| נשלח ב-4/10/2010 20:18 |
 |
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2010 22:31 |
|
| |
לאידך
אכן מה שכתבת זו כוונתי בשפה הפורמלית שהגדרתי כאשר ישנם שני מאפיינים B1 ו B2 הם זרים לחלוטין האחד לשני אם כי המאפיין המאחד אותם הו B
וכאשר ישנה תכונה C היא יכולה להיחתך על ידי B . אתה יכול להסתכל במה שכתבתי באשר לנושא דיו שם יש את הרעיון שכתבת.
מצטער על האיחור בתגובתי צרכי הפרנסה משביתים אותי מעניינים אינטלקטואליים.
ואגב הבלוג התעדכן זה עתה
http://blog.tapuz.co.il/KolVehomer
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2009 16:01 |
|
| |
כשאני כתבתי את תגובתי עדיין היה בבלוג של תלמודיקל רק חלק כג, ושם הוא ביקש להציג (לדבריו בעקבות ה'מידות אהרן') תיאוריה שעל פי הבנתי היא בעצם תיאוריה של אירלוונטיות. כשלעצמי אני לא יודע אם היא נכונה או לא נכונה ביחס לגזרה שווה, ובוודאי לא אם היא נכונה לכל הגזירות השוות שבש"ס (לצערי, לא עברתי על כולן), ובעניין זה אני נותן לתלמודיקל קרדיט בלאנקו להוכיח את הווארט שלו. אני מצדי רק ביקשתי לסייע לו לבנות בצורה מדוייקת יותר את התיאוריה הפורמלית של האירלוונטיות, בלי קשר לשאלת הגזירה השווה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2009 18:08 |
|
| |
אידך,
לא הבנתי היכן נכנסת ההגדרה הזו לדבריו של תלמודיקל.
מושגי רלוונטיות של תכונות צריכים להיכנס, אם בכלל, לגבי השאלה מהי התכונה C שלגביה נלמד משהו בגז"ש, ולא לגבי היחס בין B1 ל-B2.
הרי גם כשיש גז"ש אנחנו לא משווים לכל דבר ועניין. לדוגמא גז"ש 'לה-לה' בין אישה לעבד לא אומרת לנו שמותר לשעבד את האישה, או שהיא נקנית כמו קרקע. יש תכונות שרלוונטי לדמות בין הלמד למלמד ויש תכונות שלא (דון מיניה ומיניה ואוקי באתרא).
אני גם לא ממש מבין מדוע אתה מצרין אירלוונטיות במונחי XOR. כל קשר לוגי בין שני פרדיקטים (און ערכים של פרדיקט) ייתן סוג של רלוונטיות. הדבר תלוי לאיזה עניין אתה מכוין זאת. לדוגמא, למושג הרלוונטיות שעליו דיברתי למעלה, לדעתי ההצרנה שלך אינה רלוונטית (?).
אתה כנראה מתכוין לקשר בין תכונות שאותן אנחנו רוצים ללמוד או להוציא. לדוגמא, אם זה בא ללמד שעבד מגורש בגט כמו אישה, אז ברור שהוא לא יגורש בלי גט. אבל הרלוונטיות המהותית היא הרלוונטיות של צורת הגירושין להשוואה בין עבד לאישה. התכונה הנלמדת צריכה להיות קשורה לתכונה משותפת של שניהם באופן כלשהו (אמנם מידות אהרן שהוא הבי אשם כנראה לא סבר כך, אבל אני לא בטוח שאני מסכים).
תלמודיקל,
אתה מניח שההפנאה תמיד נמצאת במלמד, ותמיד מטרתה היא חידוש כלשהו לגבי הלמד. האם באמת זה כך? הרי יש מופנה משני צדדים. ואם המופנה הוא מצד אחד, אז האם תמיד זה הצד המלמד?
יתר על כן, הרי קי"ל שאין גז"ש לחצאין. ונחלקו רש"י (או רשב"ם, אני לא זוכר) ותוס' האם הכוונה היא שהגז"ש חייבת להיות דו-צדדית (אין למד ואין מלמד), או שלאותו כיוון (מהלמד למלמד) יש לדמות את כל התכונות. אם זה חייב להיות דו-צדדי, כי אז ברור שלא ייתכן שהמופנה הוא תמיד המלמד (כי אין בכלל מושג של 'למד' או 'מלמד').
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2009 09:28 |
|
| |
שלום תלמודיקל,
לדעתי הצרנתך לא תהיה שלמה אם לא תגדיר היטב את טיב ההבדל שבין תכונות B1, B2 וכו' כשייכות ל-B (כיצד? נגזרת ממנה??) לבין תכונה C2, ה"זרה" לה.
אם אני מבין את כוונתך נכונה, הרי שמדובר בתכונה אירלוונטית להן, ויש מקום להגדיר צורנית את האירלוונטיות הזאת.
