מספר זכרונות של רב ליטאי

איני יודע מה לדון בספר זה. אני כותב בהיסוס מתוך ספקנות, יתכן שכל כתיבתי בטעות יסודה, אך בכל זאת כאן המקום היחיד שיש כאלו שיכולים לפתור לי ספקותיי, ולכן אציע את דבריי.

מצד אחד לכאורה מדובר במסמך יחידאי. מדובר ביומן של רב ליטאי מעיר ראדאשקוויץ מימי הגר"א משנת תקמ"ח עד לתק"ן, שרשם לעצמו את רחשי לבו ואת הקורות בעיירתו ואת דעותיו ועל מצב הספרות ומצב היהדות בימיו.

לפי המוצא לאור והעורך מנחם מענדל זלאטקין שהדפיס פרקים נבחרים ממנו בהוצאת מחברות פאריס (חש"ד), "הרי בדרך מקרה ...בא לידי חבילה של כתבם מעשה ידיו של אחד הרבנים במדינת ליטא בתקופת הגאון דווילנא והכתבים האלה כפי שנדוע לי היו שמורים דורות רבים בידי יוצא חלציו של הרב הנ"ל והיו נמסרים מאב לבן דור אחר דור. בחינת הכתבים האלה איפשרה לי לקבוע בודאות שהנם מעשה ידיו של הרב ר' שלמה דוד שהיה רב אב"ד ומחזיק ישיבה בראדאשקוויץ עיר בלתי גדולה במדינת ליטא במחזו מינסק.

בין הכתבים האלה...משכו את עיני עליהם ביחוד קונטרסים רבים המכילים רשימות זכרונות ספורי מאורעות ומקרים ורעיוניות ומחשבות על ענינים שונים שהיו קרובים ללב הרב הנ"ל ומשפטו עליהם. ונוכחתי לדעת שהרב הנ"ל הי' רושם מזמן לזמן על הגליון לזכרון הדברים שהיו מענינים אותו ומעסיקים אותו באותה שעה...בלי שום כוונה לפרסם אותם אחרי כן בדפוס...

...ורואה אני שיש בהם ברכה...המפיצים אור ביחוד על החיים הרוחניים והדתיים של אחינו בני ישראל במדינת ליטא בתקופה הנ"ל כאשר הרב...השאיר לזכרון אלא מה שהיה מענין אותו, רב ואב"ד בישראל, וכפי הרושם שהיו הדברים עושים עליו...וביודעי שרבים המה אלה המשתוקקים והמתאוים לדעת דבר מה מחיי אבותינו במדינת ליטא בדורות עברו העמסתי עלי העבודה לבחור מהכתבים של הרב הנ"ל את הזכרות היותר חשובים ושיש בהם ענין אפילו למי שאינו תורני...ומסרתי אותם לדפוס".

תוקן על ידי אתנחתא ב- 06/02/2008 3:47:16

אם חסידי חב"ד יאמצו את הגישה הזו, יחסכו את סחיבת הטנדר לכל המאחזים הנידחים לשם הדפסת התניא...

תיקונים

חכ"א המציא לי סריקה מתוך הספר עפרות זהב של הרב דנדרוביץ עיר האבות (!)(?) ערד תש"ע]  שבו פורסם בשנית מאמר זה. ובסופו (עמ' 206) מודה הרב דנדרוביץ לאלו שהסבו את תשומת לבו שהספר כולו אינו אמין ואינו משקף בשום אופן את זיכרונותיו של רב ליטאי מתקופת הגאון מוילנה.

טעות. הספר נדפס בשנת תרפ"ג. (אין תאריך בשער אבל ההקדמה חתומה י"א אב תרפ"ג. פרופ' שלום בביקורתו לספר מציין את שנת ההוצאה, תרפ"ג. בקטלוג הספריה הלאומית ישנם שתי רשומות מספר זה אחד מתוארך לתרפ"ד ואחד משנת תר"פ ! כשלוש שנים לפני שנחתם המבוא שכולו מלא בתאריכים מאוחרים מתר"פ. וככל הנראה טעות נפלה לפניהם.)

♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦
♦♦♦♦♦
♦♦
♦

השלמות

תודה רבה על הקישור. אם הבנתי את המאמר כולו אז נראה לי כי חידושו העיקרי (מעבר לאי אלו ראיות נוספות, המעידות על הידוע והמוכח, על איחורו של זמן חיבור המכתב) הוא בציטוט מהספר אלף כתב ממנו עולה כי בתמוז תרפ"ב היה כת"י מהמכתב מצוי כבר אצל האדמו"ר מספינקא ומכיון שספרו של בלוך נדפס בתרפ"ג הרי שאין כעת שום אפשרות לומר שמזייף כתב היד השתמש בנוסח שמצא בספר אלא להיפך בספר נקבע נוסח שכתב מאן דהוא ככת"י.

♦♦♦♦♦

 הראני חכ"א כי נוסח זה חזר ונכתב גם בספר סיפורי גילגולים ורוחות שחיבר הרב מ"י בלוי (ניו יורק תשנ"ז)

♦♦♦♦♦

 כעת מצאתי כי פרופ' נגאל במאמרו מי ברא את הגולם מפראג? (הצופה ד כסליו תשנ"ז) הניח בוודאות שאכן זה אותו אחד שפירסם את המכתב לראשונה בספרו ולאחמ"כ כמצורף לספר של האדמו"ר מספינקא.
זל"ש של נגאל שם: 'חיים בלוך האמין באותנטיות של המכתב בכל לב, רק הטיל ספק אם המכתב הוא אכן כתיבת ידו של מהר"ל ממש. בסוף הקדמתו לקובץ (שתאריכה הוא י"א אב תרפ"ג) הוא כותב: "אולי יתעוררו חכמים וישתדלו לברר אם המכתב הזה הוא כתב ידו ממש של מהר"ל מפראג...". חיים בלוך צירף את המכתב לספר "אמרי יוסף" ח"ב (על המועדים) לאדמו"ר יוסף מאיר מספינקא, ווראנוב תרצ"א, ספר אותו הגיה.'

האם אין מבין הקוראים ולו אחד הבקיא בתולדות חסידות ספינקא, שיש בידו פרטים על חיים בלוך, משמשו של האדמו"ר בעל אמרי יוסף. על פיהם נוכל לקבוע האם אכן זה אותו אדם?

לאחרונה דן במכתב זה פרופ' שניאור ליימן באתר ספרים בלוג.


http://seforim.blogspot.com/2010/01/letter-of-maharal-on-creation-of-golem.html

תוקן על ידי אתנחתא ב- 04/02/2010 14:17:39

יום זה שבין י"ט לכ' שבט קופל בתוכו את ראש האשכול וסופו. זלוטקין מחבר ספר הזכרונות נולד בי"ט שבט תרל"ה (ע"פ מפעל הביבליוגרפיה) ורמח"א בלוך נפטר בכ' שבט תשל"ג (ע"פ ויקפדיה בהתאמת התאריך הלועזי לעברי.
במפעל הביבליוגרפיה האריכו מעט את ימיו עד תחילת חודש אד"א).
נפתח ב"כבוד אכסניא" ספר הזכרונות של זלוטקין: בצער אציין כי גם בזמן האחרון לאחר שכבר נודע בשערים ענינו של ספר זה עדיין טועים בו מקצת מן החכמים.
וכך כותב הרב ישראל דנדרוביץ במאמרו 'יצירת זהב בספרי רבותינו' (קובץ עץ חיים [באבוב] שנה ג' חוברת ב [ח] שבט תשס"ח עמ' רפט) על ספר זה: 'אין אני יודע אם הוא מסמך עתיק יומין או זיוף ובדיה אך ללא ספק מדובר בספר נחמד המתאר בשפה ציורית ונלבבת את זכרונותיו של רב ליטאי מתקופת הגאון מולינא'
ואני תמה אם נכנס הספק ללבו שמא ספר זה אך בדיה וזיוף הוא, היאך הוא משמש תיאור לזיכרונות של רב מתקופת הגר"א?

