האם אנו עושים עוול עם מדידתנו את הזמן על פי שעון? האם זה שאנו משתמשים בחשמל עוול אנו עושים?
בעצם ישנן כאן שתי שאלות:
א. אם החיים הטובים יותר הם אלה הקרובים יותר לטבע. ב. גם אם לא, האם לשם קיום התורה בצורה טובה יותר, עלינו להשתדל בחיים כאלה
בתיאום עם פותח האשכול
תוקן על ידי עצכח ב- 24/07/2008 16:11:13
נשלח ב-24/7/2008 16:19
יעקב135:
תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן מו
"ולכך נתנה לנו התורה שיעור בביצים ובפירות שדברי סופרים על הר סיני ניתנו כדכתיב ועליהם ככל הדברים לפי שהבצים והפירות נמצאים בכל מקום כי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שישראל עתידין להתפזר בין האומות ומשקלן ומדתן שהיו בימי משה ושהוסיפו עליהן בארץ ישראל אין נשמרין להם והמדות משתנות בדורות ובמדינות שבכל דור ודור היו חכמים מחדשים מדותיהם כדמפורש בכמה מדינות (נ"א מקומות) וגם בחלה מצינו שהיו משערין מדות בכל עת שהרי שגר לו בוניוס לר' ואמ"ר נמי קיסטא דמורייסא דהות בציפורי ותמנתא קמייתא דאמר ר' יוחנן דהות יתירא על דא ריבעא וגם רב שיער קבא מלוגנאה לפסחא וכן הלכתא ונשתנו כל אלו המדות שהן מזמן קרוב וכ"ש מדורות הראשונים שאין יודעין מדותיהן כלל ולכך תלו חכמים ז"ל השיעור בבצים ובפירות שהן קיימין כל עת ואין משתנין מיהו שיעור הביצים והפירות תלו אותן בדעתו של רואה".
תשובה זו מתייחסת אמנם לשיעורי הנפח, אך התיאוריה בבסיסה נוגעת גם לכאן.
*****
mdabraham:
יעקב, זה מאד משעשע לגלות שאצל הגאונים (וגם אצל הקב"ה) הביצים והזיתים אינם משתנים עם הדורות.
ולעצם העניין, דומני כי ישנם שיעורים שניתנו בסיני וישנם שיעורים שחכמים שיערו מדעתם. שני הסוגים יכולים להיות במעמד של הלמ"מ (כעין מסרן הכתוב לחכמים).
מיכי
*****
הפרעתוני:
לולי מסתפינא אמינא שאכן הגדרים משתנים ותלויים בשיעור לבו שלאדם. ואגב "בטרם יכיר איש את רעהו" הוא שיעור תנ"כי, כמבואר אצל רות, וד"ל.
נשלח ב-24/7/2008 16:17
אור_הליל: שיעורי חכמים - האם אינטואיטיביים?25/10/2005
בדרך כלל אנחנו תופסים שבניגוד לדרך בה אנחנו נצמדים לשעון וללוח השנה, הזמנים המקוריים שחכמים קבעו הם מאוד אינטואיטביים. לדוגמא, בשביל לדעת מתי סוף זמן מנחה, צריך רק להרים את הראש ולראות אם השמש עדיין נראית או שהיא שקעה כבר.
עם זמן ציצית ותפילין יש בעיה רצינית. הזמנים שמובאים הם לכאורה מאוד אינטואיטיביים - משיכיר בין תכלת ללבן, משיכיר בין תכלת לכרתי, משיכיר את חברו בריחוק 4 אמות. הבעיה היא שבכל לילה יש כמות אור שונה עפ"י מצב הירח. פתרון אחד של הבעיה הוא שבאמת זמת צו"ת הוא לא קבוע והא משתנה בין לילה ללילה. הבעיה היא שהשינויים הם מאוד משמעותיים. יש לילות של ירח מלא שבהם אני יכול לזהות להבדיל בין תכלת ללבן במהלך כל הלילה (לכו למדבר ותנסו), ויש כאלה שבהם רק סמוך לזריחה. פתרון אחר לבעיה הוא שחכמים דיברו על לילה ממוצע או על הלילה הכי חשוך. אם זה כך, הזמן הזה הוא כבר ממש לא אינטואיטיבי, והוא די מסובך לחישוב, במיוחד אם אין לך שעון.
כל טוב.
נשלח ב-21/9/2006 16:15
ספרן,
ייש"כ!
כותרת המאמר מטעה לאמר שכאילו מסקנתו איתנה שלע"ל יקדשו ע"פ החשבון ולמעשה כל נימוקו הוא שהקידוש ע"פ הראיה יגרום לפילוג בעם. אך אדרבה כל המושג של לע"ל הוא בזמן של "ומלאה הארץ דעה" ו"יעבדו כולם שכם אחד" "תורתי אתן בקרבם" שלא יהיה פילוג ואם הדעה תצביע להדיא שהנכון הוא החיים בטבע ולפי הטבע הרי שכולם יסכימו פה אחד.
