בעקבות פרשת גילוי היישוב הפוליגמי בטקסאס ע"י משטרת ארה"ב מתקיימים דיונים רבים על המוסריות והחוקיות של התופעה.
בתורה נאסרה הפוליגמיה רק כאשר הצרות הן אחיות וכל עוד שתיהן בחיים.
בתלמוד יש אזכור דעה שעל "הנושא אשה על אשתו" לבקש את רשותה אבל נדמה שלא כך ההלכה.
התלמוד במס' סוטה דף י. מגנה בגידת גבר "המזנה על אשתו".
רבנו גרשום בעקבות "מעשה שהיה" גזר על הנתונים למרותו חרם על כל הנושא אשה על אשתו (עד לתקופה מסוימת).
ניתן ללמוד מזה שהיהדות אינה שוללת פוליגמיה (לולא בעיות צדדיות הנוצרות ממנה) בהסכמה.
אני רוצה לדון על שתי נקודות משולבות:
1. אולי כאשר הפוליגמיה נעשית בהסכמה יש בה צד חיובי? לפי נתוני הסטטיסטיקה הגברים בוגדים בנשותיהם הרבה יותר מאשר הנשים בבעליהן. ד"ר לאורה שלסינג'ר הצביעה (בעקבות פרשת מושל נ.י.) על העובדה שהבוגדים שאינם פושעים ו/או חולניים לא מקבלים את הסיפוק שלהם בבית, גם אם נשותיהם אינן אשמות. בכל אופן, המצב והכרת הנפשות מעידים שבדרך כלל צרכי הגברים בנשים שונים מצרכי הנשים בגברים. על מהותו של השוני ניתן לערוך דיון נפרד ואני חושב שכבר ראיתי כאן דיונים בזה, אבל נדמה שגם בלי לדון בזה ניתן לנתח אם לצרכי הגבר דרושות נשים מעל אחת ואילו לצרכי הנשים דרוש בעל אחד.
2. אם יוכרע שגם פוליגמיה בהסכמה אינה צודקת מחמת עצמה או מחמת בעיות צדדיות שבהכרח נגררות ממנה, האם אי הצדק הוא כזה שיש לעוגנו בכפית החוק?
נשלח ב-2/11/2008 19:16
איני מבין מה רעה בפוליגמיה ומה טוב במונוגמיה? באם נבחון את הנתונים החיובים בפוליגמיה אולי גם דעתנו תשתנה.
א, במקרה שהבעל לומד בכולל, תהיה פרנסה רבה יותר גדולה, והוא יוכל להמשיך ללמוד יותר תורה, זה כבר שווה.
ב. ניקיון הבית בישולים תיקונים וכד' מתחלקים ליותר ידים, זה מקל על העבודה, וכך לבעל לא יהיו נקיפות מצפון, וילמד יותר.
ג. האשה לא תשאר לבד בבית, תהיה לה חברה וחברה, הזמן בבדידות יהיה נעים, וכך הבעל יוכל להמשיך וללמוד.
ד. לבעל תהיה תמיד אפשרות ללכת לשמחות משפחתיות , תמיד תהיה מישהי שתישמור על הילדים, בחינם.
ה. לא יבלבלו לבעל את המח במציאת שידוך לקרובת המשפחה הרווקה, הוא יתחתן אתה. ויוכל ללמוד תורה מרוב נחת.
ו. הבעל הלומד יוכל לקיים את עונתה, בכל זמן שיחפוץ, ולא יקראה- תרנגול המצוי אצל אשתו-, אלא עושה מצווה.
יכולתי להמשיך עוד רבות, אבל אשתי נכנסה, ופתאם היא מתענינת מה אני כותב? היא עוד עלולה לחשוב, שאני רוצה לחזור ללמוד בכולל.
נשלח ב-2/11/2008 15:55
מכיון שנושא הדיון הוא גם מוסר וצרכי בני הזוג (ולא רק הלכה), מה עם ריבוי גברים?
נשלח ב-2/11/2008 14:36
'צרכי נשים' ו'צרכי גברים' אינם מסתכמים רק בצורך המיני. יש צורך בתשומת לב הדדית והשקעה נפשית על מנת שתהיה זוגיות טובה. איני רואה כיצד מצב של שתי נשים ובעל אחד יכול לגרום שמחה לאישה. ביתה - המקום שאמור להיות מפלטה - הופך לזירת תחרות מי תזכה בתשומת ליבו של הגבר היחיד, וכמובן שהגבר לא סובל במיוחד מהמצב הזה.
לפיכך, אישה שהסכימה לכך עשתה זאת מעמדת נחיתות או חוסר ברירה.
נבצר ממני כיצד תורה המתיימרת לעשות את הצודק והישר מאפשרת פוליגמיה. כיצד אנשים שנחשבים לגדולי עולם ואנשי רוח, גזרו חיי אומללות והשפלה על נשותיהם.
