפני כל חי ומהאי טעמא אפי' אחד זכר ואחד נקיבה או אפי' שני נקיבות ובמקום שנושאין שתי נשים אסורים להנשא כיון דאסור לשמש בפני כל חי +/מהסכמת רי"ש נאטנזאהן/ מה שראה בשבות יעקב ח"א בהמעשה ששני גופים דבוקים זה בזה בקדקוד ראשיהם ושאל השואל מה דינם והשיב שם לענין תפילין ולענין ירושה וכתב שם דאם היו שני נקיבות ובמקום שנושאין שני נשים אסורין לינשא כיון דאסור לשמש בפני כל חי. וע"ז תמה למה לא אמר האיסור משום שני אחיות והשבתי דלפי מה דהובא מקודם ש"ס מנחות לענין תפילין ומבואר שם /מנחות דף ל"ז ע"א/ בש"ס דכל שיש שם שני ראשים הוי טריפה וא"כ ה"ה בשהם שני גופים וראשיהם דבוקים זה לזה ג"כ הוי טריפה והרי מבואר בנדה דף כ"ג דבאחות אשה דלא מיתסר אלא בחייה כל שטריפה אינה חיה אין איסור לאחות אשה וכמ"ש בשו"ת הרב מהר"ח אלפנדרי בספרו מגיד מראשית חלק יו"ד ס"ס ב' וא"כ ליכא איסור משום אחות אשה הן אמת דלפמ"ש התוס' במנחות שם /מנחות דף ל"ז ע"א/ דהיינו טעמא דטריפה משום שיש לו שני ראשים וכל יתר כנטול דמי וא"כ כאן ששני גופים הם וראשיהם דבוקים אין כאן יתרון אמנם פשיטא דגם כאן הוי טריפה כפי הציור שצייר שם. מדי דברי זכור אזכור עוד מה שהקשתי זה רבות בשנים במנחות שם דלשיטת הרשב"א דכל יתר כנטול דמי יכול לחיות אפילו הרבה שנים רק שיתרת טריפה מטעם דכנטול דמי עיין ש"כ יו"ד סי' נ"ז ס"ק מ"ח וא"כ מה מקשה הש"ס מנטרף שם דבכה"ג יש לומר דלא נפטר מפדיון והארכתי בזה ליישב ואין כאן מקומו ולפמ"ש הרא"ש פ"ק דב"ק אות י"ב גבי שליא יש ליישב קשייתו ומיהו גם דברי הרא"ש צ"ע ואין כאן מקומו כי המעיין בחולין דף נ"ז נמצא דרבי ס"ל דטריפה אינה חיה ומנ"ל להרא"ש לחדש דין זה ודו"ק+ ומ"מ אם אחד זכר ואחד נקיבה קיים מצות פריה ורבי' אע"ג דבן סריס ואיילנו' קיי"ל דלא קיים מצו' פ"ו מ"מ הני ראוין הם להוליד רק דאריה הוא דרביע עליהן (ופ"ו עיקר דינו ילפינן מברייתו של עולם וכדאיתא ביבמות מדכתי' זכר ונקיבה בראם ויקרא שמם אדם והתם דו פרצופין הי') ומה"ט אחד מהם כשר לחליצה ועיין בא"ה ס"י קע"ב ומ"מ נראה דיחלוץ אותו ולד של ימין דימין לעולם עדיף לענין חליצה ולענין פדיון בכור אם יצאו דרך ראשיהם דאפשר לצמצם שיצאו כאחד והוי שניהם פטר רחם וכפרש"י חייב ליתן עשר סלעים: ואין מקום לומר דזה מקרי גלגולת אחת דזה אינו שהרי גופין מחולקין גם הפרצוף פנים עם כל חושיו מחולקים רק שהקדקד דבוק וכל א' יש לו גלגולת בפני עצמו ולכן נראה הראש מאחוריו רחב וצריך ליתן עשר סלעים ואם יצאו דרך מרגלותיהן דינם כשאר תאומים ולא יהיב רק חמש סלעים נ"ל לדינא ורחמנא לשזבינוהו מכל בריאה משונה ומגונ' ה"ק יעקב:



תוקן על ידי נישטאיך ב- 13/01/2008 12:48:54




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/1/2008 08:26 לינק ישיר 

אני מדבר על קושיה אחרת לחלוטין. כאן שני התאומים הם ברי קיימא ושניכם פיקחים, והשאלה היא מה יהיה דינם מבחינת חיי האישות, במידה והם שותפים על מערכת רוויה אחת או יש לכל אחת מערכת משלו אף הם שותפים חושים ורגשות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/1/2008 07:36 לינק ישיר 

סיפורן של תאומות סיאם

http://www.daat.ac.il/daat/refua/teumut-4.htm


תוקן על ידי נישטאיך ב- 13/01/2008 7:38:01




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > תאומים הסיאמיים בדיני האישות
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext