30 יום קודם החג - מנהגי פורים המשולש בירושלים

א - כשחל ט"ו באדר בשבת, נוהגים לעשות בירושלים "פורים משולש" - פורים שחל בשלושה ימים: בשישי שבת וראשון. ומכיון שיש הרבה מנהגים ושיטות בדין זה, והרבה פוסקים ראשונים ואחרונים דנו בזה, הבאנו את המנהג המקובל למעשה. הרוצה לעיין במנהגים אחרים, יפתח בספרים שנציין .
ב - יש שישה דינים הנוהגים בכל פורים, ובפורים המשולש מחלקים אותם לשלושה חלקים, ובכל יום מקיימים שנים מהם. וזה סדרם: א.ביום שישי - י"ד באדר: קריאת המגילה בלילה ויום. ומתנות לאביונים ביום. ב.ביום שבת - ט"ו באדר: קריאה בתורה "ויבא עמלק". ו"על הנסים". ג.ביום ראשון - ט"ז באדר: סעודת פורים, ומשלוח מנות.

 יום שישי - י"ד באדר

קריאת המגילה ומתנות לאביונים
ג - הנוהגים להתגלח ולהסתפר בכל ערב שבת לכבוד שבת קודש, יסתפרו ויתגלחו ביום חמישי - י"ג באדר ולא ביום שישי. ואם לא התגלח בחמישי - יש להתיר בדוחק להתגלח ביום שישי כדי שלא יכנס מנוול ליום שבת.
ד - הנוהגים שלא לעשות מלאכה ביום פורים, לא יעשו מלאכה ביום שישי, ובשעת הדחק אפשר להקל. עיין מהר"י אלגזי בספרו חוג הארץ סי' ט. כה"ח תרפח ס"ק מט. תרצו ס"ק יא. מנהג ירושלים לפי קונטרס היחיאלי עמ' לח. שער המפקד ח .
ה - הספרדים אומרים מזמור של פורים לפני ערבית תהלים כב . והאשכנזים לא נהגו בזה. עיין פקודת אלעזר סי' תרפח .
ו - בתפילות ערבית, שחרית ומנחה, ובברכת המזון של יום שישי אין אומרים "על הנסים", ואם אמרו בטעות - אינו חוזר שאינו הפסק, ואף על פי שאמרו ביום שישי - יחזור ויאמרנו גם בשבת. ב"י תרפח ס"ק ו. עיין נהר פקוד ס"ק ב. מ"ב תרפח ס"קיז .
ז - אחר תפילת שמונה עשרה של ערבית, הספרדים אומרים חצי קדיש והאשכנזים אומרים קדיש "תתקבל". ומברכים לפני המגילה שלש ברכות: "על מקרא מגילה", "שעשה נסים" ו"שהחיינו". כה"ח תרצב ס"ק ד. חוג הארץ יד. רמ"א תרצב סע' א. מ"ב שם ס"ק א. מ"ב תרצג ס"ק א .
ח - מתפללים שחרית ולא אומרים "על הנסים", וגם לא אומרים "תחנון". הספרדים נוהגים שלאחר חזרת הש"ץ אומרים חצי קדיש, "אשרי", "ובא לציון" עד "ואתה קדוש" עוצרים שם ומברכים שתי ברכות בלי "שהחיינו". קוראים את המגילה מברכים אחריה ואחר כך ממשיכים "ואתה קדוש וכו'". האשכנזים אומרים אחר חזרת הש"ץ חצי קדיש, קוראין מיד המגילה, לפניה מברכים ג' ברכות גם "שהחיינו" , ויכוונו בברכה זו גם על הסעודה ומשלוח מנות. לאחר קריאת המגילה אומרים "שושנת יעקב" ולא אומרים "אשר הניא". וממשיכים "אשרי", "ובא לציון". קדיש "תתקבל" וכו'. רמ"א תרצב סע' א. כה"ח תרצג ס"ק ג, כח. מ"ב שם ס"ק א .
ט - ישתדלו לקרוא המגילה בליל שישי וביומו בעשרה, כי יש אומרים שזה כקריאה שלא בזמנה, ובכל קריאת מגילה שלא בזמנה צריך לקוראה בעשרה, ואם אין עשרה, יקרא בלא ברכה. פרי חדש תרצ. חוג הארץ סי' ג. עולת ראיה א, עמ' תלח סע' יב . ויש אומרים שקריאה ביום שישי זה כקריאה בזמנה ויחיד יכול לקרוא ולברך ובדיעבד אפשר לסמוך עליהם. עיין בני בנימין קד שכן נהגו בירושלים. עיין מעשה ניסים מערכת פורים שסובר כן. עיין חזון איש סי' קנה סע' ב. שמח נפש נב. והגר"ח זוננפלד אות ג .
י - מתנות לעניים נותנים ביום שישי. כי עיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה. שו"ע תרפח סע' ו . יש אומרים שגם סעודת פורים יעשה ביום ו' בבוקר, ויש אומרים שגם משלוח מנות יעשה ביום ו' ולא נהגו כן. והמחמיר תבוא עליו ברכה. מאירי, מגילה ה א. כנה"ג סי' תרצה .

