יום עצמאות מוקדם - השלכות הלכתיות

השנה (תשס"ח) ה' באייר חל בשבת. כאשר יום העצמאות נופל בשבת, בכדי למנוע חילול שבת המוני, נתקן שהחגיגות של יום העצמאות יוקדמו ליום ה'. כ"כ כאשר חל ה' באייר ביום א', החגיגות מתקיימות ביום שני ו' באייר, למען לא תחולל השבת בהכנות לקראת אירועי מוצ"ש.

אני לא בא לדון על הקדמת מטס הפוגות ביומיים, גם לא על הדלקת המשואות טרם עת. זה באמת טקס שולי וזניח. אך בגין הקדמת יום העצמאות ביומיים, ישנן השלכות הלכתיות ממש.

בקהילות רבות נהגו - בעיקר בציבור הדל"י - מנהגי חג ביום העצמאות; להסתפר ולהתגלח למרות ספירת העומר, ללבוש בגדי חג, נתקן סדר תפילה מיוחד ליום העצמאות (מעין פראפרזה על קבלת שבת), אומרים הלל בברכה, מברכים שהחיינו, קוראים בתורה ומפטירין. גם בקהילות חרדיות שלא נהגו את כל המנהגים הללו, ישנם בתי כנסת (בישיבת קול תורה למשל) שלא אומרים תחנון ביום העצמאות.

מה דין כל אלה השנה ביום העצמאות מוקדם?

נראה שבפועל ברוב קהילות ישראל נוהגים הציבור את כל דיני החג ביום חמישי ג' באייר (דלא כשיטתו של הרב גורן שהתפילות החגיגיות תתקיימנה בשבת ה' באייר), כלומר בשבת אין כל מנהג של שמחה וחג, אך ביום ה' יומיים קודם התאריך, חל החג.

והדבר תמוה עד למאד. היאך מצינו שזמן הנס משתנה ע"פ שיקול למניעת חילולי שבת? איך ניתן לומר הלל ביום ג' באייר, מדוע לא לומר הלל בכ' אלול? יותר מכך, הנוהגים לברך "שהחיינו", האם מברכים הם "לזמן הזה" בג' באייר?

גם בפורים שחל בשבת, לא מקדימים ומאחרים את פורים כתאריך, אלא זה דין השלמה למצוות שא"א לקיימן בשבת (הפורים עצמו ודאי שחל בשבת, הרחיבו את זמן הפורים בכדי לנהוג את המנהגים שלא ניתן לקיימם בשבת, אכמ"ל). כל זה מובן ביחס ליום העצמאות כלפי חגיגות המועדונים ודיגול הנשקים, אך מהיכי תיתי לשנות לגמרי את זמן ההלל ושהחיינו?

אלא שניתן לטעון אולי, שהחג נתקן על כל פרטיו ודיקדוקיו לפי הזמן שבו מדינת ישראל כולה תחגוג אותו. בשבת עם ישראל לא חוגג עצמאות עם זיקוקין די-נור ופטישי צפצפה, אז גם אין מקום לומר הלל בברכה בשעה שכבר בטלו הבמות במדרחוב בן יהודה. כלומר, זמן החג הוא דינמי מאד - תיאורטית לו היו קובעים את יום כ' באלול ליום שבו חוגגים את הקמת מדינת ישראל, גם היו גומרים בו את ההלל ומברכים שהחיינו.

יוצא שיום העצמאות אינו חג 'אמיתי', הוא אינו באמת בתאריך של הנס, אלא הוא רצון של עם ישראל להודות ולהלל, והזמן שלכאורה מתאים ביותר לכך, הוא יום החול הקרוב ביותר ליום ה' באייר.



לא נראה לכם שסתם יום-יום, חג?

_________________

השאלה היא, האם כשהחג מוקדם, אפשר להקל בדינים?

[למשל לראות זיקוקים רק פעם אחת, לאכול כזית מהמנגל לאו דווקא בשיעור חזוניש, ושאר קולות?]

