ירוחם ידידי
כבר אמרו חכמים מגלגלים זכות על ידי זכאי
מחמת ההתכתבות איתך פתחתי ספרים, רמב"ם שו"ע, וראיתי שיש בפסקי השו"ע חוסר היכרות עם המציאות.
כיוון שכן החלטתי לערוך הודעה, והיא נזקפת לזכותך.
***
רמב"ם הלכות תפילה פרק ו
ה- כיון שהגיע זמן מנחה גדולה לא יכנס למרחץ אפילו להזיע עד שיתפלל שמא יתעלף ויבטל מן התפלה, ולא לאכול אפילו אכילת עראי שמא ימשך באכילה, ולא לדון אפילו בגמר דין שמא יסתר הדין וימשך ויבטל מן התפלה, וכן לא ישב לפני הספר לספור אפילו תספורת הדיוט עד שיתפלל שמא ישבר הזוג, ולא ליכנס לבורסקי סמוך למנחה עד שיתפלל שמא יראה הפסד במלאכתו ויתעסק בה ויתעכב מן התפלה, ואם התחיל באחת מאלו לא יפסיק אלא גומר ואח"כ מתפלל תפלת מנחה.
ו- מאימתי התחלת תספורת משיניח מעפורת של ספרין על ברכיו, ומאימתי התחלת מרחץ משיפשוט הבגד הסמוך לבשרו, ומאימתי התחלת הבורסקי משיקשור בין כתפיו כמו שהאומנין עושין, ומאימתי התחלת אכילה, לבני ארץ ישראל משיטול ידיו ולבני בבל משיתיר חגורו, ומאימתי התחלת הדין משיתעטפו הדיינים וישבו, ואם היו יושבין משיתחילו בעלי דינין לטעון.
כסף משנה הלכות תפילה פרק ו הלכה ה
... ולא לבורסקי לעיוני בעלמא, לכתחלה אמאי לא? דילמא חזי פסידא ומטריד. פירש"י שמא יראה שנתקלקלו העורות ויצטער ויהא טרוד בצערו ולא יתפלל. ומדברי רבינו נראה שהטעם שמא יראה שנתקלקלו העורות ויתעסק בתיקונם... (ע"כ כס"מ)
רש"י פירש שמא יטרד בצערו מחמת קלקול העורות, והרמב"ם מפרש שמא ימשך בעבודה מחמת קלקול העורות.
ע"כ ביארנו מה הסיבה שמחמתה לא יכנס לבורסקי.
***
אלא שיש כאן מושג שנזכר בהלכה ו וכדאי לבאר אותו.
וכך נאמר ברמב"ם "ומאימתי התחלת הבורסקי משיקשור בין כתפיו כמו שהאומנין עושין"
ולעומת זאת בשו"ע נאמר "והתחלת בורסקי משיקשור בגד בין כתפיו כדרך הבורסקים".
השו"ע הוסיף את המילה "בגד".
והנה אם נבדוק בתלמוד שבת ט עמ' ב "ומאימתי התחלת בורסקי משיקשור בין כתיפיו" התלמוד כמו הרמב"ם, לא נזכר מילת בגד.
רש"י מסכת שבת דף ט עמוד ב
משיקשור בין כתפיו - את בתי זרועותיו, שקורין ברצייר"א +להפשיל את השוולים+.
כתב הרב קאפח בהערותיו על משנ"ת "בנדפס (נוסח הדפוס לעומת נוסח כ"י) משיקשור בגד בין כתפיו, ואינו נכון, כי הכוונה שיקשור שרוולי בגדו בין כתפיו, לפי שהיו שרווליהם רחבים, וכך הין עושים הפועלים הערבים בתימן, גם בש"ס ליתא "בגד" אלא משיקשור בין כתפיו". (ע"כ הרב קאפח)
על פי כל הנ"ל, משיקשור בין כתפיו הכוונה שיקשור את השרוולים הרחבים בין הכתפיים שלא יפריע לו בעבודתו, וכך היו עושים הפועלים בזמן עבודתם, רש"י הכיר מנהג זה בצרפת והוא כתבו בפירושו, הרב קאפח הכיר מנהג זה בתימן והוא כתבו בפירושו, אבל השו"ע לא ידע ולא הכיר, והוא נמשך אחרי נוסח הדפוס המשובש, כי גם מגיהי הרמב"ם לא הכירו מנהג זה, וכעת מי שיקרא לא יבין כלום, איזה בגד קושרים בין הכתפיים? מהו זה שאמרו חכמים? ונמצאו ההלכות כספר החתום בפני בני אדם.
_________________