ועוד אם לחשבנואות מונעים חיינו האידיאליים\ הרי החשבון הנוצרי הוא העדיף שאינו מתפצל לשנתי מערכות זה של החדשים לפי הירח והשנים לפי החמה אלא הכל לפי החמה והכל על מקומו בשלום ונתכפר כביכול שמיעט את מעגל הירח. ע"כ שכל חישובנו את החדשים לפי הירח הוא מטרת היהדות להתאים את עצמנו ע"י בחירתנו למערכת הבריאה הפועלת שלא בבחירה [כל' הרש"ר].
שיבה זאת אל הטבע היא היא הקידמה וכמו שכל תאב ממון שואף לדוג דגים בשלווה בסוף ימיו.
מדבריו משמע שגם אילולא נאבד החשבון המדוייק, עדיין הראיה הייתה העיקר
והחשבון היה משמש רק במצב בו הראיה אינה אפשרית (עננים שמסתירים וכיו"ב),
או על מנת להכריע אם עדות היא אפשרית או לא (כך הוא מסביר את המחלוקת בין
רבן גמליאל לרבי יהושע וחכמים בעניין קבלת העדות)
נשלח ב-20/9/2006 14:13
רו"ד,
ייש"כ!
אכן הטבע מלמד את החשבון אך הראיה הישירה היא החיים המניעים והמונעים הנחווים ע"י האדם ולא החשבון שבכוחו רק לקרב את החוויה העומדת בראשית ואחרית חישוביו.
ממובאתך מהרמב"ם ניתן להבין שמה שאצלו הראיה עיקר הוא אך מאחר ומה שנמסר למשה אבד, האכן?
נשלח ב-20/9/2006 08:35
ר"ד בתחומין כג התפרסם מאמר על שיטת רס"ג בקידוש החודש. המחבר מנסה להוכיח שרס"ג אכן סבר שהעיקר הוא החשבון.
נשלח ב-19/9/2006 20:26
הטבע הוא זה שמלמד אותנו שזמן מולד ממוצע הוא 29.5 ימים ותשצ"ג חלקי יום. לכן
לא לגמרי ברור במה הראיה "טבעית" יותר מהחישוב. לכאורה היא לכל היותר רק מיידית
יותר מהחישוב, ומהרגע שהחישוב כבר בוצע, גם זה כבר לא. [ובעצם הרי אין כאן
בכלל חישוב. זמן המולד הממוצע הושג אף הוא בעזרת תצפיות ישירות לאורך שנים
רבות וללא שימוש באמצעי עזר כלשהו. אני בספק אם אפילו בימינו יש בכלל
אפשרות לחשב אותו משיקולי כוחות וכבידה בלבד ברמות הדיוק שאליהן הגיעו
בעזרת תצפיות לאורך שנים רבות בימי קדם].
הרמב"ם בפירושו לראש השנה נחרץ שהעיקר הוא הראיה, על אף שהחשבון המדוייק אכן נמסר למשה רבנו, אלא שבימינו הוא כבר אבד.
הוא אף טוען שרס"ג לא באמת חשב שהעיקר הוא החשבון, אלא שהוא אמר זאת רק כדי לבסס את עמדתו במחלוקת על קביעת הלוח.
נשלח ב-19/9/2006 09:42
ווטו, אני לא חושב שניתן להסיק מכאן שבדיוק בזה נחלקו רס"ג והרמב"ם.
נשלח ב-18/9/2006 18:50
בל"ב,
ייש"כ! משום מה היה פשוט אצלי שמפורש בחז"ל שעתידים לשוב ולקדש ע"פ הראיה אך לאחר קריאת דבריך בדקתי ולא מצאתי [ועם ימ"י הסליחה] וא"כ [שאכן לא נמצא בחז"ל] , אדרבה ראיה לצד שהחיים ע"פ החשבון מקובל יותר בדעת חכמנו. [גם בדעת הרמב"ם כבר אינני בטוח שלא ניתן להעמיס בה את הסברא המובאת שם בוויקיפדיה שהקידוש ע"פ הראיה היה מפני שלא היה לוח או כדי להוכיח לבייתוסים. האם יש לך דברים מפורשים ברמב"ם בשאלה הזו? א"כ הבא נא.]
מזה שחז"ל אמרו שלע"ל ישובו לקדש ע"פ הראיה לכאורה מוכח שראו את המצב הישר בחיים על פי הטבע ולא על פי הטכניקה המסייעת. בל"ב,
הקידמה הינה מכלל ההתאמה וכאן מדובר האם הקידמה היא להמר חיים ע"פ הטבע עבור חיים ע"פ רובוטיזציה. לצד האחד דווקא הדבקות בחיים ע"פ הטבע הינה קידמה לאדם וכמו שיש הרבה שמעדיפים לחנך את ילדיהם להבנת המתמטיקה ולא להיות אך בני מחשבונים.
נשלח ב-31/8/2006 16:36
בעל בעמיו היית צודק אם הדיון היה מה לרחק ומה לקרב מהקידמה, לעבור לדון במציאות שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין זו יותר ערגה מאשר בקורת, לא בחרנו את הדור בו נולדנו ולדון על דיעבד שלא לשם הסקת מסקנות מעשית לא רואה להיכן זה מקדם אותנו.
נשלח ב-31/8/2006 13:56
עלם, שמא הדיון ביתרונותיה וחסרונותיה הוא הדרך להתמודד עם הקידמה בצורה נכונה?