 יום שבת - ט"ו באדר

קריאה בתורה "ויבא עמלק" ו"על הנסים"
יא - בכל תפילות שבת, בערבית, שחרית, מוסף ומנחה בט"ו באדר אומרים "על הנסים" במקומה בברכת "מודים" לפני "ועל כולם". שו"ע תרפח סע' ו .
יב - בברכת המזון אומרים "על הנסים". האשכנזים אומרים אותה במקומה ב"נודה לך" ארץ ישראל לגרי"מ טיקוצינסקי עמ' נב. אגרת הפורים עמ' נא סע' ט . והספרדים מחמת מחלוקת הפוסקים אומרים אותה ב"הרחמן" וכך יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מרדכי ואסתר בשושן וכו'". עיין כה"ח תרפח ס"ק מד. קונטרס היחיאלי עמ' לח. שמח נפש נבב. חוג הארץ שם. מנהגי בית אל אות מו .
יג - מוציאים בשבת שני ס"ת, בראשון קוראים שבעה עולים בפרשת השבוע. ובשני קוראים בפרשת "ויבא עמלק" ואף הספרדים שכופלים בכל שנה פסוק אחרון של "ויבא עמלק" כדי להשלים לעשרה פסוקים לא כופלים בשנה זו כיון שקוראין גם בספר הראשון. ומפטירין "פקדתי" שהיא ההפטרה של שבת "זכור". האשכנזים - לא אומרים "אב הרחמים" ולא מזכירים נשמות. שו"ע תרפח סע' ו. מהרלב"ח סי' לב. מ"ב תרפח ס"ק טז. ארץ ישראל לגרי"מ טיקוצ'ינסקי עמ' נב. אגרת הפורים עמ' נא סע' ט .
יד - יש סוברים שהסעודה ומשלוח מנות הם ביום שבת ולא ביום ראשון. מהרלב"ח סי' לב. מ"ב תרפח ס"ק חי . וטוב להחמיר ולהוסיף מאכל ומשקה ביום שבת לכבוד פורים, וכן לשלוח מנות רק לשכן אחד. עיין פר"ח שם ס"ק ו. מנהגי ירושלים א, שער המפקד. מנהגי בית אל אות מו . אמנם אם יש חשש של הוצאה מרשות לרשות בשבת - לא ישלח.
טו - בשבת במנחה לא אומרים "צדקתך" ואומר בה "על הנסים".
טז - שואלים ודורשים בהלכות פורים, ומדרשי המגילה ביום שבת לפרסם הנס. כה"ח תרפח ס"ק מא. והוא דינא דגמרא מגילה ד א. מ"ב תרפח ס"ק טז .

