המאמר הרצ''ב נכתב ע''י הרב יואל רבינוביץ ופורסם בבטאון הכשרות "תהודת כשרות"
תודתנו נתונה לו על שליחת המאמר.

תחליפי חלב אם וכשרותם לפסח

חלב אם הינו המזון הטוב ביותר לתינוק, ולמרות זאת, תינוקות רבים בימינו ניזונים מתחליפי חלב עד גיל מבוגר יחסית. הסיבות לכך הן שונות, לעיתים חלב האם אינו מספיק דיו ויש צורך להוסיף תחליפי חלב, לעיתים התינוק אינו יכול לינוק,  ולעיתים האם אינה יכולה או אינה רוצה להניק, ונזקקים לתחליפי חלב.

רקע מדעי

החברות המייצרות את תחליפי החלב מנסות ככל האפשר לחקות את חלב האם ולספק את מרכיביו בצורה מלאכותית. הדבר נעשה ע''י חיקוי מרכיבי חלב האם [חלבונים, פחמימות, שומנים,  ויטמינים ומינרלים]. ככלל, מתחלקים תחליפי החלב לאלו החלביים המכילים אבקת חלב כמרכיב עיקרי, ותחליפים צמחיים הנועדים לתינוקות בעלי רגישות לחלב. באלו, מוחלף החלב במרכיבים צמחיים.

 בתחליפי החלב החלביים הבסיס הוא חלב פרה. אך היות שבחלב הפרה היחס בין החלבונים [קזאין ולקטאלבומין] שונה מזה שבחלב האם, יש לשנותו ע''י הוספת חלבונים מרוכזים. וכן כמות הסוכר שבחלב הפרה היא כמחצית מבחלב האם ויש להוסיף סוכרים. בתחליפים רגילים מוסיפים לקטוז שהוא סוכר חלב הפרה, ובאילו ללא לקטוז מוסיפים סוכרוז או גלוקוז המופקים צמחית.

בתחליפי החלב הצמחיים הבסיס הוא סויה שמוסיפים אליו שמנים וסוכרים שונים כדי להגיע לתרכובת הרצויה.

בשני סוגי תחליפי החלב מוסיפים מינרלים וויטמינים החיוניים להתפתחות התינוקות וזכורה פרשת רמדיה שסיפקה תחליף חלב שבו חסר ויטמין B1, דבר שגרם לפגיעה חמורה בחלק מהתינוקות שניזונו מהמזון. [המעוניין ימצא הרחבה במאמרה של י. וקסלר ושל הרב י.א. שרשבסקי בנושא, בתהודת כשרות 9-8]

רקע כשרותי

בירורי הכשרות בתחליפי החלב מתמקדים כל ימות השנה במקורות חלב הפרה וכשרותו. באלו המכילים חלב ישראל יש לוודא שאכן מדובר בחלב ישראל. השמנים המוספים הם צמחיים אך יש  לוודא שהפרדתם ומיצויים ייעשו במתקנים שאינם משמשים לשמנים מהחי. בויטמינים עשוייה להיות בעיית כשרות, ועל כן צריך הגוף נותן הכשרות לבדוק את כל הנ''ל ואכן כל המוצרים שיידונו במאמר הינם בכשרות לכל השנה, חלקם אף בהכשר מהודר. [הרחבה במאמר הרב י.א. שרשבסקי הנ''ל].

בגלל חשיבות הענין והקשרו לנושא, נידון בסיום המאמר כשרותם של הנוטרמיגן והפרג'סטימיל שאינם  כשרים אף לכל השנה.

בפסח מתמקד הבירור בחששות חמץ ואלו יכולים להיות בסוכרים שונים שעשויים להיות מופקים מדגנים. כמו כן יש לוודא שהויטמינים אינם חמץ. מעבר לכך ברור שכל המוצרים מכילים תוצרי קטניות, בעיקר שמנים שונים.

ישנן חברות המספקות אבקות תחליפי חלב הכשרות לפסח ומשמעות הדבר שכל הרכיבים נבדקו אחת לאחת ונמצא שאין בהם חשש חמץ. ודאי שיש עדיפות הלכתית להשתמש במוצר שיש לו כשרות מוסמכת לפסח.

המאמר יתמקד במוצרים שאין להם הכשר לפסח, אך בגלל חיוניותם יש לברר מהי בדיוק הבעיה כדי לדעת האם ניתן להשתמש בהם בשעת הצורך. נבדקו מספר מוצרים ואין להקיש מהם על הכלל.

