אומרים שנישואים מצריכים הכנה נפשית-אבל מצד אחד רואים צעירות בנות 17- 18 נשואות באושר..
מצד שני רואים גרושות מאותה סיבה.. ומהצד שלישי רואים את המבוגרים בני 30 40.. מתוסבכים לגמרי.. ולא הכי מבינים מה או את מי הם רוצים לצידם..
וכולם מדברים על בגרות ובשלות והכנה.. לא משנה באילו מילים קוראים לזה אולי זה בסה"כ (?) מידות..
אז מה דעתכם? מה לדעתכם צריך כדי להבין שמוכנים להיכנס לעול הזה?
נשלח ב-31/5/2012 10:30
יש גם אנשים צעירים שכבר חוו (נכוו ?) והתבגרו... וכל מקרה לגופו
נשלח ב-30/5/2012 23:08
מאושרת, אני עם כמה בחורים צעירים ומאז.. שלום ולא להתראות, יש משהו בגיל, החיים מבגרים אנשים מכניסים אותם למצבים שונים שמכריחים אותם להתבגר!
נשלח ב-28/5/2012 15:13
בס"ד
לדעתי זה לא תלוי בגיל אלא באופי..יכול להיות שגם הגיל משפיע אבל לדעתי אדם שלא התבגר עד גיל 20 גם בגיל 30 הוא יהיה עם בגרות של 20.. כי זה אופי הבנאדם.. אדם שמטבעו לא בוגר ואחראי אז זה לא משנה באיזה גיל הוא יהיה.. הוא עדיין ישאר תינוק מגודל בראשו.. ולכן כשמציעים לגעתי בחורים צעירים בגיל לא צריך ישר לפסול ולהרתע.. אלא לבחון כל דבר לגופו.. אם לטוב ואם זה למוטב..
נשלח ב-28/5/2012 14:57
ברור שהדעות מרובות לפה ולפה.. מצד אחד יש את התיאוריה שעדיף שיגדלו ביחד ויפנימו יחד את החיים ומה שהם דורשים הם.. אני אישית לא מבין את ודי קשה לי כשמציעים לי בחורה צעירה לומר את הכן.. ולא ממקום שאני חש וגם לא ממקום מבוגר כי אני עדיין צעיר ב״ה לטעמי ההבדל בין 18- 19 ל 21 22 הוא מאד מהותי בהסתכלות על החיים.. יכול חהיות שאני גיד את זה גם בגיל 24 אבל ממה שראיתי מסביבי אני די סגור על הכיוון הזה.. מצד שני יצאתי פעם עם בחורה שעוד לא היתה 19 והאמת היא שממש לא הרגישו את זה כלומר מבחינת החשיבה, והגישה לחיים, זה לא היה נראה 19 ככה שבשורה התחתונה אני די מבולבל בקטע הזה ומשתדל מאד לא להכליל..
נשלח ב-28/5/2012 07:23
שמעתי פעם אדם חכם אומר: ״אופי לא משתנה הוא רק מתבגר עם נסיבות החיים״. נראה לי שכל התמודדות עם תעוזתם של החיים מביאה אותך לשינוי קטן בפרספקטיבה שלהם....
נשלח ב-28/5/2012 06:37
אדם_ה1 כתב:
מי שמתגרש היה מתגרש גם אם יתחתן עוד 10 שנים.
מי שמתחתן עכשיו לא יתחתן מאותם סיבות ושיקולים (ואולי גם לא עם אותה אחת) עוד 10 שנים...
נשלח ב-24/5/2012 02:17
אני חושבת שחיי נישואין זו עבודה מרובה .. עבודת המידות.. ובניית הבית.. לכן כל מי שחושב שהוא בוגר ומוכן לקחת את האחריות הזאת עליו והוא מרגיש בשל אז מזל טוב ושיתחתן.. אבל לא לעשות את הצעד הזה מתוך לחץ חברתי וכד'.. שאז יותר ממה שזה מועיל זה מזיק..
נשלח ב-23/5/2012 02:35
אני לא חושב כך היות שמי שיודע שאלו הם חיי הנישואין, שצריך לעבור על המידות פי 1000000 מהרווקות ומתכונן לכך יהיו לו חיים מאושרים. אבל מי שאינו יודע שאלו חיי הנישואין אז לא משנה באיזה גיל נוא יתחתן תמיד יהיה לו קשה בחיי הנישואין.
אבל אדם אינו יודע האם יש לו את אותם הכישורים עד אשר יגיע ויצתרך אותם.
לכן אני חושב שזה לא קשור לגיל (זה לא הגיל, זה התרגיל;-))
נשלח ב-23/5/2012 01:44
צדיקאלוקי כתב:
מי שמתגרש היה מתגרש גם אם יתחתן עוד 10 שנים.
מי שמתחתן עכשיו לא יתחתן מאותם סיבות ושיקולים (ואולי גם לא עם אותה אחת) עוד 10 שנים...
נשלח ב-23/5/2012 01:38
מי שמתגרש היה מתגרש גם אם יתחתן עוד 10 שנים.
בנישואין צריך לדעת לוותר ומי שלא מגיע בחשיבה הזו אז הוא יכול להתחיל לחפש עו"ד לרבנות.
לכן לדעתי זה לא תלוי בגיל (לכל המתוסכלים/ות).
אמנם אני עדיין לא נשוי אבל אני אומר לכם/ן אין לכם במה ובמי לקנא. תעשו היום את מה שאתם רוצים כי אחרי החתונה לא תוכלו...(מישהו אמר לוותר?)
נשלח ב-23/5/2012 01:17
שאלה שאני מתחבטת בה לאחרונה
מה נכון יותר, ומה הוכיח את עצמו יותר? על פניו נדמה לי שהנישאוים המאוחרים יותר- בוגרים יותר ועל בסיס טוב (חחח כאילו יש לי בררה לחזור כמה שנים אחורה אם ישכנעו אותי להיפך...:))
נשלח ב-25/3/2008 18:12
ליטאי.
"יש גיל שאתה עוד לא מוכן נפשית לויתורים. זאת אומרת גם אם תוותר, אתה תרגיש שאתה מוותר.
עד שאדם לא מפנים שהויתור זה לא שהוא "מוותר", זה שהוא נותן לעצמו, הוא לא בשל".
מסכימה עם כל מילה.
_________________
כאשר צומחים לגובה לא מצרים לאיש, כאשר משמינים לרוחב נעשה צר לזולת.
נשלח ב-25/3/2008 11:56
אוקי..מידות במילה אחת
מידת וויתור בשתי מילים
ותודה על התשובה:)
נשלח ב-24/3/2008 23:40
בנישואין צריך לדעת לוותר. יש גיל שאתה עוד לא מוכן נפשית לויתורים. זאת אומרת גם אם תוותר, אתה תרגיש שאתה מוותר. עד שאדם לא מפנים שהויתור זה לא שהוא "מוותר", זה שהוא נותן לעצמו, הוא לא בשל. ובכך נענתה השאלה שלך , מישהי18. זה הבשלות עליה כולם מדברים. וגירושים קורים בגלל כל מיני וסיבות שלא קשורים לבשלות. עד כאן דברי הקדושים.
נשלח ב-24/3/2008 17:50
הי קוריצה, קלעת בול! כלומר, סליחה. התכוונתי לומר- שמה שכתבת ממש תפור עלי, ככה שעכשיו אני מתחילה להבין מה הבעיה שהיתה לי עם נישואים בגיל צעיר. וואו, כמים קרים על נפש עייפה. תודה. :)
