בית פורומים אגודה אחת

הרב סילמן על לגיטימיות העבודה והיציאה ממסגרת לימודית מלאה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-23/1/2008 01:36 לינק ישיר 
הרב סילמן על לגיטימיות העבודה והיציאה ממסגרת לימודית מלאה

שבועון משפחה קיים ראיון עיתונאי עם הרב יהודה סילמן, שהעלה את הנקודות הבאות:


 


-  הקשר בין תופעת הנשירה לאימוצה הגורף של שיטת הלימוד הליטאית שאינה מתאימה לכולם והעדר מסגרות אלטרנטיביות.


 


-  המסגרת החינוכית האחידה כבעיה המרכזית המובילה לתופעה הנשירה.


 


-    על הקשר המפוקפק בין ההיצע דהיינו אחידות המסגרת החינוכית לבין הביקוש דהיינו גחמות ההורים ותחושות הבושה מצאצאים המתחנכים במסגרות חינוך אלטרנטיבים.


 


לאור התובנות הנ''ל, הרב סילמן מבהיר כי:


 


....זה בהחלט מצריך שינוי חברתי עמוק, אבל כפי שייצרנו חברה שאפתנית לתורה, לבעל שיהיה אברך כולל, אנחנו יכולים ליצור חברה שבה אדם עובד ועמל לפרנסתו, ובערב משתתף בשיעור תורני כל שהוא יש לו מקום מכובד בחברה.  הוא איננו סוג ב'.


 


 


בתגובה לאמירה הנ''ל שבאקלים הנוכחי נחשבת כפרובוקטיבית, המראיין שואל (מנקודת מוצא המשקפת את השטחיות  והרדידות  הפרימיטיבית הרווחת במקומותינו):


 


האברך שיושב ועמל בתורה יהיה באותה דרגת חשיבות כמו האיש העובד?


 


לשאלת המראיין הרב סילמן משיב תשובה בסגנון של יש סוג א' ויש סוג א' א' א' וכי יש לכוון את החינוך לאפשר גם את התפתחותו ולספק את התנאים המתאימים לסוג א':


 


לא באותה דרגת חשיבות, לימוד התורה הוא הדבר הנעלה ביותר, ומי שמקדיש עצמו לתורה אשריו ואשרי חלקו, אבל שיהיה ברור שמי שעובד הוא אדם שמפרנס את משפחתו, תורם להחזקת מוסדות תורה ומסייע ללומדי התורה ויש לו חלק בתורתם . בדורות קודמים היו תלמידי חכמים עצומים שחלק מהיום עסקו במסחר או עבדו לפרנסתם. באותן שנים איש לא ראה באדם עובד בעל דרגה נמוכה. נער שברור היה שאינו יכול לשבת וללמוד תורה הלך ללמוד מלאכה ועסק בה. זו לא הייתה בושה. אני בהחלט סבור שגם היום נער שאינו יכול לשבת וללמוד צריך ללמוד מלאכה ולהעסיק את עצמו.


 


שימו לב לתשובת הרב סילמן על שאלת הכתב בדבר ''ומה עם השירות בצה''ל?'' שבעקיפין מצדיק פתרונות שילוב יצירתיים:


 


לא אמרתי שיש להוציא אותו לחלוטין מעולם התורה. אבל צריך לבנות לו מסגרת מתאימה. בוא נזכור שמדובר בנערים צעירים, דמותם עדיין לא מעוצבת, יש להם הרבה מה ללמוד כדי שיגדלו חהודים יראי שמים. זה נושא מאוד מורכב, גדולי התורה עוסקים בו באינסטיביות רבה, ויש צורך לגבש פתרון כולל לנושא.


 


 


שאר הראיון עוסק בנקודות מעניינות אחרות כרלוונטיות של צורת ההסתגרות התרבותית של העת האחרונה נוכח אתגרי העתיד.


 


--------------------


 


נראה לי שיש הסכמה מקיר לקיר בין חברי הפורום באשר לנקודות העקריות העולות מדבריו של הרב סילמן. ברשותכם, אבקש להציע מספר נקודות לדיון:


 


1) מקריאת פתרונותיו של הרב סילמן לשלל בעיות הציבור החרדי, ושאר פעילותו הציבורית הענפה,  לא ניתן להמלט מהתחושה לפיה הנ''ל הינו מאמין בלתי נלאה בהנדסה חברתית – הכרה המאפיינת מצטרפים לחברות אוטופיות בכלל, (במקרה הפרטי של הרב סילמן מעברו מחרדיות כללית – חסידית היסטורית לאימוץ חרדיות העת החדשה שעוצבה בצל ישיבות ליטא). שום בדל מחשבה בכיוון ''איפה טעינו''?


 


2) הרב סילמן מבטא תפיסת עולם די רווחת בקרב בני שכבת גילו. שכן  האידיאולוגיה החרדית הרשמית שהזינה את דורו של הרב סילמן, דהיינו זו שהוכתבה על ידי מעתיקי השמועה הרשמיים כחזון איש הרב מבריסק ואף הרב שך לא הורתה שחור על גבי לבן  את עיקרי  ''האידיאולוגיה הנמוכה'' שהופצה והוטמעה בעיקר בקרב הנשים ואשר הובילה ברבות הימים לשלילת לגיטימיות העבודה.  נביאי האידיאולוגיה הגבוהה בהחלט סיפקו אמירות אשר דישנו את המצע לנביטתה של האידואולוגיה הנמוכה, אבל את האשמה יש לתלות בעיקר ברמת האינטלגנציה הנמוכה של הוגיה ומפיציה, ובעיקר בצורך הקולקטיבי של קהל המאמינים.  לעומת הרב הסילמן המשקף את האידואולוגיה הגבוהה, בשנים האחרונות, אנו עדים למגימת זליגה  של האידיאולוגיה הנמוכה לעבר האליטה הרבנית ובעיקר לעבר הדור הצעיר.  אם בעבר אי הלימוד בכולל היווה עברה קרדינלית בעיקר בעיני הנשים וכמקדם בושה בזירת השידוכים והמעמד החברתי, הרי שלאחרונה האידיאולוגיה הנמוכה הנ''ל הומרה לכדי השקפה צרופה המושמעת מפי רבנים רמ'ים ומשגיחים. כמה וכמה מפעילי אגודה אחת שמעו מרבנים צעירים שפעילותם למען מתן לגיטימיציה לעבודת בעלי בתים מהווה את ''המריית פי גדולי הדור אשר הכריעו בדבר המדיניות החינוכית הראויה לדורנו''.  קשה למצוא רב או נושא משרה ציבורית צעיר שיבטא את עיקרי הנקודות שהרב סילמן העלה, גם אם הוא מאמין בהם בלב שלם.   מן האמור לעיל מוכח בפעם המיליון כי החרדיות היא דינמית, ולמרות יומרות ההמשכיות ההיסטורית שלה היא רחוקה מסטטיות. הווה אומר מה שמוגדר היום כחרדי למהדרין, יוגדר מוחרתיים כמזרחניק, והכל לפי גחמות הפוליטרוקים  בזמן ובמקום נתונים.   


 


3) עמדתו של הרב סילמן מבוססת במידה מסויימת על מודעותו ההיסטורית.  ללמדך שהנחלת מודעות היסטורית הינה צעד חשוב והכרחי בתהליך שינוי דעת הקהל.


 


4) שאלתו של הכתב המבטאת פחד מהשוואת דרגת העובד לדרגת הלומד מוזנת בפחד מהשלכותיה היישומיות של ההשוואה.  והדבר הינו לפלא בעיני שכן אנו רואים בחו''ל שאין סתירה בין האדרת לומדי התורה לבין הלגיטימיות והמעמד החברתי של הפרולטריון העובד.  ובכלל כל חרדיות א''י מבוססת על מן אוטיזם המסרב להביט ולהכיר בהעדר הבסיס לפחדיה ההיסטרים של חרדיות א''י, כפי שמשתקף מהנסיון בשטח של חרדיות חו''ל.





