| נשלח ב-29/1/2008 19:49 |
 |
| |
חידה - מי כתב את השורות הבאות?
"ישבתי יחידי בחדרי, וברצוני לכתוב דבר מה יפה לכבוד האביב ההולך ומתחדש, מבעד לחלון שוטפים זרמי אורה כבירים, ואני טובל בהם ראשי ורובי, היאור מסטא שעירנו יושבת עליו, נראה לי בשבתי על יד שלחני בכל מרחבו והיקפו, על שלגיו ועל גלידיו....
צר לי על הרגש העדין הזה של ההופעה הנשגבה הזאת שאנו קוראים לה אביב. צר לי עליו עד מאוד על שדשו בו רבים. הכל מכריזים: אביב ! אביב ! הכל יודעים את המלה המפורסמת הזאת, ועל שפת הכל היא מתלבטת, מבלי הבחן בין מי שמבין לה ויודע את סודה, ובין מי שמוציא אותה מפיו בשויון נפש גמור".
תוקן על ידי ספרות ב- 29/01/2008 19:50:03
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2011 11:17 |
|
| |
| מרחביה כתב: |  | כבר קדמך אלייעזר:
ואחרונה חידת מרחביה מראש העמוד "ועוד כלל אחד שלא להרבות בלימוד מאד. כי בדורות הראשונים... היו יכולים ללמוד הרבה. אבל אנו, ששכלנו מועט, אם נתבטל מחשבותינו מן הדביקות... נשכח יראת ה' מאיתנו. לכן צריך למעט בלימוד ולחשוב תמיד בגדולת הבורא"
ופתרונו. הנהגות ישרות שבראש ספר דרכי ישרים
תוקן על ידי מרחביה ב- 08/04/2011 10:53:26 |
|
sorry
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2011 10:51 |
|
| |
כבר קדמך אלייעזר:
| אלייעזר כתב: | |
ואחרונה חידת מרחביה מראש העמוד "ועוד כלל אחד שלא להרבות בלימוד מאד. כי בדורות הראשונים... היו יכולים ללמוד הרבה. אבל אנו, ששכלנו מועט, אם נתבטל מחשבותינו מן הדביקות... נשכח יראת ה' מאיתנו. לכן צריך למעט בלימוד ולחשוב תמיד בגדולת הבורא"
ופתרונו. הנהגות ישרות שבראש ספר דרכי ישרים
|
|
תוקן על ידי מרחביה ב- 08/04/2011 10:53:26
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 23:25 |
|
| |
| מרחביה כתב: | | ועוד כלל אחד שלא להרבות בלימוד מאד. כי בדורות הראשונים... היו יכולים ללמוד הרבה. אבל אנו, ששכלנו מועט, אם נתבטל מחשבותינו מן הדביקות... נשכח יראת ה' מאיתנו. לכן צריך למעט בלימוד ולחשוב תמיד בגדולת הבורא.
[בגלות של נופש אני ואין מאגרי אצלי לבדוק אם מצוי הוא הציטוט, וקרוב הדבר שכן. ומ"מ מספק לא נמנעתי מהביאו.] |
|
בעש''ט על התורה פר' ואתחנן אות כז
כז. ועוד כלל אחר שלא להרבות בלימוד בלבד, כי בדורות הראשונים שהיה שכלם חזק ולומדים בקדושה עליונה וגדולה, לא היו צריכים לטרוח עצמם על היראה, שהיראה היתה תמיד נגד פניהם, והיו יכולים ללמוד הרבה, אבל אנו ששכלינו מעט, אם נתבטל מחשבותינו מן דבקות השם יתברך, ורק נלמוד הרבה בלבד, ח"ו נשכח יראת השם מאתנו, והיראה הוא עיקרית כדכתיב (ישעיה ל"ג) יראת ה' הוא אוצרו, וכמו שכתוב בס' ראשית חכמה (שער התשובה פ"ב) לכך צריך להמעיט קצת בלימוד, ולחשוב תמיד בגדולת הבורא יתברך שמו, כדי לאהוב אותו ולירא מלפניו, ולא יחשוב במחשבתו כא) מחשבות רבות, רק מחשבה אחת כמו שכתבתי:
(הנהגות ישרות די"א ע"א):
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 00:28 |
|
| |
"מותר לנו לקפוץ" מי כתב זאת ובקשר למה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2010 16:39 |
|
| |
נכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2010 14:55 |
|
| |
בלז פסקל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2010 22:24 |
|
| |
מוכר?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2010 23:05 |
|
| |
"יש לעיין במי שמשתמש בשמות הק', או בלתי שמות הק' עושה פעולות לקפיצת הדרך, האם יאמר תפילת הדרך, ואולי גם בפחות מזמן של תפילת הדרך".
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 21:38 |
|
| |
| צמח_גורביץ כתב: | | הנה משפט חביב שבטח יגע בלב קוראי הספרים שכאן.