כשרות תחליפים ללא הכשר לפסח

1. חברת מטרנה מייצרת תחליף המיועד לפגים [סנסטיב] שאינו נושא חותמת כשרות לפסח אך מבדיקה שערכנו עם טכנולוג המזון בחברה, ניתן להשתמש במוצר בפסח . 

הסיבה לכך שאין על המוצר כשרות היא בגלל מרכיב הLCPUFA. מרכיב זה  חשוב להתפתחות השכלית והראייה של התינוקות והוא נמצא כל השנה אף במוצרים אחרים. במוצרים המיועדים לתינוקות בוגרים יותר ניתן לוותר עליו במשך מס' שבועות והוא אכן מוסר מהם לקראת הפסח, אך במוצר  המיועד לפגים לא ניתן לוותר על ה  LC PUFA אף בפסח בגלל הצורך הרפואי.

הLCPUFA מכיל חומצות שומן [ארכידונית ולינולנית שמקורן מהצומח] ומיוצר מאצות ים. סביר מאוד שאין בו חמץ. הבעיה  היא בכך שהמפעל המייצר אותו שהינו בכשרות OU לכל השנה, לא הוכשר לפסח ועל כן אי אפשר לכתוב על המוצר שהינו כשר לפסח. אך כאמור מרכיביו אינם חמץ. תיתכן תיאורטית בעיה במערכות הבישול והקיטור אם יש כאלו והן לא הוכשרו לפסח. אך כאמור אלו ספקות בלבד, שכן ייתכן שלא השתמשו כלל במערכות משותפות, וגם אם השתמשו ''סתם כלים אינם בני יומם''  ואף אם היו בני יומם ייתכן שהיה ביטול בשישים.

ולכן ולצורך פגים או לצורך תינוקות הזקוקים לתרכובת זו בדווקא, מותר להשתמש ואין להחמיר ולא להשתמש, בפרט שהצורך הרפואי כאן הינו רב ביותר וברור שפג מוגדר כחולה שיש בו סכנה.

2. מטרנה נוזלית-נמצאת בשימוש בבתי חולים. גם עליה אין הכשר לפסח בגלל הימצאות גלוקוז בתערובת שייתכן שמופק מחמץ. אך מבדיקה שערכנו עם טכנולוג המזון של החברה הוברר לנו שריכוז הגלוקוז בתרכובות הוא 0.01% וכיון שכך הוא התבטל בתערובת לפני פסח ומותר להשתמש במוצר.

3. סימילאק ואיזומיל- מוצרים אלו נושאים תוית כשרות OU למשך כל השנה ויש מהם בהכשר בד''ץ עדה החרדית, אך לא לפסח.

 במאמר שפורסם באתר האינטרנט של  OU ועוסק בתחליפי חלב לתינוקות נכתב, שככל הידוע, המוצרים הנ''ל לא מכילים חמץ אלא קטניות בלבד. כותב המאמר מתייחס למוצרים המשווקים באה''ב ומיוצרים במעבדות חברת אבוט בארה''ב. המוצרים המשווקים בארץ הינם של אותה חברה, אך מיוצרים במעבדות החברה באירופה. ישנם הבדלים קטנים מאוד בין המוצרים המיוצרים בארה''ב לאילו המיוצרים באירופה. הבדלים אלו  הינם חסרי משמעות מבחינת כשרות.  ליבואן בארץ יש אישור של הרבנות הראשית על כך שמרכיבי כל המוצרים של אינם מכילים  חמץ, והדברים זהים למסקנת כותב המאמר בOU.

כותב המאמר מציין שעדיף הלכתית להשתמש במוצרים שיש להם אישור כשרות לפסח, אך מאידך ברור שכאשר מעבר למזון אחר כרוך בהרעבה או צער של התינוק אין צריך לעשות זאת כיון שהמוצרים מיוצרים ללא חמץ.

גם מעיון ברשימת מרכיבי המוצרים ניתן לראות שאין הם מכילים מרכיבים המיוצרים מחמץ. הסוכר המוסף הינו סוכרוז שהינו סוכר פירות והשמנים, מקורם מהצומח[שמני קטניות]. קיימים אמנם ספקות ביחס לויטמינים מסוג B וC שעשויים להיות מיוצרים מחמץ, אך גם אם הדבר כן, הם בטלים ביותר משישים, וכפי שיבואר הדבר מותר הן לדעת השו''ע והן לדעת הרמ''א.