_________________

תוקן על ידי - רב_סיינפלד - 23/01/2008 1:37:06



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/2/2008 17:33 לינק ישיר 
היתי שם

לדעתי מלחמות ונסיון לשנות את הציבור החרדי אינם ענין לאדם פרטי או גם לקבוצה קטנה. גם אלו שחושבים שהם תועים שיתנו לאורח החיים שלהם לקרוס כלכלית ואז הם יאלצו לשנות את אורח החיים שלהם ממילא. כל אדם פרטי צריך לדעת להציל את עצמו ומשפחתו. אם החינוך או אורח החיים של הציבור בו הוא נולד לא מתאימים לו, ניתן ללכת לכיוונים אחרים שישנם כיום, אשר יתאימו להבנה של דרישות התורה מהיהודי.
נאמר ת"ח מרבים שלום בעולם, הכוונה היא שכל אדם יכול למצוא ת"ח (מתוך 70 הפנים של התורה בלבד כמובן), אשר יורהו בדרך התורה בה הוא ירגיש שלם.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/2/2008 20:36 לינק ישיר 

בידור
הרי המוטו הוא שהצלחה אינה הלכה ולהיפך כשלון אינו קושיה.



תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 05/02/2008 20:36:00




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/2/2008 19:38 לינק ישיר 

הרב סילמן מבטא בדבריו את הסתירה המובנית בהפרדה ההשקפתית בין חובת העשיה לאחריות לתוצאה.

מצד אחד, הרב סילמן לא מחויב למושג "איפה טעינו" הנובע ממחוייבות למבחן התוצאה. הוא ושכמותו פועלים מכוח עקרונות הגדולים מהם. המציאות הרי מורכבת מעוד גורמים ומדוע דווקא להאשים את עצמו, וגם הרי הקב"ה בתמונה (- סימן שככה רצה, זהו בדיוק הנסיון שלנו  וכו').

מצד שני, תמיד בדקה ה-90 לפני קטסטרופה (ח"ו רגע לא לפני) ישנה התגייסות לשינוי.

מה השתנה בדקה ה-90?!
הוודאות שצריך שינוי? לדעתי, לאו דווקא. מה שהשתנה הוא ש"אכשר דרא" (בתרגום לאמהרית: "פני הדור כפני הכלב") - יש כבר מספיק קורבנות כדי שתהיה הסכמה ציבורית (בעיקר בהנהגה שבדר"כ סובלת פחות) לשינוי.
[בעבר הלא רחוק, שוחחתי עם כמה רבני קהילות ודיינים בנושא ההתחייבויות הכספיות של ההורים בנישואי ילדיהם. מלבד הסכמתם שמדובר בנושא כאוב שמתפתח לקטסטרופה, אחד המאפיינים המשותפים לדעתם בנושא היה: המצב עדיין לא חמור מספיק כדי לעשות את המאמץ הכרוך בשינוי (זאת אומרת, גם אם יש וודאות בהגדרת הבעיה ולאן היא מתפתחת).]
לדעתי, עצם ההתגייסות לשינוי, שדברי הרב סילמן הם אחד הסנוניות הראשוניות לכך, מהווה סתירה לבטחון המזויף ולעקרון ההפרדה בין ההשתדלות לתוצאה. 
         



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/2/2008 17:36 לינק ישיר 

"אנחנו חבורה של נשים עשירות ומשועממות מאוד השבויות בחיים טובים מדי; לא משנה אם נקום ב-7 בבוקר או ב-12 בצהריים. מה נשאר? רק ערבי התרמה"
מקנאים בנשות העשירים? אחת מנשות האלפיון העליון במונולוג למגזין "ליידי גלובס": "להגיד לך את האמת? אנחנו מארגנות ערבי התרמה פשוט מפני שאין לנו משהו יותר טוב לעשות. אנחנו לא קמות בבוקר לעבודה ולא מייצרות שום דבר, הילדים כבר גדולים, וזו הדרך היחידה שלנו להרגיש רלוונטיות ולמלא את הריק היומיומי שלנו. זאת תחושה קשה מאוד, קשה עוד יותר להודות בכך"
מיכל שדר-משה 4/2/2008

חלק מנשות האלפיון העליון סבורות שאין להן ברירה אלא להיות עקרות בית. כדי לתחזק את הסטטוס החברתי הן משתלבות במעגל התורמות והמתרימות. "זה לא שבחרנו לעשות את זה. זה שאין לנו אפשרות לעשות שום דבר יצרני אחר", מספרת אחת מהן בגילוי לב בווידוי למגזין "ליידי גלובס", שייראה אור מחר (ג') .