סוף סוף, מדובר במצוות דרבנן !

_________________

מ. זוהר

אולי זה חידוש עבורך אבל ישנם יהודים יר"ש תמימים שמצטערים עמוקות על יצירת שלטון יהודי שבא לעקור את שאפיין את היהדות מיסודה ש'אין אומתנו אומה אלא בתורתה'!

תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 06/05/2008 22:33:32

מועדי המועדות נקבעו לפי מועדי הירחים

זה נאמר על קביעת החודש, לא על המועדות.
האם הקדימו חברי מועצת הרבנות את ראש חודש אייר דהשתא

אז אדרבה....

.


שחרית 


אבל שם אלו "מועדי ה'", וכאן - מראש נקבעו על ידי חכמי ישראל.

_________________

ושמא כפי שנאמר על הפסוק:

"דבר אל בני ישארל ואמרת אליהם מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי" (ויקרא כג, 2)

שאותו נקרא בשבת הבעל"ט במדרש ה"אל תקרי" ('אתֶם' ולא 'אֹתם') המפורסם:

"אתם - אפילו שוגגים
 אתם - אפילו מזידין
 אתם - אפילו מוטעין" (בבלי ר"ה, כה, ע"א ויש גם מקבילות במדרש הא"י אבל אינו לפני)



בברכת - ברוך מקדש ישראל והזמנים (כך ובסדר הזה....)

האם נס פורים התרחש בפועל ביד אדר?  הנס החל ביח בניסן.
נצחון המכבים,  לא התרחש בדיוק בכ'ה כסלו. נס פך השמן  היה בכ'ה, אבל הלל הרי לא אומרים על נס פך השמן.

ואפילו לשיטה השניה- אם פורים היה נופל בשבת, הוא היה נדחה או היו מקדימים.
הדלקת נר חנוכה של שבת מדליקים ביום שישי, לפני הדלקת נרות שבת, ולפני קבלת שבת.

אני רואה שעיקר ההתייחסות כאן היא לכך שיום העצמאות נקבע כיום שבו חוגגים את הקמת המדינה היהודית. לא בהכרח שזהו היום שבו באמת צריך לחגוג, אך כשם שיום העצמאות נתקן בד"כ ביום ה' באייר כך הוא יכול להיתקן ביום ג' באייר וכן בכ' באלול.

אם זה דומה להשוואת מואדיב לחנוכה ופורים, מדוע להעביר את תפילות יום העצמאות ליום אחר, מילא את החגיגות בהר הרצל, אך מדוע את אמירת ההלל שבכל מקרה מחללי השבת לא אומרים (כך סבר ברב גורן דומני)?

על מה מברכים שהחיינו (כעת השאלה היא לאו דווקא על יוהע"צ מוקדם), על איזה זמן? על סימליות בעלמא? אם אחשוק בכ' באלול לברך שהחיינו על הכרזתו של בן גוריון ב48, זו ברכה לבטלה?

_________________

מ. זוהר

שמעתי מהרב מדן, שהתבסס על שאלת הרמב"ן בגמרא תחילת מגילה, איך תיקנו חז"ל יומיים לפורים, והקפידו בכך ("זמנים הרבה תיקנו להם") והרי יש בזה בל תתגודדו? והרמב"ן עונה לפי דרכו, אלא שהוא עונה מדוע יש יומיים (י"ד וט"ו), אבל הוא לא עונה איך תיקנו י"א י"ב וי"ג, (ממתי שמענו שאם אני לא משיג מצה, אז נותנים לי לאכול אותה ביום שאני נמצא בשוק וקונה אותה?) ובמיוחד לאור הירו' שכל חודש אדר אפשר לקרוא מגילה איך זה אפשרי?

והוא תירץ שבחגים דרבנן, להבדיל במובהק מן החגים הדאורייתא, השיקול של קביעות בו ביום הוא לא מרכזי, ולכן החגים הרבה יותר אלסטיים. ומעתה גם שיקול של חילול שבת יכול להיכנס כקובע החג.