| נשלח ב-4/3/2008 09:24 |
 |
| |
שמחת פורים אמיתית
האשכול הזה ינסה לעסוק יותר בבעיה ובניסיונות הגדרתה ופיתרונות אפשריים עליה מאשר בדיון פילוסופי- הלכתי נטו.
קיבלתי הודעה מאחד מחברי הקהילה, המודיע שאחרי קריאת המגילה בערב פורים יהיה ליצן שיבדר את הילדים. התגובה הראשונית הייתה מחאה פנימית על הרדידות והניסיון הזול למצוא בידור להמונים. זה הזכיר לי את אותו ליל שבועות, כשהלכתי לבית הכנסת וראיתי מישהי מהקהילה ולראשה זר גדול קלוע מפרחים. כך היא בחרה לנכון ללמוד את מסכת ביכורים.
אבל, הבעיה של איך לשמוח היא לא רק נחלת הציבור הדת"ל. גדלתי בין אחי החרדים, והבעיה שם לא יותר פשוטה : הילדים נשלחים לזרוק נפצים, ולמחות את זכר המן בספריי ובהוללות רדודה לא פחות, כמו גם בהיזק לרכוש (ולקיים את מצוותו של תרומת הדשן בפורים).
בישיבות (ההסדר) מארגנים מסיבת פורים בליל פורים. שותים, משתכרים רוקדים. יש מצווה להיות שמח בפורים. אם למישהו הריקוד גורם לקטליזטור לשמחה, מוטב לו. ומה יעשה מי שמוסיקה קלאסית גורמת לו קטליזטור לשמחה?
בפורים, בשונה משאר יו"ט, מעיקר הדין אין הגדרות במה לשמוח, אלא רק להיות שמח. א"כ הבעיה כאן גדולה יותר : מדובר על השמחה עצמה. נדמה לי שגם בישיבות לא במשהו על הבעיה הקיומית שבעצם השמחה הזו, אלא רק הלבישו אותה במחלצות ישיבתיות, מותרות, שאינן עונות ולו במשהו על מהות היום. ובישיבות החרדיות המצב לא טוב יותר, ושם ההחפצה גדולה אף יותר : עישון, קיא וכו'.
מהי אפוא שמחה אמיתית? הפעם היחידה שהשתתפתי במה שדומה היה לשמחה אמיתית היה במסיבה של הכולל שלנו, כשהשמחה לא הייתה לא ביין ולא בבשר, אלא בדעת. עברו שם מהברקה להברקה, את אותן הסוגיות שלמדנו ביום יום פתאום ראינו שאפשר לראות באור היתולי, נקודת מבט אחרת לגמרי. זו הייתה שמחה של דעת, והיא היא השמחה האמיתית, אבל מה יעשו המון העם? איך מארגנים בקהילה שמחה אמיתית? שיעור על דיני פורים, חיקויים ודומיהם – לא יפתרו את הבעיה. כיצד גורמים להמון העם שמחה אמיתית של מצווה, בלי שכרות ובלי רדידות?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2008 20:51 |
|
| |
מאיר וירוחם,
בתחילה ויתרתי כלל על החתימה האישית, אך מכיוון שפעמים רבות אייתו את שמי לא נכון (כתוצאה מכך שניקי מחזי כגיבוב אותיות לועזיות) החלטתי לחתום בקצה ההודעה את שמי (ומסתבר שYMY1234567890 ג"כ חותם מאותה סיבה). אגב, זה לא מונע מאמשלום ועוד כמה להמשיך לפנות אלי "מזוהר", נו שוין העיקר שאור חדש על ציון יאיר.
הייתי מעדיף לחתום "מאיר" אבל מאיר ידידנו קדם לי בחתימתו. ובכדי למנוע בלבול אני חותם כך:
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2008 16:12 |
|
| |
מאיר
לא אתה! ---אתה!
אם נדייק במסכת סופרים הרי רק למגילת אסתר הוא מוסיף את השם מגילה, למרות שכאמור לברכה הוא פוסק על כולן מגילה, אבל שינוי יש כאן.
מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק יד הלכה א
ברות, ובשיר השירים, בקהלת, באיכה, ובמגילת אסתר, צריך לברך, ולומר על מקרא מגילה , ואף על פי שכתובה בכתובים. והקורא בכתובים צריך לומר, ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וציונו לקרוא בכתבי הקודש.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2008 15:51 |
|
| |
לא הבנתיך, זוהר.
מסכת סופרים קוראת במפורש לכולן מגילות, בכך שהברכה עליהן היא על מקרא מגילה. נכון שסתם מגילה היא מגילת אסתר והתואר הזה אף מצורף לשמה, אך עדיין ברור לגמרי שכולן מגילות.
ועל זה נאמר בהומור ישיבתי: דיוק ברמב"ם הוא יותר מרמב"ם מפורש, שהלא נגד רמב"ם מפורש עוד יכול לבא דיוק להיפך. מה שלא יכול לקרות בדיוק מרמב"ם.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2008 14:50 |
|
| |
מאיר,
שמתי לב לנקודה הזו כבר קודם לכן, אבל בדיוק לכן ההוכחה גדולה יותר לדברי ירוחם. לכאורה אם מדובר שם על מקרא המגילה ועל ברכתה היה מן הראוי לכתוב גם על שאר מגילות את התואר מגילה.
לכן כתבתי ואולי הייתי צריך להסביר את דברי "כאן רואים ש'מגלת' זה חלק אינטגרלי משם המגילה ולא תואר". לדבריך היתה כוונתי.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2008 14:42 |
|
| |
זוהר
אתה מציין את מסכת סופרים בין המקורות שלא קוראים מגילה אלא לאסתר. אך הלא הברכה 'על מקרא מגילה' על כל היתר (אולי חוץ מקהלת, תלוי בגירסה ונחלקו הפוסקים להלכה אם יש ברכה על קהלת) הרי שמסכת סופרים קוראת לכולם מגילה.
אמנם מסכת סופרים אינה חיבור תנאי ואף לא אמוראי. חיבורה מיוחס לתקופת הגאונים.
בענין המקורות וההגדרה למונח מגילה, ראה בהקדמת דעת מקרא.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2008 13:45 |
|
| |
ירוחם,
ווארט חביב, תודה!
וברצינות רגע, כתבת <ואני מבשר לך בשורה משמחת, אין המילה מגילה נזכרת- על מגילות כתבי הקודש.- רק על מגילת אסתר. אז שאלתך נפלה, כאילו לא היתה>
אתה צודק, ותודה שהסבת את תשומת ליבי לנקודה זו. מעניין באמת מדוע לא הוצמדה המילה מגילה לשאר המגילות בזמן חז"ל ולעומת זאת בזמן הראשונים כבר שאר המגילות כונו מגילת...
ברכות נז:
"שלשה כתובים קטנים הם הרואה שיר השירים בחלום יצפה לחסידות קהלת יצפה לחכמה קינות ידאג מן הפורענות הרואה מגלת אסתר נס נעשה לו"
מסכת סופרים יד ג:
"ברות ובשיר השירים באיכה ובמגלת אסתר צריך לומר על מקרא מגילה ואע"פ שכתובה בכתובים"
כאן רואים ש'מגלת' זה חלק אינטגרלי משם המגילה ולא תואר.
לעומת זאת בראשונים (רש"י, רמבן, אב"ע ועוד) נכתב התואר מגילה גם לשאר הכתובים/מגילות.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2008 22:58 |
|
| |
(את החודש לא צריך לכתוב כי הוא כתוב במגילה)
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2008 00:14 |
|
| |
אז אולי באמת מדובר במשנה על מגילת קהלת - או איך שלא קראו לה בשם אז?
(ודופקים בכל "אין כל חדש...")
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2008 23:47 |
|
| |
אתה יהודי אמיתי, על שאלה בשאלה.
רק לאחר שנתנו את השם מגילה למגילת אסתר, רק הרבה זמן אחר כך נתנו שם מגילה ליתר.
