הנודע ביהודה ומחקר אמפירי

נושא: תורה ולימודה שאלות כלליות

_________________

"...לא נאמין אל חכמי היונים, והישמעאלים;
שלא דברו רק מסברתם,

ועל פי אי זה נסיון,

מבלי שישגיחו: על כמה ספקות, יפלו בנסיון ההוא.

כמו שהיו עושין חכמינו ז"ל, כמוזכר בפרק המפלת (ל':):

על היחס בין בדיקה מדעית להתנסות אישית, ר' דברי הרב מרדכי ד"ר הלפרין שליט"א:

"בשנים האחרונות התפרסמו בציבור פסקי הלכה בעל-פה של מורי הוראה ידועים, המתירים למעוברות שתיית נוזלים פחות מכשיעור ביום הכיפורים. הגאון הרב ישראל יעקב פישר מתיר שתיה פחות מכשיעור לכל אשה בהריון שטרם הגיעה לחודש התשיעי. אחרים מצמצמים את ההיתר לחודשים שביעי ושמיני של ההריון.

הרעיון הרפואי שמאחורי הוראות הלכתיות אלו הוא כדלקמן:

בשנים האחרונות הוכח שהתיבשות עקב צום של יום אחד יכולה לזרז ולהקדים לידה. זירוז לידה בחודש התשיעי איננו מהווה סכנה לעובר, שכן העובר ככר בשל. לעומת זאת, זירוז לידה לפני החודש התשיעי מסכן באופן ממשי את חיי הוולד. מכאן נובע ההיתר (או אפילו החובה) לשתות ביוה"כ כדי למנוע זירוז לידה מסוכן.

אולם בירור מדוייק יותר של הנתונים הרפואיים מעלה נתונים שונים, ומביא למסקנות הפוכות :

אכן צום יממה גורם להתיבשות היכולה לגרום לזירוז לידה. אחד המאמרים שתיארו תופעה זו, נכתב ע"י פרופ' א' אידלמן, מנהל מחלקת הילודים בביה"ח שערי-צדק בירושלים וחבריו. כותבי המאמר מצביעים על עליה משמעותית במספר הלידות ביום-כיפור אחה"צ ובמוצאי יוה"כ לעומת הימים הקודמים והימים הבאים. התופעה זכתה גם לכינוי מדעי מענין : "אפקט יום כיפור". אולם התברר כי "אפקט יום כיפור" מתקיים אך ורק בחודש התשיעי של ההריון, ולא בחודשים מוקדמים יותר, אלא אם כן קיימת בעיה נוספת היוצרת "הריון שבסיכון גבוה" (High risk pregnancy) , כגון צירים מוקדמים.

לאור נתונים אלה נראה שאין מקור רפואי ממשי המצדיק היתר אכילה או שתיה ביום הכיפורים לנשים עם מהלך הריון תקין לפני החודש התשיעי.

     בקיץ תשנ"ב, שוחחתי על כך עם הגרי"י פישר שליט"א, ושאלתיו מדוע הוא עומד על דעתו למרות הנתונים הנ"ל. תשובתו היתה חד משמעית: בעיניו חזה נשים רבות שאיבדו את עוברן כתוצאה מהצום. משום כך, למרות חוות דעת רפואיות מנוגדות, חייבים למנוע צום מנשים מעוברות לפני החודש התשיעי.

     מסרתי את הדברים לפרופ' א"ס אברהם (בעל הנשמת אברהם), שהעיר כי נסיון אישי לא מבוקר לא יכול להוות הוכחה רפואית, מה גם שאילו היתה סכנת הפלה כתוצאה מן הצום היינו רואים בחדרי המיון ובמחלקות נשים עליה בשכיחות ההפלות לאחר יום הכיפורים כשם שאנו רואים עליה ברורה במספר הלידות מייד אחרי יום כיפור. כך שקשה לסטות מדברי חז"ל רק על סמך נסיון אישי לא מבוקר הנוגד נסיון מקיף של בתי החולים.

     גם הגרשז"א הסכים כי כאשר מדובר באשה בריאה, בהריון תקין וללא רקע קודם של הפלות - אין כל הוכחה שהצום עלול לגרם נזק לה או לעוברה, וכמו שכתב פרופ' א"ס אברהם.

(http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA9/R0091195.asp#ftn9 שער חמישי ר"פ שני)