יארצייט בעל הלבושים:

האם למישהו ידוע מי היה חמיו של הלבוש

יש למישהו תמונה של רבי מרדכי יפה, או של ציונו הק'?

_________________

ברבורים ושליו ודגים

יפה ר מרדכי ("בעל הלבושים"). פוסק, מחבר ספרי "הלבושים". פראג, בערך 1530 - פוזנא 1612. רש"ל והרמ"א היו רבותיו של ר' מרדכי בנגלה, ור' מתתיהו ב"ר שלמה דילקרוט היה רבו בקבלה. למד גם פילוסופיה, הנדסה וחשבון. היה ראש ישיבה בפראג עד שנת 1561, אז יצא בראש הגולים מביהם בגזרת הקיסר פרדינאנד. הלך לאיטליה ושהה בויניציא שנים רבות. שימש ברבנות בכמה ערים והיה מהרבנים ששמשו בועד ארבע הארצות. קרא לספריו בשם כולל "לבושים". ספריו לא נתקבלו בקהל הלומדים והרבנים כמו הטור והש"ע. התוכן הלבושים יתרון ה"לבושים" על ש"ע ר' מרדכי כמקובל בניו ובני משפחתו ר' מרדכי יפה - בעל הלבושים - פוסק. נולד בפראג בערך בשנת 1530 , ומת בפוזנא ג' אדר שני שע"ב (1612). אביו, ר' אברהם מביהם, היה ראש הקהל ורב הגליל מטעם הממשלה. רש"ל ורמ"א היו רבותיו בנגלה, ור' מתתיהו ב"ר שלמה דילקרוט היה רבו בקבלה (עי' הקדמת לבוש אור יקרות). ר' מרדכי למד גם פילוסופיה, הנדסה וחשבון. היה ראש ישיבה בפראג עד שנת 1561 , אז יצא בראש הגולים מביהם בגזרת הקיסר פרדינאנד, הלך לאיטליה ושהה בונציה שנים רבות. בשנת 1572 נקרא להיות רב בהוראדנא, ובשנת 1588 נבחר לרב בלובלין, והיה שם אחד מראשי הרבנים באספת ועד ארבע ארצות. משם הלך לקרמניץ. בשנת 1592 היה רב בפראג, ומשנת 1599 ועד מותו היה רב הגליל בפוזנא. כל ימיו עסק בצרכי הצבור וענייני הדת, ושני ימים לפני מותו כתב תשובה לרבני הועד, וסיים דבריו: "אני עכשיו מוטל על ערש דווי לא עליכם, ותולה בדין מלך מלכי המלכים, חותם בידים רפות, מרדכי נקרא יפה". על מצבתו ניתן לקרוא את הדברים המעטים האלה: "ציון זה לראש הגאון אב"ד מו"ה מררכי יפה ז"ל ג' ואדר שע"ב". הלבושים ר' מרדכי קרא את עשרת הספרים שחיבר בשם כולל "לבושים" או "לבוש מלכות", בעקבות הפסוק "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות" (אסתר ח' ט"ז). הוא מתחיל את הקדמותיו במילים "אמר התופר" - תופר הלבושים. הספרים שחיבר: א) לבוש התכלת, דיני או"ח ח"א עד הלכות שבת לפי סימני הטוש"ע; ב) לבוש החור , דיני או"ח מהלכות שבת עד תומו; ג) לבוש עטרת זה ב, דיני יו"ד; ד) לבוש הבוץ והארגמן, דיני אח"ע; ה) לבוש עיר שושן, דיני ח"מ; ו) לבוש האורה, ביאור על רש"י ורא"ם ומפרשי התורה, והוספות על לבושי תכלת וחור; ז) לבוש שמחה וששון, דרשות למועדים ורגלים לנישואין ומילות; ח) לבוש פנת יקרת, באורים ותוס' הגהות על