אם יחפור אדם מתחת לביתו לעומק עד לצידו הנגדי של כדור הארץ , ויגלה ש בדיוק בצידו השני ממוקם לו בית נאה ומתגוררת בו משפחה חביבה שחיה בדיוק מתחת לכפות רגליו (וההיפך). כאן יכולה להיווצר מחלוקת, החופר סבור שחפר בתוך שלו וקרקעו שייכת לו עד העומק המרבי, וטוען הוא למתגורר כנגדו בחצי הכדור השני: "ביתך שייך לי, הוא נמצא בעומק קרקעי". ואותו אדם שחי מצידו השני של הכדור מחזיר לו במין הטענה: "ביתך הוא ששייך לי, הרי הוא נמצא בדיוק מתחת ביתי ובקרקעי שלי".
ב"ב סג:
"אמר רב דימי מנהרדעא האי מאן דמזבין ליה ביתא לחבריה אף על גב דכתב ליה עומקא ורומא צריך למכתב ליה קני לך מתהום ארעא ועד רום רקיעא מאי טעמא דעומקא ורומא בסתמא לא קני אהני עומקא ורומא למיקנא עומקא ורומא ואהני מתהום ארעא ועד רום רקיעא למיקנא בור ודות ומחילות"
איך אנו מודדים שטח האוויר שמעל הקרקע, ואת שטח התהום שמתחת לקרקע?
ישנן כמה אפשרויות:
א. למדוד בצורה ישרה וכלל לא ביחס לעיגוליות הכדור. השטח הרבוע הן למטה בקרקע והן בגובה מעל הקרקע יהיה שוה לשטח המ"ר בקרקע עצמה (קווים כחולים). יוצא שישארו שטחי אוויר 'מתים' ללא שייכות לקרקע וללא בעלות (השטח האווירי, בין הקווים הכחולים לאדומים).
ב. למדוד ביחס לעיגוליות הכדור. ככל שנחפור ונעמיק לתוכו כך השטח יקטן ויגיע לסיומו בטבורו של כדה"א, וככל שנעלה מעלה לכיוון השמים, השטח יגדל (הקווים האדומים).
ג. שילוב שתי האפשרויות הראשונות. לעומק הכדור נמדוד ביחס לכדור עד לנקודת האמצע, וכלפי חוץ נמדוד רק בצורה ישרה אל מול הקרקע (הקווים האדומים שבתוך העיגול והכחולים מחוצה לו).
[קיימת גם אופציה רביעית אך היא אינה נתפסת כהגיונית. למדוד לעומק הקרקע ישר שלא ביחס לכדור, ולרום מעלה ביחס לכדור (הקווים הכחולים בתוך העיגול והאדומים מחוצה לו).]
לפי אפשרות א', לא מוגדר היכן מסתיים שטחו של הקרקע כלפי עומקו, יתכן והקרקע בצידו השני של הכדור תהיה שייכת לו, ואף האוויר מעל הקרקע בצידו השני של הכדור יהיה שלו עד רום הרקיע. לעומת זאת לאפשרויות ב'-ג', אם תיווצר הסיטואציה דלעיל, לא תהיה מחלוקת הלכתית ביניהם (אולי רק על היזק חפירת בור בקרקע חברו...).
נ"מ יהיה גם לעניין טומאה, האם קבר בצד אחד של כדור הארץ, אוסר לכהן את ההליכה בצידו השני (ולעניין טיסה מעל הר הבית למשל, ולשטחה של ארץ ישראל וכו')?
אהלות ו' ו'
"טמאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת"
רמב"ם הלכות טומאת מת פרק ז הלכה ה
"זה כלל גדול בטומאת מת שכל דבר המטמא באהל מן המת אם היה רצוץ שאין לו חלל טפח, הרי הטומאה בוקעת ועולה עד לרקיע בוקעת ויורדת עד התהום ואינה מטמאה מן הצדדין"
גם צריך לדון מהו גדרו של הרקיע, האם "עד הרקיע" ו'בכלל', או 'ולא עד בכלל'?
במידה והרקיע 'בכלל', האם יתכן שקנינו בקניין חצר (חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו), או בארבע אמותינו, פיסות כוכבים ו/או כוכבים שלמים (ואולי קרקע לא קונה קרקע..)? האם הירח מחליף בעלות מידי כמה רגעים (או שהוא שייך לאותו בעל קרקע שלראשונה היה הירח בתחומו..)? ודילמא "עד הרקיע" 'ולא עד בכלל', ו"השמים שמים לה'"?
ועוד שאלה שאולי אינה כ"כ תיאורטית בימינו.. כיום מוכרים חלקות אדמה על הירח, בהנחה שהמכירה תקפה, במקום ששני שטחי אוויר מקבילים - רום מקום הקרקע בארץ מתנגש ברומו של שטח פרטי בירח, למי שייך השטח האווירי?
_________________
תוקן על ידי mzohar ב- 03/02/2008 2:57:09
מ. זוהר