ביטול חמץ לפני הפסח

הרמ''א בסימן תמ''ז/ד סובר שחמץ שבָטל לפני פסח בשישים אינו חוזר וניעור בפסח עצמו כאשר מדובר באיסור לח המתערבב בצורה מלאה, ורק באיסור יבש ביבש כגון לחם שנמצא בתוך מצות, אף אם  בטל לפני פסח בשישים, בפסח עצמו הוא יחזור ויאסור במשהו כיון שממשותו עדיין קיימת. לאור זאת גם יש מהויטמינים שמקורם מחמץ, הם בטלים בתערובת הלחה לפני פסח ואינם חוזרים ואוסרים. אבקת תחליף החלב נידונה הלכתית כתערובת לח בלח משתי סיבות: ראשית, הכנת אבקת תחליף החלב נעשית ע''י עירבוב כל הרכיבים כנוזל בחום מסויים ולאחר מכן הנוזלים מוצאים ע''י ייבוש במתקן ''ספריי דרייר''. שנית, גם קמח בקמח שלא עבר את התהליך הנ''ל נחשב הלכתית כלח בלח, ע''פ דעת האחרונים שם. כל זה אמור לשיטת הרמ''א ולבני אשכנז הנוהגים כדעתו.

 השו''ע  התייחס לנושא בשני מקומות. בסימן תמ''ז/ד כתב ''אם נתערב החמץ קודם פסח ונתבטל בס' אינו חוזר וניעור בפסח לאסור במשהו ויש חולקים. ולפי כללי השו''ע הלכה כסתם להקל.וכן בסעיף ה' כתב  ''בשר יבש וגבינה ודגים שנמלחו קודם הפסח ולא נזהרו בהם, מותר לאכלם   בפסח'' ומוכח שאף שהבשר והגבינה נמלחו קודם הפסח במלח שיש בו חשש חמץ בכ''ז מותרים בפסח ולא אומרים שחוזר וניעור והוכיח מכאן הגר''א שדעת השו''ע לפסוק כמקילים בסע' ד'.

אלא שבסימן תמ''ב/ד אסר לאכול את התריאק''ה בפסח  אף שהתערבבה קודם הפסח ובטלה כבר. מטעם שחוזר וניעור. לדעת הגר''א הביא השו''ע דעה זאת אף שאינה פוסק כמותה כמבואר לעיל. אך הרבה מהאחרונים ובכללם הרמ''א הבינו שדעת השו''ע להחמיר בחוזר וניעור.

האם אומרים חוזר וניעור בספק -גם אם נאמר שהשו''ע החמיר, כל זה דווקא בודאי חמץ אך כאשר יש ספק אם יש כלל חמץ, לא אומרים חוזר וניעור. כך כתבו המג''א והפר''ח  בסוף סימן תנ''א, והוכיחו כן מדין שפוד שצלו בו בשר עם מלח לא בדוק והתיר השו''ע את הבשר שנצלה בו בפסח מטעם שבספק לא אומרים חוזר וניעור. וכך כתב הט''ז בסימן תמ''ז והוכיח כן מדין בשר וגבינה שנמלחו ולדעתו סיבת ההיתר שם היא בגלל ספק חמץ.

בנידון דידן יש ספק אם יש כלל חמץ בתערובת והאם חמץ זה ראוי לאכילה ולכן כשהתבטל בס' לפני פסח לכל הדיעות לא אומרים שחוזר וניעור לאסור בפסח.

שימוש במוצרי קטניות לצורך תזונת ילדים

הרמ''א בסימן תנ''ג/א  הביא את מנהג אשכנז להחמיר באכילת מיני קטניות. אך למרות שהחמירו באיסור זה כתב ה''משנה ברורה'' בס''ק ז'  ש''פשוט שמותר לבשלם לחולה אף שאין בו סכנה''. בשו''ת דברי יציב או''ח סי' קצ''ה מגדיר שבמקרה חולי לא חלה כלל גזרת קטניות מעיקרא. דין קטן לענין זה הוא כחולה שאין בו סכנה כל עוד הוא זקוק לאוכל זה.