מורה נבוכים לרמב"ם; ט) לבוש אדר היקר , פירוש על הלכות קדוש החדש לרמב"ם ועל חכמת התכונה; י) לבוש אבן היקרה, פירוש על הריקאנטי עה"ת. לבוש א"ח נדפס ראשונה בלובלין בשנת 1590, לבוש יו"ד קראקא 1594, ולבוש אה" ע וח"מ קראקא 9 - 1598 גם נדפסו בפראג וויניציא. לבוש האורה נדפס בפראג בשנת 1603; לבוש אור יקרות כולל שלושה לבושים: לבוש יקרה, לבוש אדר היקר, לבוש פנת יקרת . כתב הגהות על הש"ס שנדפסו בהוצאה ווין 1830. יתרון ה"לבושים" על ש"ע ר' מרדכי יפה, בהקדמתו לחמש הלבושים הראשונים בסדר הש"ע, מתנצל על שחיבר ספרו אחר שיצא לאור ספר הטורים לר' יעקב אשרי. הוא אומר כי קודם לכן כבר עלה במחשבתו לעשות חבור כזה - "ויהי בבוא הספר בראשונה בארצות האלו שמחו עליו כל לומדי התורה... כי חשבוהו לקיצור כנגד רבוי הספרים... כי ראוהו - משביר בר לכל עמי הארץ, וינשאוהו על כל הספרים הפוסקים הראשונים אשר היו בידינו, כי הוא כולל דעת כולם. וגם אנכי הקטן בעניות דעתי ורך בשנים אז היה בעיני כמוצא שלל רב... אך ברוב הימים ראיתי והתבוננתי כי עדיין דרכו הוא דרך ארוכה מאוד, כי הוא ז"ל לרוחב התפשטות שכלו הרב לעיין בו בנקלה, קראו הוא קצרה... אז אמרתי אלך לי בעקביו וארשום לי קיצור הדינים ע"פ הסכמתו שכתב להישען על שלושה עמודי ההוראה ז"ל (על הרי"ף הרמב"ם והרא"ש ולהכריע הרבים נגד היחיד) אבל אסבירם בטעמיהם ובדרכם בקיצור שאפשר. וזה החלי לעשות". בינתיים גורש מארצו ובא לאיטליה ושם מצא כי ר' יוסף קארו חיבר את הש"ע, שהוא קיצור הטור וב"י. אך גם זה לא ישר בעיניו - "כי קצר קצרה ידו בו מאוד, ולא יספיק כלל למעיינים בו, כי הוא כספר החתום וכחלום כלא פתרון, וכאלו היה הכל הלכה למשה מסיני בלי שום טעם". ובפרט התנגד לכך שכתב רוב הדינים כדעת הרמב"ם מפני שכך היו נוהגין בארצות ישמעאל, ומנהגי אירופה היו שונים מהם. ולכן גמר בלבו לשוב למלאכתו - "לכתוב ולבאר את הדינים הנוהגים באלו הארצות אשכנז: פיהם מעהרין פולין רוסיה ואגפיהן". אך חזר ומשך ידו ממלאכתו פעם שנית בשמעו כי הרמ"א התעורר על הדרך הזה וכתב הגהות על הש"ע. אמנם גם ההוספות האלה עם הש"ע לא הניחו את דעתו. "כי רחוקים וגבוהים דרכיהם מדרכי ומחשבותיהם ממחשבותי, כי הם כתבו דבריהם בלא טעמים... והנה הם ערכו שלחנם בכל מיני מעדנים מגדים כפרים עם נרדים, אך המאכלים כתפל בלי מלח... כי אי אפשר לדין בלא טעם, כמו שאי אפשר לאכול בלי מלח.., המלח שמקריבין על כל קרבן לא הביאו, והוא המרתיח את התבשיל ומחמם את האדם... וחסרו לדמות מלתא למלתא, והשמיטו כמה דינים מהטור". הסיבה שהניעה אותו להוסיף לבושיו על