חכם ירושלמי / אלחנן ניר
הרב צבי פסח פרנק היה רבה של ירושלים בימי המנדט. חוברת חדשה, שיצאה לאחרונה במלאת מ"ה שנים לפטירתו, משיבה את הכבוד אל הפקחות, יראת השמיים ולשון-הזהב של החכם הירושלמי הנודע לאחרונה, במלאות מ"ה שנים לפטירת הרב צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים, הוציאו נכדיו וקרוביו חוברת עם מאמריו ודברים לזכרו הפותחת צוהר מרתק לדמותו. הרב פרנק נולד בתרל"ג (1873) בקובנה הליטאית ובצעירותו עלה עם הוריו, שהיו ממייסדי העיר חדרה, לארץ. את תורתו החל לקנות עוד בליטא אצל מייסד תנועת המוסר, רבי ישראל מסלנט, ובישיבות סלבודוקה וטלז, ועם עלותו בישיבות הירושלמיות 'תורת חיים' ו'עץ חיים'. כשלמד ב'עץ חיים' העמידו לו ראשי הישיבה קיטון בעליית הגג של חצר 'החורבה' שברובע היהודי, שם עסק והלך בחדרי התורה באין מפריע.
כבר בצעירותו נתמנה כחבר בבית הדין של הרב שמואל סלנט, רבה של ירושלים, ויחד עם הראי"ה קוק, אותו פגש עת הגיע הראי"ה ליפו, פעל להקמת הרבנות הראשית ובתי דיניה, וכבוד ואחווה הדדית עמוקה שררו בין שני האישים הללו. הרב פרנק עסק רבות בהלכות ארץ ישראל, ואף היה מראשי המצדדים בהיתר מכירת הקרקעות לנכרים בשנת השמיטה. דמותו האוריינית המובהקת ספוגת יראת השמיים, והחן והפיקחות הירושלמית שהיו נסוכות על פניו, השתלבו היטב בפעילותו הציבורית הרבה והענפה, פעילות שאחת מפסגותיה המרשימות ביותר הייתה בדמות מאמציו למציאת פתרון לעגונות מלחמות העולם, מאמצים שאף העניקו לו את הכינוי "אבי העגונות".
החוברת נטולת השם שיצאה בימים אלה, פורשת באומץ בפני הקורא דמות רבת אנפין ומרתקת, פורה, העוסקת בקטנות כבגדולות, ואין תחום שאינו ראוי לה. ומדוע נקטתי בלשוני לשון אומץ? שכן פעמים רבות מתיישר הזיכרון אחר המוות והעקוב הופך למישור והמישור לעקוב, ונשכחים חלקי אישיות ותחתיהם נתפרים חלקי אישיות המועדפים על כותבי הזיכרון. וכאן החוברת פורסת את כלל אישיותו של הרב פרנק, מווידוי אישי נוגע ללב בו הוא כותב לבנו על אנשים המטרידים אותו עד פריסת קשריו עם הראי"ה קוק, שפעמים רבות וזדוניות מושמטת מביוגרפיות מעין אלו. בחוברת מובאים תשובותיו ההלכתיות (שרבות מהם התקבצו בספריו "מקראי קודש" ו"הר צבי") ביחס לשאלות הלכתיות חדשות שהתעוררו עם התפתחות המודרנה, דוגמת השאלה ביחס חליבה בשבת, קו התאריך ביחס לשאלת חישוב השבת, שמירת מצוות בצה"ל המתפתח ועוד. הוא פעל רבות להעלאת מרכזי תורניים מהגולה לארץ, ואכן בזכות מאמציו עלו לארץ הרב מרדכי אפשטיין, ראש ישיבת סלבודקה שהקים את ישיבתו בחברון, והרב איסר זלמן מלצר, ראש ישיבת סלוצק. הנה קטעים ממכתבו אותו כתב בט' תמוז תר"פ (1920) לרב מלצר בבקשתו שיעלה עם ישיבתו ארצה: "... והנני מציע לפני כבוד תורתו שיתבונן היטב אולי ימצא לנכון לעלות להר הקודש עם ישיבתו הקדושה, כי למה לא נתעורר מהמתוקנים שבמחנה החופשים הרחוקים מתורה הקדושה, ורבים מהם שלא ראו מאורות מימיהם, והם מוסרים גופם ונפשם לשכלל ארץ חמדתנו לפי הבנתם הם וכפי מהלך רוחם ונפשם, ואלה נושאי דגל תורתנו הקדושה, למה יעמדו מרחוק לעת כזאת שאנו רואים בעליל איתערותא דלעילא לפקוד ברחמים עמו וארצו". לשון הזהב שלו, מלאת הפאתוס וההוד, ומשק כנפי היסטוריה הפועם ונושב בה, מצליח לגעת ולרגש כל קריאה ההולכת ונשנית בכתביו. הנה לשונו ביחס לספר 'משפט הצבא בישראל' שיצא שנה אחר קום המדינה: "תוכן הספר ומעשהו, כשמו כן הוא, כתבנית שולחן ערוך סובב הולך על המאורע החשוב שזכינו לראות בהנץ נץ הקמת הצבא הישראלי, על ידי ממשלת ישראל החדשה שנתכוננה במעשי ניסים נפלאים, שכל עין רואה בזה יד ההשגחה העליונה הנטויה עלינו לחוננו ולתת לנו מחיה בארץ האבות, שאחרי עבור עידן ועידנים לגלותנו הממושכת ונאמו גויים אבדה תקוותם; קרוב לאלפיים שנה אשר דם ישראל נשפך כמים המוגרים, נתונים למשיסה ביד זאבי טרף כשה לטבח יובל, ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה... והנה פתאום מתוך החושך והערפל הכבד אשר כיסה את עין הארץ נתבקעו ניצוצי אור וכמו השחר עלה על שמי ארצנו הקדושה וכבוד ה' עלינו זרח להרמת קרן ישראל לעיני הגויים שיכירו וידעו בזכותנו לבנות את בית ישראל בארצנו, ורוח הקדים נשא את הצר הצורר מארצנו וממשלת ישראל מתרקמת ומתחזקת בעזר צור ישראל וגואלו, מיום ליום, עד שהגענו להקמת הצבא בישראל, אשר על ידו עשה ה' תשועה גדולה ונמסרו רבים ביד המעטים". בחוברת המצטיינת גם בדייקנות ובבהירות ויזואלית מרשימה, שגם היא אינה מצויה דיה בחוברות זיכרון מעין אלו, מובאים גם מכתביו לבנו, אחד מיני ארבעה, בהם הוא מתגלה כאיש משפחה חם ומסור הדורש את טובת בנו בכל דרך אפשרית. באחד המכתבים שנכתב בכ' טבת תרצ"ב (1932) הוא מביע את התרעמותו על כך שהבן הצטלם "באופן שיש במעשה הצילום חשש היזק לעיניים או להגוף בכלל ח"ו", ומנחה אותו ללא הרף בדרך ההתקדמות התורנית: "והווה משתוקק תמיד לחדש תמיד בדברי תורה כי זה עיקר גדול להצלחה בכל". יהי זכרו ברוך בנו. http://www.massculture.co.il/index.asp?mainpage=prod_enlarge&prodcat=2001&prodtbl=200100&prodid=8&menuIDcounterID=
תוקן על ידי ממyמקים ב- 28/03/2011 09:22:28
 |
|
|