מכיוון שאני עוסק קצת בשאלה זו בהקשר אחר, לענ"ד הדרך הנכונה לכך היא באמצעות שימוש באופראטור 'או מוציא. בהנגדה לאופראטור 'או' הרגיל, האינקלוסיבי (exclusive or) '
אתן דוגמא: נניח שיש לנו עולם שבו רק שני צבעים: אדום ושחור. אם אובייקט נתון הוא 'בעל צבע' (במונחיך - בעל תכונה B), הרי שהוא או אדום (B1) או שחור (B2).
כעת נניח שבאותו עולם יש רק שני גדלי-נפח. אם אובייקט מסויים הוא בעל-נפח- ונקרא לתכונה זו C - הרי שהוא או 'בעל נפח של 5 סמ"ק (C1) 'או 'בעל נפח של 10 סמ"ק' (C2).
כעת: הקביעה אם האובייקט דנן הוא אדום או שחור היא על דרך הדיסיונקציה המוציאה: או שהוא אדום או שהוא שחור. כנ"ל לגבי קביעת נפחו. כלומר, התכונה B1 והתכונה B2 מוציאות זו את זו. כנ"ל לגבי C1 ו-C2. ואולם, התכונות B ו-C אינן מוציאות זו את זו, ולכן אפשר לקבוע כי האובייקט הנדון הוא או בעל תכונה B או בעל תכונה C או שתיהן גם יחד, כלומר, כאשר ה'או' הוא אינקלוסיבי. יכול להיות שהוא גם בעל צבע וגם בעל נפח.
בכך נקבעת העובדה שתכונות הצבע רלוונטיות זו לזו, כן תכונות הנפח, אך תכונות הצבע ותכונות הנפח "זרות" זו לזו.
הרלוונטיות מוגדרת אפוא באמצעות קביעת הסתירה בין התכונות הפוטנציאליות הניתנות לפרדיקציה לגבי האובייקט הנדון. והיפוכו של דבר באירלוונטיות.
אמור לי אם כיוונתי לדעתך או שמא אתה טוען בחטים ואני מודה לך בשעורים.
א"ג
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 06:47 |
|
| |
קל וחומר - לוגיקה תלמודית
שלום רב,
לאחר זמן רב שלא התעדכן הבלוג עודכן. בענייני גזירה שווה.
הנכם מוזמנים לעיין
חנוכה שמח
http://blog.tapuz.co.il/KolVehomer
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2009 17:01 |
|
| |
Talmudical:
שלום רב, לאחר הפסקה ארוכה, הבלוג מעודכן. והפעם בנושא גזירה שווה חלק ראשון.
אתם מוזמנים לעיין
חג כשר ושמח
http://blog.tapuz.co.il/KolVehomer
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2008 21:08 |
|
| |
הרעיון למדל ק"ו ב FL עשוי להיות מענין מאוד
ובתחושה יאפשר הסברים לק"ו מורכבים ולכללים בתוך הק"ו יחד עם זאת אני לא בטוח שהענין יהיה כל כך פשוט. בכל אופן הערתך במקומה ולענ"ד יש מקום לבנות מודל מסוג זה.
הק"ו משרת אותנו למעשה במה שאנחנו קוראים בפילוסופיה העצמה דהיינו בנית העצם או המושג אותו אנחנו חוקרים את ההעצמה אנחנו מבצעים באמצעות קטגוריות כאלה ואחרות שמאפשרות לנו לבצע את ההעצמה (עיין במילות ההגיון ובבקורת התבונה הטהורה) . אמנם הק"ו מביא אותנו לידי מסקנות כאלה ואחרות אבל זה נעשה תוך העצמה של המושג בו הגמרא דנה.
לכן יכול בהחלט להיות שההעצמה יכולה לבוא מכיוון של FL.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2008 15:52 |
|
| |
עניין ה'קל וחומר' נעשה פשוט וקל הרבה יותר אם מסתייעים ב'לוגיקה האפורה' (Fuzzy Logic), שבה יש לא רק ייחוס של פרדיקטים למונחים או שלילת ייחוס שכזה, אלא גם אפשרות של קביעת דרגת הייחוס. כלומר, אפשר לדבר על פרדיקט החכם, אך לא רק לומר 'פלוני חכם' או 'לא נכון שפלוני חכם', אלא גם את דרגת החכמה של פלוני ואף את דרגת האמיתות של הפסוק (מן הבחינה הזאת, זוהי לוגיקה רב-ערכית). מכאן שבנקל אפשר לגזור מ'פלוני חכם מאוד' את זה ש'פלוני חכם' וה"ה לשאר מהלכי הק"ו.
א"ג
(לצערי לא הספקתי לעיין בכל החומר שבאשכול זה, וכתבתי בחפזון רב מאד, ואם לא כיוונתי יפה - עמכם הסליחה. אשתדל בעתיד להתייחס גם לטיעון המופרך בשאלה 'בשביל מה בכלל צריכים את זה?').
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2008 21:11 |
|
| |
קל וחומר - לוגיקה תלמודית
שלום רב,
הבלוג עודכן והפעם חלק רביעי בדיון על במה הצד ניתוח של הצורה הפורמלית של חדא מתרתי וחדא מתלתא עם חזרת הדין וללא חזרת הדין:
http://blog.tapuz.co.il/KolVehomer
|
|
|
|
|