הטור וש"ע היא זו: הטור הוא ארוך ביותר, והש"ע קצר ביותר, ושניהם פוסקים על פי סברא ודמיון. ר' מרדכי כתב בלשון צחה, ובכל זאת לא נתקבלו ספריו בקהל הלומדים והרבנים כמו הטור והש"ע. ר' מרדכי כמקובל ר' מרדכי מפרש כמה דינים ע"פ הקבלה מחכמי האמת. טעם לאמירת תהילים דווקא קודם התפילה על פי בעל שערי אורה: להבריח המקטרגים קודם התפילה (לבוש התכלת סי' א' ט'). בהנחת תפילין אומר שלא להוציא תפילה של ראש מהתיק לפני שיניח של יד (אע"פ שאין להפסיק ביניהם) מפני שיש בזה איסור ע"פ סוד הקבלה... והמשכיל יבין בסוד החיבור גלוי ונעלם. לא יתקן לפתוח הרצועות של תפילה של ראש עד אחר הנחת של יד ע"פ הסוד הנ"ל בסוד לא תחסום שור (שם סי' כ"ה י"א). אין נופלין על פניהם בלילה כדי שלא לקצץ בנטיעות ח"ו כידוע ליודעי חן, ובליל האשמורות נוהגין ליפול על פניהם, ונ"ל טעמא מפני שהוא קרוב ליום ומדת היום שהיא מידת הרחמים ממשמשת לבוא ולהתחבר ואין כאן קיצוץ והמשכיל יבין וידום (שם סי' קל"א ג'). פוסק כזהר (משפטים) שלא לאכול אפילו בשר אחר גבינה ואפילו בשר עוף, ואומר "ויש אומרים. אומר כי "קבלת הזהר וסודותיו לא היו מפורסם בזמן הפוסקים אלא שנתגלה מקרוב" (שם סי' קע"ג א'). עוד דברים בקבלה פוזרים בלבושיו ובפרט בפירושו על הריקאנטי. בניו ובני משפחתו ר' מרדכי יפה השאיר אחריו שני בנים ושלוש בנות: ר' פרץ יפה (מת בשנת 1647), ר' אריה ליב יפה; וולקה אשת ר' שמואל וואל, בילא אשת ר' יחיאל מיכל הלוי עפשטיין ב"ר אברהם הרב בריסק דליטא, ובתו אשת ר' בנימין וואלף גינצבורג רב במאינץ.

ר' מרדכי יפה בעל הלבושים יום: ג' אדר שני אזור: פולין אביו: ר' אברהם יפה. בניו: ר' אריה ליב ור' פרץ. בנותיו: וולקה (בעלה ר' שמואל וואל), בילא (בעלה ר' יחיאל מיכל הלוי אפשטיין). מוריו: ר' שלמה לוריא (המהרש"ל), ר' משה איסרליש (הרמ"א) ור' מתתיהו דלקרוט. נולד בשנת ה'ר"צ בפראג (צ'כיה). למד נגלה, קבלה, פילוסופיה, הנדסה וחשבון. כיהן כראש ישיבה בפראג, לאחר גזרת הקיסר פרדיננד גלה בשנת ה'שכ"א לאיטליה והתגורר כ-10 שנים בוונציה. בשנת ה'של"ב מילא את מקומו של ר' נתן שפירא (בעל "מבוא שערים") כאב"ד בעיר הורודנא. בשנת ה'שמ"ח נבחר לאב"ד בלובלין, הודות להשתדלותו הצטרפה ליטא לוועד שלוש הארצות שר' מרדכי היה ראש המדברים בו והוועד נעשה ועד לארבע ארצות. בשנת ה'שנ"ב התקבל כאב"ד בקרמניץ, חזר לפראג ובשנת ה'שנ"ט התקבל כאב"ד בפוזן במקום המהר"ל שחזר לפראג. כל גדולי התורה התייחסו אליו בכבוד ובהערצה וקיבלו את דעתו. מרבית זמנו עסק בלימוד תורת הנגלה והנסתר אך השתדל לעסוק גם בצרכי ציבור. כתב