יום ראשון - ט"ז באדר

סעודת פורים, ומשלוח מנות
יז - סועדים סעודת פורים ושולחים מנות ביום ראשון. ויש להשתדל לשלוח מנות דווקא לבן כרך דהיינו לירושלמי, שחייב בסעודה ביום ראשון. שו"ע תרפח סע'ו .
יח - לפי סברת חכמי המקובלים עושים סעודת פורים ביום ראשון בבוקר. והנוהגים לעשות סעודת פורים אחר הצהרים ישתדלו שלא יעשו מלאכה בשעה זו כדי שיהיו פנויים לקיים סעודת פורים כהלכתה. מנהג ירושלים מובא בקונטרס היחיאלי עמ' לח. שו"ת סבא קדישא להרה"ג מהרש"א סי' קס .
יט - אין אומרים ביום ראשון "על הנסים" בתפילה ולא בברכת המזון, אבל אומרים "על הנסים" בברכת המזון בסעודת פורים בלבד - ב"הרחמן" וכך יאמר: "הרחמן יעשה עמנו נסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מרדכי ואסתר וכו'".
כ - אין אומרים "תחנון" ביום א', וכן אבל לא יתאבל. חוג הארץ .
כא - בן כרך שנוסע לפרזים - ירושלמי שנוסע לעיר שאינה מוקפת חומה.
אם נוסע ביום ו': ודאי שאינו מתחייב כפרזי אך ספק אם נשאר חייב במוקף. ולכן: ביום ו': אינו חייב כלל בסעודה ומשלוח מנות ואינו אומר "על הנסים". כמובן שיקרא מגילה ויתן מתנות לאביונים. בשבת: מספק אומר "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון, ולכן יאמרם בסוף התפילה ובסוף ברכת המזון ולא במקומם. יוסיף בסעודתו, וכן ישלח מנות לאיש אחד. את קריאת התורה של פורים הוא הפסיד. וביום א': לחומרא יסעד סעודת פורים וישלח מנות.
אם נוסע במוצש"ק: חייב בודאי בסעודה ומשלוח מנות ביום א' ויאמר "על הנסים" בסוף ברכת המזון שבסעודת פורים. אי אפשר לשלוח מנות ביום א' לאיש פרזי שאינו חייב בסעודה ביום א', ולכן לפני נסיעתו יתן בירושלים מנות לחברו וימנהו שליח, כדי שיתן בשליחותו ביום א' את משלוח המנות לאיש ירושלמי.
אם יצא ביום ו' וחזר במוצש"ק: דינו כפי שבארנו לעיל לנוסע ביום ו'.
כב - פרזי שנוסע לכרך
בא לכרך ביום ו': ביום שישי דינו כפרזי ולכן חייב לסעוד סעודת פורים, לשלוח מנות וכמובן גם ליתן מתנות לאביונים. לגבי משלוח מנות יש ספק בפוסקים. יש אומרים שאינו יכול לתת לבן כרך, שהרי אינו חייב ביום ו' בסעודה, ויש אומרים שיכול לתת משום שבן הכרך יתחייב בסעודה ביום א'. ולכן ראוי שיתן משלוח מנות לפרזים ואם אי אפשר - יתן לבן כרך. כמו כן אומר "על הנסים" בתפילה וברכת המזון במקומה. ביום שבת הוא חייב לשמוע קריאת התורה. יאמר "על הנסים" במקומו הן בתפילה וכן בברכת המזון כדלעיל. ספרדים בסוף ברכת המזון . וטוב להחמיר ולהוסיף בסעודת יום שבת ולשלוח מנות לאיש אחד. ביום ראשון הוא חייב בסעודה ובמשלוח מנות.
בא לכרך ביום ו' ונסע במוצש"ק: דינו כנ"ל.
בא לכרך במוצש"ק: אין לו שום חיובים של בן כרך.
כג - מי שהולך ממוקף לשאינו מוקף או להיפך בליל שישי ישאל לפני כן שאלת חכם. אחרונים. שו"ע תרפח סע' ה. מ"ב ס"ק יב. כה"ח ס"ק כט, ל. עיין חזון איש או"ח סי'קנב .
ויהי רצון שהקב"ה יעשה עמנו נסים ונפלאות כל הזמן
כשם שעשה לאבותינו בזמן הזה אכי"ר

