יארצייט ר משה פיינשטיין

על הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, בעל ה"אגרות משה" מסופר בספר הנושא את שמו: "ר' משה והרבנית נהגו לצלצל לכל ילדיהם, נכדיהם וניניהם בימי ההולדת שלהם. המשפחה גמלה בשיחות לר' משה מדי שנה כדי לברכו ביום הולדתו שחל בז' באדר. אלו שגרו באזור ניו-יורק, באו באופן אישי להביע את איחוליהם. היה זה נוהג כה מושרש בחיי משפחת פיינשטיין, עד כי נכדה אחת, אשר לא הצליחה פעם להשיגו בטלפון, קיבלה שיחה טלפונית עוד באותו לילה מר' משה, אשר דאג שמא משהו אינו כשורה. עם זאת, מדגישה המשפחה, לא היו אלו שיחות "יום הולדת שמח" גרידא, אלא הזדמנויות להביע את תקוותיהם החמות ואיחוליהם שאביהם וסבם יזכה לעוד שנת בריאות, והם יקבלו ממנו את ברכתו. "לכמה מ'ילדיו' האחרים של ר' משה, דהיינו תלמידיו, הייתה דרך משלהם לציין את יום הולדתו. קבוצת תלמידים מישיבת סטייטן איילנד נהגה במשך שנים לנסוע אל ר' משה בז' באדר ולהגיש לו קובץ חידושי תורה של תלמידי הישיבה. ר' משה קיבל מתנה מיוחדת זו בפנים קורנות ונהג לעלעל בנוכחותם של התלמידים, מיד עם קבלתו".

על צפייתו של הגאון רבי משה פיינשטיין מסופר, כי באחת השנים, בראשיתו של חודש אייר, שמע מישהו את אנחתו של ר' משה. כאשר הוא שאל אותו מהי סיבת האנחה, הסביר ר' משה: "'חז"ל אמרו: בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל. עכשיו, שוב חלף חודש ניסן, ולא נמצאנו ראויים לקדם פני המשיח". מתוך הספר "אוצרות אחרית הימים".

רבי משה פיינשטיין נולד ברוסיה בשנת ה"א תרנ"ה (1895 ) ושם למד ואף כיהן ברבנות עד הגירתו לארצות הברית בשנת ה"א תרצ"ז (1937 ). ישיבתו בניו יורק, תפארת ירושלים, היא אחת הישיבות המעולות הודות להנהגתו. ר' משה היה מוכר כפוסק הגדול בארה"ב, ותשובותיו מופצות בעולם היהודי כולו. הוא דן בתשובותיו בבעיות טכנולוגיות מודרניות וגם בעיקרי היהדות. ר' משה היה פעיל בעניני ציבור וחינוך. נפטר בשנת ה"א תשמ"ו (1986).

רבי משה פיינשטיין ( ז' באדר ה'תרנ"ה 1895 - י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו 1986 ). פוסק הלכה . מחשובי ה רבנים ה אורתודוקסים ב ארצות הברית במאה ה- 20. נולד ב רוסיה בשנת תרנ"ה ( 1895 ) ביום הולדתו, על פי המסורת, של משה רבנו , ונקרא על-שמו. ברוסיה למד ואף כיהן ברבנות עד הגירתו ל ארצות הברית בשנת תרצ"ז ( 1937 ). שימש כ ראש ישיבת "תפארת ירושלים" ב ניו יורק . הרב פיינשטיין היה מוכר כפוסק ה חרדי הגדול בארצות הברית. אלפי תשובותיו בהלכה הופצו בעולם היהודי כולו. בין היתר הוא דן בתשובותיו בבעיות טכנולוגיות מודרניות, רפואה והלכה וכן בעיקרי ה יהדות . כמו כן היה פעיל בעניני ציבור וחינוך בקהילה היהודית. התנגד בחריפות ל תנועה הרפורמית ול קונסרבטיבית , אך מדבר זה יצאה קולא, שכן לא החשיב לעניין ממזרות נישואים שנערכו בטקס רפורמי או קונסרבטיבי ו נישואים אזרחיים . התיר הפריה מלאכותית של אישה מזרע גבר לא יהודי, דבר שאחרים ראו בו ניאוף לכל דבר והתקיפוהו על כך. דעתו בנושא השתלת איברים שנויה במחלוקת, בתחילה החמיר מאוד ויש הגורסים ששינה השקפתו לבסוף. פיינשטיין סבר ש"אין בידינו להועיל להומוסקסואלים המבקשים לעצמם היתר". במורשתו אוחזים חוגים חרדים מצד אחד ומצד שני חוגים אורתודוקסים מודרניים שעליהם נמנים חתנו ונכדיו. נפטר בניו-יורק בשנת תשמ"ו ( 1986 ). בהלוויתו שהתקיימה בחג ה פורים ב ירושלים השתתפו מאות אלפים. לקראת סוף חייו ולאחר פטירתו, עסקו חתנו רבי משה טנדלר ונכדו הרב שבתי רפפורט במלאכת ההוצאה לאור של כתביו השונים. תוכן עניינים 1 מדבריו 2 ספריו מדבריו צבא מול לימוד תורה הנה שאף שעניין צבא ההגנה הוא דבר גדול אבל עניין לימוד התורה ללומדי תורה עוד יותר גדול גם מלהגן על המדינה... ולכן ודאי מי שיש לו תשוקה ללימוד התורה ולהעשות גדול בתורה ובהוראה וביראת שמים יש לו לילך לישיבות הגדולות ויהיה ברכה לכלל ישראל והגנה גדולה לכל ישראל בר מצווה ו בת מצווה בת מצווה הוא ודאי רק דברי רשות והבל בעלמא ואין שום מקום להתיר לעשות זה בבית הכנסת, ואי איישר חילי (לו היה לי הכוח) הייתי מבטל במדינתנו גם סדר בר המצווה של הבנים הפלה מלאכותית בין לתוספות, בין לרמב"ם ואף לרש"י... איסור רציחה מ"לא תרצח" גם על עובר... ואסור להורגו אף לפיקוח נפש... רק להצלת אמו שלא תמות בלידה הומוסקסואליות טען שאין בידינו להועיל להומוסקסואלים המבקשים לעצמם היתר. את דברי חז"ל (נדרים נא, ב) על כינוי התורה "תועבה" ("תועה אתה בה"), פירש הרב בהתאמה לממצאי המחקר המדעי- הרפואי של זמנו: "במשכב זכר אין כלל תאווה מצד הטבע, וכל המתאווה לזה הוא רק תועה מהטבע..." [1] . ספריו אגרות משה - ספרו המוכר ביותר. חיבור זה הוא ברובו שו"ת וחלק ממנו חקירות בהלכה. הספר מונה שמונה כרכים של תשובות ב הלכה , על שאלות שנשאל על ידי קהילות יהודיות מכל רחבי ארצות הברית. החלק האחרון יצא לאור לאחר מותו ועורר דיון על מהימנות תשובות "נועזות" מסוימות שפורסמו בו לראשונה. דברות משה - שיעורים בסוגיות הש"ס. בשו"ת אגרות משה מתייחס לעתים גם לשאלות שנשאל על ספרו זה. דרש משה - שני חלקים על נושאי אגדה ו פרשת השבוע . (מתוך ויקיפדיה)