באחד מספריו כי דיין צריך שיהיו בו שבעה דברים: אהבת אמת, אהבת הבריות, בעל שם טוב, חכמה, יראה, ענוה ושנאת ממון. יומיים לפני פטירתו בשנת ה'שע"ב כתב תשובה לרבני הוועד של ארבע ארצות וסיים: "אני עכשיו מוטל על ערש דווי לא עליכם ותלוי בדין מלך המלכים, חותם בידיים רפות. מרדכי נקרא יפה". מספריו: * לבוש מלכות: מחולק לעשרה לבושים. לבוש אור יקרות: כולל 3 לבושים - 1) לבוש פנת יקרת: ביאורים על ספר המורה נבוכים להרמב"ם, 2) לבוש אדר היקר: על הלכות קידוש החודש להרמב"ם, 3) ולבוש אבן היקרה: ביאור על ספר הריקנטי על התורה. 4) לבוש האורה: ביאור על פירוש רש"י ורא"ם בתורה. 5) לבוש הבוץ והארגמן: שולחן ערוך אבן העזר. 6) לבוש החור: מהלכות שבת עד סיום חלק אורח חיים. 7) לבוש התכלת: דיני הטור אורח חיים על הלכות שבת. 8) לבוש עטרת זהב: שולחן ערוך יורה דעה. 9) לבוש עיר שושן: שולחן ערוך חושן משפט. 10) לבוש שמחה: דרושים בנושאים שונים.

רבי מרדכי יפה ( 1530 - 1612 ) "בעל הלבושים" (או "הלבוש"). מחכמי בוהמיה , רב, פוסק, מפרש ה שולחן ערוך . תולדותיו רבי מרדכי נולד בשנת ה'ר"ץ ב פראג . אביו, רבי אברהם, היה רבה של בוהמיה כולה. למד תורה אצל רבי שלמה לוריא (מהרש"ל) ורבי משה איסרליש (הרמ"א) ב לובלין וב קרקוב . לאחר נישואיו שב לפראג והקים בה ישיבה, אך בשנת 1561 גורשו היהודים מפראג ומבוהמיה כולה והוא עבר ל איטליה . באיטליה התגורר רבי מרדכי למעלה מעשר שנים ב מנטובה וב ונציה , והשתלם ב מתמטיקה , אסטרונומיה , פילוסופיה , ובמדעים נוספים. המסורת מספרת כי לימודי ה קבלה אצל רבי מתתיהו דלקרט היו בשנות מגוריו באיטליה, וכי התגורר בביתו. באחד הימים ישב רבי מרדכי שקוע בלימודו בבית רבו ולא הבחין כי ילד קטן שניצב לידו בירך על המזון, ולא ענה " אמן " אחר ברכתו. רבו, שביקש להעמידו על חשיבות עניית "אמן", נידה אותו למשך חודש שלם. בין השנים 1572-1578 שב רבי מרדכי ל פולין , והתמנה לרבה של העיר הורודנה במקומו של רבי נתן שפירא שנפטר בשנת 1577 . בהורודנה בנה רבי מרדכי בית כנסת מפואר. בעקבות מחלוקת בעיר עבר רבי מרדכי בשנת 1588 ל לובלין , ובשנת 1590 ל קרמניץ . בשנת 1592 עזב ה מהר"ל את רבנות פראג, ורבי מרדכי מילא את מקומו. לאחר ששב המהר"ל לפראג בשנת 1599 התמנה רבי מרדכי לרבה של פוזנא שב פולין , בה כיהן עד יום מותו, ג' באדר ב' שע"ב (1612). מספריו ניכרת בקיאותו הרבה ושליטתו הרחבה. עסק ב פרשנות המקרא , ב הלכה , בדרשנות, ב פילוסופיה , במדעים, וב קבלה . יחסו ללימוד "חכמות חיצוניות" היה חיובי, והוא חלק בעניין זה בתקיפות על רבו