| נשלח ב-23/4/2008 21:28 |
 |
| |
הלכות שלא כתובות בשו"ע וכולם מקיימים
פתחו בסמוך אשכול על הלכות שכתובות בשו"ע ואף אחד לא מקיים. ואני רוצה לשאול על הלכות שלא כתובות בשו"ע - ובכל זאת כולם מקיימים.
למשל, אם תחפשו את החיוב לומר פסוקי דזמרה, תמצאו רק היתר לדלג עליהם לשם תפילה בציבור.
דוגמא נוספת, בקשר למה שלינקי הביא שם - בגדי שבת ויו"ט - בהלכות שבת כתוב - "ישתדל שיהיו לו בגדים נאים לשבת" "ילבש בגדיו הנאים" - לא כתוב חולצה לבנה, ולא שום דבר יותר מיום רגיל, רק שיבחר בגדים נאים. וממילא גם השאלה על בגדי יו"ט יורדת, כי כמו שבשבת כל העניין הוא לבחור בגדים נאים, כך גם ביו"ט - אלא שביו"ט צריך להקפיד יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2008 23:58 |
|
| |
הביטוי 'חיים לפי השו"ע' בא לומר שההלכה היא מסודרת וקבועה ולא נתונה לגחמות מזדמנות כפי שלפעמים נוכחים לראות כאן, לצערי. [ראה באשכול 'שאלות בהלכה']. אבל נכון שהיא מטעה שכביכול השו"ע זה מדריך בשעה שהוא לא.
אגב מטעות זאת נוצרה טעות נוספת כאילו השו"ע הוא סמכות עליונה ואין להרהר אחריה. כמובן שזה לא כך כי האחרונים הרבו להשיג על דבריו, אמנם זה נפסק ברבות השנים אבל זה בגלל המרחק ולא בגלל שלשו"ע כספר ישנה סמכות.
כמו כן לגבי המשנה ברורה, הרבה מפסקיו אינם מקובלים והרבנים האמיתיים אינם מתייחסים אליו כסמכות עליונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2008 16:28 |
|
| |
לומד
לא רק לפי השו"ע, אף לא לפי המשנ"ב
מי אומר: שהחיינו... לזמן הזה (למד בחיריק) ?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 22:25 |
|
| |
(חבל שהגענו למצב שאם הבאר הגולה יכתוב "חומש פרשת ואתחנן" זה ישמע כבדיחה.)
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 22:21 |
|
| |
נאך איינער
אתה בעצם אומר שגם המימרא הליטאית המקובלת, אנו חיים לפי שו"ע, מקורה בטעות העולם?!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 17:42 |
|
| |
מיכה המרשתי.
לא הבנתי האם כוונתך שאסור לעשות דברים שלא נכתבו בשולחן ערוך, או שכוונתך ללעוג לאותם שעושים ואינם יודעים מה עושים.
הערות לשתי האפשרויות:
1. אם כוונתך לאסור עשיית או קיום הלכות שלא נכתבו בש"ע - אין איסור לחיות את חיי היום יום בצורה וסדר שלא הוזכרו בשולחן ערוך, כשם שבעל השולחן ערוך לא חי את חייו לפי ה"משנה תורה" לרמב"ם. היהדות בגלות ובידי העם הינה דינמית והיא משתנית מדור לדור, הש"ע לדוגמה טוען למניעת מנהג הכפרות: "מה שנוהגים לעשות כפרות בערב יום כיפור, לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים, יש למנוע המנהג." (אורח חיים, תרה, א) אך באזור מגורי הרמ"א לא קיבלו את דעתו והרמ"א אף טוען לחיזוק המנהג - שכן מנהג ותיקין הוא. וכהנה רבות, וכללו של דבר הוא שלא על פי מורינו בעל הספר "שולחן ערוך" יקום או ייפול דבר, אלא על על פי מה שנשתרבב מכל הבא ליד. (אייקון עצוב)
2. אם כוונתך ללעוג לעושים ואינם יודעים מה עושים - אין כאן מקום ללעג אבל יש כאן הרבה מקום לרחמים. (אייקון כנ"ל)
תוקן על ידי יהודים ב- 20/05/2008 17:45:50
תוקן על ידי יהודים ב- 20/05/2008 17:46:25
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 13:16 |
|
| |
רק לציין דבר קצת לא ידוע שהשו"ע התחבר כחזרה על טור וב"י
וכוונת המחבר היתה שיחזרו כל חודש על כל ד' חלקי שולחן ערוך וככה יזכרו הכל
והוא חילק את השו"ע לשלושים חלקים כל יום יחזרו מספר סימנים ככה עד סוף החודש
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2008 11:31 |
|
| |
מיכה
הראשון הוא עשה והשני לא תעשה, כמו ששת ימים תעבוד ועשית כל מעשיך, וביום השבעי שבת..אומר על כך רשב"י- זו מצווה לעצמה- כשם שנתצוו ישראל על השבת, כך נתצוו על העבודה בששת ימים,
את המכילתא הזו לא מלמדים בישיבות.