אשת האלפיון העליון ממשיכה: "להגיד לך את האמת? אנחנו מארגנות ערבי התרמה פשוט מפני שאין לנו משהו יותר טוב לעשות. אנחנו לא קמות בבוקר לעבודה, אנחנו לא מייצרות שום דבר, הילדים כבר גדולים, וזו הדרך היחידה שלנו להרגיש רלוונטיות. ויותר מכך, למלא את הריק היומיומי שלנו, שבו לא משנה אם קמנו ב7:00 בבוקר או ב12:00 בצהריים. זאת תחושה קשה מאוד, אבל קשה עוד יותר להודות בכך.

"הוויתור הנשי הוא טוטאלי"

"כשאת לא שייכת למעגל היצרני, כשאת לא יוצאת מהבית להתחכך במציאות היומיומית, כשאין לך שום אג'נדה או עניין בשום דבר, את גם לא יכולה לתרום לשיחה שום דבר. לא על פוליטיקה, לא בנושאים חברתיים, לא על עסקים, ובעצם לא על כלום.

"אחרי כמה חודשים עזבתי גם אני את העבודה. כשאת מחליטה לחיות את חייך לצד בן זוג מהמיליה הזה, אין לך ברירה אלא להפסיק לעבוד. אחרת, הזוגיות לא תוכל להתקיים. כשאת נדרשת לנסוע כל כך הרבה פעמים בשנה לחו"ל, לארח בביתך ארוחות ערב גדולות ולהיות מעודכנת אופנתית, אין לך שום אפשרות להמשיך לעבוד. אף בוס, נחמד ככל שיהיה, לא יסכים שתצאי לשבועיים של סקי ומיד אחר כך לטיול של שלושה שבועות לויאטנם. הוויתור הנשי הוא טוטאלי.

"ההתרמות מנשימות גם אותנו"

"העיסוק היחיד שמתאפשר לנו, במגבלות החיים האלו, הוא לארגן ערבי תרומה. זה לא שבחרנו לעשות את זה. זה שאין לנו אפשרות לעשות שום דבר יצרני אחר. אולי חוץ מלעסוק באמנות. מרבית הנשים בחבורה הזו גילו לפתע את האמנית הפנימית שחבויה בהן, והחלו לצייר, לפסל, לכייר, לארוג ולעצב.

"למעשה אנחנו קהל שבוי, שבוי בחיים טובים מדי, חיים שלא דורשים מאיתנו דבר. והעיסוק בארגון ערבי תרומה הוא כמו שמיכת חורף חמימה. אנחנו יכולות להתחבא תחתיה מפני השעמום, ולהתחמם בתוכה כשהריק של חיינו נהיה קר מדי ובלתי נסבל. העיסוק בתרומות מעניק לנו הצדקה קיומית, ובשל היותו עבודת קודש (עזרה לנזקקים, תרומה לקהילה), הוא גם חסין מביקורת. מי יעז לומר משהו על אישה שהרימה ערב גיוס כספים, שבסופו העבירה 100 אלף דולר לבית חולים זה או אחר, או לאחד מהארגונים הנזקקים המשוועים לעזרה.

"כשהצטרפתי גם אני למעגל הנשים המתרימות הרגשתי, אחרי כמה חודשים, שאנחנו כמו קבוצת תמיכה קטנה, 'מתרימות אנונימיות'. העיסוק בזה לא רק מביא מזור לכל אותם נזקקים, הוא גם מקור בשבילנו לתעסוקה, לתחושה של רלוונטיות, לנחמה. וכך כולם מרוויחים. הכספים האלו מנשימים בתי חולים, קשישים, ילדים במצוקה ומוסדות תרבות ואמנות. זוהי באמת עבודת קודש. והם גם מנשימים אותנו.