ה רמ"א ששלל לימוד זה וראה בו "ביטול תורה". רבו ב קבלה היה רבי מתתיהו דלקרט , ודרכו כשיטת הקבלה הספרדית הקדם-לוריאנית. בין תלמידיו נמנה רבי יששכר בר איילנבורג , מחבר ספר "באר שבע". ספריו התפרסם בשל סדרת ספריו המונומטלית "הלבושים", עשרה ספרים שכל אחד מהם נושא שם "לבוש...". עשרת הלבושים הם: לבוש התכלת - על ארבעה טורים חלק אורח חיים עד הלכות שבת. לבוש החור - על ארבעה טורים חלק אורח חיים מהלכות שבת עד הסוף. לבוש עטרת זהב - על ארבעה טורים חלק יורה דעה . לבוש הבוץ והארגמן - על ארבעה טורים חלק אבן העזר . לבוש עיר שושן - על ארבעה טורים חלק חושן משפט . לבוש האורה - חיבור על פירוש רש"י ל תורה ופירוש הרא"ם על רש"י. לבוש פינת יקרת - פירוש על ספר מורה נבוכים ל רמב"ם . לבוש אדר היקר - חיבור על הלכות קידוש החודש ב משנה תורה ל רמב"ם , ועל ספר "צורת הארץ" לרבי אברהם בן חייא הנשיא . לבוש אבן יקרה - פירוש על חיבורו ה קבלי של רבי מנחם רקנאטי על התורה. לבוש ששון ושמחה - דרשות, סיפרו היחיד שלא נדפס. חמשת ספרי ה'לבוש' על ספר ארבעה טורים נועדו לבאר את טעמי ההלכות שהובאו בו. ה'לבוש' היה לספר הלכה פופולרי ונפוץ בקרב יהודי אשכנז במשך שנים, אך במשך השנים נדחק הצידה מפני הגהותיו של ה רמ"א על ה שולחן ערוך . הספר נחשב לספר הלכה חשוב ופוסקי הלכה מסתמכים עליו. ה אגדה מספרת כי רבי מרדכי כינה את ספריו "לבושים" בשל מעשה שהיה: רבי מרדכי היה יפה תואר, ואחת מנשות האצולה הנוצרית חשקה בו. היא הזמינה אותו לביתה לצורכי עסקים, נעלה אותו בביתה, ודרשה ממנו להתנצר ולהנשא לה. רבי מרדכי סירב בתוקף, ומאחר שסירבה לשחררו נמלט מביתה דרך פתחי הביוב, וכל עשרת בגדיו הושחתו כליל. לזכר הנסיון שעמד בו חיבר רבי מרדכי עשרה "לבושים". האגדה מוסיפה עוד, כי בעקבות המעשה התפלל רבי מרדכי שבמשך עשרה דורות יהיו צאצאיו מכוערים, על מנת שלא יבואו לנסיון בו עמד, וכי בקשתו התמלאה. את מבואו ל"לבוש" בחר רבי מרדכי לפתוח במילים "אמר התופר" ("תופר הלבושים"). בהקדמתו הוא מספר כי ביקש בתחילה לחבר ספר שיכלול את כל ההלכות הנובעות מה"טור" ונושא כליו "בית יוסף", אך משבא לאיטליה וביקש להתחיל במלאכה הודפס ספר "שולחן ערוך". מאחר וכן, ביקש רבי מרדכי לחבר ספר שיכלול את שינויי המנהגים של ה אשכנזים מול ה"שולחן ערוך", אך הקדימו הרמ"א בכך. מאחר וכן, בחר לחבר ספר שיבאר את שורשי וטעמי ההלכות. לספר ה"לבושים" התחברו מספר פירושים, הידועים שבהם הם "אליהו רבה" ו"אליהו זוטא", שהתחברו בידי רבי אליהו שפירא מפראג, בן דורו של רבי מרדכי יפה. (מתוך ויקיפדיה)