"כל ספר אשר קראתי בימי חיי, יכול להיות ששכחתי את הבינוניות שבו, אך את העדית והזבוריות חלילה לי לשכוח"
מי אמר זאת? |
|
בהמליץ (ט"ז אדר תרמ"ח) הובא הדבר כ'מרגלא בפומיה' של אליעזר צבי צוויפל.
תוקן על ידי מרחביה ב- 07/11/2010 21:40:06
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2010 11:10 |
|
| |
הנה משפט חביב שבטח יגע בלב קוראי הספרים שכאן.
"כל ספר אשר קראתי בימי חיי, יכול להיות ששכחתי את הבינוניות שבו, אך את העדית והזבוריות חלילה לי לשכוח"
מי אמר זאת?
תוקן על ידי צמח_גורביץ ב- 03/11/2010 11:12:16
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2010 07:06 |
|
| |
כאן.
תוקן על ידי מרחביה ב- 28/10/2010 07:07:51
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2010 02:40 |
|
| |
מיהו ה'קיצוני' שכתב כדלהלן:
"אם רואה אתה קבוצה המנהלים את המושפעים מהם ובפרט בחיי חינוך ללא אמונה בה' ומצוותיו - עליך החובה למחות בכל יכלתך ולהודיע, שאף שמצילים הם גוף המחונך על ידם לחיי שעה, מאבדים הם את נשמתו מחיי עולם, ורוצים להורידו לשאול תחתית. ומצוה של פיקוח נפשות להציל את הילדים מהם בכל האמצעים ע"י גניבה וגזילה.
והנה המוח יתמה: הנני איש מנומס, גם עפ"י ההלכה דרך ארץ קדמה לתורה, ואיך אעשה כנ"ל. איך אגנוב הילדים שהוא נגד חוק המדינה, אפגין בחוץ נגד חילול שבת של איש פלוני ואלבין פניו ברבים ... וע"ז הוא המענה ... זהו התרופה היחידית להצילו ממות לחיים."
חוששני שהמאגרים יסגירו את חידתי, אבל לעניות דעתי יש בה מן ההפתעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2010 14:27 |
|
| |
יפה מאד!!
הציטוט הראשון מקורו ברשימה שכתב הסופר אהרן אפלפלד בספר יוסף דעת (מחקרים בהיסטוריה... מוגשים לפרופסור שלמון. הוצ' אונ' בן גוריון).
יש לו שם מאמר נאה בשם האורתודוקסיה: תנועה לא אהובה. בסוף המאמר הוא מביא את הקטע המצוטט מפי מורו ורבו פרופסור ברגמן.
ולהנאת הקוראים צרפתי את המאמר. הנה לינק להורדה.
(אגב. אני מתקשה לקבל שאפלפלד אכן זכר במדויק ציטוט שנאמר לו לפני שנים כה רבות. סביר יותר שמדובר בשיחזור חופשי של רוח הדברים. אבל למה להרוס...)
את הציטוט השני שאלתי מויקיפדיה ואיני יודע מה מקורו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2010 12:53 |
|
| |
שמואל הוגו ברגמן. מאמו"ר שמעתי שנהג להתפלל לעתים מזומנות כמדומני בשטיבלאך של זכרון משה או בית ישראל.
תוקן על ידי יעקב135 ב- 26/10/2010 12:55:13
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2010 12:35 |
|
| |
מה ככה המנהג פה לפתוח בחידות חדשות עוד לפני שנפתרו הקודמות? (אוי אני אשם שהתמהמתי עד עכשיו).
במחילה אני חוזר לחידתי
| בתוך_הגולה כתב: | | "ראה מה אירע לכל התנועות שהיהודים היו מכורים להן. ראה מה אירע לקומניזם ולקומוניסטים היהודים. ראה מה אירע לבונדיזם, לתנועות הציוניות למיניהן, לחילוניות היהודית שהרגילה אותנו להיות 'ככל הגויים'. השבוע עיינתי בצוואת הריב"ש, ספר דק, ומצאתי בו עולם ומלאו. היהדות שממנה רצינו לברוח בסופו של דבר גדולה ועשירה יותר מכל התחליפים שהזכרנו, התחליפים הם רק תחליפים. היהדות מחוברת אל האלוקים ואל האדם, ויש בכוחה להתחדש. אבל המחשבות, גם הנכונות והנאורות ביותר הולכות ובאות"
|
|
ובכן הניחושים כאן לא נכונים!!
נוסיף רמז, ציטוט "דתי" נוסף מאותו כותב. שאכן היה פילוסוף גדול ומוכר.
"אנו, בני ישראל, הבאנו לעולם רפואה גדולה וחזקה, את התפילה... ברחוב אומרים כיום: אוטוסוגסטיה, אין אני רוצה להתווכח. רק על זה אני מעיד מחווייתי, שהתפילה פועלת. כמובן אין אני מדבר על התפילה השגרתית".
כעת נראה אתכם....
תוקן על ידי בתוך_הגולה ב- 26/10/2010 12:36:52
|
|
|
|
|