בן ירושלים שנסע לעיר שאינה מקפת

א - בן ירושלים שנוסע לעיר שאינה מקפת חומה פרזים בליל י"ד או קדם לכן, ומתכון להשאר שם ביום י"ד אחרי עלות השחר אפלו רק דקה אחת - חיב לקים את כל מצוות הפורים בליל י"ד וביום י"ד וקריאת המגלה בברכה שו"ע סי' תרפ"ח סע' ה' .
ב - בן ירושלים שהתכון להשאר בעיר פרזים ביום י"ד ונשתנו תכניותיו וחזר לירושלים בליל י"ד - קורא רק בט"ו, עם אנשי ירושלים, בברכה ככל בני ירושלים משנ"ב תרפ"ח ס"ק י"ב .
ג - בן ירושלים שחזר לירושלים בליל ט"ו או קדם לו יש אומרים שחיב במצוות הפורים גם בירושלים כה"ח סי' תרפ"ח ס"ק כ"ט . ולכן יקים מצוות הפורים גם בירושלים וישתדל לשמע את הברכות מאחרים.
ד - בן ירושלים שנוסע לעיר שאינה מקפת חומה פרזים בליל י"ד או קדם לכן והתכון לחזר לירושלים לפני האיר המזרח של יום י"ד ונתעכב ולא חזר - אינו צריך לשמע מגלה ביום י"ד כאנשי המקום שנמצא בו, אלא יקים מצוות פורים בלילה וביום בט"ו בברכה אע"פ שנשאר בעיר שאינה מקפת, ואף שכל אנשי המקום קוראים ביום י"ד שו"ע סי' תרפ"ח סע' ה' .
ה - בן ירושלים שנוסע לעיר שאינה מקפת ביום י"ד אחרי עלות השחר וחוזר באותו יום - ודאי שאינו מתחיב ביום י"ד אלא רק בט"ו. ואפלו נשתנו תכניותיו ונשאר בעיר אחרת - יקים שם מצוות פורים ביום ט"ו.
ו - בן ירושלים שעבר דירה לעיר שאינה מקפת בליל ט"ו - פטור בכל מצוות היום בי"ד ובט"ו, ועדיף שיעשה כאמור בסעיף הבא.
ז - בן ירושלים שעתיד לנסע ביום י"ד מחוץ לעיר ולא לחזר עד אחרי ט"ו וכן בן ישיבה או סטודנט שלומד בירושלים ובית הוריו בעיר אחרת ועתיד לנסע ביום י"ד מחוץ לירושלים - טוב שישמע קריאת מגלה בליל וביום י"ד בירושלים במקומות שקוראים מגלה בעיר ירושלים לבני פרזים בדרך כלל בבית כנסת "עץ חיים" בכניסה לעיר ויקים שאר מצוות היום בי"ד בירושלים.
ח - בן ירושלים שנסע לעיר שאינה מקפת, ביום י"ד או בליל ט"ו, או נסע ביום ט"ו ונשאר שם ביום ט"ו - יקים מצות החג ביום ט"ו עם ברכה במקום שבו הוא נמצא.
ט - בן ירושלים שנוסע לעיר שאינה מקפת במוצש"ק של פורים המשלש: חיב בסעודה ומשלוח מנות ביום א' ויאמר "על הנסים" בסוף ברהמ"ז שבסעודת פורים, ואינו יכול לשלח מנות ביום א' לאיש פרזי כיון שאינם חיבים בסעודה ביום א', ולכן יתן בירושלים לפני נסיעתו מנות לחברו וימנהו שליח, כדי שיתן בשליחותו ביום א' את משלוח המנות לאיש ירושלמי.