2 מחשבות סותרות מתרוצצות. אחת חיובית ואחד מעט פחות.

אין זה סוד שבציבור החרדי עוסקים המון בחסד על כל צורותיו וגווניו ואכן הנטיה היא לראות זאת בצורה חיובית מאוד, מה גם שאפילו "הארץ" מוכן להצדיע למשי-זהב. אנחנו הרי לא עושים זאת מתוך עודף זמן פנוי וכדו', אנחנו נפלאים.


אבל מצד שני, שאר הנימוקים שם בכתבה, אולי קצת כן נוגעים לציבור המתנדב בהמוניו לאיחוד הצלה ישראל. "אנחנו לא קמות בבוקר לעבודה ולא יצרניות", לצערינו זה הרי גם נכון לגבי חלק מהציבור הקרוב אלינו...

"אנחנו קהל שבוי בחיים שלא דורשים מאתנו מאומה"... טענת מסכנות אברכית קלאסית, לא?

"העיסוק בתרומות מעניק לנו הצדקה קיומית"... נשמע לי מוכר

"עיסוק בתרומות נותן לנו הרגשת רלוונטיות", עצוב אך נכון.





כולנו מכירים את האברכים העמלים על תורתם (ואכן רובם לא עוסקים בחסד, גם אם לא רק לחיוב), כולנו מכירים את האנשים העמלים לפרנסתם ובכל אופן מקדישים ומתנדבים, כמובן שלא על אלו ולא על אלו אני מדבר.

סתם מחשבה נוגה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/2/2008 00:33 לינק ישיר 

מאירק'ה

זה לא רק שאנחנו נהנים ממישהו שאומר את מה שהוא חושב בקול
יש כאן ערך נוסף של יצירת לגיטימציה ליציאה לעבודה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/2/2008 21:10 לינק ישיר 

אתה צודק והדברים אכן מובנים לרבים, אך לא נאמרים, מחשש פן יבולע לאומר.

את המחיר על בנאליות זו משלמות משפחות רבות במיטב איכות חייהן הרוחנית והגשמית.

לכן אם קם מישהו שיש לו מה להפסיד ואומר את הדברים הנורא פשוטים הללו, אנו נהנים קצת. כדאי לעודד אמירות כאלו, אולי אנשים יתחילו להגיד מה שהם חושבים ובא לנו גואל.

 

---------
מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/2/2008 19:30 לינק ישיר 
בשולי הדברים

הנדסה חברתית היא אכן תופעה שיגרתית בקבוצות אוכלוסיה החיות בגטו תרתותי  מנטלי ותודעתי. האם בציבור החרדלי לפחות בחלקו התופעה אינה קיימת? האם הקבוצי השומר הצעיר עליהם השלום הותפעה היתה זרה?
 זה טיבה של אוכלוסיה זו הנזקקת למהנדסים מיומנים..
 באשר לדינמיקה בציבור החרדי.. נכון היא קיימת אבל אני דוקא רואה דינמיקה לכיוון הלייטי.. הנובע לעיתים מציניות יתר.. או אולי  מ"חסרון לגודל" של אוכלוסיה זו.. לא ניתן לעטוף את כ ו ל ם באותה שמיכה..
 בימים עברו טרם הישיבות הפכו למקלט מפני החילוניות.. היתה  מאופינת בפלורליזם כל שהו.. אני עוד זוכר את  צעידתנו לישיבת מאכז הרב בערב ימי העצמאות.. למרות שהמשגיח ה"קטן" בישיבה היה מרים גבה היכן אנו בסדר שלישי...
 ולמרות שלא הבנו כמעט מאומה מדברי  ר' צבי יהודה.. אבל לאחר שנים עם  בנית החומות שלהגנה מפני החילוניות..  ההנדסה החברתית קמה והרימה ראש..
 נפתחה מגמה ללמודי ההנדסה ה זו ביחוד בעיר התיירה בני ברק.. בגבעת הישיבה..  כיום שוב יש תחושה שרווחת בקרב אברכים צעירים של.. דייי הבנו.. ירד לנו האסימון...
מי שרוצה  לעשות "שטייגן" בתורה והוא  בר הכי לכך.. שימשיך בלימדיו בכולל אך השאר..  שיניעו את מסלול הליכתם ללימודי מקצוע  ולתעסוקה..
 וזה  מובן  ללא מער ראשי ישיבות  בגיל הביניים.. אבל הם  מ פ ח ד י ם
 ואכמ"ל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/1/2008 21:15 לינק ישיר 