 וביחס לכלים שבושל בהם הקטניות, אף שכתב בכף החיים תנ''ג/כ''ז שקטניות לא אוסרות את הכלים שנפלו לתוכם, מ''מ לכתחילה הצריך הוא להשתמש בכלים נפרדים לצורך הקטניות  וכן מורים הבד''ץ בהנחיותיהם לשימוש במטרנה. לכן יש לשפוך את שיירי המטרנה ישירות לפח באופן שלא ייגעו באוכל אחר וכן אין להשתמש בבקבוקי המטרנה לשימושים אחרים ואת הבקבוקים יש לשטוף  בנפרד. אין צורך להכשיר את הכיור לאחר שטיפת הבקבוקים עם שיירי החלב כיון שבד''כ אלו שיירים עם סבון רחצה וגם אם אין סבון הם  באים מכלי שני שאינו אוסר בדיעבד.

דייסות לתינוקות

 רוב  הדייסות המצויות בשוק מכילות דגנים מסוגים שונים שהינם  חמץ גמור ואסורות בשימוש אף לצורך תינוקות במקרים רגילים שאינם פיקוח נפש. ישנן מהדייסות העשויות מקטניות כגון דייסות אורז ותירס ויש לבדוק אם יש עליהן כשרות לפסח החשובה במקרה זה כדי לוודא את נקיונן המוחלט מחמץ. השימוש בדייסות כפוף לכללי השימוש בקטניות לצורך ילדים כאמור לעיל.

תחליף החלב נוטרמיגן, פרג'סטימיל-כשרותם לכל השנה

מאמר רחב בנושא כתב א. אפרתי בתהודת כשרות 23  ובחלק מהדברים דעתי שונה מדעתו.

שני תחליפי החלב נוטרמיגן ופרג'סטימיל, מיועדים לתינוקות אשר אינם יכולים לצרוך את תחליפי החלב החלביים והצמחיים, מסיבות של אלרגיה או אי יכולת לעכל חלב פרה.

הנוטרמיגן וכן הפרג'סטימיל מכילים חלבון שמקורו מחלב פרה [קזאין] אשר עבר פירוק לחומצות אמינו שהן אבני הבנין של כל חלבון, ובכך פותר הוא בעיה לתינוקות שלא יכולים לצרוך תחליפי רגילים. פירוק זה נעשה במפעל ע''י אנזים  שמקורו מלבלב של חזירים, ומכאן שאלת כשרות המוצר. כמו כן מופרדים בתהליך הייצור מרכיבים נוספים מהחלב העשויים לגרום אלרגיה.

למרות השימוש באנזים טרף יש להתיר לתינוקות הצריכים תחליפים אלו מכל סיבה רפואית שהיא אף אם לא מדובר במצב של סכנה ח''ו אלא אף באי נעימות כגון תגובות אלרגיות , מהנימוקים הבאים:

א.האנזים נותן טעם לפגם - משיחה שקיימתי עם אחד מרבני הOU נאמר לי שניסו לתת לגוי לטעום את האנזים והטעם היה גרוע ביותר, ולכן לא נאסרת התערובת בעטיו בשום שלב.

ב. כמות האנזים מועטה מאוד [פחות מ0.5%] ולכן הוא   בטל בס'.  אך היות שהוא גם נ''ט לפגם אין שלב שבו התערובת נאסרת ואין מצב של חנ''נ כפי שכתב בעל המאמר הנ''ל.

ג. ביטול איסור ע''י גוי-אמנם ישנן דיעות המחמירות גם כאשר גוי ביטל איסור, לאוכלו לישראל, אך כאן מדובר באיסור פגום וכן לא היתה כוונה לבטלו, ובלא''ה במקום צורך ניתן להסתמך על המקילים.[הדיעות הובאו בדרכי תשובה סימן ק''ח ס''ק]

ד. לדברי הד''ר פבר שכתב מכתב בנושא במאמר הנ''ל כל שאריות האנזים מוצאות בתהליכי ההפרדה שנעשים במוצר בהמשך ולכן לא נותרות שאריות שלו בפועל, דבר המיקל הלכתית.[אפשר לסוחטו]

לכן מבחינה הלכתית האיסור בטל, והתערובת מותרת בשימוש.

