ננסה בע"ה במאמר זה להסביר מדוע תוחלת חייה של המדינה הוקצבה מראש ל-60 ולא יותר , במשמעות שלא תהיה חגיגה נוספת של 61 .

על מנת להבין עניין זה יש לצלול לשורשם של הדברים כגון מה מהותה של המדינה , מי הם מקימיה וראשיה עד היום ,
מהות חטא העגל ועוד...

כל הרגיל בספר הזוהר יודע ומכיר את הנבואות המדברות על כך שבסוף הגלות ימשלו נשמות הערב-רב על נשמות עם ישראל
ויצערו אותם צערב רב . הדברים מפוזרים בכל רחבי הזוהר ומוארים בכל פעם מזווית אחרת המשלימים תמונה שלימה .

סוגיא מרכזית בעניין היא בפרשת כי-תשא העוסקת גם בחטא-העגל וכה דברי הזוהר שם :

 כתיב וירא העם כי בשש משה, מאן העם אינון ערב רב מאן ערב רב, וכי לודים וכושים וכפתורים ותוגרמים הוו דקראן לון ערב רב והלא מצריים הוו וממצרים נטלו, ואלו הוו ערבוביא דעמין סגיאין הכי הוה ליה למכתב ערב רב עלו אתם לפי ערבוביא דלהון, אלא (שמות יב) ערב רב עלה אתם עמא חד הוה ולישן חד, אבל כל חרשי מצרים וכל חרטומי דלהון הוו דכתיב בהו  ויעשו גם הם חרטומי מצרים דבעו למיקם לקבל פליאן דקודשא בריך הוא, כיון דחמו נסין ופליאן דעבד משה במצרים אהדרו לגבי משה .

ידוע כי בכל מקום שכתוב 'העם' הכוונה היא לע"ר , שואל הזוהר מדוע לא כתוב במפורש שהיו מצריים , הרי אזרחים מצריים
הם היו , ומה משמעות הכינוי  'ערב-רב' ? משיב...

שהע"ר היו החכמים והמכשפים של מצרים , מה שאפשר לכנותו במושגים שלנו 'העלית של החברה המצרית' , אנשי המדע
והכישוף של האקדמיה המצרית . אנשים אשר ראו את האותות והמופתים שעשו משה ואהרון והבינו שאצבע אלהים היא
אשר עושה ניסים אלה ולא שיטות כישוף למינהם .

כיון שראו אותם חרטומים וחכמים והכירו בכוחו של אלהי משה ואהרון החליטו לעבור צד 'למפלגתו' של משה ,
מה שנקרא  "אנחנו עם החזקים" . והסכים משה לקבלם ולגיירם , אמר לו הקב"ה : אל תקבל אותם .
ניסה משה להסביר מדוע דווקא כן טוב לקבל אותם :
מאריה דעלמא כיון דחמו גבורתא דילך בעאן לאתגיירא, יחמון גבורתך בכל יומא וינדעון דלית אלהא בר מנך, וקבל לון משה .
חשב משה שכוונתם לשם שמיים ואם עכשיו הם לא באים לשם שמיים אז סופם שיהיו לשם שמיים מתוך שלא לשמה יבואו לשמה .  וקיבל אותם בסופו של דבר .
[ בשער הפסוקים להאריז"ל מוסבר מדוע התעקש משה לקבלם לשורות עם ישראל  ]

ולמה אמר ערב רב עלה איתם ולא עלו איתם ? בראש הערב רב עמדו שני מנהיגים שהיו מכשפים גדולים ביותר
הלא הם בניו של בלעם , יונוס וימברוס .
הקדמה קטנה : בתחילת היום כלומר בעמוד השחר מתעוררת מידת החסד לשלוט בעולם , זהו שנאמר :
וישכם אברהם [ כלומר מידת החסד ] בבוקר . עד מתי ? עד חצות היום , בחצות היום מתחלפת ההנהגה למידת-הדין
ולכן נדרשת אז זהירות רבה יותר שלא להיפגע ממנה , ולכן יהא אדם זהיר בתפילת המנחה שנתקנה ע"י יצחק מידת-הדין
על מנת למתק את הדין השורה אז בעולם .
מתשע שעות ומחצה מתחיל זמן 'מנחה קטנה' , את הכשפים היו המכשפים מצליחים לעשות בעיקר מזמן מנחה קטנה ואילך
ולא מזמן מנחה גדולה שזה חצות היום ממש .
אותם יונוס וימברוס היו כ"כ מומחים שידעו לעשות כשפים ולפעול אפילו מזמן מנחה גדולה כלומר חצות היום .
וזו המשמעות של המילה  ערב רב , רב בארמית הוא 'גדול' . ולכן הסמכות התורנית בישראל נקראת רב כלומר גדול .

ממשיך שם הזוהר ומסביר שחכמתם של אותם מכשפים היתה כ"כ גדולה שכל העם המצרי סמך עליהם ובטח בדבריהם .
זה היה עיקר כוחו של העם המצרי .  נמשיך .