ולמען הבהר, אחזור על הנקודות שבהודעתי הראשונה.

הודעתי לא הביאה את ר' סילמן כתנא דמסייע, לא עסקה ענינית בתוכן הראיון,  אלא התמקדה בנקודות הבאות, שעסקו בתופעות אחרות שבאו לידי ביטוי בראיון הנ''ל:

1) התייחסות לתודעת ההנדסה החברתית המאפיינת מרכיבים מסויימים של החברה החרדית.
2) אבחנת אי חריגותה של עמדת הרב סילמן בקרב שכבת גילו וחריגותה בקרב שכבות גיל נמוכות מה שמוביל למסקנה על הדינימיות של ההשקפה החרדיות למרות דימוייה העצמי כמשקפת מצב סטטי.
3) מודעות היסטורית כתנאי מקדים לשינוי חברתי בחברה החרדית.
4) התייחסות לנקודת מבטו של הכתב.

אילו הבאנו את דברי הרב סילמן כתנא דמסייע הרי שהיה מקום להערתו של V



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/1/2008 21:03 לינק ישיר 

יסלח נא לי מר, אבל מעכ''ת הינו מעקרו של הדיון ומסיטו.

ישנה הסכמה רחבה מקיר לקיר בקרב חברי הפורום לפיה אף אחד מאיתנו לא צריך רשיון מהרב סילמן לצאת לעבוד. 

יעיין מר בהודעתי הראשונה ויראה כי התוויתי מסגרת דיון ברורה על מספר נקודות שיש לדון בהם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/1/2008 19:36 לינק ישיר 
תם ולא נשלם

ויכוח מעט עקר...
 הסתיים מבחינתי.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/1/2008 16:31 לינק ישיר 

V
כך אתה חושב, לא כולם חושבים כמוך.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/1/2008 15:54 לינק ישיר 
לא ירדת לדעתי..

אין לי שום דבר נגד הרב סילמן
 נושא זה של יציאה לעבודה  לא יוכרע בביתו של הרב סילמן או אפילו בביתו של הרב ברחוב חנן בירושלים
 זו שאלה קרדינלית מהותית שכל אחד מאיתנו בבשלות הרוחנית והמנטלית שלו ובבגרותו האישית  אמור לקבל החלטה עליה בינו לבין עצמו.
 כל  השאלונים לרבנים בנושאים אילו..  מיותרים..



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/1/2008 09:22 לינק ישיר 

V10

בפורום זה
הלך הרחוב אינו מעניין כיון שכל הכותבים בפורום זה אינםמשתייכים לזורמים עם העדר
אלא פוק חזי שניתנת כאן במה שווה גם להרבה רבנים שלצערינו אינם נחשבים ברחוב.
ואידך זיל גמור.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/1/2008 09:07 לינק ישיר 
פוק חזי..

פוק חזי בשוקא... מה מעמדו...
 כל שציינתי הוא שמעמדו אינו רלוונטי לשאלה זו..
זו שאלה השקפתית שכל אחד מאיתנו צריך להתמודד איתה בינו לבין עצמו..
 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/1/2008 19:06 לינק ישיר 

ולו זו בלבד, אלא שיהא מעמדו של הרב סילמן אשר יהיה, רשימתי לא בקשה לעסוק באישיותו ומעמדו הנאות של הרב סילמן, אלא הניחה כנתון מוסכם את מעמדו בציבור החרדי.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > אגודה אחת > הרב סילמן על לגיטימיות העבודה והיציאה ממסגרת לימודית מלאה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.

bholext