נסיון קודם ליציאת מצרים שלא עלה יפה

יחזקאל כ ה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה-אָמַר אֲקֹנָי יְקוִה בְּיוֹם בָּחֳרִי בְיִשְׂרָאֵל וָאֶשָּׂא יָדִי לְזֶרַע בֵּית יַעֲקֹב וָאִוָּדַע לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וָאֶשָּׂא יָדִי לָהֶם לֵאמֹר אֲנִי יְקוָה אֱלֹקֵיכֶם.  ו בַּיּוֹם הַהוּא נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם   אֶל-אֶרֶץ אֲשֶׁר-תַּרְתִּי לָהֶם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ צְבִי הִיא לְכָל-הָאֲרָצוֹת.  ז וָאֹמַר אֲלֵהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל-תִּטַּמָּאוּ   אֲנִי יְקוָה אֱלֹקֵיכֶם.  ח וַיַּמְרוּ-בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי אִישׁ אֶת-שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ וְאֶת-גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹת אַפִּי בָּהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם.  ט וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר-הֵמָּה בְתוֹכָם אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  י וָאוֹצִיאֵם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וָאֲבִאֵם אֶל-הַמִּדְבָּר.

מה מסופר כאן?
מישהו מזהה את האמור?

תהליך יציאת מצרים בחומש, שונה לגמרי.
ראשית, לא הותנתה היציאה בשיפור המעשים ונטישת עבודת האלילים.
שנית, לא שמענו על מרי וסירוב שכמעט גרם לפורענות. כלל אין בחומש טענה כלשהי כלפי העם.

תהליך הגאולה נותן אשראי לעם. הם יצאו משום ברית אבות ואת האלוקים יעבדו במדבר.

כאן יש לפנינו מסלול אחר, מסלול של דין, לא של רחמים. יתנו - יקבלו.

רש"י כותב על הפסוקים ביחזקאל:
אהרן ניבא להם נבואה זו קודם שנגלה הקב"ה על משה בסנה וזהו שנאמר (שמואל א ב) לעלי הנגלה נגלתי אל בית אביך בהיותם במצרים וגו'.

מקור הדברים במדרש שמות רבה פרשה ג טז:
ורבנן אמרי: סבור אתה, שהיה מעכב משה לילך אינו כן, אלא כמכבד לאהרן, שהיה משה אומר: עד שלא עמדתי, היה אהרן אחי מתנבא להם במצרים שמונים שנה, הוא שכתב (יחזקאל כ, ה): ואודע להם בארץ מצרים. 
ומנין שאהרון היה מתנבא?
שכן הוא אומר (ש"א ב, כז-כח): ויבא איש האלהים אל עלי, ויאמר אליו: כה אמר ה' הנגלה נגליתי אל בית אביך, בהיותם במצרים לבית פרעה, ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן. אמר משה: עכשיו אכנס בתחומו של אחי ויהיה מיצר בשביל כך, לא היה מבקש לילך, מיד ויחר אף ה' במשה:

מה שלא התפרש, מדוע חרה אף ה' במשה? הלא טענתו יש בה טעם. האם מי שחס על כבוד אחיו, ראוי לנזיפה.
עוד לא התפרש, מדוע באמת נדחה אהרון מן השליחות?

נראה לומר, שאהרון נשלח לגאול בדין, כפי שבגאולה העתידה נאמר בגמרא: זכו בעתה לא זכו אחישנה.
כיון שלא זכו, נשלח משה לגאול בזכות אבות.
אולי אין שליח שנכשל בשליחותו יכול להשלח בשליחות נוספת באופן אחר.

לכן היה צורך לבחור שליח אחר, את האח הצעיר.

הוי אומר, אילו זכו ישראל ונגאלו בזכות מעשיהם, היה אהרון הגואל.


שמא אפשר לפרש כך גם את המקראות בספר ירמיה:
ז כא כֹּה אָמַר יְקוָה צְבָקוֹת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם וְאִכְלוּ בָשָׂר. כב כִּי לֹא דִבַּרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם הוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח. כג כִּי אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אוֹתָם לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם וַהֲלַכְתֶּם בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם לְמַעַן יִיטַב לָכֶם.

ותמהו המפרשים, כלום לא הצטוו על דברי עולה וזבח? וכי הצטוו לשמוע בקולו?

אולי זו תכנית היציאה הקודמת שנכשלה. כוונת הנביא להראות שהתהליך כפי שהיה לבסוף לא היה אידיאלי. מראש היתה עדיפות לתכנית אחרת.

מאיר
יסלח לי מעלת הרב מידן- שאני מכירו ומוקירו-
 בשביל משה שהיה בעבר הירדן המזרחית, גורן האטד היה בעבר הירדן.
אחוזת בני אפריים אם היתה, היתה בחבל לכיש של היום, ליד קרית גת . כך מובן מהפסוקים, על ילידי עבר הירדן, לא מצינו כתוב הנולדים בארץ.

_________________

מודה ועוזב

שנרב

על סמך פסוקים אלו ועוד, יש טענה שהיו מיוצאי חלציו של יעקב שלא היו במצרים. ארץ הגלעד נראית כמוחזקת בידי משפחת יעקב לאורך כל אותן שנים. הלוויתו של יעקב נוסעת משום מה ממצרים לחברון דרך עבר הירדן; יהושע כורת ברית בשכם ומגולל את כל ההסטוריה כאילו יש מי שלא שמע עליה; חוות יאיר אינן נראות חלק מחלוקת עבר הירדן על ידי משה; ועוד. (שמעתי מפי הרב יעקב מדן)

ירוחם

בני אפרים.

מי פישל? אתה היום במצרים??

בעל
הרי היו במצריים רק 210 שנים
למה משה חיכה עד גיל 80 להוליד ילדים?
האם לא בני מנשה יצאו קודם?

נדמה לי שכבר כתבתי על זה. מדוע   קוראים לחג המצות- כך בתורה ובתפילה- חג הפסח?

עם ישראל הרי פישל פה בגדול, שנתיים ימים מדבר משה ואהרון אל העם ומכין אותם ליום המיוחל של הגאולה. והנה ביום המיועד שחיכו לו 210 שנה, הם מתמהמים, הבצק לא מוכן, המזודות לא ארוזות,- לא הספיקו לאפות את בצקם- ולכן אוכלים מצות, אנו לא רוצים לזכור את הפשלה, ושיקראו עלינו את שם הפשלה של המצות, לכן קוראים לחג חג הפסח.
ה' יכול לתכנן תוכניות יפות מאד, אבל העם שלנו לא רוצה להגאל, וזה כנראה השינוי בתוכניות

_________________

מודה ועוזב

מאיר
יפה

חבר שלי העלה את התיזה הבאה:
משה עזב את מצרים בגיל צעיר מתחתן עם ציפורה וחוזר למצרים כשהוא בגיל 80 עם תינוק קטן. קצת קשה להלום את סדר האירועים. לכן הוא מציע ששליחותו הראשונה של משה ניתה בהיותו בערך בן חמשים, גיל שעדיין סביר לתינוק קטן, אמר להם את הנבואה שמצוטטת ביחזקאל ורק הדור הבא היה ראוי לגאולה.שלושים שנה אלו הם ההפרש בין 400 שנה שנאמרו לאברהם ל 430 שהיו בפועל כתוצאה מחטאיהם (בדומה לרמב"ן)
אם חברי קורא את הודעה הוא מוזמן להגיב ולאשר.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 13/01/2008 19:52:53

כל הכבוד