ד. הצורך בכך לתינוק-שאלה כללית בנושא תינוקות ותזונתם, מהי ההגדרה ההלכתית של הצורך שלהם במזון מתאים וממילא אלו איסורים מותר או אולי צריך לעבור כדי לספק להם את הנדרש. החזו''א כותב באו''ח סימן נ''ט ס''ק ג' על בסיס דברי הגמ' ביבמות קי''ד. שקבעה ''סתם תינוק מסוכן הוא אצל חלב'' שלא מדובר בסכנת רעב שימות בצמא כמו שפירש רש''י שם, אלא מדובר שיש אוכל אחר להאכילו, אבל חלב טהור אין, ולמרות זאת מותר להאכילו חלב טמא  ''דחסרון חלב סכנה הוא לו שיבוא ליד  חולי וכל חולי הוא ספק סכנה''. ועל סמך דעה זו יש פוסקים המקילים מאוד בצומות של מיניקות שמא מחמת הצום ייפסק חלבן, ומעבר לתחליף חלב נחשב סכנה לדעת החזו''א. אמנם נידון זה אינו נוגע ישירות לעניננו היות שהגמ' קבעה שתינוק מסוכן אצל חלב אם, אך מניין לנו  שגם לגבי תחליף חלב אם הדין כך. אך החזו''א בהמשך דברין מתייחס לצורך הקטן במזון מתאים בצורה יותר כוללנית.

וכן כתב שם בס''ק ד' בביאור דברי הרמ''א באו''ח סימן שכ''ח/יז שכתב ''מותר לומר לגוי לעשות תבשיל לקטן דסתם צרכי קטן כחולה שאין בו סכנה דמי'' וכוונת הרמ''א להתיר בישול או שאר מלאכות דאורייתא  ע''י נכרי לצורך קטן. וביאר החזו''א שהרמ''א מתכוון  אפילו לרעב של שעה מועטת אבל רעב של זמן שרגילים להקפיד עליו נחשב סכנה: ''ובזמנינו שמצוי מאוד חלאים מתרגשות בתינוקות נראה דכל שיש ספק שיגרום לו קלקול מעיים לעצור או לשלשל, או גרם כאב מעיים, או חום כלשהו הוא בכלל ספק סכנה... ואפשר דכוונת השו''ע ביש לו מה להאכילו, אבל כפי הצורך יש להאכילו תבשיל שזהו מזונו הטוב וגם בזה מתירים שבות של אמירה לנכרי...

משמע מדברי החזו''א שכל שינוי במזון התינוק או צורך לתת לו את מזונו הטוב ביותר נחשב לעיתים כסכנה , וכל צורך מתיר לכל הפחות איסור  דרבנן של אמירה לגוי.

עד איזה גיל נחשבים כל צורכי קטן כחולה שאין בו סכנה- בספר נשמת אברהם ח''א על הסעיף הנ''ל בסימן שכ''ח הביא את דברי האחרונים בענין. החזו''א  כתב שמדובר עד גיל שנתיים או שלש וכן פסק הגרשז''א . ובקצות השולחן כתב שכל זמן שנותנים לו מזון מיוחד לקטנים נחשב קטן לענין זה. דעת המנחת יצחק להקל בדבר שעד גיל תשע נחשב קטן להחשיב צרכיו כצרכי חולה ויש שדחו דבריו.

במקרה של תחליף חלב לתינוק שזהו מזונו, פעמים שמדובר בפיקו''נ ממש כאשר זה החלב היחיד  שהתינוק מעכל. לעיתים, הצורך הוא לפתור אלרגיות וקשיי עיכול שמגדירים את התינוק  רק כחולה שאין בו סכנה ככל צרכי קטן, ומותר כאמור לעבור לצורך כך אף על איסורים.

אבל יש לזכור שהמקרה של הנוטרמיגן והפרג'סטמיל הוא קל ביותר מבחינת ההלכה כיון שהתערובת מותרת מהנימוקים א-ד שהובאו לעיל. לכן, בכל צורך שרופא ממליץ על תחליפים אלו מכל סיבה שהיא יש להתיר להשתמש בהם.

ביחס לכשרותם לפסח, כל רכיבי אבקת הפרג'סטימיל הינם ללא חמץ, למעט הדקסטרוז שיש ספק לגביו האם מופק מדגנים ובדרך כלל בארה''ב לא משתמשים בדגנים לצורך זה.

תוקן על ידי מסטוגי500 ב- 14/04/2008 21:11:57

תוקן על ידי מסטוגי500 ב- 15/04/2008 18:03:06

תוקן על ידי מסטוגי500 ב- 24/03/2009 14:22:20