בן עיר שאינה מקפת שנסע לירושלים

א - אם בא לירושלים לפני ליל י"ד ודעתו להשאר שם עד יום ט"ו - דינו כבן ירושלים לכל דבר.
ב - בן עיר שאינה מקפת שנוסע לעיר מקפת - לירושלים, אם הגיע לירושלים בליל או ביום י"ד וחושב לחזר לעירו בליל ט"ו לפני שיאיר המזרח - דינו כפרזי וחיב בקריאת מגלה בליל י"ד.
ג - איש זה חיב לסעד סעודת פורים בי"ד אף על פי שהוא בירושלים, וחיב לשלח מנות וכמובן גם לתן מתנות לאביונים ביום זה שו"ע סי' תרפ"ח סע' ה' וכה"ח ס"ק כ"ט. יש ספק בפוסקים אם הנ"ל יכול לשלח מנות לירושלמי: יש אומרים שאינו יכל לתת לבן כרך, שהרי הירושלמי אינו חיב ביום זה בסעודה, וכל משלוח המנות הוא לצרך הסעודה, ויש אומרים שיכול לתת, משום שבן הכרך יתחיב בסעודה למחרת והרי זה לצרך המחר. ומחמת הספק טוב שיתן משלוח מנות לבן פרזים, דהינו למישהו שאינו חיב בפורים כבני ירושלים המקפים, ואם אי אפשר - יתן לבן ירושלים .
ד - בן עיר זה אומר "על הנסים" בתפלה ובברהמ"ז במקומה ולא ב"הרחמן" אף על פי שהוא נמצא בירושלים ביום י"ד.
ה - אם התעכב בירושלים למחרת, ביום ט"ו, יש ספק אם הוא חיב גם כבני כרכים, כבני ירושלים - ולכן יקים כל מצוות היום בלי ברכה ויאמר על הנסים ב"אלהי נצר" וב"הרחמן".
ו - בן עיר שאינה מקפת שנוסע לעיר מקפת - לירושלים, אם בא לירושלים בליל או ביום י"ד וחושב לחזר לעירו ביום ט"ו אחרי שיאיר המזרח - דינו כמקף ונוהג כירושלמי לכל דבר, קורא מגלה בליל ט"ו וביומו וחיב לסעד סעודת פורים בט"ו אפלו חזר ביום ט"ו לעירו שמחוץ לירושלים, וחיב לשלח מנות וכמובן גם לתן מתנות לאביונים ביום זה, מנות ומתנות לאנשי ירושלים שו"ע סי' תרפ"ח סע' ה' וכה"ח ס"ק כ"ט .
ז - בן עיר שאינה מקפת שבא לירושלים בליל ט"ו - מהדין אינו חיב לנהג כבני ירושלים כלל, אמנם יש מחמירים בכך, ותבוא עליהם ברכה. ואם נשאר עד אור הבקר י"א שחיב בכל החיובים.
ח - בן עיר שאינה מקפת שעבר דירה לירושלים בליל ט"ו - חיב בכל מצוות היום בי"ד ובט"ו, אמנם לא יברך ביום ט"ו כי יש אומרים שכבר יצא ידי חובה ביום י"ד, ולכן יקים כל מצוות היום בלי ברכה.
ט - בן עיר שאינה מקפת שנוסע לעיר מקפת - לירושלים, בבקר יום ט"ו - אין לו להחמיר כבן ירושלים לשום דבר וענין.
י - בפורים המשלש בן עיר שבא לכרך במוצש"ק - אין לו שום חיובים של בן כרך.
יא - מי שהולך ממקף לשאינו מקף או להפך ישאל לפני כן שאלת חכם אחרונים. שו"ע סי' תרפ"ח סע' ה'. מ"ב שם ס"ק י"ב. כה"ח שם ס"ק כ"ט, ל'. עין חזון איש או"ח סי' קנ"ב .

 (מוריה)

_________________

"א איד"