לשאלתך על החיטים- יש סברא בגמרא כי הפרי שנתנה חוה לאדם, חיטים היו.
הרי לא הגיוני לחשוב, שאלוקים הצמיח בגן רק עצים, ולא פרי אדמה, הגבעול של החיטה הוא גם עץ, נכון שאחר כך לנוחיות הבנת האדם עשו את ההפרדה. כנלע"ד
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2008 11:11 |
|
| |
זה בהחלט מעניין לפרש שהמילה "ויצו" מוסבה לא רק על "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו" אלא גם על "מכל עץ הגן אכול תאכל". השאלה האם זה נכון. בהנחה שכן, האם גם על פרי האדמה חל ציווי זה? הרי זה מוזכר לפני זה "ויאמר אלקים הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע לכם יהיה לאכלה" אבל זה לא בלשון ציווי. ויש לשאול האם זה מצווה? ולפי זה, האם אין מצווה לאכול לחם שנוצר מחיטה? (אא"כ תאמר שהחיטה הוא עץ)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2008 11:05 |
|
| |
מיכה
וכי נעלמה מעיינך שזה הציווי הראשון שאלוקים ציווה את האדם.
בראשית פרק ב
(טז) וַיְצַו יְדֹוָד אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכּל עֵץ הַגּן אָכֹל תּאכֵל:
יש להדר ולהרבות במצוה חשובה זו, שהיא כאמור ראשון המצוות שה' ציוה הוא.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2008 07:26 |
|
| |
ההוא
בשו"ע כתוב (רב, א):
"על כל פרות האילן מברך בתחילה בורא פרי העץ חוץ מהיין שמברך עליו בורא פרי הגפן"
האם יש חובה לאכול בכל יום מפרי העץ, וכמו כן, לשתות יין?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2008 20:53 |
|
| |
חבל שיהושע אליהו לא קרא את המשך דברי השו"ע 'שמעלין בקודש', כלומר שיש כאן חידוש דין שלא יניח התפילין לפני הטלית אלא להיפך, והלכה זו מקורה בראשונים כמו שמצוין בבאה"ג, ולזה התכוין בעל השו"ע, ולא לעצם המצוה להניח תפילין.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2008 20:33 |
|
| |
כלומר, שרק מי שבמקרה לבש טלית מצויץ, חייב ללבוש אחריה תפילין
:(
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2008 19:58 |
|
| |
יהושע,
טלית וודאי שאין חובה ללבוש.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2008 18:05 |
|
| |
חכם בעיניו כתב:
בשו"ע גם לא כתובה החובה להניח תפילין אלא רק כיצד עושים תפילין כשרות.
מיכה המורשתי כתב:
לגבי תפילין, הרי זה כתוב במפורש בתורה. וכותב השו"ע מניח, שלפני שנגשת להתעסק בשו"ע, שהוא סיכום ההלכות לדעת המחבר, למדת את חמישה חומשי תורה. ואם כן, אין לו צורך לכתוב שוב את החיוב להניח תפילין.
הלבן כתב:
<בשו"ע גם לא כתובה החובה להניח תפילין אלא רק כיצד עושים תפילין כשרות. ברור שכל דבר שהוא חלק מהחיים הפשוטים לא נכתב מחוסר צורך>.
החובה להניח תפילין כתובה בתורה, ונוסח התפלה כתוב בסדורים; אין הכוונה לסידורים של היום, אלא של הגאונים והראשונים. ולכן גם הרמב"ם כולל את אמירת פסוקי דזמרא בסדר תפלות כל השנה, שבסוף ספר אהבה. וכן הוא בסדור הגאונים וכיו"ב.
. nocheiner כתב:
הדוגמא של הנחת תפילין היא ממש בדיחה, כיון שאין מצב שהשו"ע יכתוב 'חובה להניח תפילין'. רק תדמיינו לעצמכם מה יכתוב על זה הבאר הגולה? 'חומש פרשת ואתחנן'?
תרשו לי לצטט משו"ע או"ח סימן כה במהדורת המשנה ברורה שתחת ידי: "אחר שלבש טלית מצויץ יניח תפילין".
גם בשו"ע הרב (שאינו תחת ידי כעת) כתוב את זה.
נו?
תוקן על ידי יהושעאליהו ב- 06/05/2008 18:10:37
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2008 17:51 |
|
| |
מדוע פסוד"ז הם חיוב?
|
|
|
|
|