אבל השאלה שלי נשארה. תחשוב קצת.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2008 23:22 |
|
| |
למה המשנה לא כותבת איזו מגילה?
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2008 12:40 |
|
| |
| mcahn כתב: |  | ריב,
הפירוש שלך הוא הפשט. אבל בעיני זה נראה בלתי אפשרי.
מואדיב,
אני רואה שהבעיה היא לא נחלת חלקי בלבד (קאי בין על עצם הבעיה ובין על הצורך להתנצל שזה לא מתחסד וכו'). הפיתרון שלה הוא טוב תמיד, אבל לא קשור דווקא לפורים. אני שואל אם יש משהו אותנטי יותר, וביתר פירוט : אם המסיבה עם הליצן אכן עלולה לפתוח איזה שהוא דיון מעמיק.
|
|
אינני זוכר בשם מי זה נמסר, אולם זה היה אותו אחד שאמר שהמצוה הקשה ביותר במהלך השנה, היא "ושמחת בחגך" - היאך יכול אדם לשמוח על פי ציווי?
אין לי אלא לומר שאני מזדהה מאד עם הבעיה, לאו דוקא עם הגעגוע לשמחה מסוג מסויים בלבד.
כד הווינא טליא, גרתי תקופה מסויימת במושב שהוקם על ידי בוגרי ישיבת מרכז. ביום הפורים, בשעת הצהרים, התכנסנו כל זכרי המושב לבית הכנסת. דומני כי היו אז רק שני יצורים ממין זכר שהיו פכחים בכל המושב; רכז הבטחון ואנוכי. את רוב זמני באותו החג ביליתי בהרמת שיכורים שברכיהם פקו, ובנסיונות להבריא חבר טוב שהקיא את נשמתו והרגיש רע מאד. דברי התורה שמרא דאתרא שפך באזני מתוך שכרותו היו מדהימים, כולל הטפת המוסר שלו כלפי על כך שאני "אתה הולך יציב מדי - לא שתית דייך!".
אבל אני מקובלני מאבא מארי ז"ל, שאין חובה קדושה לשתות יין, ביחוד מי שלא שותה יין כל השנה. אבי היה הולך לישון, ומקיים בשנתו את "עד דלא ידע".
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2008 12:29 |
|
| |
MCAHN
ידוע ששאלו את ר' יאוליש מתי ליטבאק שמח בפורים וענה כאשר מגיעים לפסוקים בניגון של איכה
ושוב שאל שא"כ יקראו את כל המגילה בניגון של איכה וענה שעל הוללות לא נצטווינו.
וברצינות,
לענ"ד בן אדם לא נמדד ביצר הטוב שלו אלא דווקא ביצר הרע.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2008 12:02 |
|
| |
ריב,
הפירוש שלך הוא הפשט. אבל בעיני זה נראה בלתי אפשרי.
מואדיב,
אני רואה שהבעיה היא לא נחלת חלקי בלבד (קאי בין על עצם הבעיה ובין על הצורך להתנצל שזה לא מתחסד וכו'). הפיתרון שלה הוא טוב תמיד, אבל לא קשור דווקא לפורים. אני שואל אם יש משהו אותנטי יותר, וביתר פירוט : אם המסיבה עם הליצן אכן עלולה לפתוח איזה שהוא דיון מעמיק.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2008 12:01 |
|
| |
mcahn
מה יש לך נגד עישות שתייה וכו' ? לכל זמן ועת לכל חפץ. בכל ימות השנה אינני מושך ידי מהברקות וסוגיות , אבל כאשר מגיע עידן חדוותא , אני מגלה שאין שמחה אלא בשתייה ליצנות וניבולי פה . לדעתי , הבעיה היא שכשהקהילה מביאה ליצן יש לזה את הפרצוף של הקהילה . למי יש חשק לצחוק עם כל הקהילה , הזקנים עם הנערים , לזה צריך קבוצה מצומצמת של ידידים שמרגישים אתם משוחררים. אמנם כשאין קבוצה כזאת , יכול להיות מר מאד.
_________________
|
|
|
|
|
