כזכור לכולם, מי שהיה אז ומי שלא, בשנת תשל"ג פרצה מלחמה עזה בעולם הרבנות, החרדי והלא חרדי. הרב הראשי הנבחר הנפיק היתר לאח ואחות מממזרותם ותרעש הארץ. במתקפה השתתפו גם מבכירי הדיינים והציונות הדתית, אבל את הטון נתנו מועצג"ת של אגודת ישראל.
היום חשבתי על זה. האם היום זה היה יכול להתרחש? האם רב ציוני, מפורסם ובעל מעמד ככל שיהיה, שינפיק פסק שלא נוגע ישירות לציבור החרדי, יצליח לעורר נגדו חזית חרדית? נראה לכם שההנהגה החרדית בכלל מחשיבה את הרבנים הציוניים כדי להתקיף אותם?
_________________
---------
מאיר
נשלח ב-16/1/2012 00:40
לגבי הרב גולדשמידט, הוא נחשב למקורב גדול של הרב אלישיב, אז זה מאוד מעניין.
נשלח ב-15/1/2012 13:29
מטפחת, אכן כך, הרב ישראל בארי אביו של הרב בנימין בארי אב"ד אשקלון. ועוד רבים וטובים. דומני הרב אליעזר גולדשמידט ועוד.
נשלח ב-12/9/2011 08:45
האם לא נעשתה פסילת גיורים גורפת יותר?
נשלח ב-11/9/2011 20:22
מישהו אמר לי שהרב בארי מנס ציונה היה שותף להיתר, לי זה לא כל כך מסתבר, האם מישהו יודע אם יש ממש בטענה?
נשלח ב-8/4/2008 13:51
קונשטטר
זה היה סודי. היחיד שחתם גלויות היה הרב הראשי עצמו. הוא הקדיש חלק מהחוברת שהוציא, כדי להצדיק את חסיונם של יתר המתירים.
התרוצצו אז שמועות שונות שלא התבררו מעולם. היו שאמרו שהרב עובדיה היה מהחותמים והיו שציינו את שמו של הרב רוזנטל מחיפה. כאמור, דברים ברורים אין עד היום ככל הידוע לי.
_________________
---------
מאיר
נשלח ב-8/4/2008 13:04
חברים
היום גם עם רב בסדר גודל של הרב וואזנר זה לא היה עובר
אם להתיר לקנות בשפע שוק זה בלתי אפשרי
על ממזרים מאן דכר שמיא
נשלח ב-8/4/2008 11:53
מי היה חתום על ההיתר?
נשלח ב-28/1/2008 23:47
צודקים הכותבים שלפני
כל פסק שהיה יוצא מבית מדרשם של הרב אריאל או הרב שרלו או הרב אבינר היה נפסל .
בגלל שהרב אינו מחזיק [בהשקופה הנכונה].
גם אם לא היה לו שום נגיעה לציבור החרדי כלל .
נשלח ב-28/1/2008 21:24
וכפי שכתב מאן דהו, מה היתה הכותרת ביתד אילו שבוע אחר בחירת נציג המפד"ל לראשות עירית י-ם היה מתקיים מצעד הגאווה בירושלים.
נשלח ב-28/1/2008 21:05
אילו הרב אריאל או....
לו יצוייר שהרב אריאל או למצער ..הרב ליאור היו פוסקים משהו העומד בסתירה לדעה הרווחת הרחוב חנן בעיה"ק.. אוי ואבוי... שומו שמיים... מה היה קורה..
נשלח ב-27/1/2008 21:40
פולמוס כזה יכול להתרחש גם היום
בחברה החרדית נהוג שחסיד שואל בהלכה פוסק לחסידי.
ויותר מכך לכל חוג חסידי יש את מורי ההוראה שלהם .
וגם בחוג הליטאי המצב זהה.
זה לא סוד שהעסקונה סביב החצרות [כגון חנן 10] היו רוצים להכנס לרבנות הראשית.
ולכן נראה לי שגם היום יכול להיות כזה פולמוס .גם אם זה לא נוגע לפסק שקשור לחברה החרדית .
וכל פסק של רב מהציבור הדל"י היה מעורר פולמוס כזה ראה מקרה הרב שרלו .
נשלח ב-27/1/2008 20:53
אי אפשר לומר שקיים "פולמוס" מסביב להרב שרלו. הוא לא קיים כלל מבחינה החרדית. פשוט לא מתייחסים אליו. בתודעה החרדית הוא כמו ראביי רפורמי ותו לא מידי.
נשלח ב-27/1/2008 19:26
קלף ושרי
כתבתי בהודעת הפתיחה "שינפיק פסק שלא נוגע ישירות לציבור החרדי".
---------
מאיר
נשלח ב-27/1/2008 18:08
לדוגמא
לו יצויר שהרב אריאל מהעיר רמת גן היה נבחר להיות הרב הראשי על אפם וחמתם של נציגי רחוב חנן 10
ובתור תלמיד מובהק של הר ב ישראלי הוא היה פוסק להלכה פסיקה לגבי שנת שמיטה שהיתה נגד דעתו של רחוב חנן 10
מה היה קורה במצב נעין זה? והרי הסיבה העיקרת שנילהו נגדו מלחמה היתה הסיבה של היותו בוגר ישיבה קוקניקית
נשלח ב-27/1/2008 18:03
אתנחתא
במקרה ההוא היה אכן צירוף של כמה נסיבות ונימוקים:
א. הרב שך וסייעתו טענו שהוא הבטיח פסק לגולדה מאיר כדי להתמנות וקיים. הרי שהוא מסחר את הפסק. ב. היו בין הדיינים שהתקוממו נגד מה שהם ראו כשתלטנות דורסנית, לאו דווקא בתיק זה אלא בכלל. (ראה גליונות הפרדס מאותה שנה) ג. אני באופן אישי הוטרדתי ממעורבותו של רבי שלמה זלמן. לא הסתדר לי שהוא הצטרף למסע הגינוי ללא נימוק הלכתי פומבי. זה לא התאים לו. ביררתי את הדבר אצל בני משפחה קרובים ונעניתי שהוא אמר שפסק כזה מוציאים אחרי יום צום ותפילה אצל הכותל המערבי ולא במסיבת עיתונאים. (מעין נימוק א)
הסערה אז חצתה את גבולות החרדיות - ציונות דתית. הרב ישראלי יצא נגד והרב רוזנטל תמך.
מה שבאתי לשאול הוא, האם המלחמה ההיא הצביעה על יחסי גומלין, ולו ברמה נמוכה, בין הציבורים. תחושתי היא שאין היום כל זיקה שתיצור חיכוך כזה. טול איזה רב שתבחר, שעומד בזכות עצמו, נאמר הרב יעקב אריאל, שיוציא פסק שיחשב שערורייתי בקנה מידה חרדי. האם ינועו אמות הסיפים? למה לא?