כאשר ירידתו של משה מן ההר מתעכבת לפי חשבונם כתוב :
וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרון...
העם אלה הע"ר , בשש משמעותו 6 , כי בא 6 שעות מתחילת היום שאז מתחילה מידת-הדין לשלוט בעולם ואז
יכולים אותם מכשפים גדולים לעשות את אשר חפצו זה זמן רב קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו...
אלהים משמעותו "כח" גם דיין ושופט נקרא אלהים משום שיש לו סמכות וכח .
אז הע"ר רוצים אלהים..רוצים את מידת-הדין שלה הם שייכים , בניגוד לעם ישראל שמידתו חסד ורחמים .

והזוהר מאריך שם לתאר כיצד הם הצליחו בחכמתם להערים על אהרון ולעשות את העגל על מנת שתשרה עליו אותה
רוח והנהגה של מידת-הדין ותנהיג אותם כפי שעמוד הענן ועמוד האש היה הולך לפני מחנה ישראל ומנהיגם ברחמים
כך הם רצו שיהיה עם הציבור שלהם רק ההיפך מצד הטומאה .

ולמי שעיניים בראשו ומח לו בקודקודו יראה שזה בדיוק מה שהיה באותה תקופה שהביאה להקמת המדינה ע"י אותם
'ציונים' שאינם אלא נשמות הערב-רב שבאו בגילגול וקיבלו שליטה על עם ישראל .
בדיוק אותו מניע שהניע את הערב-רב במדבר הניע את ראשי התנועה-הציונית...

קום עשה לנו אלהים זה כח מידת הדין אשר ילכו לפנינו שגם לנו תהיה מדינה שנוכל לעמוד בה מול העמים
כולם , ופשוט שכך הוא שהרי לשם הם שייכים וכל דבר חוזר לשורשו .

ולכן לא תזכה המדינה לחגוג את ה 61 משום שיגיע זמנה של הנהגת התורה ומלכות ה' לשלוט על ישראל כהכנה לימות משיח

כי כל כוחם של הערב רב הם מאותו חטא העגל שנעשה בשש שעות שביום .

זה נושא שהתכוונתי לגעת בו בשיעור במפגש !


בכתב הדבר לא פשוט בכלל , מדובר על המון חומר , והקדמות בכל מיני נושאים
הקשורים בעקיפין , וכן על הדגשת דקויות לא פשוטות ...

בקיצור אך ורק בשיחה אוכל לעשות זאת ולא בכתיבה . מצטער .


אך מה אני יכול לעשות שאפילו מניין לא הביעו הסכמתם להגיע למפגש .

מה תצעק אליי...

ואני הקטן מוסיף שכבר ביקשתי מכב' המיייחל לתת לנו צוהר לעולם עשרת השבטים אז אולי באמת שכבר מכמה מקומות הסוגיה הזו עולה יהיה אחישנה ונוכל ללמוד????
אני על כל פנים יהיה מאושר אני מרגיש רצון עז להחכים בדבר הזה

תודה ,
ואני עדיין בדעה שאילו ואילו דברי ה' חיים. ושמעתי שיחה מרתקת מרב חשוב שאילו היו לומדים תנ"ך בישיבות כולם היו "ציוניים" .....

אני מבין שנסכם זאת כחבקוק :"כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבוא לא יאחר"

אם עם הזמן תרצה ל'החיש' את הדיון מ'עתו' המתאים - אני כאן ..

אשריך צדיק !
אני מתפעל ממך כל פעם מחדש .
איכות נדירה מאוד ניכרת בך .
אשריי שנתקלתי בך ובהחלט אשמח לתהות על קנקך יותר .



הנושא הזה קשור לנושא השבטים , לאיזה שבט שייך כל ציבור .
כמעט בלתי אפשרי מבחינתי להכינס לסוגייא הזו מבלי לחשוף
את משה רבנו .

מאמין אנכי שזמנה של הסוגייא הזו יגיע בשנה הבאה .

חן חן לך על הדברים היוצאים מהלב והמחממים את הלב!

אני לא אוהב בלשון המעטה, לשייך את עצמי לציבור מסויים כחלק מאג'נדה כללית או הגיון וחוט מחשבה זהה.

אני יותר מאוהב וגם זה בלשון המעטה, לשייך את עצמי לעם היהודי המאמין בה' ובמשה עבדו. (ולא בלשון מליצית)

שתדע, שבדו שיח איתי, אתה יכול ורצוי מאוד להשתמש בלשון חותכת וחדה גם אם מדובר בהאשמות החמורות ביותר, לדעתי זו הדרך הנכונה ביותר ללבן ענינים ולהבין דבר משורשו ועד אחרון עליו. לשני הצדדים.
הבעיה היא שרוב העולם (השפוי) לא אוהב את דרך העברת הרעיונות הזאת , לטעמו זה ברוטאלי מדי ולמה לעשות זאת בצורה כזו אם אפשר לייפות את הדברים אולי אפילו לטבול במעט דבש ואז לכבד את הקהל? .(ואין בכך ביקורת ברוב המקרים כל אחד לפי מה שמתאים לו בעבודת ה' שלו, כל עוד הוא בתחום הפרושי..)

ממה שראיתי עד היום בשיטוטיי בפורום, אתה איש אמת, ומוקיר אותה מאוד ולכן יש אנשים שפחות הסתדרו עם התוקף והחדות של דבריך.
אני אשמח לנהל איתך דיון מעמיק ופורה מעל דפי הפורום וגם אם לא, אשמח לעשות זאת ב'פרטי'.