כיון שעסקו כאן מה חשב זלוטקין עצמו על ספרו זה אציין שבמאמר של הרכבי בהספר (שהוזכר כאן כמ"פ) הוא מציין שזלוטקין הודה במעשהו הן לפני ח.ד פרידברג (שאכן בבית ע"ס קבע את זלוטקין כמחבר הספר) והן במכתב לד"ר נ.מ גלבר ואף כתב לו שאינו סבור כי אי מי יבוא לטעות בכך.

העיר מליפמן הערה מעניינת. למוכר הספרים קרא זלוטקין גרונם, שם שאינו מצוי כ"כ בתקופה ההיא. לע"ע מצאתי רק את השד"ר הטברני ר' שמואל גרונם שפעל בסביבות שנות התק"ם-תק"ן (יערי שלוחי א"י 615-616) שהיא התקופה בה עוסק הספר. (וכן מדפיס אחד או שניים שמצאתי במפעל הביבליוגרפיה)
בשמות אנשים שבבית שמואל (אה"ע סי' קל) כותב את השם גרונם כאחד מכינוייו של שמואל. [ראה בספר מקדש מעט (לרש"פ הלוי אב"ד בראדשין תלמידו של הבוטטשער) שמות אנשים אות כו הכותב כי גם גרונם סתם הוא כינוי לשמואל. ומכל שאר הכינויים שכתב בב"ש שם, נשתייר בדורותינו רק כינוי זה] 

♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦

על בלוך הוקדש אשכול בפנ"ע (ועוד מילים עמי ברצות ה') אתמקד כאן רק במכתב המיוחס למהר"ל בעניין עשיית הגולם שכתבו כאן עליו.
סיכום קצר: בשנת תרפ"ד הדפיס בלוך קובץ מכתבים מקוריים מהבעש"ט ובסופם מכתב המיוחס למהר"ל. [הוא כותב שמצורף למכתב גם פקסמליה ממנו ולפנינו ליתא אא"כ כוונתו לחתימה שבעמ' קי]
באותה שנה כתב פרופ' שלום מאמר ביקורת על ספר זה [קרית ספר שנה א' חוברת א עמ' 104. צילום של מאמרו הבאתי באשכול על בלוך. מאמר זה נדפס יחד עם שאר מחקרי החסידות שלו בספר השלב האחרון]
רוב המאמר עוסק בהפרכת מכתב זה ולמעשה הוא עומד שם שהאיגרת כולה מבוססת על הספר נפלאות המהר"ל שנדפס בתרס"ט דבר שגם אלי אשד עמד עליו כפי שהוזכר כאן.

השאלה שנותרה היא מיהו הזייפן. (פרופ' שלום ממאן להניח שאותו אדם שחיבר את הנפלאות חיבר גם את המכתב 'אא"כ היה חצוף ושוטה גם יחד להכניס בפי שני אנשים שונים אותם הרצאות מלה במלה' אולם זו סברה משונה. גם אם אין זה אותו אדם עדיין צריך הוא להיות חצוף ושוטה באתה מידה)
ר"ש אשכנזי (צפונות ד עמ' קכב) קובע בבטחה שממציא המכתב הוא חיים שארשאפטין . דמות מוכרת מסיפוריו של ר"י רוזנברג שתיווכה וסייעה בידו להשיג כתבי יד "מהספריה הקיסרית דמייץ"
הבעיה בסברה זו (שהועלתה כהשערה כבר ע"י שלום) שלע"ע לא ידע על קיומו של שארפשטיין זה וסביר מאד שהוא דמות בדיונית שנולדה במוחו הפורה של הרב רוזנברג.
(גם קביעתו שם שהמכתב נתחבר בתרמ"ג אינה ברורה. שנה זו היא רק גבול עליון – קודם לה לא היה בדפוס נוסח של  על ספר יצירה עליו מבוסס המכתב- אבל מי תחם עבורו את המועד האחרון לכתיבת המכתב?).
אלי אשד סבור  שהזייפן הוא מיודענו חיים בלוך וכבר הזכיר כאן תכלת את דבריו ואת הבעייתיות שבהם. (אשד סבור שבלוך חפץ מאד בקיום אגדת הגולם שהרי תירגם לגרמנית (בלי לתת זכויות למחבר) את הספר נפלאות המהר"ל ולצורך זה כתב מכתב זה שמקיים אגדה זו מכיוון נוסף. לדברי תכלת לא נראה כלל שבלוך האמין בעצמו באגדה כי הוא כותב דבריו כמסתפק אולם אפשר לטעון כי זוהי טכניקה של זייפן המשווה לדבריו נימה של אותנטיות]
אולם ראיה חזקה כנגד השערה זו הביא תכלת מעדותו של וינגרטן המספר שראה בעיניו אגרת זו בכת"י בעת שהובאה לבדיקה אצל האדמו"ר ממונקץ'. אם חיים בלוך זייף את האגרת לצורכו אין סיבה שיטרח לכתוב אותה גם בכת"י. (אא"כ נאמר שרצה גם להרוויח כסף מן הצד ע"י מכירת מכתב זה) והשאלה חוזרת מיהו אם כן מזייף המכתב ואיך הוא התגלגל לידיו של בלוך?. (לדברי בלוך עצמו קיבל את המכתב מפלוני שואל נייוירטה מוויין)