נשלח ב-27/10/2008 21:17
הרב עם הצלקת
לגבי השאלה הראשונה, החלוקת ל"צרכי נשים" ו"צרכי גברים" היא חלוקה שרירותית שאינה קיימת אלא לגבי אותו ארכיטיפ 'גברי' או 'נשי'. ההבדל המוחלט היחיד הוא הורמונלי והבדלים הורמונליים אינם בסיס להבדלה חוקית ומוסרית. ולכן השאלה צריכה להיות האם יש מערכת משפחתית חוקית כלשהי שכוללת תא משפחתי בעל יותר מ2 הורים.
ניצול חולשתו של אדם אחר ע"מ להגיע עימו לעסקה גרועה יותר אינו מוסרי. למשל מנהל המנצל את צרכיהם של עובדיו בהכנסה כלשהי ומשלם להם שכר רעב הוא לא מוסרי אע"פ שהם הסכימו. הסכמה אינה תמיד מדד למוסריות המעשה, לדעתי אשה נוספת אינה רצויה ע"י האשה הראשונה, ואילוץ שלה להסכים לכך אינו מוסרי. על אותו גבר השואף להרמון נשים לרסן את יצריו ולא לאלץ את אשתו להסכים לאבד את מעמדה כראש הבית באיום של בגידה.
שיח ה'מיקוח' הוא אמנם אופנתי אך איננו מהווה דוגמא למוסריות.
יש כאן למעלה בעמוד הקודם לינק של לינקי לאשכול על חרם רבינו גרשום. שם הביא מישהו שיש אחד מהראשונים בשם רבי אברהם מן ההר שחולק על החרם מלבד הגבלות החרם בזמן ומקום. (ככה אם הבדיקה שלך באריזונה תהיה חיובית תוכל להקים שם בית כנסת יהודי על שם רבי מן ההר ואולי לכהן שם כראביי הארי פוטר). בהמשך יש הודעה מהחבצלת בה היא מבטאת את האבחנה שעשיתי שבמצב של קומונה זה שונה ראה שם.
בעל
אתה לא הבנת את הרעיון לעומקה, לא צריך שתי אחיות, -מזמינים את שתי השוגרעס ביחד, וצדיקים מלאכתם נעשת על ידי אחרים,
מישהו פעם קרא כפשט, סוקויל יסוקויל השווער, יד העיידם תהיה בו בראשונה.
נשלח ב-24/4/2008 19:07
בעלבעמיו
לא כאשר מדובר בשתי אחיות.
בוגי
בכתבה ההיא הם באמת קוראים לזה בצד המילה פוליגמיה, גם "משפחה פלורלית". מונח זה תומך בהבחנה שעשית לגבי פוליגמיה בחברה שאיננה פטריארכלית ולגבי פוליאנדריה (ולפי זה גם לא בחברה מטריארכלית). אני חושב שבלי לבקר שם באריזונה ולחיות קצת עם המשפחות האלה לא נוכל לדעת מה טיבם של חיים כאלה ואם היחסים בין המינים טובים שם מבממוצע.
האם ידוע ביהדות על מי שהתנגד לחרם רבנו גרשום (חוץ מהעדות הספרדיות והתימניות שמלכתחילה לא חל עליהן החרם)?
נשלח ב-24/4/2008 18:41
ירוחם שכחת נקודה חשובה, צוועי שוייגערס
נשלח ב-24/4/2008 18:09
חבל. זה היה יכול לפתור כמה בעיות, ולהעפיל על הקשיים.
בעייות כלכליות של לומדי הכוילל, כשיש עוד משכורת החיים נראים יותר טוב.
תמיד יש ביבי סיטר, לא עולה כסף, ולא צריך לחפש, אפשר לצאת בקלות יותר.
לעומת זאת הגבר יכול להעדר מהבית ולהשאר בכוילל עם החברים ולהשתתף בשמחות מצווה, הנשים בבית לא תשארנה לבד.
עבודת הבית ניקיון בישולים פינוק הבעל, העול מתחלק., -לא מרגישים -המרגישים המעטים- רגשי אשמה, כלפי האשה.
הרשימה עוד ארוכה אבל היד כואבת, כל אחד שיוסיף
נשלח ב-24/4/2008 17:56
פוטר
אין שם כתבה אלא שקופיות בליווי הסבר ופרשנות. בכל אופן, לפי המתואר יש שם נקודות מעניינות:
1. לא מדובר שם בפוליגמיה טיפוסית בה הבעל הוא ה'בעלים' של נשותיו אלא כמין קומונה שחבריה שווי זכויות אלא שלגבר תפקיד של פר בין פרות. עקרונית היה מודל כזה אפשרי גם באשה וכמה גברים לא שתלטניים.
2. יש שם שלוש נשים ולא שתיים כעצת חז"ל (בציטוט של נישטאיך).
3. שתיים מהן אחיות ולפי המתואר לא נראה שזהגורם לבעיות. אולי משום מה שכתבתי בסעיף 1 שהמצב שם הוא יותר של קומונה מאשר נישואין פוליגמיים. (רעיון למאמר חז"ל תיאורטי נוסף.)
