גברים ועבודות בית

בעולם מקשרים את עבודות הבית עם כתפקיד נשי.

לאט לאט, נשים רבות החלו לעבוד מחוץ לביתן, והתפקידים החלו להתחלק בין שני בני הזוג (למרות שעדיין נושאים אופי ואחריות נשיים)...

במשפחות של "בני תורה", שבהן האם היא אישה עובדת, ובעלה לומד בכולל וכד',
ישנה נטיה (אולי רק נראה לי?) שהאישה לוקחת על עצמה לדאוג גם לבית (נקיון , ארוחות, ש"ב עם הילדים, כביסות, גיהוצים ועוד ) וזה מלבד עבודה מחוץ לבית, שהיא עיקר הכנסת המשפחה...

אני יודעת שהבעלים עוזרים... אבל רב הפעמים אין הקומץ משביע את הארי...


זה לא מידי הרבה?

מה אתם אומרים על המצב הזה?


וכן, אם יש משהי שלא אוהבת לעשות משהו מסוים בבית, ותמיד בנתה שבעלה יעשה את הדבר הספציפי הזה,
האם מדברים על זה בפגישות?



[הנ"ל נכתב במטרה להבין ולא לקנטר, ובבקשה לא להעלות טיעונים קנטרניים כתגובה]

ברור שזה מידי הרבה אם האשה עושה הכל..
הבעל צריך לעזור אם הוא לא רוצה גט

פששש מישו פה מפתיע....לטובה!!! כנראה שאנשי הפורום הטובים השפיעו קצת...

צודקת.
אבל זה ענין של חינוך מהבית - אם הילד חונך לעזור, לנקות, לפנות כלים, להבין שאם הוא רואה כלים בכיור זה לא יהרוג אותו להפשיל שרוולים ולהדיח צלחת או שניים...

הכל זה 'מידעס'

אני חושבת שזה טיפשי לדבר על זה בפגישות. זה דבר שמתמודדים איתו בחיי הנישואים עצמם, ואם לא עושים מזה ביג דיל, ואחד מנסה לבא לקראת השני הכל יסתדר.
אבא שלי לפעמים מבשל ^_^

_________________

כאשר צומחים לגובה לא מצרים לאיש, כאשר משמינים לרוחב נעשה צר לזולת.

כפיים!!
ולא זה לא אני. חברה טובה של.

אני מוציא ת' זבל.