מכתב זה נדפס בסוופ של דבר ע"י חסידי ספינקא בראש ספר אמרי יוסף מועדים ח"ב ווראנוב תרצ"א [כ"כ ר"ש אשכנזי וכן ראיתי בעיני. ונעלם זה מוינגרטן שסבר כי רק 'אחרי עשרות שנים פרסמהו נכדיו במהדורה החדשה (בארה"ב) של ספר אמרי יוסף...'] בנוסח שונה מעט (מה שמוכיח לכאורה כי בלוך במקרה זה העתיק ממקור כל שהוא ולא עשה מלאכתו כראוי אבל לא המציא מדעתו) שנכפל גם בשנת תשל"ג בספר שלש קדושות (קאלוש)

המעניין הוא כי בספר אמרי יוסף הנז"ל לאחר העתקת האיגרת הם קובעים ברכה לנדיבים שונים וביניהם 'הרה"ח ירו"ש מו"ה חיים בלעך* נ"י שהיה המשב"ק אצל רבינו הקדוש המחבר זצ"ל'
איני בקיא כלל בתולדות חסידות ספינקא אבל האם יתכן שחיים בלוך "שלנו" אכן היה לכה"פ בתקופה מסוימת אצל האדמו"ר מספיקא? האם יש לנו קצה חוט בשאלת השתלשלות המכתב?

·         ההדגשה במקור. אח"ז מופיע סימון שלא הצלחתי לפענח.

הספר הזלוטקינאי כבר נכתש יפה יפה בדיון זה, ולא באתי אלא לשאול -

"גרונם" - היכן מצינו שם זה בדורות הקדומים?

(לי זכור רק רש"ג אסתרמן, האם היו עוד שמות כאלו בסוף שנות התק"מים?)

דמיונותי, הלא כתובים הם על דפי הגניזה החרסונית...

תוקן על ידי ברגשטיין ב- 20/09/2008 20:16:17

יפה לימדת זכות שמותר להסוות דמיונות במעטה האמת לשם פרנסה. אך מי ילמד זכות על דמיונותיך?

לבנוני. למען האמת לא טרחתי להשיבך שם משום שחשבתי שאתה מלהטט בעלמא. ועכשיו  נוכחתי שבאמת שכחת מה שכתבת עד שאתה חושדני בהזיות,  ובכן לך נא וראה שהשיבותך קושט דברי אמת. מחול לך. 
   http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?whichpage=5&topic_id=2369042&forum_id=19616

תוקן על ידי מציץומליץ ב- 15/09/2008 2:09:14

אתנחתא, תראה לך לכבוד שהוא משיב לדבריך. אני לא זכיתי לתגובתו באשכול אחר, שהוא טען משהו על דבריי שכתבתי על הרבנים אלישיב ושך, וכששאלתי היכן כתבתי, לא זכיתי לתגובתו.